ביום 22.10.2020 הודיע עו"ד שרמן בשם השוכרת כי היא אינה מממשת את האופציה האחרונה והסכם השכירות תם.
על אף האמור הסתבר כי מנהל השוכרת ביקש להשאר במושכר, נשלחה לו טיוטת הסכם שכירות חדש, אך הוא סרב לחתום עליו וכתב את המכתב מיום 11.20.
גם אם יקבע שהשוכרת עומדת בתנאי סעיף 18(א) בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1971, בשל כך שמגפת הקורונה היא ארוע מסכל הפוטר חלקית או באופן מלא מתשלום דמי השכירות בתקופה שלא ניתן היה בכלל להפעיל אולם האירועים, הרי שמעת שדמי השכירות אינם משולמים עומדת למשכירה הזכות לפנות את השוכרת.
מההערות במכתב זה, כפי שהובאו לעיל, עולה כי השוכרת מבקשת עוד שינויים כתנאי להתקשרות - שיתווסף סעיף שיאפשר לו להביא דייר חילופי, שלוש אופציות של שנתיים, סעיף שמאפשר סיום החוזה בהודעה מראש של 60 יום, העלאת דמי השכירות רק מסוף תקופת האופציה ולא בתום שנה.
...
לטעמנו בדרך זו הלך בית המשפט כברת דרך משמעותית לטובת השוכרת על מנת לאפשר לה להמשיך את השכירות בנכס גם לתקופת האופציה השלישית, תוך שמירת טענות הצדדים בעניין היקף החיוב הכספי.
אשר לטענת השוכרת כי לא היה לה יומה בבית המשפט – לא מצאנו בה ממש.
סוף דבר
הערעור נדחה.