מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מי אחראי לכיסוי הוצאות קבורה ומצבה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חבותו של מי מהאחראים לתאונה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח של מגדל? מגדל העלתה כל טענה שעשויה ליפתור אותה מתשלום הפיצויים שהתחייבה לשלם במסגרת הכסוי הבטוחי.
ניזקם של התובעים נקבע בסכום כולל של 337,800 ₪, על פי ראשי הנזק הבאים: אובדן הכנסות בשנים האבודות – 112,800 ₪; אובדן שירותי בעל ואב – 100,000 ₪; נזק שאינו ממוני וקיצור תוחלת חיים – 120,000 ₪; הוצאות קבורה, מצבה וסעודת אבלים – 5,000 ₪; על יסוד כל האמור ישלמו הנתבעים 1 – 3, ו-6 לתובעים את הסכומים הבאים: (1) פיצויים בסך 337,800 ₪; (2) אגרות משפט כפי ששולמו בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומן; (3) הוצאות משפט ושכר עדים בסך 2,500 ₪.
...
משנדחו התביעות נגד נתבעים 4 - 5, נדחות גם ההודעות ששלחו נתבעים אלה לצדדים שלישיים, ובכללן הודעה ששלח נתבע 4 לצד ג' 6 – סוכן הביטוח אילן סופר.
נזקם של התובעים נקבע בסכום כולל של 337,800 ₪, על פי ראשי הנזק הבאים: אובדן הכנסות בשנים האבודות – 112,800 ₪; אובדן שירותי בעל ואב – 100,000 ₪; נזק שאינו ממוני וקיצור תוחלת חיים – 120,000 ₪; הוצאות קבורה, מצבה וסעודת אבלים – 5,000 ₪; על יסוד כל האמור ישלמו הנתבעים 1 – 3, ו-6 לתובעים את הסכומים הבאים: (1) פיצויים בסך 337,800 ₪; (2) אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומן; (3) הוצאות משפט ושכר עדים בסך 2,500 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת 6 לכל אחד מהבאים: יהושע, הראל וסופר הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

נקבע, כי אף אין מחלוקת לגבי חובת הזהירות בה חב. משהתרשלות הרופא המטפל בבצוע העבודה מצויה בליבת האחריות השילוחית של מעבידו, בהתאם להוראות סעיף 13 לפקודה, נקבע כי יש להטיל אחריות על המערערת בגין הרשלנות האמורה.
אשר לשאלת הנזק, נקבע כי בהיתחשב בהפסד שכר בשנים האבודות, הוצאות קבורה ומצבה וכן הנזק הלא ממוני, סכום הפצוי שעל משיב 5 והמערערת לשלם עומד על סך 3,470,276 ש"ח, בנכוי הסכום אותו שילם משיב 5 במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגדו, ובתוספת שכר טירחה והוצאות משפט, כך שסכום התשלום הכולל הוא כ-4,084,308 ש"ח. מכאן לבקשה שלפניי.
לגישתה, עיכוב הבצוע לא "יכביד" על הורי המנוחות, שכן הפצוי לא נועד לספק את צרכיהם המידיים או לכסות על נזקיהם העתידיים.
...
תמצית טענות הצדדים לטענת המערערת, יש לקבל את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שכן לא היה מקום להטיל עליה אחריות כלשהי לנזקי משיבים 4-1 ומשכך – סיכויי הערעור גבוהים.
לאור כל האמור, המערערת סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה.
מנגד, משיבים 4-1 סבורים כי יש לדחות את הבקשה.
בנסיבות המקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים במידת מה לטובת המערערת, ומצדיקים עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.
