סעיף 41(1)(ד) מקנה 5% נכות – "לאחר ניתוח פעולת הזרועה טובה".
הניתוח לא החזיר את מצבו להיות תקין, מאחר וקיימת מיגבלת תנועות והפגיעה בראש ההומרוס מסוג הילזקס, עדיין קיימת, בנוסף לפגיעה בסיבוב החצוני.
לעניין זה ראו ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (נבו,
5.10.06) שם נקבע :
"כלל ידוע הוא, כי אי הבאתו של עד רלבאנטי יוצרת הנחה (הנתנת לסתירה) כי אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב והסיבה לאי הבאתו היא החשש של בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. בכך ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה (ראו: יעקב קדמי על הראיות (חלק שלישי, 2003) 1649-1659 והאסמכתאות שם). עד נחשב רלבאנטי לגירסת בעל דין מקום בו קיימת ציפייה הגיונית ומתבקשת בנסיבות המקרה כי בעל הדין ישמיע את העד המסוים לשם גילוי האמת וחקר העובדות כפי שאותו בעל-דין טוען להן (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 659 (1991))."
גם לגוף העניין, אוסיף, כי המומחה היה ער לפגיעה הנוספת והמאוחרת לתאונה, ולאחר שדן בקיומן של שתי התאונות, הבהיר היטב כי יש מקום לקבוע נכות ממוצעת בין שני הסעיפים (41(1)(א) ו- 41(1)(ד), והעמיד הנכות על שיעור של 12%.
כך בעמ' 14 לפרוטוקול מול שורות 12-18:
כמו כן, בשלב מסוים, בחלוף כשנתיים ממועד התאונה, החל התובע ליטול לעצמו מטלות של עובדים אחרים, כך למשל המזכירה שהופסקה העסקתה, ובכך הביא להקטנת ההוצאות בעסק וכפועל יוצא מכך לגידול בהכנסות נטו (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 29-37)
יצויין עוד כי גם פועלו של התובע כעצמאי הנו באותו משלח יד, קרי פיזיותראפיסט מחד, ומאידך, מקור המטופלים במסלול זה הנו בעקרו משירותי בריאות כללית.
בשים לב למכלול הנתונים שעמדו בפני, ובכללם הותק של התובע בעיסוקו ובעבודתו, היציבות התעסוקתית במקום עבודתו (קופ"ח כללית), כמו גם הפניית מטופלים מקופ"ח כללית לטיפולו בעיסקו העצמאי, ובחינת שומות המס/תלושי השכר מאז התאונה ועד היום, מצאתי לנכון לקבוע את הפסד הישתכרותו של התובע באופן גלובלי ולהעמידו ע"ס של 350,000 ₪.
כאב וסבל
בהתאם לסעיף 2(א)(2) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון) תשל"ו 1976, ולאור גיל התובע, שיעור הנכות הרפואית ו- 3 ימי אישפוז זכאי התובע לפצוי בסך – 24,017 ₪.
...
בנסיבות העניין, ולאחר ששמעתי את עדות רעייתו בנושא זה, ראיתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין עזרת צד ג' לעבר בסך של 7,000 ₪.
סיכומו של דבר:
הפסד השתכרות לעבר - 65,240 ₪
הפסדת השתכרות לעתיד - 350,000 ₪
הפסד פנסיה - 30,625 ₪
עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד – 7,000 ₪
הוצאות לעבר ולעתיד - 5,000 ₪
כאב וסבל - 24,017 ₪
סה"כ - 481,882 ₪
אשר על כן, זכאי התובע לפיצוי בגין התאונה בסכום כולל של 481,882 ₪.
5129371 כן תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט שהוציא (אגרת בית משפט).