מחלוקת על סיום עבודה, שעות נוספות, פיצויים והפרשות

המחלוקות הטעונות הכרעה המחלוקות שבהן נידרשת הכרעת בית הדין הן: מה היה גובה שכרו של התובע? האם נכונה טענת התובע כי תלושי השכר שלו היו פקטביים, הן במובן זה שרכיב הנסיעות היה למעשה שכר בשים לב לכך שהתובע קיבל רכב צמוד, והן בכך שהם שיקפו תשלום שכר בסך 10,000 ₪, כאשר בפועל עם המעבר לחנות בירושלים שכרו הועלה ל-13,000 ₪ נטו, וההשלמה בסך 3,000 ₪ שולמה לו במזומן ולא נרשמה בתלושים? בהתאם לכך, האם מגיעים לתובע הפרישי שכר בגין חודשים 9-10/19? האם מגיעים לתובע הפרישי הפרשות לפנסיה? מה היו ימי עבודתו ושעות עבודתו של התובע? בהתאם לכך – האם זכאי התובע לגמול עבודה בשעות נוספות? האם נכונה טענת הנתבעת כי התובע פוטר לאחר שנתפס במעשי גניבה? האם התובע פוטר ללא הודעה מוקדמת? האם הוכיחה הנתבעת עילה להפחתה או לשלילת פצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת? האם התובע קיבל בגין פצויי פיטורים סך 27,980 ₪ מקופת פיצויים בחברת הראל? האם יש לפסוק לתובע פיצוי בגין פיטורים ללא הליך שימוע? זכאות התובע לדמי הבראה – מודים ושילמו בתלוש 10/19.

משכורתו החודשית של התובע עמד על 9,000 ₪ נטו עד לחודש 2/18 – קרי – 17 חודשים, ומחודש 3/18 על לסיום עבודתו (18.33 חודשים), הוא עמד על 10,000 ₪ נטו.

לגבי 18.33 החודשים מ-4/18 עד לסיום עבודתו, נפסוק לתובע שעות נוספות לפי ערך שעה 10000/182= 54.95 ₪.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: גמול עבודה בשעות נוספות בסך 76,602 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.19 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

הרקע לבקשה - התובע הגיש כתב תביעה מתוקן כנגד הנתבעות בה עתר לתשלום זכויות סוציאליות שונות הנובעות לטענתו מתקופת עבודתו וסיומה, לרבות גמול שעות נוספות, פצויי פיטורים, פנסיה, קרן הישתלמות, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חג, נסיעות, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי מכוח חוק הגנת השכר.

סעיף 5א לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 קובע כי ככל שהמעסיק לא מסר לעובד הודעה בהתאם להוראות החוק בנושא שיש לכלול בהודעה לעובד, ואותו נושא שנוי במחלוקת, חובת ההוכחה היא על המעסיק, בכפוף לכך שהעובד העיד על טענתו באותו עניין בתצהיר.

זאת ועוד, בעיניין קרן הישתלמות ציינה הנתבעת בכתב הגנתה כי התובע לא זכאי להפרשות לקרן הישתלמות מאחר שלא השלים "זמן עבודה של 3 שנים אצל הנתבעת". צו ההרחבה בענף הבניין קובע כי זכאותו של עובד לקרן הישתלמות היא לפי הותק בענף בישראל, ולא אצל המעסיקה.

...

הנתבעת ביכרה שלא להגיש תשובה לתגובת התובע, למרות שניתנה לה הזכות לעשות כן. דיון והכרעה- לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

משהתובע אינו נדרש להציג ראשית ראיה לכל אחת ואחת מעילות התביעה ויכול להסתפק בהצגת ראשית ראיה לחלק מעילותיה, כפי שנקבע בעניין אבו מוחסן, שוכנעתי כי עלה בידי התובע להציג ראשית ראיה לתביעתו כנגד הנתבעת ומשכך דין הבקשה להידחות.

ביום 12.8.19 הודיעה הנתבעת על סיום עבודתו של התובע ויחסי העבודה הסתיימו ביום 12.9.19.

התובע הגיש תביעתו לבית הדין במסגרתה עתר לתשלום זכויות שונות ובהן גמול עבודה בשעות נוספות והפרשי פצויי פיטורים והפקדות לתגמולים.

המחלוקת מתמצית בשאלה האם שכר זה משקף שכר רגיל בלבד בגין עבודתו של התובע, או שמא שכר זה גילם תשלום עבור שכר רגיל, גמול עבודה בשעות נוספות ותשלום עבור בונוס – כמפורט בתלושי השכר שהופקו לתובע מידי חודש.

ביחס לתקופה שמחודש 5/2019 ועד לסיום עבודתו ביום 12.9.19 - בהתאם לעדותו של התובע, החל מחודש 5/2019 כאשר היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, הוא הפסיק לעבוד שעות נוספות ועבד מהשעה 7:00 עד השעה 16:00 בלבד.

...

