בהכרעת הדין בעיניינו של הנאשם נקבע כי ההרשעה בעבירה של הפרת אמונים, במסגרת האישום הראשון, היא "בשים לב למעמדו הבכיר של הנאשם בהסתדרות המורים וכיושב-ראש ארגון המורים לחינוך גופני – הפרת אמונים שבאה לידי ביטוי בנגוד העניינים שבו היה הנאשם מצוי מול הגב' בטי דהן, ובהיותו מודע לתלותה הכלכלית בהסתדרות המורים ובארגון המורים לחינוך גופני; וכן שבאה לידי ביטוי בקבלת טובות הנאה מגב' בטי דהן, לרבות סכום הצ'ק בסך 30,000 ₪ ומימון חלקי של נסיעות לחו"ל ושל נופשים בישראל, ובכלל זה נסיעה חינם למרוקו של אשת הנאשם (ושל בתו), בשווי מיצטבר של יותר מ-30,000 ₪, אך פחות מהמיוחס בכתב האישום".
עוד נקבע בהכרעת הדין כי ההרשעה של הנאשם בעבירה של הטרדת עד, במסגרת האישום השני, היא "בגין העובדות שבהן הודה בחקירתו במישטרה ובעדותו בבית המשפט, דהיינו כי במהלך חקירת המישטרה, אמר בנוכחות הגב' מוניק סדרינה, כי 'מישהו העיד עליי בהסתדרות המורים' ו'יש אנשים פה שמעבירים מידע'".
לעומת זאת, כאמור, הנאשמת לא קיבלה את הצעת בית המשפט; ובסופו של דבר היא הורשעה, בהכרעת דין מנומקת שתמציתה תובא להלן, בעבירה של סיוע ללקיחת שוחד; וזאת, חלף העבירות של סחיטה באיומים ושל קשירת קשר לסחיטה באיומים – שמהן זוכתה.
...
לסיכום, מכל המקובץ לעיל עולה כי השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח על הנאשמת, בהתאם למתחם העונש ההולם, בעוד שעל הנאשם מוטל כאמור עונש של עבודות שירות, היתה גורמת לפחות לתחושה של עיוות דין ולפגיעה בלתי-מידתית בחוש הצדק ובעקרונות השוויון ואחידות הענישה [ראו גם והשוו: ע"פ 2447/13 קליין נ' מדינת ישראל, בפסקה 20 (8.4.2014)]; ע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל, בפסקאות 14-12 (1.5.2019); ע"פ 1997/20 מור נ' מדינת ישראל, בפסקאות 3-1 (8.4.2021).
שלישית, בשים לב לפער המשמעותי בין תוכן כתב האישום – שכלל עבירות חמורות יותר, של קשירת קשר לביצוע פשע ובעיקר של סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה (שהעונש המרבי הקבוע לצדה הוא 9 שנים), שיוחסו לנאשמת ושמהן זוכתה – ובין העבירה שבה הורשעה הנאשמת בסופו של דבר במסגרת הכרעת הדין, דהיינו – סיוע ללקיחת שוחד (שהעונש המרבי שהיה קבוע לצידה בעת ביצועה עמד כאמור על 3.5 שנים); זאת, מבלי להפחית מהחומרה של נסיבות ביצוע העבירה של סיוע ללקיחת שוחד שבה הורשעה הנאשמת.
סוף דבר
סוף דבר, החלטתי להטיל על הנאשמים את העונשים הכוללים הבאים:
נאשם 2
5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; וזאת, בתנאים ובמקום אשר בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות;
6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של מרמה והפרת אמונים;
3 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של הטרדת עד;
קנס בסך 50,000 ₪, שישולם תוך 120 ימים, או 100 ימי מאסר תמורתו.