מחלוקת שמאית: החלפת פגוש אחורי ברכב

לפניי תביעה כספית שעניינה מחלוקת שמאית בשאלה האם היה מקום להחליף את הפגוש האחורי ברכבו של התובע כפי שבוצע בפועל תוך חיוב הנתבעים בעלותו של פגוש חדש ,או שמא, היה מקום לתקנו , כפי שקבע שמאי הנתבעים.

...

לאחר התאונה פנה לנתבעת 2 בדרישה לפצותו בגין נזקיו, והנתבעת 2, אשר לא חלקה על אחריותו הבלעדית של הנתבע 1 לתאונה, שילמה לו פיצוי חלקי בסך של 14,116 ₪ לאחר שהפחיתה מנזקיו סך של 7,686 ₪ מסכום הנזק הישיר וסך של 280 ₪ בגין השבתת הרכב, ובסך הכול 7,666 ₪ ומכאן תביעה זו. לטענות הנתבעת; דין התביעה להידחות בהיותה טורדנית וקנטרנית, תוך שהתובע משתמש בבימ"ש לרעה, שעה שכל תכלית התביעה הינה עשיית עושר ולא במשפט.

דיון והכרעה; לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדותם של השמאים מטעם הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות במלואה מהנימוקים שלהלן; מחקירתו של מר מזרחי, השמאי מטעם התובע, עולה כי כלל לא בדק את המגן האחורי נשוא המחלוקת עובר למתן חוות דעתו נשוא התביעה, ומכאן לא עמד בדרישות סעיף 10 לצו הפיקוח על המצרכים והשירותים (שמאי רכב תש"מ 1980) הקובע כי שמאי רכב לא ייתן חוות דעת על רכב אלא על סמך בדיקתו, או לאחר שפיקח על מתמחה שנתן אותה.

העובדה כי מר מזרחי לא בדק את הפגוש האחורי אשר הינו לב המחלוקת נשוא התביעה, עולה מעדותו האמורה בעמוד 3, שורה 25-26 לפרוטוקול, שם העיד כי התמונות אשר הוגש וסומנו כת/2 ואשר הומצאו על ידי התובע, אינן תמונות שלו (ההדגשה אינה במקור, ל.ד.ח) מכאן, די באמור בכדי לקבוע שאין מקום להעדיף את חוות דעתו של התובע על חוות דעתם של הנתבעים, שכן כאמור השמאי לא עמד בדרישות החוק ולא בדק את הרכב בטרם מסר את חוות דעתו , ודין התביעה להידחות רק מטעם זה. מבלי לפגוע בתוקף האמור לעיל, מעדותו של מר מזרחי עולה בבירור כי הפגוש האחורי, אשר כאמור הינו המחלוקת לעניין התביעה, היה בר תיקון אולם חרף זאת קבע כי יש מקום להחליפו וזאת לאור פגמים נוספים שמצא בפגוש (ראו לעניין זה עמ' 4 שורה 5 לפרוטוקול).

לסיכום מכל האמור לעיל, מצאתי כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו, ולא הוכיח את טענתו ולפיה כתוצאה מהתאונה נדרשה החלפת הפגוש כפי שבוצע בפועל, תוך שלא היה אפשרות לתקנו.

כמו כן, מצאתי כי עדיפה ומקובלת עלי חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעים, אשר לא נסתרה, ולפיה ניתן היה לתקן את הפגוש ולא להחליפו כפי שבוצע בפועל, ומכאן הפיצוי שניתן על יד הנתבעת 2 הביא לסילוק סופי ומוחלט של הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה.

בהתאמה, הנני מורה על דחיית התביעה במלואה, ומחייבת את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 750 ₪.

אותה עת יצא גם שכנו מהחנייה, נסע לאחור ופגע ברכבו של התובע מעל הגלגל הקידמי בצד שמאל.

בהתאם להכרעה במחלוקת זו תבחן שאלת חיובו של המוסך ו/או השמאי להשיב לתובע כספים ששילם.

השמאי מקייטן העיד כי כשהגיע לאמוד את הנזק ברכב התובע הפגוש כבר היה משוך בפינה (עמ' 3, ש' 23) ומצא שחלקי הפלסטיק של הביטנה והתפס שבורים (עמ' 3, ש' 24).

כך אישר השמאי החלפת פגוש קדמי, מסילה ליפגוש קדמי, זרוע לתומך עליון פגוש קדמי, תומך פגוש קדמי ובטנה קדמית שמאלית.

