מימון נופשים לבכירי ההסתדרות

האירגון הוסיף וטען, כי מדובר בבעיה שולית של מספר מועט של חברי סגל בכיר ולא כנטען על ידי המרכז.

בעס"ק 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פלאפון תיקשורת בע"מ, (פס"ד מיום 2.1.13) חזר בית הדין הארצי ועמד על חשיבותה של הזכות להתארגן במקום העבודה בזו בלשון: "הזכות להתארגן באירגון עובדים מוכרת במשפטנו כ"עקרון על "הנמנה על "חירויות האדם" ומעמדה הוכר כזכות יסוד חוקתית ה"שומרת על כבוד העובד במקום העבודה" והנגזרת מן הזכות החוקתית לכבוד האדם ה"כולל בחובו את זכותם של עובדים ומעבידים 'להתארגן', כלומר להקים ארגון עובדים ומעבידים".

לעומת זאת, חברי האירגון נהנים מזכויות רבות נוכח חברותם באירגון דוגמאת ייעוץ משפטי, תמיכה כספית מקצועית וארגונית, סיבסוד הוצאות נופש ואירועי תרבות, מימון ימי שביתה מקרן שביתה ועוד.

...

לטעמנו, גם אם יש ממש בטענת הארגון בענין זה, הרי עצם החיוב בתשלום דמי טיפול בגובה שעד לסכום דמי החבר שנגבים, יש בו "לכפר" על אי קיום החובות שבמסגרת הארגונית.

העובדה כי מי שבחר שלא להצטרף לארגון יחויב לשלם בסופו של דבר סכום הזהה או אף נמוך מדמי החבר אין בה לטעמנו לפגוע באותה מטרה משותפת ולגרום לכך כי בעתיד יהססו אחרים מלהצטרף לשורות הארגון.

סיכום נוכח האמור, אנו מקבלים את עמדת המרכז האוניברסיטאי ואת עמדת המשיבים הרלוונטיים וקובעים, כי אין לנכות משכרם של המשיבים הרלוונטיים דמי טיפול ארגוני – מקצועי בשיעור העולה על גובה דמי החבר שנגבים מחברי הסגל שהצטרפו לארגון.

כך, למשל, בחקירתה של הנאשמת במישטרה מיום 4.2.14 (בשעה 10.30), שנגבתה באזהרה בגין היותה חשודה ב"סיוע בלקיחת שוחד" (ת/5), הטיחה קצינת החקירות בפני הנאשמת כי "אני אומרת לך שאת ניצלת את העובדה כי אביך ... שימש בתפקיד בכיר בהסתדרות, וניצלת את מעמדו על מנת לקבל מבטי כספים ו/או הטבות אישיות לך ולהורייך, בצורה של נופשים בארץ ובחו"ל מבלי לשלם. תגובתך", ועל כך השיבה הנאשמת כי "זה לא נכון...". כמו כן, בחקירתה הנוספת של הנאשמת במישטרה מיום 10.2.14 (בשעה 11.50), שנגבתה באזהרה בגין היותה חשודה ב"סיוע בלקיחת שוחד ובעבירות מס" (ת/6), הטיחה קצינת החקירות בפני הנאשמת כי "אני אומרת לך שההסכם שאת טוענת שהיה בינך לבין בטי לא היה כפי שאת מתארת אותו. אלא את ואבא שלך התקשרתם מול בטי דהן במערכת של תן וקח כאשר בטי מממנת לך ולמשפחתך נסיעות פרטיות ואבא שלך מספק לה פרנסה. תגובתך" ועל כך השיבה הנאשמת כי "התאוריה הזאת מופרכת ...." (שם, בשורות 245-242).

...

