על פי ההחלטה האמורה נתבקש בהמרצת הפתיחה "להורות למשיבה 1 לבטל את זכייתן של משיבות 2-4 במיכרז 125/96 לבצוע עבודות שירותי כיבוס וגיהוץ בעבור בתי חולים ויחידות של משרד הבריאות, להפסיק את ההיתקשרות עמן, ולהעביר את העבודה למי מהמבקשות שהיתה אמורה לזכות במיכרז.". המרצת הפתיחה נדחתה על הסף, הואיל ובית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה, כי לגבי המבוקש בה קיים מעשה בית דין מכח בג"ץ 4718/97.
...
על פי ההחלטה האמורה נתבקש בהמרצת הפתיחה "להורות למשיבה 1 לבטל את זכייתן של משיבות 2-4 במכרז 125/96 לביצוע עבודות שירותי כיבוס וגיהוץ בעבור בתי חולים ויחידות של משרד הבריאות, להפסיק את ההתקשרות עמן, ולהעביר את העבודה למי מהמבקשות שהיתה אמורה לזכות במכרז.". המרצת הפתיחה נדחתה על הסף, הואיל ובית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה, כי לגבי המבוקש בה קיים מעשה בית דין מכח בג"ץ 4718/97.
איני מקבל את טענת המבקשות, כי משיבות אלו אינן אלא "משיבות פורמליות". מעיון בהמרצת הפתיחה ובפסק הדין נשוא הערעור עולה בבירור, כי משיבות אלו הן בעל דין "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" (וראו: תקנה 24 לתקנות).
לפיכך, אני סבור שבנסיבות העניין די יהיה בתיקון הטעות ואין מקום למחיקת הערעור.
סוף דבר: הבקשה למתן פסק דין בהסכמה נדחית, נוכח התנגדות המשיבות 3 ו - 4.
הבקשה למחיקת הערעור נדחית אף היא.
