מימון תביעה הוצאה לפועל תמורת אחוזים

בנוסף, במהלך העסקתה, התובעת הוציאה מכיסה הפרטי כספים למימון צרכים שונים של המשרד, כגון, אגרת קורס נהיגה מונעת עבור לקוח המשרד בסך של 214 ₪, אשר שולם בכרטיס אשראי ביום 05.06.16 וצילומי מסמכים שונים עבור המשרד בעלות של 290 ₪ ששולם ע"י התובעת בכרטיס האשראי ביום 13.05.16 (נספח 4 לתצהיר התובעת).

התובעת עותרת בתביעתה לפצוי בגין אי ביצוע הפרשות בהתאם לצוו ההרחבה לפנסיה חובה, פדיון חופשה, שכר עבודה מחודש מאי ועד לסיום עבודתה, פצויי הלנת שכר, שעות נוספות בהתאם לחוק הגנת השכר, פיצוי עבור אי מסירת הודעה לעובד והחזר הוצאות.

התובעת נהגה לייצג בתיקים, לבצע מטלות מסוימות בבתי משפט, הוצאה לפועל, משרדי רשוי, בתי כלא, צלום תיקים וכדומה (עמ' 5 שורות 27 – 29).

התובעת אומנם טיפלה במשימות ומטלות שונות עבור הנתבע, אך התובעת לא מסרה גרסה מסודרת לזמן העבודה שנידרש לה בטיפול בתיקים עבורו, האם אכן עבדה רק בשבילו מהבוקר עד הערב רצוף(?)/במשרה מלאה (כטענתה) וכיוצ"ב. אין חולק כי התובעת הנפיקה חשבוניות, בהתאם לבצוע וקיבלה על כך תמורה במזומן או בהמחאות, וזאת בשונה מקבלת תמורה באחוזים מתיק מסוים או קבלת שכר גלובלי כטענתה.

...

לאור כל זאת נדחית התביעה באשר לסכומים אלה.

עניין זה נשאר "עמום" ולא ניתן על ידה הסבר ובהעדר ראיות להוכחת טענותיה לחיוב בתשלומי מיסים עבור החשבונית, כאמור, על כן, נדחית תביעת התובעת ברכיב זה. למעלה מן הצורך נציין כי ודאי הצהירה בספריה על העברת התשלום הנטען (8,000 ₪) לנתבע, וממילא, חבה במס ע"ס 2,000 ₪ בלבד (כולל מע"מ).

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

ביום 10.1.2018 העבירה קרדיטפלייס לאסיא סכום של 180,080.71 ₪, לאחר חישוב אחוז מימון ועמלות (להלן "התמורה").

דיון והכרעה בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 (להלן "תקנות ההוצאה לפועל"), וכפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". באופן כזה, עילת התביעה היא המפורטת בבקשה לבצוע.

...

סיבת ההחזרה היא "נתקבלה הוראת ביטול". תמצית טענות הצדדים טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (אסיא) טוענת הנתבעת והתובעת שכנגד, כי על הבקשה לביצוע השטר להידחות על הסף נוכח הסתרה, העלמה, מצג שווא, ואי נימוק מספק של עילת התביעה ושל מהות ההחזקה בשטר על ידי קרדיטפלייס (תצהיר ההתנגדות ותצהיר הבקשה להסרת עיקול מיום 13.3.2018, המהווה חלק ממנו).

בדיון מיום 22.09.2019, טענה קרדיטפלייס כי מבחינה פרוצדורלית, דין התביעה שכנגד להידחות, הואיל ואסיא לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ואף לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשתו (פרוטוקול מיום 22.9.2019 עמ' 4 שו' 22-15).

איני מקבל את טענת אסיא כי יש לראות בהיעדר מימון החשבונית הנוספת, ביטול של החוזה על ידי קרדיטפלייס.

סוף דבר הגם שהנתבעת לא העלתה עילת הגנה כנגד פירעון השיק נשוא ההליך יש לקחת בחשבון גם האמור להלן: עילת הסירוב הראשונה, מוצג נ/1, היתה ביום 14.2.2018, וכאשר כמפורט במסמך זה, מקורה היה ב :"יש לנו משקיע גדול מאוד שיצא מהמערכת ונוצר לנו בור..." .יום לאחר מכן, 15.2.2018 ,התקבל אצל הנתבעת התשלום מחברת שפיר מבנים ובהמשך לכך, ובמהלך בדיקה שנעשתה מספר ימים לאחר הבקשה למימון החשבונית, והתברר כי הנתבעת קיבלה את הכסף מחברת שפיר, נוסף נימוק אחר לאי מימון החשבונית ועיקרו: הפרת ההסכם והפרת אמון מצד הנתבעת שבעטיה הופסק האשראי.