פתח דבר 3 המענה לכתב האישום 7 עיקרי הראיות מטעם המאשימה 8 המוצגים העיקריים שהוגשו על-ידי המאשימה 8 עיקרי העדויות המרכזיות מטעם המאשימה 19 עיקרי הראיות מטעם ההגנה 24 המוצגים העיקריים שהוגשו על-ידי ההגנה 24 עיקרי העדויות מטעם ההגנה 24 תמצית טענות הצדדים 33 תמצית טענות המאשימה 33 תמצית טענות ההגנה 34 דיון והכרעה 34 גדר המחלוקת והשאלות שאינן שנויות במחלוקת 34 ניתוח הראיות העיקריות 36 גרסת בטי 36 עדות אודי 44 עדות בלוש 45 עדות מוניק 45 עדות אזולאי 46 הראיות החפציות העיקריות 47 גרסת הנאשמת 49 עדות יובל 55 גרסת חמדה 55 השאלות השנויות במחלוקת והטעונות הכרעה 56 (1) השאלה הראשונה שבמחלוקת: האם קיבלה הנאשמת (עם הנאשם) מ-בטי טובות הנאה בדמות מימון חופשות פרטיות? 57 החופשות בחו"ל 57 החופשות בישראל 70 (2) השאלה השניה שבמחלוקת: האם הוכחו העבירות של סחיטה באיומים ושל קשירת קשר לסחיטה? 72 כללי 72 יסודות עבירת הסחיטה באיומים 73 מן הכלל אל הפרט 76 (3) השאלה השלישית שבמחלוקת: האם מימון החופשות וסכום השיק הם טובות הנאה המהוות עבירה או שמקורם בהסכם לגיטימי בין בטי לנאשמת כטענתה? 80 מעורבות הנאשם כנהנה המרכזי ממימון חופשות על ידי בטי 81 שמו של הנאשם נכלל בטבלאות ההתחשבנות כמי שזכאי יחד עם הנאשמת לניצול כספים/הוצאות מ-בטי 81 מעורבות הנאשם בהזרמת עבודה ל-בטי 83 גרסת הנאשמת 85 (4) השאלה הרביעית שבמחלוקת: האם ניתנה לנאשמת הזדמנות סבירה להתגונן מפני עבירות שלא יוחסו לה בכתב האישום – לקיחת שוחד והפרת אמונים/סיוע? 86 (5) השאלה החמישית שבמחלוקת: האם הוכחו העבירות החלופיות של לקיחת שוחד והפרת אמונים/סיוע והאם ובמה יש להרשיע את הנאשמת? 91 יסודות העבירה של לקיחת שוחד – כללי 91 סיוע ללקיחת שוחד 94 מן הכלל אל הפרט 95 הפרת אמונים 100 (6) השאלה השישית שבמחלוקת: האם יש לקבל את עתירת המאשימה להרשיע את הנאשמת גם בגין עובדות שלא נטענו בכתב האישום? 101 סיכום ומסקנות 102 סוף דבר 103 פתח דבר ביום 7.12.16 הוגש כתב אישום (להלן: "כתב האישום המקורי") נגד נאשמת 3 (להלן גם: "הנאשמת" או "ליאת") ונגד שני נאשמים נוספים – נאשם 1, יוסי וסרמן (להלן: "וסרמן"), שכיהן בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בתפקיד מזכ"ל הסתדרות המורים (להלן גם בקיצור: "ההסתדרות"), ונאשם 2, יוסי אפרת (להלן גם: "הנאשם" או "יוסי"), שבתקופה הרלוונטית היה יו"ר אגף תרבות ואירועים בהסתדרות המורים ו-יו"ר ארגון המורים לחינוך גופני והוא גם אביה של הנאשמת.

בנסיבות המקרה דנן החלטתי לדחות את עתירת המאשימה בעניין זה וזאת מהסיבות הבאות: ראשית, מאחר שאין מדובר בעובדות שלא היו ידועות למאשימה עת הוגש כתב האישום, כי אם בעובדות שלגביהן היתה התייחסות בחומר החקירה, ואף על פי כן המאשימה לא מצאה לנכון לכלול אותן בכתב האישום.

כמו כן, שוכנעתי כי היתה לנאשמת הזדמנות סבירה להתגונן (לפחות) מפני העבירה של סיוע ללקיחת שוחד, שבה עתרה המאשימה (לחלופין) להרשיע את הנאשמת, הגם שהעבירה לא נזכרה בכתב האישום, וכן כי יש מקום להרשיע בה את הנאשמת, וזאת מהטעמים שפורטו לעיל.

