מימון טיפול פסיכולוגי לנפגעי תאונות דרכים על ידי המדינה

טיפולים רפואיים נדרשים התובעת מסרה כי הטיפול הפסיכולוגי שאותו היא מקבלת אמנם ניתן במסגרת קופת החולים, אך יש לה הוצאות רפואיות בגין התרופה אותה היא נוטלת באופן קבוע, תרופה בשם MIRO, שאינה ממומנת על־ידי קופת החולים, וכך גם הטיפול הפסיכיאטרי.

חוות־דעת מומחה מטעם בית־המשפט, ד"ר י. ליטוין, אורתופד המומחה ציין כי כול אותם האזורים שעליהם התלוננה התובעת בעקבות התאונה הם האזורים שבהם נפגעה בתאונת הדרכים משנת 2007 או בתאונת העבודה בשנת 2014.

יפים לעניין זה דברי בית־המשפט העליון בע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות פ"ד מז(1) 802, 822 (1993): אכן, בחישוב פיצויים בגין הפסד כושר הישתכרות לימים יבואו, נדמה אנו בעיננו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות, ותקוות משאלות לב הן מציאות.

נזק בלתי־ממוני על־פי התקנות יש לפצות את התובעת לפי הנוסחה שבתקנות, ובהתאם לגילה ולאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לה על־ידי מומחי בית־המשפט, בסך של 8,596 ש"ח. · הפסדי הישתכרות ואובדן יכולת הישתכרות כפי שהוכח על־פי מיסמכי המוסד לביטוח לאומי, לישכת התעסוקה ואף בעדות התובעת עצמה – התובעת התפטרה מעבודתה בתאריך 22/03/15, כלומר לפני תאונת הדרכים שבנידון וללא קשר עם תאונה זו. לאחר ששמע בית־המשפט את עדות התובעת והתרשם ממנה באשר לטענתה כי תקופת האבטלה התארכה בעקבות התאונה, החליט בית־המשפט לקבל טענה זו, וזאת לאור הנכות הפסיכיאטרית הזמנית המשמעותית שנקבעה לתובעת בתוספת לנכותה מהתאונות האחרות.

...

לסיכום, פוסק בית־המשפט את פיצויי התובעת בסכום של 43,002 ש"ח. לסכום זה יתווספו תשלומי שכר טרחת עורך־דין בסך 13%, החזר אגרה בסך 710 ש"ח, והוצאות המומחים, ככל ששולמו על־ידה.

משכך, יש לקבוע כי הנתבעת אומנם חבה במימון האביזרים הרפואיים שסופקו על ידי משרד הבריאות, אך אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגינם.

[2: על פני הדברים, העובדה שהתובע אינו זכאי לפצוי לפי חוק הפיצויים אינה שוללת את היותו נפגע תאונת דרכים כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, עליו חל ההסדר האמור (ראו סעיף 12ג(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002).

בסיכומי התובע נטען עוד כי על רקע החמרה במצבו הנפשי הוא הופנה לטיפולים פסיכולוגיים, המסובסדים על ידי קופת החולים אך כרוכים בהישתתפות עצמית בסך 139 ₪ לטפול.

...

בסיכומו של דבר, עותר התובע לפיצוי בסך של 459,073 ₪, המבוסס על הוצאות נסיעה עודפות של כ-1,100 ₪ לחודש.

בשקלול כל האמור לעיל, ייפסק פיצוי בסך של 150,000 ₪ בגין הוצאות דיור.

לסיכום פרק זה, מהסכום שנפסק יש לנכות סך של 586,449 ₪ בגין קצבת נכות כללית, וסך נוסף של 80,697 ₪ בגין קצבת ניידות.

משכך, יש לקבוע כי הנתבעת אומנם חבה במימון האביזרים הרפואיים שסופקו על ידי משרד הבריאות, אך אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגינם.

[3: על פני הדברים, העובדה שהתובע אינו זכאי לפצוי לפי חוק הפיצויים אינה שוללת את היותו נפגע תאונת דרכים כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, עליו חל ההסדר האמור (ראו סעיף 12ג(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002).

בסיכומי התובע נטען עוד כי על רקע החמרה במצבו הנפשי הוא הופנה לטיפולים פסיכולוגיים, המסובסדים על ידי קופת החולים אך כרוכים בהישתתפות עצמית בסך 139 ₪ לטפול.

...

בסיכומו של דבר, עותר התובע לפיצוי בסך של 459,073 ₪, המבוסס על הוצאות נסיעה עודפות של כ-1,100 ₪ לחודש.

בשקלול כל האמור לעיל, ייפסק פיצוי בסך של 150,000 ₪ בגין הוצאות דיור.

לסיכום פרק זה, מהסכום שנפסק יש לנכות סך של 586,449 ₪ בגין קצבת נכות כללית, וסך נוסף של 80,697 ₪ בגין קצבת ניידות.

עם זאת, העזרה הנתנת בפועל במימון של המוסד לביטוח לאומי, לא ניתנת בימי סוף השבוע ובימי חג ומועד.

