מטרת אמנת האג החזרת ילדים חטופים

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ש 53451-01-22 (כבוד השופטים מ' סובל, ד' טפרברג ומ' אילני), מיום 14.2.2022, במסגרתו נדחה עירעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים בתמ"ש 59643-11-21 (כבוד השופטת פ' גורודצקי), מיום 17.1.2022, שדחה את תביעתו להחזרת שלשת ילדיו הקטינים שנחטפו, לטענתו, על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: חוק אמנת האג).

בפסק דינו אימץ בית המשפט לעינייני מישפחה את עמדת המשיבה לפיה הגעת הצדדים וילדיהם לישראל באפריל 2020 נועדה למטרת השתקעות סופית בישראל, לאחר שבשנת 2016 ביצעו ניסיון עלייה שבמהלכו נולדה בתם האמצעית; בשנת 2017 חזרו לארה"ב אולם החזרה לא עלתה יפה והם החליטו באופן סופי להשתקע בישראל בשנת 2020.

...

] בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ש 53451-01-22 (כבוד השופטים מ' סובל, ד' טפרברג ומ' אילני), מיום 14.2.2022, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתמ"ש 59643-11-21 (כבוד השופטת פ' גורודצקי), מיום 17.1.2022, שדחה את תביעתו להחזרת שלשת ילדיו הקטינים שנחטפו, לטענתו, על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: חוק אמנת האג).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על כלל נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

הטעם לכך נעוץ בעדיפות מובנית שקיימת לערכאה המבררת, שנובעת מן ההתרשמות הישירה מהעדים וממכלול הראיות.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

לפני תביעת התובעת (להלן: "התובעת"/"האם") לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991 (להלן: "האמנה") להורות על השבת בנותיהן הקטינות המשותפות של הצדדים (להלן: "הבנות"/"הקטינות"), למקום מגוריהם הקבוע לטענתה, שהנו .

כמובן, יש חשיבות לשיקולים אחרים כגון מטרת הנסיעה למדינה אחרת, תחימת הנסיעה בזמן ואף גילו של הילד.

...

: you are welcome to come we will move to Israel מכל האמור לעיל, אני מוצאת כי לא התקיים חריג ההשלמה בהתאם לקבוע בסעיף 13(א) לתוספת לאמנה.

נוכח האמור לא שוכנעתי בדבר חשש כבד בדבר נזקים אפשריים שיגרמו לקטינות עם השבתן לארץ המוצא, .

סוף דבר מכלל האמור לעיל, עת מצאתי כי התקיימו התנאים הקבועים באמנה וכי לא מתקיימים החריגים הקבועים בה, אני מורה על קבלת התובענה ועל השבת הקטינות לארץ מוצאן, .

ראה ע"א 7206/93 רוני גבאי נ' אפרת גבאי פד נא (2) 241 (סע' 12 לפסה"ד) שם נקבע: "ההסדרים המוסדיים, הדיוניים והמהותיים שבאמנת האג נועדו – כפי שנקבע בסעיף 1 לאמנת האג – "להבטיח את החזרתם המידית של ילדים, אשר לא כדין, הורחקו אל מדינה מתקשרת או לא הוחזרו ממנה", וכן "להבטיח כי זכויות משמורת וביקור על פי הדין של מדינה מתקשרת יכובדו ביעילות בשאר המדינות המתקשרות. אכן, אמנת האג נועדה להגשים את החזרתם המיידית של ילדים שנחטפו ובכך להבטיח את זכויות המשמורת והביקור שנקבעו בעבר. הסעד הניתן במסגרתה הוא סעד של חרום במקרי חטיפה. הוא נועד להיות סעד מהיר, דחוף ומיידי (ראה ע"א 473/93 [3], בעמ' 70). הוא מעין "עזרה ראשונה" לשלילת תוצאות החטיפה.

מטרת האמנה היא להבטיח אמצעים מהירים ויעילים המחזירים על כנם את הסטאטוס קוו אשר שרר עובר למעשה החטיפה.

...

נוכח כל האמור לעיל, ככל שלא תתקבל הודעה אחרת מאת התובע עד ליום 7.2.2023 – אבין כי הוא אינו עומד על ניהול התיק ועתירתו תימחק (ללא צו להוצאות) תוך שמירה על זכותו לשוב ולפנות בעניין זה במועד שיבחר.

המזכירות תמציא החלטתי בדחיפות לצדדים ותביא התיק בפני למתן הוראות ביום 8.2.2023.

בין הצדדים שלפניי היתנהל הליך על פי אמנת האג – ביום 9.2.2021 הגיש הנתבע תובענה להשבת הקטינים לארה"ב מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א–1991 (תמ"ש 19410-02-21).

לעניין תיקון פגם, כגון אי הגשת תצהיר כדין, ראו הוראות תקנה 176 (א) לתקנות: "בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעיניין שהוכרע לפי תקנה 33(ד) אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה." לאחר בחינת התצהיר אשר הוגש מטעם הנתבע, ושנחתם מחוץ לגבולות ישראל לפני נוטריון תאילנדי, יש לקבוע כי תצהיר הנתבע אינו תצהיר כדין.

...

מקובלת עלי טענת הנתבע כי צירוף ראיות חדשות זו אינו כדין, היות שעל התובעת היה להגיש בקשה לקבלת היתר להגשת ראיות חדשות לסיכומיה.

יוצא אפוא, כי עול נטל הטיפול בקטינים, מוטל כל כולו על התובעת.

בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, שאופיין בהעדר שקיפות מצד הנתבע והעדר גילוי של המידע הנדרש מבעל דין בתביעת מזונות, ובשל מחדליו הדיונים המהותיים והרבים, כמפורט בפסק הדין, ומנגד קבלה חלקית בלבד של עתירות התובעת, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור התובעת הוא בסך כולל של 30,000 ₪ כולל מע"מ. אי תשלום ההוצאות תוך 30 יום מהיום יוסיף להן רכיבי הצמדה וריבית כדין (מהיום).

במעשיה המתוארים לעיל חטפה הנתבעת את הקטינות המשותפות לצדדים בנגוד לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק").

מטרת החוק היא למנוע חטיפת ילדים מארץ לארץ.

...

לאור האמור יש לפעול ע"פ הקבוע בחוק, ובהתאם לכך אני מורה על החזרת הקטינות לX לאלתר ולא יאוחר מיום 18.7.23.

לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובע בסך 20,000 ₪.