סוף דבר סוף דבר, הנאשמת מזוכה מהעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושל סחיטה באיומים, שיוחסו לה בכתב האישום, וחלף זאת היא מורשעת בעבירה של סיוע ללקיחת שוחד, לפי סעיף 290 יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, וזאת על בסיס חלק מהעובדות שנטענו בכתב האישום, אשר הוכחו מעבר לספק סביר, כמפורט לעיל – בשים לב גם לכך שכאמור לעיל לנאשמת היתה הזדמנות סבירה להתגונן מפני העבירה החלופית האמורה (סיוע ללקיחת שוחד), שיסודותיה הוכחו מעבר לספק סביר.

בהכרעת הדין בעיניינו של הנאשם נקבע כי ההרשעה בעבירה של הפרת אמונים, במסגרת האישום הראשון, היא "בשים לב למעמדו הבכיר של הנאשם בהסתדרות המורים וכיושב-ראש ארגון המורים לחינוך גופני – הפרת אמונים שבאה לידי ביטוי בנגוד העניינים שבו היה הנאשם מצוי מול הגב' בטי דהן, ובהיותו מודע לתלותה הכלכלית בהסתדרות המורים ובארגון המורים לחינוך גופני; וכן שבאה לידי ביטוי בקבלת טובות הנאה מגב' בטי דהן, לרבות סכום הצ'ק בסך 30,000 ₪ ומימון חלקי של נסיעות לחו"ל ושל נופשים בישראל, ובכלל זה נסיעה חינם למרוקו של אשת הנאשם (ושל בתו), בשווי מיצטבר של יותר מ-30,000 ₪, אך פחות מהמיוחס בכתב האישום". עוד נקבע בהכרעת הדין כי ההרשעה של הנאשם בעבירה של הטרדת עד, במסגרת האישום השני, היא "בגין העובדות שבהן הודה בחקירתו במישטרה ובעדותו בבית המשפט, דהיינו כי במהלך חקירת המישטרה, אמר בנוכחות הגב' מוניק סדרינה, כי 'מישהו העיד עליי בהסתדרות המורים' ו'יש אנשים פה שמעבירים מידע'". לעומת זאת, כאמור, הנאשמת לא קיבלה את הצעת בית המשפט; ובסופו של דבר היא הורשעה, בהכרעת דין מנומקת שתמציתה תובא להלן, בעבירה של סיוע ללקיחת שוחד; וזאת, חלף העבירות של סחיטה באיומים ושל קשירת קשר לסחיטה באיומים – שמהן זוכתה.

...

לסיכום, מכל המקובץ לעיל עולה כי השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על הנאשמת, בהתאם למתחם העונש ההולם, בעוד שעל הנאשם מוטל כאמור עונש של עבודות שירות, היתה גורמת לפחות לתחושה של עיוות דין ולפגיעה בלתי-מידתית בחוש הצדק ובעקרונות השוויון ואחידות הענישה [ראו גם והשוו: ע"פ 2447/13 קליין נ' מדינת ישראל, בפסקה 20 (8.4.2014)]; ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל, בפסקאות 14-12 (1.5.2019); ע"פ 1997/20 מור נ' מדינת ישראל, בפסקאות 3-1 (8.4.2021).

שלישית, בשים לב לפער המשמעותי בין תוכן כתב האישום – שכלל עבירות חמורות יותר, של קשירת קשר לביצוע פשע ובעיקר של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה (שהעונש המרבי הקבוע לצדה הוא 9 שנים), שיוחסו לנאשמת ושמהן זוכתה – ובין העבירה שבה הורשעה הנאשמת בסופו של דבר במסגרת הכרעת הדין, דהיינו – סיוע ללקיחת שוחד (שהעונש המרבי שהיה קבוע לצידה בעת ביצועה עמד כאמור על 3.5 שנים); זאת, מבלי להפחית מהחומרה של נסיבות ביצוע העבירה של סיוע ללקיחת שוחד שבה הורשעה הנאשמת.

סוף דבר סוף דבר, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים הכוללים הבאים: נאשם 2 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; וזאת, בתנאים ובמקום אשר בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של מרמה והפרת אמונים; 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של הטרדת עד; קנס בסך 50,000 ₪, שישולם תוך 120 ימים, או 100 ימי מאסר תמורתו.