אני מקבלת את הנתון שהוצע בסיכומי התובעת (סעיף 43) לצורך חישוב עלות שעת עזרה לפי 48 ₪ לשעה ומכאן כי התובעת זכאית לפצוי בסך של 624 ₪ לחודש בגין הצורך בעזרת הזולת, מעבר לעזרה הנתנת על ידי המל"ל. הנזקים עזרת הזולת כאמור לעיל הפצוי נפסק לתובעת רק בגין העזרה הנדרשת לה שאינה מכוסה על ידי המל"ל. בגין עזרת הזולת לעבר, לפי 624 ₪ לחודש מאז התאונה ועד היום, משך 59 חודשים, סך של 37,000 ₪ (במעוגל).

אינני מסכימה עם טענת הנתבעת, לפיה התובעת אינה זכאית לפצוי בגין עזרה נוספת לה היא זקוקה כתוצאה מהנכות הנובעת מהתאונה בשל העובדה שהמדינה, כהחלטה סוציאלית, מבקשת להיטיב עם האוכלוסייה המתבגרת.

מעבר לכך, בהחלט ייתכן כי תיפקודה של התובעת, שהיה לקוי כבר קודם לתאונה, ימשיך להחמיר בלי קשר לפגיעה בתאונת הדרכים.

פרופ' גינדין קבע בתשובות לשאלות ההבהרה, כי התובעת תיזדקק לטיפולים פסיכולוגיים.

הסדר כזה לא הוצג על ידי התובעת, שעליה הנטל להוכיח את הנזק שניגרם לה ועלות הטיפול הנידרש.

...

אני מקבלת את הנתון שהוצע בסיכומי התובעת (סעיף 43) לצורך חישוב עלות שעת עזרה לפי 48 ₪ לשעה ומכאן כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 624 ₪ לחודש בגין הצורך בעזרת הזולת, מעבר לעזרה הניתנת על ידי המל"ל. הנזקים עזרת הזולת כאמור לעיל הפיצוי נפסק לתובעת רק בגין העזרה הנדרשת לה שאינה מכוסה על ידי המל"ל. בגין עזרת הזולת לעבר, לפי 624 ₪ לחודש מאז התאונה ועד היום, משך 59 חודשים, סך של 37,000 ₪ (במעוגל).

העובדה שלא צורפו קבלות בגין טיפול משקם כלשהו במהלך 20 החודשים מאז ניתנה חוות הדעת של פרופ' גינדין, והשנים שקדמו לה, מחייבת את המסקנה כי התובעת לא נזקקת בפועל להוצאות בגין טיפולים כאלה.

ריכוז סכומי הפיצויים: עזרה – עבר ועתיד 61,000 ₪ הוצאות – עבר ועתיד 1,000 ₪ ניידות ונסיעות 5,000 ₪ כאב וסבל 17,630 ₪ סה"כ 84,630 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל 28,200 ₪ יתרת הפיצוי 56,430 ₪ סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 56,430 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% ואגרת בית משפט ששולמה (כשהיא משוערכת להיום).

מבחינת גיל הנאשם, המדובר במי שבזמן התאונה היה בן 22 לערך, וכתוצאה מתאונה קשה שעבר בצעירותו (נפילה מסוס שגרמה לנכות קשה בגופו) הפך מוגבל גופנית, מה שלא הפריע לנאשם להלחם על גיוסו לצה"ל. לאחר התאונה וכתוצאה ישירה ממנה, סבל וסובל הנאשם מפוסט טראומה קשה (הוגשו מסמכים תומכים), הנאשם טופל ומטופל עד היום פסיכולוגית ואף מסתייע בטיפול תרופתי על רקע זה. תסקירו של שירות המבחן ממליץ באופן חד משמעי על ענישה בעלת אופי שקומי: שירות המבחן מגיע למסקנה ולפיה פוטנציאל המסוכנות הנשקפת מנאשם זה נמוך מאד.

תקופת פסילה נמוכה יותר לצד עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, לא תענה בעיני על עיקרון ההלימה הקבוע בחוק, ולכן תקופת הפסילה שהתבקשה על ידי המדינה, נכונה ומדייקת בפרשה זו. ביחס לרכיב הפצוי לעזבון המנוח, ולמרות שעזבון זה יקבל פיצוי מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אני סבור כי גם לעמדה זו של המדינה יש מקום, ולו כדי לתת ביטוי סמלי לאחריות הנאשם גם כלפי מישפחת הנאשם שתקבל את עיזבונו.

הנאשם אדם צעיר מאד, ללא עבודה מסודרת ובשנה הקרובה יבצע מאסר ארוך בדרך של עבודות שירות, מה שלא יאפשר מימון סביר של פיצוי גבוה.

...

לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים: גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אותם ירצה הנאשם בדרך של עבודות שירות החל מיום 1.11.22 עת יתייצב הנאשם במשרדי הממונה על עבודות שירות הצמודים לכלא באר-שבע בשעה 08:00 ויבצע את עבודות השירות כמתואר בחוות דעת הממונה שהוגשה.

הנני גוזר על הנאשם 9 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע עבירה של גרימת תאונה בה נגרמו חבלות של ממש או גרימת תאונה בה מצא את מותו אדם או עבירה של נהיגה בזמן פסילה והכל תוך 3 שנים מהיום.

אני קובע כי הנאשם יהיה תחת צו מבחן של שירות המבחן למבוגרים למשך שנה מהיום.