מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מחלת עור בידיים: זכויות בביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

1 התובעת הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר במחלת עור ממנה היא סובלת בכפות ידיה ורגליה, כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק") מכוח תורת המקרוטראומה.
  דיון והכרעה על פי תורת המקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה", המקנה זכות לגימלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כוח חצוני כלשהוא, אלא גם בצרוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי" שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר היצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק – מקרוטראומה.
כתמיכה לגירסתה הציגה התובעת מכתב החתום בידי מר זורי מזרחי יו"ר ההסתדרות במרחב ראשון לציון (ת/1) ולפיו בהתאם לדוחות העבודה החודשיים תדירות הביקורים של התובעת במקומות העבודה הם כ- 15-20 ביקורים בחודש, בכל מקומות העבודה אשר בתחום אחריותה: מוסכים, מסגריות, מפעלי מתכת, צמיגאים וכיוב'.
...
השאלה העומדת לפנינו היא האם בתנאי עבודתה של התובעת יש משום פגיעות זעירות מצטברות שכל אחת גרמה לנזק זעיר שהצטבר בסופו של דבר וגרם למחלת העור ממנה סובלת התובעת.
נוכח האמור לעיל, הגענו למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.
אשר על כן התביעה נדחית.
שקלנו את בקשת ב"כ הנתבע להטיל על התובעת הוצאות משפט, בהתחשב במכלול הנסיבות החלטנו שלא לחרוג מהמקובל לפיו בתביעות בתחום הסוציאלי לא להטיל הוצאות על המבוטח.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפנינו תביעתה של גב' שמילוביץ טובה (להלן: "התובעת") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר במחלת הריאות ומחלת עור בכפות הידיים מהן היא סובלת, כ"תאונת עבודה"- כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – החוק) .
ההליך עצמו כולל עיבוד ליטוש חומרים אקרילים ותותבות וגשרים, ללוש חומרים אקרילים בידיים ולא ניתן בכפפה, מאחר והכפפה מתחררת.
לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד. ניתן היום, ז' ניסן תשע"ד, (07 אפריל 2014), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
  אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה - יש להכיר במחלת העור בכפות הידיים ממנה סובלת התובעת כ"תאונת עבודה".
בכל הקשור למחלה בדרכי הנשימה ממנה סובלת התובעת - התביעה נדחית מהנימוקים שפורטו לעיל.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בסך 2,500 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

    ביום 14.9.17 מונה ד"ר כהן ארנון דב כמומחה בתחום רפואת העור מטעם ביה"ד. ואלה השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו: מהו ליקויו של התובע בידיו? לאור הממצאים ברשומה הרפואית אני קובע כי הליקוי של התובע בידיו נובע בסבירות גבוהה ממחלת הפסוריאזיס.
רופא עור שבדק את התובע מצא שהתובע סובל מפריחה, גרד וחתכים בידיים וכאשר פסקה החשיפה לחומרים בעבודתו, חלה הטבה במצב העור.
קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383): "לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
...
ביום 22.10.18 ביקש התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה.
הכרעה: לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
מצאנו את חוות דעתו עקבית ונהירה ואנו מאמצים אותה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הפגימות שצויינו בטופס התביעה היו שינויים נווניים בכתף ימין, אקזמה בידיים, טחורים וכאב גב תחתון.
במהלך ההליך הסכים הנתבע למינוי מומחה לגבי מחלת העור של התובע בידיו.
מקובלת עלי עמדת הנתבע כי בעיניינו של התובע חלה ההלכה לפיה לחץ על איבר מסוים כתוצאה מתנוחה מסויימת אינו מקיים את דרישות תורת המקרוטראומה שכן אינו מקיים את היסוד של תנועה חוזרת ונשנית, שגורמת ל"מיקרו טראומה" – קרי: תאונה זעירה (עבל 63/03 יעל עמנואל אדרי נ. המוסד לביטוח לאומי (מיום 23.8.05).
אשר על כן החלטתי לדחות את תביעת התובע להכיר במחלת הטחורים ממנו הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי כאבי גב התובע תיאר בתצהירו את תנאי עבודתו כך: "בתחילת עבודתי הייתי עובד כללי באשנב. הגעתי לעבודה כל יום בשעה 6:30 בבוקר.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.
...
אשר על כן החלטתי לדחות את תביעת התובע להכיר במחלת הטחורים ממנו הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי כאבי גב התובע תיאר בתצהירו את תנאי עבודתו כך: "בתחילת עבודתי הייתי עובד כללי באשנב. הגעתי לעבודה כל יום בשעה 6:30 בבוקר.
אני סבור שתיאור זה אינו ממלא אחר דרישת תורת המיקרוטראומה בכל הנוגע לגב התחתון של התובע.
סוף דבר בהתאם לאמור לעיל החלטתי לדחות את תביעת התובע להכיר באירוע של קבלת התראה על שוד כ"תאונת עבודה" וכן לדחות את תביעות התובע להכיר בטחורים ובכאבי גב תחתון כ"פגיעה עבודה".