צריך שההתארגנות תהא מבוססת על חברות אישית של עובדים; ההצטרפות לאירגון (אוניברסיטת תל-אביב, בעמ' 99) צריך שתהיה וולונטרית הן לענין ההצטרפות לאירגון (דב"ע מב5-2/ ההסתדרות הכללית - אגודת העובדים הבכירים בפז ואח', פד"ע יד 367, 384) והן לענין עזיבתו.

ההוכחה לכך נעוצה, ראשית, בעובדה שחמישה מתוך שבעת המייסדים של ארגון עמית, שהם גם חברי הועד המנהל של האירגון, הנם עובדים בכירים של קופת חולים מכבי; הם מקבלים את שכרם מקופת החולים, וכן גם תשלום עבור שעות נוספות שהם מקדישים לאירגון עמית, ואינם מקבלים שכר נוסף מן האירגון; והם, בלשונו של פסק הדין, "פועלים ב'עמית' כשליחים של קופת חולים מכבי; ולא כעובדים שכירים, שרצונם להגן על תנאי עבודתם מול מעבידם". שנית, קבוצת מכבי מימנה את כל ההוצאות של ארגון עמית באופן ישיר עד יום 31.5.1995, ומאז היא מממנת אותו באופן עקיף, באמצעות העברת כספים מקבוצת מכבי לאירגון עמית.

ניכוי לטובת ארגון שנועד, למשל, לצורכי תרבות ונופש או למתן שירותים דומים, ירחיב יתר על המידה את החריג המאפשר ניכוי מן השכר, בנגוד לתכלית של חוק הגנת השכר.

...

עיון בחוק ניירות ערך אינו מביא למסקנה כי ל'קופת חולים מכבי' 'אמצעי שליטה' בעמית, או שהיא בעלת ענין בו. .

לפיכך יש לקבל את העתירה, ולבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר העניק לארגון עמית הכרה כללית כארגון עובדים.

אלא שעדיפה בעיני מדיניות המגלמת אי ודאות מסויימת בשאלת המשך קיומו של "גוף פורץ", על פני מדיניות הנועלת בפניו את הדלת הלכה למעשה, על אף שהתקיימו בו "התנאים הראשוניים". בסופו של דבר המעסיקים גם הם בעלי ענין להחליט על היקף התקשרותם עם אותו גוף.

בערעורה תוקפת המדינה הן את הקביעה בהכרעת הדין החלקית לפיה לא הוכח קיומו של קשר פלילי, והן את הכרעת הדין הסופית בה נפסק כי לא הוכח שהמשיבים נטלו את הכספים בלא תביעת זכות בתום-לב. לטענת המדינה, עולה מחומר הראיות, כי הסמינרים לא היו אלא ימי נופש וחופש, והנסיעות לחו"ל היו נסיעות פרטיות או נסיעות בתפקיד שמומנו על-ידי גורמים אחרים.

הטעם השלישי הוא, כי נושאי תפקידים בכירים בהסתדרות הכללית נהגו לצייד את הנוסעים במכתבים, אשר אמורים היו לתת לקוראים להבין כי בנסיעה משולבת גם משימה מטעם האגוד המקצועי.

לפי כתב האישום מדובר בסיור של חודש ימים לארצות-הברית, שארגנה הסתדרות הפקידים בחודש מאי 1982 עבור החברים בקרן ההשתלמות של העובדים ברשויות המקומיות, ואשר המשתתפים בו זכאים היו לממנו מכספי קרן ההשתלמות שנצברו לזכותם.

...

לא מצאנו יסוד להתערב בזיכוים של אותם משיבים שהואשמו באישומים 21, 22, 24 ו-44.

יא. אנו מחליטים להרשיע את המשיב הראשון בחמש עבירות של גניבה בידי מנהל, לפי סעיף 392 לחוק העונשין; ארבע עבירות בשל העבירות שבאישומים 15-18 לכתב האיום, ועבירה אחת בשל העבירות שבאישומים 42 ו-45 לכתב האישום, במקום הרשעתו באישומים אלה בחמש עבירות של מירמה והפרת אמונים בתאגיד בניגוד לסעיף 425 לחוק.

מבין הזיכויים שהוגש עליהם ערעור אנו מחליטים לבטל את זיכוים של המשיבים מאישומים 1-8, 10, 13-20, 23, 25-29, 34, 40, 42 ו-45.