מחלת מקצוע עקב ישיבה ממושכת מול מחשב

תורת מקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת מחלות המיקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי עבודה (עב"ל 57714-11-12 המוסד – אסתר נוח, 22.12.14).

ובהמשך העידה על כך שהקלידה אולם לא הקלדה רציפה ובקצב שלה : " ש. ואת טוענת ל- CTS דו"צ בשתי ידיים עקב הקלדה במחשב. ת. המומחים קבעו CTS.לשאלתך, זו ישיבה ממושכת והקלדה מול מחשב וצורת הישיבה שהיתה חצי גוף פונה ימינה וחצי גוף פונה שמאלה בצורה ממש קיצונית ככה לשבת יום שלם לפעמים. ש. בסופו של דבר לא עבדת מהבית? ת. לא אישרו לי. ש. ואז? איזה מאמץ חוזר ונשנה עשית עם הידיים? ת. אתה יושב כל היום מול המקלדת ומקליד. התוצר הסופי שלי הוא הקלדה, אז גם אם אני מדברת צריך להקליד. אני בטלפון, אז צריך להקליד. הייתי עם עשרות מיילים ומסמכים ביום, לפעמים בן אדם שיושב לידי, כל מה שאני מסכמת איתו צריך לצאת בסיכום דיון. זה כאילו כל הזמן הראש על המסך, או מול הבן אדם ואתה מקליד. ש. גם הקלדנית באולם מקלידה כל היום, אבל בנגוד אליה אין לך הספקים שאת צריכה להספיק, את מקלידה בקצב שלך. ת. אבל עדיין אני מקלידה. כל אחד בקצב שלו. זה שלוקח לי שעתיים, אני לא שותה קפה. ש. את מקלידה בקצב שאת מכתיבה אותו. לא מכתיבים לך את הקצב. ת. לא מכתיבים לי את הקצב, אבל מצפים ממני לסיים דברים. אתה לא יכול להקליד במשך שנתיים, אתה מקליד יום יומיים ומתקדמים לדבר הבא. .."ר' עמ' 6-7 לעדותה.

וכך נכתב בפסק דין טומשין - "בקצה הפירמידה ניצבת העבודה של הקלדנים המקצועיים, לדוגמא קלדני בית משפט אשר נדרשים במשך שעות רצופות להקליד כל מילה שנשמעת באולם, ומקלידים לעיתים עשרות אלפי תוים ביום, בתנאים של לחץ זמן והקלדה מהירה ורצופה. עבודה מסוג זה תצדיק בודאי מינוי מומחה (על בסיס הידע הרפואי הקיים היום ובשים לב למחלוקת בין המומחים). ואולם, לאורך הספקטרום מצויים בעלי מיקצוע שונים, אשר אפשר שרבים מהם מבלים שעות עבודה רבות מול מסך המחשב, ואולם ההקלדה והשמוש שלהם בעכבר מלווה ומשרתת את עיסוקיהם המגוונים ואיננה עיקר עבודתם (העבודה כרוכה לא רק ב"הקלדה" אלא גם בקריאה ובעיון במסמכים, בהפעלת מחשבה, בנסוח, בשיחות טלפוניות, בישיבות עבודה, בבדיקה של המטופל ועוד.

...

גם בנוגע למנח של הצוואר, לא שוכנענו כי הוכח כי התובעת מזיזה את צווארה ברציפות ובתדירות מספקת, שעה שלא הוצגה כל ראיה התומכת בכמות הפגישות אותם קיימה התובעת כל יום.

לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאור המצב הפסיקתי הקיים נכון להיום, הגענו לידי מסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לקבלת התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

באשר לדרכי ורמת ההוכחה הנדרשת במקרים בהם הפגיעה בעבודה מבוססת על תורת המקרוטראומה, נפסק כי הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי באותו עניין מוטל על המבוטח, וכן נפסק כי – "לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה נידרשת רמת הוכחה מוגברת של הקשר הסיבתי, שכן אין קיימות החזקות המקובלות לעניין מחלת מיקצוע ואין חלה התשתית העובדתית העומדת בבסיס הוכחתה של תאונת עבודה במתכונתה המסורתית" (עב"ל 744/08 המוסד לביטוח לאומי - משה עזרן, ניתן ביום 27.01.11).

במקום אחר נאמר: "תחילה יוזכר כי תנוחה, ובמקרה זה ישיבה ממושכת מול מחשב, אינה יכולה לבסס תשתית לעילת המקרוטראומה, בהיותה מנוגדת לדרישה של הוכחת תנועות חוזרות ונישנות" (עב"ל 45411-02-14 מוחמד אבו קרינאת – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.1.15).

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי התובעת ביצעה תנועות מגוונות במהלך יום עבודתה, אשר בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, ועיקרם היו תוך כדי תנוחה של ישיבה ממושכת.

כמו כן, אנו קובעים כי לא ניתן לאבחן ולבודד את תנועותיה של התובעת בכל הנוגע להרמות או ההתכופפיות הנטענות, אשר לטעמנו גם אין בהן כדי להקים תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה.