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ממשיך וטוען ב"כ המשיבה, שגם את טענתו בדבר הפסדי פנסיה, לא עלה בידי המערער להוכיח.
במסמך ההפנייה לייעוץ, מיום 10.10.08, נרשם בממצאים: "בבדיקה שיפשופי עור באף, כפות הידיים, ברך ימין, כאבים והגבלת תנועה במרפק הימני וברך ימין". המערער קיבל אישור מחלה מיום 8.10.08 עד 17.10.08, וביום 10.11.08 ציין האורתופד המטפל, שקיימים עדיין כאבים עזים בעיקר ברגל ימין.
מכאן שמדובר בתאונת עבודה, ולכן יש לקבל את עמדת המשיבה, כפי שזו באה לידי ביטוי בסיכומיה בפני בית משפט קמא (סעיף 13(ב)), כי המערער לא מיצה את זכותו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל דמי פגיעה להם היה זכאי, ולכן יש לקזז רעיונית, את הפסדי השכר לעבר בגין התאונה הראשונה, כנגד התשלומים שהמערער יכול היה לקבל מן המוסד לביטוח לאומי.
...
בשים לב לכל האמור לעיל, פסק בית משפט קמא לזכות המערער את הסכום של 184,300 ₪, כאמור בפתח דברינו, ועל כך מונח בפנינו ערעורו של המערער הטוען שהן המומחים הרפואיים והן בית משפט קמא קיפחו אותו קיפוח של ממש בפסיקת שיעור הנזק שנפסק לזכותו על פי פסק דינו של בית משפט קמא.
גם אם סבורים אנו, שמוצדק בנסיבות העניין, לערוך את חישוב הפיצוי המגיע למערער על דרך של פיצוי גלובלי, לפי אומדן והערכה, סבורים אנו כי פיצוי גלובלי, בסכום של 90,000 ₪, לנפגע כבן 34, שנכותו בשיעור של 10% היא בגין חבלה בקרסול, ושהכנסתו החודשית נטו עולה על 10,000 ₪, אין בו כדי להוות פיצוי ראוי.
התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו מקבלים חלקית את ערעורו של המערער, ומחייבים את המשיבה להוסיף ולשלם למערער, מעבר לפיצוי שנפסק לזכותו בבית משפט קמא, את הסכום של 157,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מן הסכום שנפסק ומע"מ כחוק על שכר הטרחה, כל זאת נכון לתאריך פסק דינו של בית משפט קמא (3.9.14) וכן תחזיר המשיבה למערער את השווי הכספי של אגרת הערעור.
המשיבה תשלם למערער, במשרד בא כח המערער, את כל הסכומים שפסקנו לעיל, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דיננו (פגרת הפסח כלולה במניין הימים), שאם לא כן, יישא כל סכום שבפיגור, הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו