מי עוסק במחיקת עיקולים במקרקעין

המבקשת הגישה תובענה זו, ובה ביקשה למחוק את כל העיקולים הרשומים בנסח הרישום בחלקה 40/3 בגוש 11576, להורות לרשות מקרקעי ישראל להסיר את המיגבלות בהעברה וירושה החלות על הדירה כהגדרתה ולחתום על שטרי העברת זכות שכירות ולהעבירם לידי כונס הנכסים עו"ד קרויטרו, לאשר לכונס לפעול כנגד המשיב 9 כפושט רגל ולהסיר את כל הזכויות הנוגעות לו בדירה, לרשום ולהעביר את הזכויות בדירה ברמ"י ובלשכת רישום המקרקעין על שם המשיבה 10, ולרשום משכנתא לטובת המבקשת על הבעלות של המשיבה 10.

הוא עוסק בזכויות הקונה בלבד.

...

אני מורה לרשות מקרקעי ישראל לחתום על שטרי העברת זכות שכירות מהחוכרים הרשומים למשיבים 9 ו-10, לפי פסק הדין בתיק 6256-12-17.

אני ממנה את עו"ד חיים קרויטרו ככונס נכסים לשם חתימה בשם המשיב 9 על העברת זכויותיו בדירה למשיבה 10 בכפוף לתשלום המיסים והאגרות הנדרשים.

אני דוחה את בקשת המבקשת לרשום משכנתא לטובתה על זכויות החכירה של המשיבה 10.

][] בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' הנשיאה ה' גרסטל) מיום 13.1.2010, אשר דחה תובענה שהגישו המבקשים למתן סעד המצהיר כי הם זכאים להרשם כבעלי הזכויות בבית מגורים ביהוד הידוע כגוש 6502 חלקה 279 (להלן: הנכס), וכן למתן סעד המורה ללישכת רישום המקרקעין למחוק עיקול זמני שנירשם על הנכס לטובת המשיב 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הבנק).

בהחלטתו ציין בית המשפט כי פסק הדין עוסק בדירת מגורים ולכן יש לנקוט משנה זהירות והוא הוסיף וקבע כי במקרה דנן קיים חשש שאם לא יעוכב ביצוע פסק-הדין ותימחק הערת האזהרה לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יזכו המבקשים בעירעור ומאידך גיסא, העתרות לבקשה עלולה לגרום לכל היותר לעיכוב בזכות המימוש של הבנק, אשר בשלב זה טרם הבשילה.

...

דין הבקשה להתקבל.

האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים מוביל, אפוא, אל המסקנה כי לעת עתה אין מקום להתנות את עיכוב מחיקת האזהרה בערובה שכן עיכוב המחיקה אינו מסב לבנק נזק כלשהו בשלב זה. יחד עם זאת, וככל שהבנק יזכה בתביעה הכספית נגד אפרים והמשיבה 2 והעיקול הזמני יהפוך לקבוע טרם ההכרעה בערעור דנן, יהא בכך כדי לשנות את נקודת האיזון בין האינטרסים של הצדדים.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת בכפוף לכך שיהא על המבקשים להפקיד עירבון כספי בסך 50,000 ₪ או ערבות בנקאית צמודה בסכום האמור, וזאת בתוך 30 ימים מיום שהבנק יודיע להם בכתב כי יש ביכולתו ובכוונתו לפעול למימוש הנכס מתוקף העיקול שהוטל על הנכס לטובתו.

]א. העותר, הטוען לזכויות במקרקעין הידועים כחלקות 161, 174, 177 ו-251 בגוש 7940 בנתניה (להלן המקרקעין), מבקש כי תחול עליו החלטה מספר 727 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שעניינה הפיצויים המשולמים לחוכרי קרקע חקלאית עם שינוי יעודהּ, ולמצער הוראות המעבר שהותקנו לאחר ביטולה של ההחלטה האמורה על-ידי בית משפט זה. החלטה 727 והוראות המעבר (החלטה 972) החלטה 727 של מועצת מקרקעי ישראל (מיום 3.7.95) עוסקת ב"קרקע חקלאית שיעודה שונה למטרה אחרת לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960", ומטרתה היתה, כמתואר בפסיקה, "ליצור מלאי גדול של קרקעות זמינות לבנייה ולמגורים באמצעות הפשרת קרקעות שהוגדרו עד לאותה עת כקרקעות חקלאיות. זאת, בדרך של מתן תמריץ של טובות הנאה כלכליות לחוכרים הנוכחיים אשר ישיבו למינהל את הקרקע החקלאית שייעודה שונה" (בג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש, למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) 25, 43, מפי השופט – כתארו אז – אור).

נאמר, כי הקרקע אינה נטועה, דבר המהווה הפרה של הסכם החכירה ועילה לביטולו, אולם אם תפונה הקרקע "המינהל יהיה מוכן ליתן פיצוי בהתאם להחלטות המועצה ולנוהלי המינהל". ביום 4.3.98 החליטה הנהלת המינהל (החלטה מס' 1368), בהתייחס למקרקעין, על "פדיון זכויות החוכרים עפ"י החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 727 או כל החלטה שתבוא במקומה". ביום 21.1.99 פנה הנאמן למינהל בבקשה כי יודיע "מהו הסכום המדויק שהמינהל מוכן לשלם לינון בנין [העותר – א"ר], עפ"י החלטה 727, אם נבחר בפצוי כספי". בתשובה השיב נציג המינהל (ביום 31.1.99) כי פדיון זכויותיו של העותר הוא בסך של 6,056,969 ש"ח. ביום 31.8.99 שלח הנאמן מכתב למינהל, בו נאמר כלהלן: "בהמשך לפגישה מיום 29 לאוגוסט 99 אני אמחוק את החכירה הרשומה על שם מנדל ניסים ואמחוק את כל העיקולים והשעבודים הרובצים על זכויות ינון בנין בחלקה וכן אמציא לכם אישור מס שבח ומס רכישה ביחס לעסקה שבין נסים מנדל הנ"ל לבין החייב ינון בנין. אבקש לאשר לי כי לאחר שאבצע את האמור לעיל תהיו מוכנים להעביר אלי כנאמן על נכסי החייב את הפצוי הכספי המגיע לינון בנין וזאת כמובן לאחר שייחתם הסכם לפצוי כספי בינינו". עוד באותו יום השיב המינהל, כי הסכם לפצוי כספי ייחתם לאחר מחיקת העיקולים והשעבודים הרובצים על המקרקעין, לאחר המצאת נסח רישום נקי ואישור מס שבח ומס רכישה "הכל בכפוף לכך שלא קיימת ו/או תווצר מניעה משפטית כל שהיא לבצע את האמור לעיל". ביום 16.6.99 ניתנה פסיקתא במסגרת הליכי פשיטת הרגל של העותר, לפיה יש למחוק את השעבודים, העיקולים והצווים הרשומים על המקרקעין, אולם ביחס לשעבודים הרשומים לטובת רשויות המס – יש להסירם לאחר קבלת הסכמת הרשויות; ולרשום את זכויות החכירה על שמו של העותר.

...

לטענת העותר, בענייננו ראוי להפעיל את החלופה שבסעיף 1.1 להוראות המעבר, לפיה "קיימת החלטה של הנהלת המינהל להחיל על השטח את החלטה 727 ולא נקבע אחרת בהסכם השבה או בהסכם הרשאה מאוחר יותר". כנטען (סעיף 67 לעתירה), כי "יש לראות במכתב מיום 31.1.1999 הודעה בדבר החלטת המינהל לפצות את מר בנין על פי החלטה 727". בתגובת המינהל מיום 3.12.12 נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת השיהוי שדבק בה. נטען, כי הניסיון להחיות מחדש את החלטה 727, שנים לאחר שבוטלה, עומד בניגוד לאינטרס הציבורי עליו עמד בית משפט זה בבג"ץ 244/00 הנזכר.

סבורנו, כי נוכח שיהוי זה, יש להורות על דחייתה של העתירה (השוו בג"ץ 8122/11 עירית ירושלים נ' הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (2012), בפסקה 8 לפסק דינו של השופט – כתארו אז – גרוניס).

על יסוד האמור באנו לכלל מסקנה, כי לא נוכל להיעתר לעתירה.

כללם של דברים אין בידינו איפוא להיעתר לעתירה.

במסגרת המרצת הפתיחה עתרו התובעים: להצהיר כי הנתבעים הפרו את ההסכם בהפרה יסודית שכן לא פעלו לתיקון צו הבית המשותף ורישום הזכויות בדירה על הצמדותיה על שם התובעים במועדים שנקבעו בהסכם המכר; לחייב את הנתבעים בצו לתקן את צו הבית המשותף ולרשום את זכויות הבעלות בדירה, על הצמדותיה, על שם התובעים, תוך זמן קצוב ולקבוע קנסות או דמי הפרה ככל שלא יעשו כן; להצהיר כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית עת לא פעלו על פי סעיף 2.7 להסכם לעניין מחיקת עיקולים על המקרקעין.

הנתבעים התייחסו בבקשתם אף לטענות ההגנה לגופן, וטענו בין היתר כי על פי סעיף 6.1 להסכם המכר, העוסק ברשום זכויות הקונה והבית המשותף, נקבע כי השלמת הרישום תעשה תוך 24 חודשים ממועד קבלת טופס 4 אך בכפוף לכך שלא יהיו עיכובים שאינם תלויים במוכר, בין היתר עיכובים ברשויות.

...

אוסיף לכל האמור לעיל, כי בהתאם לתקנה 258 לתקנות, בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם הוא סבור כי התביעה אינה מתאימה להידון בהליך של המרצת פתיחה, להעביר את הדיון בתביעה לפסים רגילים.

על כן בקשת הנתבעים נדחית.

הנתבעים ישלמו הוצאות התובעים בסך של 7,500 ₪.

א. לחוזה בדבר הצורך לפעול להשגת "אישור לישכת ההוצל"פ למחיקת העיקולים הרשומים על זכויות המוכר [=סופטלנד] במקרקעין, וכן ביטול מינויו... ככונס נכסים מטעמה". ביום 2.12.2009 שילם הנתבע סך של 35,304 ₪ לביטוח הלאומי לצורך הסרת העיקול שהיה רשום על המקרקעין (נספח 7 לתצהיר הנתבע).

אציין רק שטיעונים אלו אינם מתיישבים עם ההתרשמות הברורה מעדויות התובעים, ודי אם אזכיר כאן שלפי ההסכם לבנייה משותפת מיום 3.11.2010 מר צדקה נועד לשמש כמנהל הפרויקט (נספח 15 לתצהיר מר צדקה), מר צדקה השכיל לפעול להשגת היתר בנייה לפרויקט (פסקה 58 לתצהיר מר צדקה) ומר צדקה אישר בחקירתו הנגדית כי קודם לפרויקט הנ"ל טיפל בהשגת היתרי בנייה לשלוש תוספות בנייה כאשר עבד אצל אדריכל שעסק בתחום (עמ' 178-177 לפרוטוקול).

...

נזק כאמור ושיעורו לא הוכחו, לא הובאו עדים או ראיות אחרות שיבססוהו, ולכן דין טענת חברת הביטוח להידחות: "נטל ההוכחה המוטל על כתפי המבטח מכוח סעיף 24(א) לחוק אינו קל. המבטח נדרש להוכיח קיומו של נזק ממשי עקב הפרת חובת ההודעה... מבטח המבקש להפחית את חבותו על יסוד סעיף 24 לחוק נדרש להוכיח שלושה יסודות. הראשון, עצם קיומה של הפרה. השני, קיומו של נזק בעקבות ההפרה. השלישי, שיעורו של נזק זה. סקירת הפסיקה מעלה כי במקרים רבים מסתפקים המבטחים בהוכחת היסוד הראשון בלבד. על פי רוב, טענות המבטחים בנוגע לנזק שנגרם להם בעקבות ההפרה – לא כל שכן בנוגע לשיעורו – נטענות באופן סתמי וללא גיבוי ראייתי מתאים. אין פלא אפוא כי טענות אלה נדחות בדרך-כלל על הסף" (ירון אליאס דיני ביטוח 938 (מהדורה שלישית, 2016)).

התוצאה מהטעמים שפורטו לעיל, מוחלט כדלקמן: (1) תביעת התובעים מתקבלת באופן חלקי במובן זה שעל הנתבע להשיב לתובעים את הסך שהפקידו בחשבון הנאמנות של 1,510,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הפקדת הכספים בחשבון הנאמנות ועד להשבת התשלום בפועל.

(2) הודעת צד ג' ששלח הנתבע נגד תובעים 5-4 נדחית.