בפני קצין המבחן טען בכזב, שלא הסתבך בעבר עם החוק, שזה שקר, טען לעייפות ממשך הדיון, כאשר הוא לבדו אחראי להימשכות הזמן, טען שנתון להשפעתן של תרופות המקשות עליו לתפקד, אך בפניי טען שהתרופות מאפשרות לו לתפקד, טען שמתגורר במלון "סאן", אך כל ביקורת שבוצעה שם לא הביאה לאיתורו, טען שלקה שלוש פעמים בהתקף לב, אך לא הומצאה לי תעודה רפואית ברורה וחד משמעית כתימוכין בטענותיו, טען שבניו בחרו לחיות עימו מאז גירושיו, ובפניי טען בכאב שאמם זרקה אותם מביתה, טען שבנו מוכר כנכה ע"י משרד הביטחון ומטופל פסיכיאטרי על רקע תאונת דרכים, ובפניי טען שהיה מאושפז שנה, ולאחר שראיתי תגובת בנו באולם בית המשפט, והערתי שנכון שידייק, תיקן עצמו והסביר שעבר מספר ניתוחים, וזה הבן – המלווה אותו, ושאיתו הלך לפסיכיאטר המחוזי להתאשפז, ובהמשך לאותו אשפוז מרצון, גם נתקבלה חוו"ד חתומה ע"י דר' כרמון בדבר כשירות לעמוד לדין ולשאת בעונש.
לגבי הקנס – אני מבקש כי הקנס של 25,000 ₪ ישולם לאחר סיום ריצוי עונש המאסר של הנאשם, כרגע הוא אסיר ואין לו את האפשרות הכלכלית לממן את הסכום הזה, כך שאפשר יהיה לדחות את הפקדת הקנס עם שיחרורו מהמאסר לתקופה שבית המשפט יחליט כדי שיוכל לשלם את הקנס.
...
עינינו הרואות את החומרה היתרה במעשי הנאשם, את השיטתיות בה פעל, את החופש שנטל לעצמו לזייף, לרמות, לפגוע בשמותיהם של אחרים תוך שמתייצג בשמם ובתואר מקצועם, את החופש שנטל לעצמו לקבל שכר במרמה, תוך פגיעה באחרים, את החופש שנטל לעצמו לגנוב כספיהם של לקוחות ולשלשלם לכיסו בסכום העולה על 100,000 ₪, וזאת לאורך תקופה, באופן מתמשך וללא חשש, ובסופו של דבר בחר לאיים ולהדיח.
אמנם יש חומרה יתרה באותם מקרים בהם לא הסתפק בייצוג שקרי, אלא גם גנב כספי הלקוחות שנתנו בו אמון,
ואין זה בעיני בעל ערך כלשהו, אם לטענתו חלק ה"רווחים" עם קזייב, משלא שוכנעתי מאמיתות הטענה.
איני נותנת שום משקל לטענת הנאשם שיש אחרים לצדו שצריך היה להעמידם לדין, מששוכנעתי מדברי העדים ששמעתי ומטיעוני התובעת הנכבדת, שאין אחיזה לדבריו והראיות שנאספו מצביעות אך ורק על אשמתו.