נוכח האמור בבקשה, על פניו אכן קיים חשש כי באם המערערת תשלם בשלב זה את מלוא הסכום, היא תתקשה להיפרע בעתיד ממשיבים 4-1 ככלל שערעורה יתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כידוע מבטח שאינו מוודא כי המבוטח ער לסייגים אינו רשאי להיתנער מחבותו הביטוחית על סמך אותם הסייגים ועוד כאשר סייגים אלה לא קיבלו ביטוי בהצעת הביטוח (רון אליאס, דיני ביטוח (מהדורה שלישית, 2016), עמ' 709-713 והאסמכתאות שם) לחילופין, ובאם טעיתי במסקנתי לעניין תחולת ביטוח אחריות צד שלישי, אני סבור כי במקרה זה גם הכסוי הבטוחי בגין חבות מעבידים חל בעניינינו.
בעיניין ההפרש בין ההפסד בשנים האבודות בתביעת העיזבון בסך 145,833 ₪ (1,388,800 – 1,242,967), הפצוי בגין הוצאות הקבורה והמצבה בסך 10,000 ₪ וגם הפצוי בגין כאב וסבל, אובדן הנאות חיים וקיצור תוחלת חיים בסך 800,000 ₪, ובסה"כ 955,833 ₪, יחולקו על היורשים כלהלן: - חלקה של התובעת 2 (האלמנה) 955,833 * 12/72 = 159,305 ₪.
במצב דברים זה, נראה כי אין זה הוגן להטיל על היזדמנות אחריות להתממשות סיכון שלא מתיישב עם הקצאת הסיכונים הרצונית בין היזדמנות ליגאל שקבלה ביטוי בחוזה.
...
משנקבע כי דין ההודעות נגד הזדמנות להידחות מובן כי אין תוחלת להודעות אלו כנגד ניצן.
סוף דבר מקבל את תביעת העזבון והתלויים במנוח ס.ע ז"ל (ת"א 29886-03-18), ומחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים פיצויים בסך 959,625 ₪, בצירוף שכ"ט בשיעור 20% והמע"מ וגם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
כפועל יוצא מהאמור, אני מקבל את שתי ההודעות בשני התיקים אותן הגישה הזדמנות נגד המבטחת (הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ) אשר תשלם להזדמנות הוצאות משפט ושכ"ט בסכום כולל בסך 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחינת התנאי השלישי – סבירות אי-הידיעה (המבחן האובייקטיבי או הנרמטיבי); בע"א 8380/03 קרנית נ' סאמר עבדלולי נידרש כבוד השופט ריבלין לבחינת כלל סבירות אי-הידיעה, וקבע כדלקמן: "באשר לדרישה שעניינה סבירות אי הידיעה, סעיף 7א פורש כחל על מצבים בהם על רקע קרבה מיוחדת בין שניפגע, אשר נהג ברכב בהיתר, לבין מי שאיפשר לו לנהוג ברכב, נימנע הנפגע מבדיקת קיומו של כסוי בטוחי (עניין שלום נ' שריקי ועניין אגמי הנזכרים, כך, למשל, הוכרה סבירות אי הידיעה במקרה של ידידות אמיצה ויחסי עובד ומעביד (רע"א 5679/97 קרנית נ' סבן (לא פורסם), השופטת שטרסברג- כהן). בעיניין אגמי ציין השופט ריבלין (פסקה 17), כי סעיף 7א "דובר בלשון כללית של סבירות, והוא בא להגשים תכלית שבמהות- תכלית של צדק", וכי הדרך הפרשנית שיש לנקוט בה "איננה מוגבלת בהבחנות פורמליות אלא חותרת לבחינת השאלה האם אמנם דבק בנוהג אותו רבב מוסרי שתקנת הציבור מבקשת למנעו". אין לי אלא להצטרף לדברים נכוחים אלה, בהמשך לאמור מעלה.
מה עוד, שמצאתי שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח שהמנוח לא עשה שימוש נוסף ברכב באותו שבוע שהיה בידיו, ומכל מקום קבעתי כי בעת התאונה היה המנוח מחזיק ברכב (להבדיל ממי שקיבל את הרכב זמנית לשימושו); ומכאן, על פי הפסיקה חובתו של המנוח כמחזיק - לוודא קיומו של ביטוח בתוקף לרכב (שמגיע לידיו כרכב שבאחריותו, לתקופה ארוכה) – מוגברת.