לפיכך מורה כי לסילוק סופי ומלא של התביעה תשלם הנתבעת לתובעת סך נוסף של 45,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

בעיניינה של היחידה אושרו תביעות חוב בסך כולל של 1,398,160 ₪, מתוכם 1,300,452 ₪ חופפים לתביעות החוב שאושרו בעיניינו של היחיד, ומתוכם סך של 1,094,507 ₪ חובות המובטחים באמצעות שיעבוד על דירת המגורים של בני הזוג.

ליחידה נקבעה נכות זנית בשיעור 100 אחוז עד ליום 31.7.21.

בנוסף, זמן לא רב לפני כניסתם של בני הזוג להליך, הם רכשו רכב חדיש באמצעות חברת מימון, ולאורך חלק משמעותי מתקופת הביניים שילמו סך של 2,531 ₪ לחודש הוצאות רכב, עד שהרכב הוחזר לחברת המימון בעיצומו של ההליך.

נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן ממושם –בית המגורים של היחידים אושר למימוש בידי הנושים המובטחים במסגרת לישכת ההוצאה לפועל.

ככל שתיוותר יתרה מתמורת המימוש היא תחולק באופן שווה בין קופות הנשייה של היחידים.

...

כל אלה מובילים למסקנה כי גובה התשלומים החודשיים המומלצים הוא על הצד הנמוך, אך מדובר בסכומים סבירים שניתן לאמצם.

בנסיבות אלה אני סבורה כי הארכת תקופת התשלומים בשנים-עשר חודשים נוספים היא מוצדקת.

אוחדו לפני שתי תביעות אשר ראשיתן בבקשות לבצוע שטר שהוגשו ללישכת ההוצאה לפועל בגין שני שיקים שנמשכו לפקודת התובע, וחוללו ביום 7.12.17 ופרטיהם להלן: שיק מס' 0001 על סך 150,000 ₪, שמועד פרעונו 5.11.17 ולביצועו ניפתח תיק הוצאה לפעל מס' 525201-12-17.

בנוסף בפברואר 2016 יואב ביקש הלוואה בסך 200,000 דולר ומאחר שלא היה בידי התובע סכום כזה, פנה לגורמי מימון חצוניים לגיוס הכספים בידיעת יואב.

לטענתו הסכמי ההלוואה הם מסמכים פקטביים שאין מאחוריהם עסקה אמתית בינו לבין התובע אלא נעשו כדי לסייע לתובע כחברו בתמורה לקבלת אחוזים מרווחים בהשקעה בעיסקאות של אלכס.

...

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, טענות הנתבע בדבר זיוף חתימתו על שיקים מושא ההליך מתקבלת.

משכך התביעות המאוחדות בהליך זה נדחות.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 35,000 ₪.

לפניי תביעה שהוגשה בלישכת ההוצאה לפועל, לבצוע 12 המחאות של הנתבע, על סך 2,750 ₪ כל אחת מהן, שמועדי פרעונן כלהלן: 27.8.19; 20.12.2019; 20.1.20; 20.2.20; 20.3.20; 20.4.20; 20.5.20; 21.6.20; 20.7.20; 20.8.20; 21.9.20 ו-20.10.20.

דקל העיד כי חובה של סולידאד כלפי חברת המימון שלו עומד על כ-114,000 ש"ח וכלפיו על כ-47,000 ש"ח, ולטענתו כיום סולידאד מצויה בהליך של פשיטת רגל (ראו בפרוטוקול מעמ' 4, ש' 29 ואילך).

לנוכח עובדה זו, העידה, הייתה זהירה במסקנה הסופית ולכן התרשמה כי החתימות על גבי ההמחאות אינן זהות לחתימות להשוואה, בסבירות של בין 70 ל-80 אחוזים.

גירסתה של סולידאד, לפיה באותה תקופה נהג הנתבע למסור לעאהד ולה המחאות תמורת מזומנים שקבל מהם, נתמכת בדברי הנתבע ביחס לצורך שלו באותה תקופה בכספים לשם בניית הבית, הוצאותיו הגבוהות והעובדה שבאותה תקופה "חי על המשכורת" (עמ' 10, ש' 1 ואילך).

...

הגעתי לכלל מסקנה כי אין להעדיף, בנסיבות, את חוות-הדעת הגרפולוגית, על-פני קיומה של עדות ישירה לנסיבות החתימה, לנוכח הקשיים שצוינו לגביה ובפרט הקושי של העדר הסתמכות על מסמכים מקוריים.

משנוכחתי כי התובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי הנתבע מסר בידי סולידאד המחאות חתומות, שהיו מיועדות לכיסוי חוב שהיה לו כלפי בן זוגה עאהד, ומשדחיתי את טענות התובע ביחס לגניבת ההמחאות מאתו, דין התביעה להתקבל במלואה.

לפיכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך 33,079.07 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 25.10.20, ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין בסך 4,750 ₪.