מחלוקת על זיוף כתב ערבות לחובות חברת ראבי

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא האם חתם הנתבע על כתב ערבות לחובות חברת ראבי חברה קבלנית לבניין בע"מ לטובת התובעת, או שחתימתו על כתב הערבות זוייפה.

...

אני דוחה את הטענות של התרשלות התובעת, בכך שלא דאגה לעצמה לבטחונות הולמים ביחס לגובה האשראי שהעמידה לחברה, שכן התובעת הגבילה תביעתה לסך של 200,000 ₪ בלבד על אף שחוב החברה עומד על מליון ₪ ויותר.

משכך, גם אילו הייתי קובעת שיש אשם תורם מסויים לתובעת להצטברות החוב בלא בטוחות ראויות, הרי משצמצמה התובעת את תביעתה כלפי הנתבע לסכום שהינו 20% מגובה חוב החברה, בוודאי שאין לנתבע מה להלין עליה, אלא להודות לה. כמו כן אני דוחה את הטענה כי אסור היה לתובעת להחתים את הנתבע כערב לחברה בהיותו עובד שלה.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

שני תסקירים הוגשו לביהמ"ש כאשר בסופם של דברים שירות המבחן בא בהמלצה להורות על שיחרורו של המשיב לחלופה שנבחנה על ידו וזאת בתנאי מעצר בית מלאים, איזוק אלקטרוני, צו פקוח מעצר וערבויות כספיות.

הדברים אמורים בעקרם לגב' לירז אברג'יל ובעלה יעקב אברג'יל. ב"כ המשיב הוסיף וציין כי בשונה ממעורבים אחרים במסגרת פרשת "נגר לבן" אשר בעיניינם דובר על חברות פיקטיביות שכלל לא עסקו בעסקים של ממש אין מחלוקת כי למשיב היו ועדיין עסקים וחברות שהיקף המחזור שלהם הנו עשרות מיליוני שקלים.

ב"כ המשיב מוסיף כי המשיב אינו מעוניין להיתחמק מן הדין, מצוי במגעים מול רשויות המס מאז שנת 2011 לצורך הסדרת חובותיו, המשיב יצא וניכנס גבולות הארץ פעמים רבות מאז שנת 2011 ולו היה מעוניין להמלט מן הדין יכול היה לעשות כן פעמים רבות.

אין מחלוקת כי חלק ניכר מן המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום שבפני בוצעו עד חודש פברואר 2011 שאז החלה להחקר מעורבותו של המשיב ושל אחרים בגין מעשים אלו בחקירה שכאמור כונתה פרשת "נגר לבן". אין מחלוקת שרוב חומר החקירה הלכאורי המבסס את אשמתו של המשיב בגין מעורבותו בפרשת נגר לבן היה מצוי בידי המבקשת כבר לאחר החקירה שהתבצעה בשנת 2011.

בשונה מעבירות סמים, לא נקבע בפסיקה כי עבירות מירמה הכוללות רכיב של זיוף מחייבות על דרך הכלל מעצר.

...

לאור כל האמור לעיל, הנני להורות על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בכתובת: רחוב ברקת 14 גן יבנה.

ב"כ המשיב: אני סבור כי עיכוב ביצוע של 48 שעות הוא גבוה.

<#4#> החלטה מעכב החלטתי עד ליום 30.10.13 שעה 15:00.

על פי המפורט בחלק הכללי בכתב האישום, בהיות הנאשם גיסו של שמעון דהן (להלן: "דהן"), שהיה הבעלים של חברת "גשם יזמות ובניה בע"מ" (להלן: "חברת גשם") והנאשם היה שותף עסקי עמו; לאחר שהנאשם צבר חובות כספיים כלפי גורמים שונים, בשיעור שאינו ידוע למאשימה – ביקשו הנאשם וגיסו דהן ליטול הלוואות כספיות מהמתלוננים בתיק זה – עו"ד צבי חיים מימון (להלן: "עו"ד מימון") ומר גלעד לוינגר (להלן: "לוינגר").