בנסיבות הללו, אף לא מצאנו מקום לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש, אשר בהתאם להלכה הפסוקה נפסק במשורה ובמקרים חריגים בלבד (ע"ע (ארצי) 43380-06-11 פלוני נ' אלמונית (9.12.14)).

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד – סך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט והשתתפות בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.

דיון והכרעה היות שעיקר טענות התובעים נוגע לאופן רישום וחישוב שעות העבודה , לרבות השעות הנוספות שנעבדו, ניפתח בהכרעה במחלוקות בענין זה. הפרישי שכר בגין ש"נ התובעים טוענים לזכאות לתשלום בגין שעות נוספות שלא שולמו , שכן לשיטתם, לא זו בלבד שרישומי הנוכחות אינם נכונים ואף נערכו שינויים על מנת להסיט שעות עבודה לימים אחרים מסיבות שונות, הרי שגם בפועל לא שולם עבור שעות נוספות, אלא שולמה תוספת שעות נוספות גלובאליות (שנ"ג) בנגוד לדין , ועל כן אין היא אלא חלק משכר היסוד.

אשר להערת הנתבעת בפיסקה השניה לסעיף 60 לסכומיה וההפניה לדברי מר אברג'יל בח"נ- נציין כי היות ולא הובאו כל תחשיבים "מתוקנים" מטעם הנתבעת עצמה אלא היא בחרה לאמץ את תחשיבי התובעים כדלעיל, הרי שאין מקום להתיחס לטענה כללית זו. להלן מובאים הסכומים להם זכאים התובעים בגין הפרישי שכר עבור שעות נוספות וכן החלק הנגזר מכך (6%+7%) בגין הפרשות עבור רכיבים אלה לרכיבי פיצוי פיטורין ופנסיה: אלון מנגסטו- הפרישי שכר- 6659 ₪,   בגין הפרישי הפרשות.

עוד ככלל- העדפנו את הגרסה שגם משתמעת מעדות מר סיני לפיה בפועל הן הנתבעת והן העובדים ידעו בעיקרו של דבר זמן מספיק מראש, ולמעלה מחודש בטרם סיום ההיתקשרות, מה תכניותיו של הצד האחר- וזאת בין לצרכי התארגנות שלה ובין , מתוך אינטרס של T&M. במקרים ספציפיים- יתכן גם שלא נאמר דבר למעט עצם ההודעה על סיום העבודה בעוטף מטעם הנתבעת , ובמובן זה לא היו עובדים חייבים במתן הודעה מוקדמת כלל.

...

מקבלים אנו כי הנתבעת, גם אם היתה נכונה להציע הצעות חלופיות , בסופו של דבר רק בקשה לדעת מי רוצה לעזוב ומי מבקש להמשיך.

אשר על כן, טענת הקיזוז נדחית סוף דבר תביעות התובעים ברכיבים- הפרשי שכר בגין ש"נ ונגזרותיהם ביחס להפרשי הפרשות לפיצויי פיטורין ולפנסיה, מתקבלות ביחס לסכומים כפי שנקבעו בסעיף 80 לעיל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים פיצוי מכח חוק הגנת השכר בשיעור של 600 ₪ לשנה במכפלת תקופת עבודתו.

נסיבות סיום העבודה וזכאות התובע לפצוי פיטורים לטענת התובע, הוא התפטר מעבודתו בנתבעת על רקע פגיעה מתמשכת בזכויותיו ובכלל זה תשלום חלקי עבור שעות נוספות, אי תשלום דמי הבראה, ניכוי חלק העובד לתגמולים מבלי להעביר הנכוי לקופת הפנסיה ובצוע הפרשות פנסיוניות בחסר.

כך גם, אין מחלוקת שהתובע לא שלח מכתב התראה טרם מסירת הודעת ההתפטרות ולא העמיד את הנתבעים על כוונתו להתפטר בדין מפוטר עקב אי תשלום זכויות כאלו או אחרות לרבות הטענות המועלות על ידו במסגרת הליך זה. למותר לציין שבמסגרת תיכתובת הוטסאפ בין אשת התובע לבין הנתבע, היא טוענת, בין היתר, שאין לה תלונות על השכר "חוץ מענין הפנסיה שלא מטופל", בעוד שלא מצאנו כי במועד סיום העבודה, לא בוצעו הפרשות כנדרש ולא ברור האם "התלונה" מתייחסת לאי ביצוע הפרשות בגין גמול השעות הנוספות או מסיבה אחרת.

בנוסף, מדוחות האיכון עולה שהתובע דיווח על שעת תחילת העבודה בזמן ששהה בביתו או רק יצא מהבית ודיווח על סיום יום העבודה בעת שכבר שהה בביתו או לכל המוקדם בעת שהגיע הביתה.

...

אשר על כן, התביעה לחיוב אישי של הנתבע– נדחית.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבע- נדחית.

התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת בחלקה הקטן, כך שהנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 10,000 ₪; חלף הפרשות לפנסיה (תגמולים ופיצויים) בסך 11,544 ₪; פדיון חופשה בסך 11,670 ₪; דמי הבראה בסך 9,828 ₪.