ההכרעה בענין רע"א 5096/21 הנ"ל מקנה חשיבות ומשקל להוראת סעיף 80 לפקודה, שכותרתו: "הפיצויים וחישובם", ושלשונו: "בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסיבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר" (ההדגשה בקוו – הוספה).
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה הנדונה מתקבלת כך, שהנתבעת תשלם לתובעת 2 סך של 540,000 ₪.
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת 2, החזר שכר טרחת עורך דין בסך 82,134 ₪.
עוד תשלם הנתבעת לתובעת 2 - החזר סך האגרה ששילמו התובעים בנדון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומה לבית המשפט; וכן - החזר הוצאות העדים שהעידו מטעמה בנדון ככל שנפסקו על ידי בית המשפט.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי, בפסק הדין מושא הבקשה, קיבל את חוות-דעתם של מומחי המשיבים וקבע כי לוּ המשיבה ועוּבּרה היו מופנים למיון, סביר להניח שהייתה מאובחנת לידה מוקדמת, היה ניתן טפול מתאים לעיכוב לידה מוקדמת – ובכך היה נימנע מותה של התינוקת המנוחה בשלב מאוחר יותר; הצדדים לא היו חלוקים באשר לנזקים בגין הפסד הישתכרות בשנים האבודות ובגין הוצאות קבורה, והמחלוקת נסובה על שיעור הפצוי בגין כאב, סבל וקיצור תוחלת חיים; לבסוף נפסק כי לנוכח גילה וסיבלה של התינוקת עובר לפטירתה, שיעור הפצוי יעמוד על 850,000 ש"ח, כך שהמבקשת תשלם למשיבים סך של 1,829,053 ש"ח בצירוף שכ"ט והוצאות משפט ובסך הכל 2,305,043 ש"ח. מכאן העירעור לבית משפט זה והבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע אירעי וזמני.
נוסף על כך טוענת המבקשת, כי שגה בית המשפט המחוזי עת העביר את נטל הראיה למבקשת, מאחר שעדות המשיבה באשר למועד תחילת הכאב, שעות ספורות לפני הביקור במוקד הרפואי, ועוצמתו לא הייתה שנויה במחלוקת, ולכן לא היה מקום להעברת נטל הראייה; כי בדיקתה של המשיבה לא הייתה "כלאחר יד" מה גם שלטענתה הכאב התגבר רק לאחר ששבה לביתה, אז גם עבר לבטן וזאת למשך מספר שעות; לטענתה שגה בית המשפט המחוזי כאשר ביטל את חוות דעת מומחי המבקשת ופסל את מסקנותיהם בשאלת האחריות והקשר הסיבתי.
במישור מאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי זה נוטה לטובתה, מאחר שמדובר בסכום כסף משמעותי לכל אדם מן הישוב קל וחומר למשיבים, שמוצאם "סוציו-אקונומי נמוך", המשיב עבד בשמירה והמשיבה כעוזרת לקשישים; עוד נטען כי סך הפצוי שנפסק למשיבים לא נועד לכסות נזקים מידיים או עתידיים ועיכובו לא יכביד עליהם באופן בלתי מידתי.
על המבקש לחרוג מהכלל האמור, להוכיח את התקיימותם של שני תנאים מצטברים – סכויים טובים לזכייתו בעירעור, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שלוּ תידחה בקשתו – ייגרם לו נזק בלתי הפיך ולא תהיה אפשרות להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל ([ע"א 7015/21](http://www.nevo.co.il/case/27992338) מוסך האחים חוני בע"מ נ' עו"ד שי בר ניר, פסקה 16 (17.11.2021)).
...
מנגד, לשיטת המשיבים יש לדחות את הבקשה.
דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.
מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור, ובהינתן שהמבקשת לא טענה לקושי כלכלי או אחר בביצוע התשלום, הבקשה מתקבלת בחלקה באופן שעל המערערת להעביר סך כולל של 600.000 ש"ח לידי המשיבים 3-1 וזאת תוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו