מטרת חשיפת האמת בדיון נוסף

וראו מה נאמר שם לתובע בין היתר: "..כי חקירה נגדית זה באמת מיומנות של עורכי דין, אז אני קוראת לאדוני בפעם נוספת ש...אולי יחשוב שוב האם לקראת החקירות שמטרתם חשיפת האמת, שאדוני טוען בלהט, שמסתירים אותם ממנו ומטעים ומשקרים, אז זה יהיה בדיוק המקום אולי להסתייע בעורך דין, ואדוני ישקול...." (ראה עמ' 44 לפרוטוקול המתומלל).

מאחר והפרסומים נגעו לאירועים/התרחשויות רבות בגני עומר, כאשר אחת הטענות העיקריות של הצדדים הייתה "אמת דברתי", וכאשר שני הצדדים פרשו לפני יריעה רחבה של כל מה שהתרחש בזמנים הרלוואנטיים בגני עומר, וכאשר הפרסומים של שני הצדדים נגעו למתרחש באום זמנים, לא היה מנוס מלדון בכל אחד ואחד מהאירועים נשוא הסיכסוך.

...

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים בבוא בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחות נזק, ובין היתר שקלתי את היותו של הנתבע איש ציבור, שקלתי את הרקע לדברים, שקלתי את העובדה שמדובר בשלושה פרסומים, שקלתי את המילים שנאמרו, שקלתי את תפוצת הפרסום, שקלתי את העובדה שהתובע לא מצא להתנצל ועד היום חוזר על הטענות, במסגרת הליך זה, ושקלתי את הנזק שנגרם לנתבע, מצאתי כי על התובע, מר יגאל גולדשטיין לשלם לנתבע, מר יצחק רונן, סך של 27,000 ש"ח. לסיכום התביעה שהגיש התובע, מר גולדשטיין, נגד מר רונן, נדחית.

התובע ישלם לנתבע סך של 27,000 ש"ח. התובע ישיב לנתבע אגרת בית משפט לפי דרישה.

התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך של 27,000 ש"ח. בפוסקי ההוצאות לקחתי בחשבון את המשאבים המרובים שדרש תיק זה, את הבקשות הרבות מאוד שהגיש בעיקר התובע, את העובדה שהתקיימו שלושה דיונים הוכחות ארוכים, את העובדה שהתיק נוהל עד תום.

זאת ועוד, בהתאם להלכה הפסוקה, נקודת המוצא של בית המשפט בשאלת גילוי מסמכים ועיון בהם היא לאפשר גילוי של כל מיסמך שיש בו כדי להביא לחקר האמת, שכן מטרת ההליך השפוטי היא חשיפת האמת.

בית הדין הארצי קבע כי ניתן להעלות על הדעת "טעמים מיוחדים" נוספים, כגון מסקנה כי קבלת המידע בדרך של שאלון תביא ליעילות רבה יותר של הדיון, לחסכון בעדויות ובהוצאות.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין זה הגעתי לכלל מסקנה כי לא מתקיימים אותם "טעמים מיוחדים" שיש בהם כדי להוביל לחיובה של החברה להשיב על השאלון האמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לסיכום הבקשה נדחית.

הנתבעת 1 טוענת כי מטרת ההליך הנה חשיפת האמת וכי בית הדין נוקט ביד רחבה בבואו לאשר תקוני כתבי טענות מקום בו יש בתיקון כדי לסייע לחקר האמת.

הנתבעת 1 מוסיפה, כי תיקון כתב ההגנה בשלב זה לא יגרום לכל נזק או עיכוב בהליך, בשים לב לכך כי דיון קדם משפט נוסף קבוע ליום 11.4.21, כך שעיכוב בניהול הליך של חודש וחצי בלבד, אינו יכול להחשב כנזק בר פיצוי, בעיקר מקום בו הצדדים ניהלו במשך כשנתיים הליך גישור.

...

על אף השיהוי שחל בהגשת הבקשה, לא מצאתי לחייב את הנתבעות בשלב זה בהוצאות בגין התיקון המבוקש שכן, מקובלת עליי טענת הנתבעות כי העיכוב בהגשת הבקשה לתיקון כתב ההגנה מקורו, בין היתר, בהליך הגישור הממושך שלא צלח בין הצדדים.

השופט עמית הדגיש, בין היתר, כי אף אחד מהצדדים לא טען שחשיפת הצוים נידרשת לצורך חשיפת האמת העובדתית, שהיא "מטרת-העל" של המשפט הפלילי והאזרחי.

המבקש סבור איפוא כי ההחלטה מקנה, הלכה למעשה, לגורמי המודיעין את הסמכות לחדור למרחב הפרט ללא צורך בשמירה על כללי פומביות הדיון, באופן שיוצר חשש לשימוש לרעה באמצעים שמאפשרים חדירה זו. בנוסף טוען המבקש כי בית המשפט נימנע מלקבוע מבחן ברור לשאלה אילו צוים שפוטיים יסווגו כחומר מודיעין, כך שלמעשה ניתנה לפרקליטות – שהיא "צד מעוניין" בהליך הפלילי – היכולת להכריע בסוגיה בהתאם לשיקול דעתה, ולהטיל בעצמה חיסיון על חומרי חקירה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהחלטה נושא הבקשה לדיון נוסף ובטענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הווה אומר, צווים שיפוטיים עשויים להיחשב כחומר מודיעין אם "הוצאת הצו או האמור בו משקפים מידע המבטא את תוצרי העבודה של רשות מודיעין" (פסקה 37 להחלטה נושא הבקשה לדיון נוסף); ובמקרים מתאימים תקום הצדקה שלא לציין במפורש שפריטים מסוימים ברשימת חומרי החקירה הם "צו". על כן, ההחלטה נושא הבקשה לדיון נוסף כוללת חידוש פסיקתי ביחס לפרשנות המונח "חומר מודיעין" ולמידת הפירוט הנדרשת לגבי חלק מהפריטים ברשימת חומרי החקירה – ואולם, בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי מדובר בהלכה שעומדת בתנאים המחמירים לקיומו של דיון נוסף.

הבקשה נדחית אפוא.

גם הפעם, ובמטרה לסייע לחשיפת האמת ותוך הבנה לקושי של התובעים לחשוף מעשי תרמית והונאה שננקטו נגדם, לטענתם, קבלתי את הבקשה, והוריתי בהחלטה מיום 07.01.21, לעו"ד פרדו, להעביר לתובעים את המסמכים בעיניין ברקת.

נימוק נוסף לדחיית הבקשה היה שלא שוכנעתי כי המדובר בעדה קרדינאלית לבירור האמת, ולא ראיתי לנכון שיש מקום להעתר לבקשה ולגרור את הצדדים לדיון הוכחות נוסף (ראו נימוקי ההחלטה המלאים באותה החלטה מיום 20.02.23).

...

לסיכום התביעה נגד אסף לוי, הנתבע 6, מתקבלת באופן שאני מורה לו לשלם לתובעים סך של 170,800 ₪ וכן 159,000 ₪ ובסה"כ סך של 329,800 ₪.

התביעה נגד הבנק, הנתבע 7 - נדחית.

התובעים ישלמו לבנק סך של 15,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. ההוצאות הינן מופחתות שכן הוכח לפני שהתובעים רומו, אולם לא ניתן שלא לחייב בהוצאות בכלל, שכן הבנק הוציא הוצאות לצורך ניהול ההגנה, ושכן מהרגע הראשון הבנק טען שיש מקום למחוק אותו מההליך והדבר לא נעשה.