מטרת מתן הודעה מוקדמת לפיטורים

התובע טוען כי לא נפל כל כשל בעבודתו במהלך שלושת הימים בהם עבד אצל הנתבעות, בהם פעל במקצועיות כדי ליישם את המטרות שלשמן הועסק.

מטעם זה הובהר לתובע כי הנתבעת 1 אינה מעוניינת להתחייב למתן הודעה מוקדמת לפיטורים בת חודש ימים ואינה מסכימה לתקופת העסקה מוגדרת בת מספר חודשים מינימאליים, שכן הנתבעת 1 רוצה לשמור לעצמה את האפשרות לסיים את ההעסקה כל אימת שתחפוץ, ככל שיסתבר לה כי אין התאמה בין ציפיותיה לבין התפקיד החדש ו/או אופן ביצועו.

...

בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

התביעה נגד הנתבעות 2-3 נדחית.

הלכה היא כי כאשר מתעוררת שאלת זהות המעסיק בתבנית העסקה מורכבת, יש לקבוע את זהות המעסיק לא רק בהתאם לאופן בו הצדדים עצמם הגדירו את מערכת היחסית אלא תוך בחינה מהותית, במטרה לאתר את מי שבינו לבין העובד קיימת "היתקשרות אותנטית ולגיטימית" (ע"ע (ארצי) 478/09 יצחק חסידים – עריית ירושלים (13.1.11) (להלן- עניין חסידים).

התובע לא ערך חלוקה של הזכויות להן הוא זכאי בגין תקופה זו במובחן מהתקופה בת כ- 5 שנים שקדמה לה. נבחן להלן את תשלום הזכויות השונות שנזכרו בכתב התביעה: פצויי פיטורים - מדובר בתקופה העסקה קצרה בת פחות משלושה חודשים, ומכאן שלא קמה זכאות לתשלום רכיב זה. הודעה מוקדמת - התובע טען כי לא ניתנה הודעה מוקדמת לפיטוריו בעוד היזם טען שמראש הוסכם על תקופת עבודה קצובה בת שלושה חודשים.

...

בתחשב בתקופת העבודה הקצרה בת כחודשיים ושבוע ובהתחשב בחוסר התוחלת של ביצוע שימוע בנסיבות בהן כלל העבודה באתר הופסקה ולא הוכח שבידי היזם היתה האפשרות להציע עבודה חלופית – לא מצאנו לפסוק פיצוי בגין אי ביצוע שימוע בטרם פיטורים.

לא מצאנו אי התאמה בין הרישום בתלושי השכר לבין השכר ששולם בפועל באמצעות המחאות מידי היזם.

אלא שהטענה לזכאות לתשלום רכיב זה לא נזכרה בכתב התביעה ולפיכך לא מצאנו לדון בזכאות לרכיב זה. סוף דבר - התביעה כנגד הנתבעת 3 מתקבלת בחלקה באופן שעל הנתבעת 3 לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום שפסק-הדין יומצא לידיה, את הסכומים הבאים: א. בגין הודעה מוקדמת – 1,200 ₪; ב. בגין הפקדות לקופת ביטוח – 1,205.64 ₪; ג. בגין הפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות - 5,280 ₪; בגין פדיון חופשה שנתית – 1,000 ₪; בגין (44 ₪ * 2 שעות ליום * 48 ימים * 125%).

תשלום פצויי פיטורים – חוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 אינו מנוי בתוספת השלישית, ולכן אין מקום לחייב את המערערת בתשלום זה. נציין כי רכיב זה הושמט בכוונת מכוון, כשבמהלך הדיון בועדת העבודה הרווחה ובריאות של הכנסת מיום 29.11.11 מסרה עו"ד נעה בן שבת (עמ' 89) כך: "חשוב, אבל יש עוד נושאים חשובים. אדוני, התוספת השלישית אושרה כבר בידי הועדה, פה אנחנו מבקשים כמה שינויים. אולי נתחיל איתם, בהתאמה למה שנאמר קודם לגבי המדיניות שכיוונה הממשלה בקביעת התוספות, שמדובר רק בעברות פליליות וכן הלאה, אז בזמנו הועדה אישרה את תשלום דמי מחלה, תשלום פצויי פיטורין לפי חוק פצויי פיטורין כשהמזמין גרם לפיטורין, ותשלום בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים כשהמזמין גרם לפיטורים ללא הודעה מוקדמת. לאור המדיניות הזאת אז אותן פסקות לא תואמות את אותה מדיניות, לכן הן מסומנות כמחוקות ואני מציעה למחוק אותן, בלב כבד, כפי שאדוני רואה". לאחר דברים אלה נערכה הצבעה על התיקונים, ובסופו של דבר חיקוק זה לא נכלל בתוספת השלישית אף לא בצורה מסויגת ומותנית.

