מחלת הסכיזופרניה במשרד הביטחון

יצוין כי החייב מוכר ע"י משרד הבטחון כסובל מנכות נפשית (מחלת סכיזופרניה) בשיעור של 30%, ומקבל קצבה חודשית בסך של כ-7,900 ש"ח. החייב מתגורר אצל אחיו ואינו מישתתף בתשלום כלשהוא הקשור בדירה.

...

ב"כ החייב הצטרף לעמדת המנהל המיוחד והכנ"ר. הכרעה: אין בידי לקבל עמדת ב"כ הנושה.

לכל האמור לעיל אוסיף את העובדה כי יתכן שהליכי המימוש צפויים להיות מורכבים, נוכח העובדה שקיים צד שלישי שהוא, לכאורה, בעל זכויות בנכס (האם), ומכאן שראוי כי ההליך יתקיים בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פרעון.

סוף דבר – הנני מורה כי ההליכים למימוש הדירה יתקיימו במסגרת הליכי חדלות פירעון בתיק זה. בשלב זה הנני מאשרת למנהל המיוחד להתקשר עם שמאי לצורך הכנת חוות דעת ופרסום הדירה למכירה.

בעיניין זה אישר מומחה המערער בעדותו לפנינו כי אמירה לפיה גורמים שונים טעו באי איבחון מצבו של המערער קודם לכן היא בגדר חוכמה בדיעבד (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 25-26), כאשר בד בבד הוא מאשר כי איבחון של מחלת סכיזופרניה דורש זמן, ממועד פרוץ סימני המחלה ועד לאיבחון עצמו (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 2-4).

לאור האמור, ובהיעדר הוכחת קשר סיבתי עובדתי-רפואי, מתייתר הצורך לידון בקיומו של קשר סיבתי משפטי בין פרוץ המחלה לבין השרות, לרבות בחינת התקיימות אחד משלושת סוגי המקרים שנקבעו בהקשר זה בהילכת "אביאן". ראו בנידון את פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון במסגרת רע"א 4472/23 פלוני נ' משרד הביטחון (פסק דינו של כב' השופט כשר מיום 18.10.23).

...

נקדים את המאוחר ונציין באופן מפורש כי לא מצאנו ולו שמץ בסיס לטענות המערער בנדון.

מדוחות שערכו מפקדיו של המערער אודות ביקוריהם במקום מעצרו, לרבות לסיכום תקופות המעצר, עולה כי תקופות המעצר עברו ללא אירועים חריגים.

סוף דבר עם כל הצער למצבו הנפשי של המערער, אצלו פרצה מחלת הסכיזופרניה במהלך השירות, לא הוכח בפנינו קשר סיבתי, עובדתי-רפואי, בין פרוץ המחלה לבין השירות, ומשכך אין בידינו לקבל את הערעור.

לאור האמור אנו מורים על דחיית הערעור.

בתי דין מנהליים בית משפט השלום בבאר שבעועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) התשי"ט 1959 [נוסח חדש] ע"נ 36448-01-22 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השקום תיק חצוני: לפני כבוד יו"ר הוועדה השופט בדימוס ברוך אזולאי חברת ועדה- ד"ר קלרה שניידרמן חבר ועדה- עו"ד מאיר סעדון המערער פלוני ע"י ב"כ עו"ד לימור לוגסי המשיב קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עו"ד ערן סירוטה פסק דין

גם הספר שציטט המומחה מטעם המערער בחוות דעתו תומך וחובר לחלוטין לתיאוריה הנוירו התפתחותית של סכיזופרניה שמתרחשת בשלבי התפתחות קריטיים, והוא נכתב על ידי אליין ווקר, מייסדת תאוריית "מועדות-דחק". במסמכים הרפואיים שהובאו לעיונו מתועד דיווח על קשיים חברתיים שהיו הרבה לפני גיוסו, העידר קשרים זוגיים, היתנהגות מוזרה כמו עשיית צרכיו רק במקלחת ואלו מעידים על תקופה התחלתית למחלה טרם גיוסו.

...

במקרה זה נראה לנו שמצב הדחק היה חמור במיוחד כמפורט בעובדות לאור עדות המערער ומכלול העדויות כמפורט לעיל, הן על פי הגרסה של מעשה סדום באונס שנראתה לנו מהימנה כאמור לעיל, והן על פי הגרסה של ההתעללות המינית בה הודה החייל שהתעלל במערער כאמור לעיל, לאור הבידוד החברתי והשיהוי במתן אישו ללינה בבית למערער ולאור סמיכות הזמנים בין הדחק וההפרעה הטראומתית בה אובחן המערער, שנמשכה לאורך השירות והתבררה בשלב מאוחר יותר לאחר שחרורו כהפרעה סכיזופרנית.

הקשר הסיבתי המשפטי ביחס לקשר הסיבתי המשפטי נראה לנו שמדובר במקרה מיוחד בו קיימת הדיקות ועצימות צבאית של הקשר לשירות בכך שמדובר בהתעללות מינית חמורה, דחק חברתי ושיהוי באישור לינה בבית באופן חריג בהיקפו שגרמו ללחץ המיוחד בו היה נתון המערער אשר גרם להתפרצות הסכיזופרניה בעת שהמערער היה לפני גיוסו תלמיד מצטיין וגם במהלך שירותו היה חייל מוערך מאוד בתפקודו הצבאי.

הכרעה לאור האמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח הקשר הסיבתי ברמה מאוד מתקבלת על הדעת ויש להכיר בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות, ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים בפני כב' השופטים א' דראל-סגן נשיא, ע' זינגר, פ' נויבירט 26 ינואר 2024 ע"ו 30245-09-23 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום בעיניין: פלוני ע"י עו"ד איתן להמן המערער קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י עו"ד ענבל דרור המשיב פסק דין

לטענת המשיב, קביעת הועדה כי לא הוכח הקשר הסיבתי, נשענת על קביעות עובדתיות בדבר העדרן של תגובות דחק או כל הפרעה נפשית אחרת בשירות או לאחריו, ולא בשל הנחות רפואיות, לפיהן גורמי דחק בילדות להבדיל מגורמי דחק סביבתיים הוכחו כמשפעים על פרוץ המחלה, ומכאן שאין רלוואנטיות לקביעות בעיניין פלוני או למחלוקת בשאלת קיומה של אסכולה הקושרת בין ארועי דחק לבין סכיזופרניה.

...

בפסק הדין נושא הערעור נדחה ערעורו של המערער על קביעת המשיב, שלפיה אין קשר סיבתי בין המחלה הנפשית שממנה הוא סובל לבין שירותו הצבאי.

לא זו אף זו, ללא קשר לשאלת תחולת סעיף 34(א) לחוק הנכים והאפשרות לערער, הרי שלא מצאנו מקום להתערב בקביעה זו, זאת, תוך נתינת משקל לכך שלא בנקל תתערב ערכאת ערעור בהכרעה עובדתית-רפואית של ועדת הערעורים.

למעלה מן הצורך, נוסיף כי אנו שותפים לדעתה של הוועדה כי דין תביעת המערער להכרה בקשר בין השירות לבין מחלת הסכיזופרניה – להידחות, ונזכיר, מבלי למצות את מלוא השיקולים, את השיקולים הבאים: פער הזמנים בין השירות הצבאי הסדיר, ואף בין שירות המילואים (בפועל) לבין האירועים הפסיכוטיים הוא פער זמנים ארוך.

באשר לטענה הנוגעת לחוות דעתו של ד"ר רוזיצקי ולחקירתו, איננו סבורים שיש לייחס משקל לכך שד"ר רוזיצקי לא השלים את ההתייחסות למאמר שאליו הפנה בעת חקירתו, וכי הדבר היה צריך להביא לירידה במשקל חוות דעתו, וכך גם באשר לכך שלא עיין בתצהיר, אלא נסמך על הדברים שנאמרו על ידי המערער בבדיקה ובמהלך הזמן ותועדו ברשומה הרפואית (ר' והשוו ע"ו (מחוזי חי') 1526-07-20 א.ע נ' קצין התגמולים, פסקה 11 (נבו 19.11.2020); רע"א 6116/97 ד"ר אברהם שוחט נ' ציון, חברה לביטוח בע"מ, פסקה 4 (נבו 28.11.1997) סיכום על יסוד האמור, אנו דוחים את הערעור.

כיום סכיזופרניה נחשבת להפרעה עם בסיס ביולוגי מובהק והשפעה סביבתית, ומתרחשת לרוב בשלבים התפתחותיים מוקדמים יותר, בשלבי התפתחות עוברית והתפתחות מוקדמת בילדות, כך שסימנים ראשונים של המחלה מופיעים בשנות הנעורים כ- 5-10 שנים לפני פרוץ המחלה, מלווים בירידה תפקודית כמו קשיים בלימודים שמפורשים כביטוי להפרעת קשב ורכוז.

. הקשר הסיבתי המשפטי בין האירועים הנטענים לאופי ומהות השרות הצבאי נתמכים בעדות המערער, עדויות מפקדיו וכן בחוות דעת המומחים והתיעוד הרפואי, כאמור לעיל, וזאת כאמור בפסיקת בית המשפט העליון בתיק רע"א 4949/18 פלוני נ' משרד הבטחון- קצין התגמולים (ניתן ביום 12.05.20), וברע"א 7796/20 פלוני נ' משרד הבטחון (שניתן ביום 25.04.22) ופסק הדין של ועדת הערעורים בע"נ 57189-11-14 פלוני נ' קת"ג (ניתן ב-05.07.23).

...

ביחס למאמר של פרזנר שצורף ע"י המומחה מטעם המערער הסביר שהוא מוסיף לתיאוריה הקיימת, גישה נוירולוגית מסויימת אך אינו מגיע למסקנה לפיה אבחנות בתקופת הגן קובעות לשנות ה-20, ושהגישה שלו הקושרת בין אירועי הסטרס להתפרצות הסכיזופרניה מגובה יותר בספרות (פרוט' עמ' 84 ו-85).

לאור זאת אנו קובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת קיומו של קשר סיבתי עובדתי רפואי של גרימה עקב מצבי הדחק והדיאסטזיס של המערער.

הקשר הסיבתי המשפטי ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירועים ותנאי שירות מיוחדים ובתנאים בהם קיימת זיקה הדוקה לפעילות צבאית מובהקת בנסיבות בהן יש להכיר בקשר הסיבתי המשפטי, בשים לב לאופי התפקיד הצבאי שהיה כרוך בפעילות לוחמה מבצעית, השתתפות בתרגילי דמה מעצרים, הגנת המחנה וחיפוש אחר הנערים החטופים, מצב שהוביל לפריצת מבצע צוק איתן וזאת על אף שהמערער לא לקח חלק פעיל במבצע לאחר שהחל.

הכרעה לאור האמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת שיש להכיר הקשר הסיבתי לפיו יש בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות, ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.