...

התביעה נגד סוכנות כלמוביל ביטוח סוכנות לביטוח בע"מ נדחית.

אני מחייב את הנתבע 3, מר מקייטן לשלם לתובע 369 ₪ בתוספת 400 ₪ הוצאות משפט.

התביעה נגד מגדל חברה לביטוח נדחית.

התובעת תיקנה את רכבה לאחר בדיקת שמאי מטעמה ובין היתר אושר לה להחליף את הפגוש האחורי - הפנימי והחיצוני – בפגוש חדש 'מקורי' שעלותו גבוהה יותר מהתקנת פגוש תחליפי.

במקרה זה לצורך תקונו של הרכב אין מחלוקת בין שמאי התובעת לשמאי הנתבעת כי נדרשה החלפת הפגוש האחורי – החצוני והפנימי; המחלוקת היא אם נדרשה החלפת הפגוש שניזוק בפגוש מקורי או שניתן היה להסתפק בפגוש תחליפי.

...

התוצאה: מכל האמור אני מחייב את הנתבעת להוסיף ולשלם לתובעת 4,929 ₪ בתוספת 900 ₪ הוצאות משפט תוך 30 ימים מהיום.

7.1 לגירסת התובע בעדותו בפניי, תיקן את הרכב כשבוע לאחר קרות התאונה, ובכלל זה הוחלפו הפגוש הקידמי והפגוש האחורי וכן דודי עימם אחוריים ברכבו.

שכן, בעניינינו, כאמור, הודתה הנתבעת, כי רכבה הוא זה שפגע בחלקו האחורי של רכב התובע לאחר שהאחרון האט מהירות נסיעתו בשל עומס תנועה, ועל כן פיצתה אותו בגין ניזקו על פי חוות דעתו של שמאי מטעמה.

המחלוקת בין הצדדים נעוצה, איפוא, לגבי שיעור הנזק בלבד הנוגע למוקדי הנזקים ברכב התובעת.

...

8.7 לא נעלם מעיני וער אני לכך, כי מאידך גיסא, שמאי הנתבעת בדק את רכב התובע רק בחלוף למעלה משנתיים לאחר האירוע ולאחר שזה תוקן, ואולם סבורני, כי אין בכך כדי להיטיב עם מצבו של התובע בשים לב לכך כי לעולם הנטל על התובע להוכיח את תביעתו על כל רכיביה.

סוף דבר- בהינתן העובדה, כי הנתבעת פיצתה את התובע בגין מוקד הנזק האחורי למעט החלקים שלא הוכח כדבעי, כי ניזוקו או הוחלפו - הרי שסבורני, כי התובע הוכיח אך את שיעור הנזק למוקד הקדמי לרבות עלות העבודה והמע"מ בסך כולל של כ- 2,000 ₪.

לאור האמור, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הסך הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד היום.

המחלוקת בין הצדדים היא לעניין גובה הנזק, כאשר לטענת התובע על הנתבעת לפצותו בגין החלפת פגוש רכבו שניזוק כתוצאה מהתאונה ואילו לטענת הנתבעת הנתבע זכאי לפצוי בגין עלות תיקון הנזק בפגוש ולא החלפתו.

שמאי התובע ציין בחוות דעתו כי מנהל המוסך השיג פגוש אחורי משומש שלא מתאים לדגם רכב התובע ולכן התובע מבקש לפצותו בגין הנזק שניגרם לרכבו ללא תיקון בשלב זה .

...

לטענת התובע השמאי מטעמו הגיע למסקנה כי יש להחליף את הפגוש.

על כן ומשחוות דעת שמאי התובע לא נסתרה, אני מקבלת טענת התובע כי בחר לתקן את הפגוש באופן זמני עד להחלפתו.

משהגעתי למסקנה כי התובע זכאי לפיצוי בגין מלוא הנזק שנגרם לו, הרי שהוא זכאי לפיצוי בגין החלפת הפגוש ולא תיקונו, והעובדה כי להוכחת הנזק הגיש חוות דעת שמאי בלבד אינה מורידה מזכותו לפיצוי מלא.

משלא עשה כן, העלאת הטענה אכן מהווה הרחבת חזית אסורה ועל כן איני נדרשת לה. סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 30,454 ₪ בצירוף הפרשי הצדה ורבית כדין מיום הגשת התביעה 21.3.22 ועד למועד התשלום בפועל, מלוא אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדות השמאי בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ ושכ"ט עו"ד בסך 6,900 ₪.