בסיכומם של דברים נאמר כך (סעיף 29 לפסק הדין): "מכל האמור עולה כי התשובה לשאלה אם ניתן לראות בכספי הפיצויים כספים המיועדים למטרת קצבה היא מורכבת. חובת הפקדת כספי הפיצויים לצד כספי התגמולים בצו ההרחבה, כמו גם זכאות העובד לקבל את כספי הפיצויים בין אם התפטר ובין אם פוטר, מעניקים לכספי הפיצויים אופי פנסיוני. גם תיקון מספר 3 לחוק קופות הגמל במסגרתו שונה ייעודן של קופות הגמל ממכשיר חסכון הוני לקצבתי חיזק את ההיבט הקצבתי בכספי הפיצויים. עם זאת, עדיין נותר ספק בדבר אפיונם של כספי הפיצויים ככספים שהם למטרת קצבה, נוכח תכליות נוספות העומדות בבסיסם וההתייחסות השונה בדין לשני סוגי הרכיבים". בבר"ע (ארצי) 53034-02-19  אלי בן-חיים, חברת עורכי דין - אנדראה ויויאנה מלמוד (27.8.19( קבע חברי השופט פוליאק כי הגם שחוק פצויי פיטורים אינו חל על מתמחה בעריכת דין זכאי הוא שיועברו בגינו תשלומים להסדר ביטוח פנסיוני, הכולל הפקדות למרכיבי הפיצויים והתגמולים גם יחד, בהתאם לצוו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה.

...

הוצאות – בית הדין האזורי חייב את המערערת בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, ואולם משחלק משמעותי מערעור המערערת התקבל מצאנו להפחית את ההוצאות שנפסקו ולהעמידן על 7,000 ₪.

(ה) סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו באופן הבא: חיוב המערערת בתשלום פיצוי בשל אי מסירת הודעה לעובד (2,000 ₪); פיצויי פיטורים (11,075 ₪); פיצויים חלף שכר בתקופה המוגנת (10,832 ₪); פיצוי לפי חוק עבודת נשים (15,000 ₪); חלף הפקדות לפיקדון מסתננים (21,103 ₪) – מבוטלים.

בשים לב לתוצאת ההכרעה החלטנו להפחית את הוצאות המשפט שנפסקו בבית הדין האזורי ל 7,000 ₪.

לא נעלם מעינינו שהעובד עזב את מקום העבודה בסמוך לאחר קבלת הטופס, מבלי שנוצלה תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים לה הוא זכאי לאחר קבלת הטופס שמממנו ניתן היה להבין כי הוא מפוטר או עומד להיות מפוטר.

הפקדות המעסיק לקרן הישתלמות ומלגות לפי סעיף 38 לצוו ההרחבה מחייב הפקדות לקרן ביטוח בשיעור 1% מהשכר "לטובת קרן הישתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ". אין מדובר בהפקדות לקרן אישית או לחסכון על שם או לזכות העובד, אלא ככל הנראה מדובר בקרן שמטרתה ארגון השתלמויות או חלוקת מילגות.

...

דין התביעה ברכיב זה להידחות בהיעדר סמכות עניינית.

סוף דבר התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: כהפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות סך 30,625.3 ₪; בגין פיצוי פיטורים סך 27,825 ₪; בפיצוי חלף הפקדות מעסיק לגמל סך 20,800 ₪; בגין דמי הבראה סך 7,379 ₪; בגין שכר עבודה לחודשים 6/20 – 7/20 סך 6,476 ₪; בגין מענק שנתי סך 7,680 ₪; בגין דמי כלכלה סך 6,400 ₪; בגין פדיון חופשה שנתית סך 10,716 ₪ בגין דמי חגים סך 4,487 ₪.

בהיתחשב בעקרון המידתיות בהפעלת שיקול הדעת על פי ההתאמה בין המטרה לבין האמצעי והיחס שבין הפגיעה לבין השגת התכלית - אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת פצויי הלנת פצויי פיטורים בסך 1,000 ₪ המהוים 10% מקרן פצויי הפיטורים.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בין אי מתן הודעה לעובד - 1,000 ₪; הפרישי פצויי פיטורים - 5,950 ₪; דמי הלנת פצויי פיטורים - 1,000 ₪; דמי הבראה - 1,890 ₪; הפרישי הפרשות לפנסיה - 1,577.87 ₪; הפרישי פדיון חופשה שנתית - 1,483.65 ₪; הפרישי חלף הודעה מוקדמת - 1,917.5 ₪; פיצוים בגין פגמים שנפלו בשימוע - 1,500 ₪ .

...

על כן, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

לאחר שבחנו טענות הצדדים, ראיות והמסמכים שהונחו בפנינו הגענו אפוא למסקנה כי נפלו פגמים פיטוריה של התובעת.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בין אי מתן הודעה לעובד - 1,000 ₪; הפרשי פיצויי פיטורים - 5,950 ₪; דמי הלנת פיצויי פיטורים - 1,000 ₪; דמי הבראה - 1,890 ₪; הפרשי הפרשות לפנסיה - 1,577.87 ₪; הפרשי פדיון חופשה שנתית - 1,483.65 ₪; הפרשי חלף הודעה מוקדמת - 1,917.5 ₪; פיצוים בגין פגמים שנפלו בשימוע - 1,500 ₪ .