מימון טיפול רפואי לנפגע תאונת דרכים ממקורות חיצוניים

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 38766-12-19 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט יוסי ברכיה התובע: פלוני הנתבעים: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. נילי לייבה החלטה בבקשה לתשלום תכוף

התובע נפגע פגיעה מורכבת, והוא מטופל מאז התאונה בטיפולים רפואיים במגוון תחומי פגיעתו (סעיף 37 לבקשה, והמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה).

לעניין הדרישה למימון תרופות ב- 1,000 ₪ לחודש, טוענת הנתבעת כי חוק ההתייעלות הכלכלית (תקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010), התשס"ט- 2009, הביא לתיקון 23 משנת 2009 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן- החוק ), והוציא את עול פיצוי התובע בגין הוצאות ריפוי מהמבטחות בביטוח חובה, אל קופות החולים, ואף החריג את הוצאות הריפוי מהתשלום התכוף.

בחישוב צרכי המחיה של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, יש להיתחשב בהכנסת הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או כל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מהכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה זו. כמו כן, יש להיתחשב בהכנסתו מהמקורות השונים, לאחר התאונה (תקנה 3 (ב) לתקנות).

...

להלן החלטתי בעניין הבקשה לתשלום תכוף שהגיש התובע.

באופן חריג ניתן להיעתר לבקשה זו מ"טעמים שיירשמו".

אני מקבל את עמדת הנתבעת, כי היא שילמה בתיק זה לתובע תשלומים תכופים ביד רחבה.

סוף דבר: על הנתבעת לשלם לתובע כתשלום תכוף סך של 20,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

בית משפט השלום ברחובות בת"ת 54927-06-20 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת שרון צנציפר הלפמן מבקשים פלוני משיבים 1. ענבל חברה לביטוח בע"מ 2. מיכה יטמניו מקוננט החלטה

מאז התאונה ועד היום, כך טוען המבקש בתצהירו, הוא מוגבל מאד בתפקודו, מצבו אינו מאפשר לו להיסתדר בכוחות עצמו והוא סובל מפגיעות ומהגבלה משמעותית, שמונעת ממנו את היכולת לטפל בעצמו ו/או לשמור על משק בית תקין.

דיון והכרעה כידוע, "תכליתו של הסדר התשלום התכוף, הקבוע בחוק הפיצויים ובתקנות שנחקקו לפיו, היא להחיש את התשלום לנפגע תאונת הדרכים ולהבטיח כי בתכוף לאחר התאונה, ועוד בטרם סיום הליכי המשפט, יקבל הנפגע תשלום בגין צורכי הריפוי, הסיעוד והמחיה שלו" (רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה, פ"ד נח(2) 295 (2003)).

לעניין חישוב צרכי המחייה, קבע המחוקק "מאזן טכני". בקביעת שיעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו, על בית המשפט להיתחשב בשלושה פרמטרים: הכנסותיו של הנפגע בתקופה שקדמה לתאונה מכל מקור שהוא; הוצאותיו של הנפגע מתוך הכנסה זו לצרכי מחיה בתקופה שקדמה לתאונה; והכנסותיו של הנפגע לאחר התאונה מכל מקור אחר (סעיף 5(ב)(2) לחוק ותקנה 3(ב) לתקנות).

יוזכר כי התשלום התכוף נועד ליתן תרופה זמנית ומיידית שהיא בבחינה "עזרה ראשונה" לנפגע הזקוק למימון של צרכיו החיוניים והבסיסיים בגין פגיעתו עקב התאונה.

...

המשיבה טענה כי דין הבקשה לתשלום תכוף להידחות.

על רקע התשתית העובדתית שפורטה, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי המבקש להוכיח, ולו באופן לכאורי, את טענותיו.

לא למותר להדגיש כי ניתנה למבקש האפשרות לתקן את בקשתו על דרך של צירוף אסמכתאות מתאימות לתמיכה בטענותיו, למצער אסמכתאות בדבר צרכי המחייה הדרושים לו. משבחר המבקש שלא לצרף אסמכתאות כאלה ולא הניח בפני בית המשפט את התשתית העובדתית המינימלית הדרושה, לא ניתן להיעתר לבקשה.

מן המקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות.

בית משפט השלום באשדוד ת"א 2476-09-21 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת רוני סלע תובעת ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר מיטל מסיקה אליהו נתבעת הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 ע"י ב"כ עוה"ד ירדן פטמן חיריק ואח' החלטה

בפניי בקשת המבקשת - התובעת, להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ח-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), ולמנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה לקביעת נכותה.

ביום 22.4.18 וועדה רפואית של המל"ל (להלן: "וועדת המל"ל") דנה בעיניינה של המבקשת וקבעה כי למבקשת 10% נכות בגין כתף ימין שמקורה במצב קודם, וכי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בגב התחתון כתוצאה מהתאונה.

לנוכח האמור, טענתה המבקשת כי יש להתיר לה להביא ראיות לסתור ולמנות מומחה בתחום האורתופדיה במימון המשיבה.

עוד טענה המשיבה כי המבקשת לא הצביעה על שינוי רפואי משמעותי, ולכל היותר צרפה לבקשתה סיכום טפולי פיזיורתפיה שעומדים בקנה אחד עם קביעת ועדת המל"ל לפיה יש לה נכות בכתף ימין עקב תאונה קודמת.

...

אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והתיעוד שהוגש, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

אף מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה, לא שוכנעתי שיש בהם על מנת להביא לתוצאה שונה אילו היו עומדים בפני וועדת המל"ל. מסיכום טיפולי הפיזיותרפיה מיום 2.5.22 שצירפה המבקשת לבקשתה עולה כי במהלך השנים 2020-2018 טופלה בטיפולי פיזיותרפיה בגין כאבים באזור הכתף הימנית, וכן בגין כאבים אחרי הליכה ממושכת וקושי לרדת במדרגות עם הרגליים.

לנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בעכו ת"א 38911-04-22 חאלד נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: מספר בקשה:1 בפני כב' השופטת אביגיל זכריה, סגנית הנשיאה התובע עבד אל רחמאן חאלד הנתבעת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ החלטה

מבוא בפניי בקשת התובע למינוי מומחים רפואיים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) והתקנות שהוצאו מכוחו.

עוד נטען כי התלונות המשויכות לתאונה מקורן במצבו הבריאותי העשיר של התובע עובר לתאונה, ולתמיכה בטענותיה צרפה תעוד רפואי מעשר השנים האחרונות ואף קודם לכן המציג תלונות חוזרות לעניין גב תחתון, צואר, מימצאי בדיקות הדמיה משמעותיים ועוד מהתקופה שלפני התאונה.

יחד עם זאת, חיוב התובע במימון הביניים כולו או חלקו צריך להעשות במשורה ובזהירות בשים לב להסדר החקיקתי שתואר ועל מנת שלא לחסום אפשרות הוכחתה של נכות על רקע העדר יכולת כלכלית (ר' לעניין זה: א. ריבלין תאונת הדרכים (מהדורה רביעית, 2011).

ד.    האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום? ה.    המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.

...

בשולי הדברים אעיר עוד כי לא נחה דעתי מהודעת התובע בקשר למומחים שהוא אינו מסכים למינויים מבלי שמוצג נימוק מינימאלי לכך.

סוף דבר: אני ממנה בזאת את ד"ר נועם בור כמומחה רפואי בתחום האורתופדי בתיק זה. המומחה מתבקש לעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, לבדוק את התובע ולקבוע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 9.1.21 ובמיוחד: א.    האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?           מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאלו תקופות? ב.    האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד? ג.    מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ולמקצועו.

בשים לב לקשיים עליהם עמדתי אני מורה כי במקרה זה בשכר טרחת המומחה יישאו הצדדים באופן הבא: התובע יישא ב – 75% משכר טרחת המומחה והנתבעת תשא ב – 25% משכר הטרחה.

סעיף 41(1)(ד) מקנה 5% נכות – "לאחר ניתוח פעולת הזרועה טובה". הניתוח לא החזיר את מצבו להיות תקין, מאחר וקיימת מיגבלת תנועות והפגיעה בראש ההומרוס מסוג הילזקס, עדיין קיימת, בנוסף לפגיעה בסיבוב החצוני.

לעניין זה ראו ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (נבו, 5.10.06) שם נקבע : "כלל ידוע הוא, כי אי הבאתו של עד רלבאנטי יוצרת הנחה (הנתנת לסתירה) כי אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב והסיבה לאי הבאתו היא החשש של בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. בכך ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה (ראו: יעקב קדמי על הראיות (חלק שלישי, 2003) 1649-1659 והאסמכתאות שם). עד נחשב רלבאנטי לגירסת בעל דין מקום בו קיימת ציפייה הגיונית ומתבקשת בנסיבות המקרה כי בעל הדין ישמיע את העד המסוים לשם גילוי האמת וחקר העובדות כפי שאותו בעל-דין טוען להן (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 659 (1991))." גם לגוף העניין, אוסיף, כי המומחה היה ער לפגיעה הנוספת והמאוחרת לתאונה, ולאחר שדן בקיומן של שתי התאונות, הבהיר היטב כי יש מקום לקבוע נכות ממוצעת בין שני הסעיפים (41(1)(א) ו- 41(1)(ד), והעמיד הנכות על שיעור של 12%.

כך בעמ' 14 לפרוטוקול מול שורות 12-18: כמו כן, בשלב מסוים, בחלוף כשנתיים ממועד התאונה, החל התובע ליטול לעצמו מטלות של עובדים אחרים, כך למשל המזכירה שהופסקה העסקתה, ובכך הביא להקטנת ההוצאות בעסק וכפועל יוצא מכך לגידול בהכנסות נטו (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 29-37) יצויין עוד כי גם פועלו של התובע כעצמאי הנו באותו משלח יד, קרי פיזיותראפיסט מחד, ומאידך, מקור המטופלים במסלול זה הנו בעקרו משירותי בריאות כללית.

בשים לב למכלול הנתונים שעמדו בפני, ובכללם הותק של התובע בעיסוקו ובעבודתו, היציבות התעסוקתית במקום עבודתו (קופ"ח כללית), כמו גם הפניית מטופלים מקופ"ח כללית לטיפולו בעיסקו העצמאי, ובחינת שומות המס/תלושי השכר מאז התאונה ועד היום, מצאתי לנכון לקבוע את הפסד הישתכרותו של התובע באופן גלובלי ולהעמידו ע"ס של 350,000 ₪.

כאב וסבל בהתאם לסעיף 2(א)(2) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו ממון) תשל"ו 1976, ולאור גיל התובע, שיעור הנכות הרפואית ו- 3 ימי אישפוז זכאי התובע לפצוי בסך – 24,017 ₪.

...

בנסיבות העניין, ולאחר ששמעתי את עדות רעייתו בנושא זה, ראיתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין עזרת צד ג' לעבר בסך של 7,000 ₪.

סיכומו של דבר: הפסד השתכרות לעבר - 65,240 ₪ הפסדת השתכרות לעתיד - 350,000 ₪ הפסד פנסיה - 30,625 ₪ עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד – 7,000 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד - 5,000 ₪ כאב וסבל - 24,017 ₪ סה"כ - 481,882 ₪ אשר על כן, זכאי התובע לפיצוי בגין התאונה בסכום כולל של 481,882 ₪.

5129371 כן תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט שהוציא (אגרת בית משפט).