לאחר שהוגשו התנגדויות לבצוע השטר עוכבו הליכי הוצאה לפועל והתיק הועבר לבית משפט זה.
לטענת המבקש 2 ("פליקס"), ביום 12.7.2017 היתאגדה המבקשת 1 ("החברה"), כאשר במועד זה היה בעלים בחברה במשותף עם המבקש 3 ("דמיטרי").
על שטר החוב שהוגש לבצוע חתמו פליקס ודמיטרי, כאשר השטר ריק וללא סכום.
במהלך הדיון הוצגה כרטסת הנהלת חשבונות של החברה; כתב ערבות בחתימת דימטרי ופליקס; מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים וטופס מסירת הרכב לידי החברה.
לאחר ששקלתי את הדברים, אני סבורה, כי מדובר בטענת הגנה שיש לבררה, ואופן פעולתה של ליסקאר, בנסיבות בהן מכתב ההתראה נשלח ביום 14.10.2018 והרכב נתפס ביום 15.10.2018 בשעות הלילה, כאשר מנוהלים בין הצדדים שיחות - דורש בירור במסגרת הליך משפטי מלא, לאור החובות הכרוכות בקיום ובביטול חוזה בתום לב.
כך גם הטענה, כי אין מקום לחייב בגין הוצאות התפיסה, שעה שניתנה הודעה יום קודם לכן, כי למחרת יוחזר הרכב - היא טענה שדורשת בירור.
באשר לטענתו של פליקס, כי סכום השטר מולא בסמוך להגשתו לבצוע - בהתאם להוראות השטר, עושה השטר נתן הרשאה לליסקאר למלא את סכום השטר בהתאם ליתרת החוב.
...
התייחסות לטענה, כי לא צורפו מסמכים המבססים את החוב הנטען - היות ומדובר בשטר חוב, ניתן היה להסתפק בציון שיעור החוב הנטען, ואין חיוב לבסס את סכום החוב בראיות; ואולם, במסגרת שקילת טענות ההגנה שבפי המבקשים, ולאור הטענות כי לכתחילה הרכב נמסר כאשר יש בו נזקים, וכי ייתכן שהנזקים נגרמו כתוצאה מתפיסת הרכב; והטענה, כי חוות דעתו של השמאי אינה מפורטת דיה - אני סבורה, כי יש מקום לאפשר בירור טענות המבקשים בהקשר זה, על מנת לאפשר לצדדים לתמוך את הטענות בראיות ולהוכיחן.
לאחר שבחנתי את טענות ההגנה, כאמור; ולאחר ששקלתי את סיכוייהן ואת ההצדקה לבררן בהליך משפטי מלא, אני סבורה, כי מדובר בנסיבות המצדיקות התניית הרשות להתגונן בהפקדת ערובה.
בהתאם, ובהסתמך על הוראות תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אני קובעת, כי מתן רשות להתגונן לדמיטרי והחברה מותנה בהפקדת סך של 10,000 ש"ח על ידיהם בקופת בית המשפט; ומתן רשות להתגונן לפליקס מותנה בהקפדת סך של 10,000 ₪ על ידיו בקופת בית המשפט.