לפיכך, דין התביעה להידחות.

ישיבה ממושכת מול מחשב – ניתנות הפסקות על פי המקובל במוקד טלפוני עבודה טלפונית עם אוזניות הקלדת נתונים במחשב"[footnoteRef:4].

לפיכך, לטענת התובעת, קיים בסיס עובדתי הן לפגיעה לפי הילכת המקרוטראומה והן למחלת מיקצוע עקב עבודה הכרוכה בפעולות זהות, חוזרות ונישנות.

...

לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את טענת התובעת שלפיה הוכחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לכפות ידיה.

בשולי הדברים אוסיף ואציין, כי אין בידי לקבל את טענת התובעת שלפיה מדובר בפעולת הקשה המצריכה הפעלת כוח יתר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את טענות התובעת בדבר הוכחת תשתית עובדתית הן לעניין יישום הלכת המיקרוטראומה והן לעניין התשתית העובדתית הנדרשת לצורך בחינת מחלת המקצוע הקבועה בפריט ליקוי 26 לרשימת מחלות המקצוע, ביחס לתנועה חוזרת ונשנית בכפות הידיים.

תפקודיות הנכות ושיעור הגריעה מהשכר התובע טוען כי עד היום תיפקודו מוגבל והוא סובל מכאבים בצואר, דבר המקשה עליו לשבת ממושכות מול מסך מחשב כמו גם לעסוק בפעילות גופנית.

עוד ראיתי לציין למען שלמות התמונה, שהתובע לא סיים את שרותו הצבאי ובהתאם לחוות הדעת הפסיכיאטרית עולה כי "עפ"י רישומים התקשה בתיפקוד במסגרת הצבאית ושוחרר לפני תום השרות". לא הובאו בפני הרישומים המוזכרים בחוות הדעת והנושא אף לא עלה במהלך שמיעת הראיות, ואולם אציין כי בחקירתו טען התובע ששוחרר מהצבא על רקע מחלת עור (בעמ' 17, בש' 16).

בנסיבות אלו, בהן עתידו התעסוקתי-מקצועי של התובע אינו ברור, וקשה להעריך במה יעסוק לאחר שיסלול את דרכו המקצועית, מתי יהיה הדבר, וכיצד תהיה למקצוע זה השפעה על יכולתו להישתכר בשים לב למומו, לא יהא זה נכון לדעתי לקבוע באחוזים את שיעור הגריעה מכושר ההישתכרות, וזאת בהעדר נקודת אחיזה ברורה לקביעת השפעת הנכות הרפואית והתפקודית על עתידו התעסוקתי של התובע ויכולתו להיתפרנס, בהתאם למסלול בו יבחר בעתיד.

...

כאמור, שילוב העובדה שהמומחה לא זומן לחקירה עם אופי טענות הנתבעת מוביל למסקנה כי יש לדחותן.

סיכומו של דבר.

דין הטענה להידחות.

על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 838,438 ₪.

עניינה של התביעה בהחלטת הנתבע מיום 28.10.2019, שלפיה יש לדחות את התביעה של התובע, עובד חברת חשמל, בתחנת רידינג, יליד שנת 1970, להכרה בפגיעה בכפות ידיו ואצבעותיו (תיסמונת התעלה הקארפלית) כתאונת עבודה, הן על פי תורת המקרוטראומה והן על פי מחלת מיקצוע, שכן לא ארעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן- החוק).

דא עקא, כאשר נישאל "אתה יכול לומר ששגרת העבודה, כפי שראית בעניים את התובע מבצע את עבודתו, ישיבה מול מחשב הקלדת נתונים, שיטה עוורת, בקצב הקלדה גבוה"? על כך הוא השיב "לא יודע מה זה קצב הקלדה גבוה, זאת ההקלדה שלו" (ע' 12 ש' 4-9).

שם המחלה (טור 1): "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"; העבודה ותהליכי הייצור (טור 2): "עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב". לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את הפריט אליו הפנה.

...

עניינה של התביעה בהחלטת הנתבע מיום 28.10.2019, שלפיה יש לדחות את התביעה של התובע, עובד חברת חשמל, בתחנת רידינג, יליד שנת 1970, להכרה בפגיעה בכפות ידיו ואצבעותיו (תסמונת התעלה הקרפלית) כתאונת עבודה, הן על פי תורת המיקרוטראומה והן על פי מחלת מקצוע, שכן לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן- החוק).

ביום 20.12.2020 הגיש הנתבע בקשה לזמן לעדות את מר עזרא קמארה, מנהל מחלקת מבדקה (תחמ"ש דרום) בחברת החשמל (להלן- עזרא); ובית הדין נעתר לבקשה.

שם המחלה (טור 1): "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך"; העבודה ותהליכי הייצור (טור 2): "עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על העצב". לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח את הפריט אליו הפנה.

אין זה המקרה בענייננו, שכן אנו לא מצאנו תשתית עובדתית לצורך בחינה כאמור הנכנסת לגדרו של טור (2) לתוספת.

אשר על כן, התביעה נדחית.