כן מסר, שהנאשם סיבך אותו בכל מיני עיסקאות והוא מצוי בחובות בשל היתנהגות הנאשם, היות שגם חתם ערבות לנאשם וכן חתם בעבורו על כל מיני מסמכים.

דיון והכרעה למעשה, מרבית הפרטים העובדתיים, כפי שנטענו בכתב האישום – אינם במחלוקת: אין מחלוקת, כי המתלוננים העבירו כספים, במסגרת ארבעה הסכמי הלוואה שונים (ת/6, ת/8, ת/11, ת/15), לידי הנאשם, כשבחלק מההלוואות היו לווים נוספים עמו – הגיס דהן; חברת גשם; אחיו - מאור; אך מכל מקום – בכל אחת מההלוואות היו הלווים חייבים יחד ולחוד, כשהנאשם עצמו – היה אחד החייבים.

ובנוגע להמחאת הזכות מחברת ר.א.י – ת/16א' – אמנם, לא הודה הנאשם במפורש, כי המדובר במסמך מזויף, אך ההגנה לא הביאה ראיות לסתור הנחה זו וטענת הנאשם היא, כי מסר את המסמך כשאינו חתום, בידי ע.ת.5 בכתב האישום – מורשה החתימה בחברת ר.א.י, ולאחר מכן (פרק הזמן השתנה בין גרסאותיו השונות) – קיבל אותו בחזרה חתום.

משנקבע, כי כלל המסמכים, שפורטו בכתב האישום – ת/7, ת/9, ת/10, ת/13, ת/14 וכן ת/16א' – זויפו על ידי הנאשם או לבקשתו; משנקבע, כי אין מסקנה אחרת, זולת העובדה שהנאשם היה מודע לזיוף; משזויפו המסמכים וכן ערך בהם הנאשם שימוש במטרה לקבל דבר - ההלוואות המפורטות בהסכמים ת/6, ת/8, ת/11, ת/15 – משנקבע, כי בהגשת המסמכים פעל הנאשם במירמה במטרה לקבל את ההלוואות; משנקבע, כי הוכחו גם הנסיבות המחמירות בנוגע לעבירות; משנדחו טענות הנאשם בנוגע לאכיפה בררנית – לאחר שעלה בידי התביעה הכללית להוכיח את כלל העובדות ואת המחשבה הפלילית שבצדן ברמת הראיה הנדרשת במשפט פלילי – מרשיע בית המשפט את הנאשם בגין כלל העובדות והעבירות שבכתב האישום.

...

בנוגע להרשעה בעבירה זו – יצוין, כי לא הוצגה ראיה פוזיטיבית המצביעה על כך, שהנאשם עצמו הכין את המסמכים המזויפים, או את החתימה בשם חברת ר.א.י. ברם, אחריות הנאשם לזיוף נלמדת מתוך ראיות נסיבתיות, כאשר אין ניתן להגיע לכל מסקנה אחרת העומדת במבחן ההיגיון ותואמת את מכלול הראיות פרט לכך, שהזיוף נערך על ידי הנאשם, או לבקשתו.

בנסיבות אלה, כפי שנאמר לעיל – אין מסקנה אחרת, זולת – כי הנאשם היה מודע לכך, שמוסר אישורים כוזבים.

משנקבע, כי כלל המסמכים, שפורטו בכתב האישום – ת/7, ת/9, ת/10, ת/13, ת/14 וכן ת/16א' – זויפו על ידי הנאשם או לבקשתו; משנקבע, כי אין מסקנה אחרת, זולת העובדה שהנאשם היה מודע לזיוף; משזויפו המסמכים וכן ערך בהם הנאשם שימוש במטרה לקבל דבר - ההלוואות המפורטות בהסכמים ת/6, ת/8, ת/11, ת/15 – משנקבע, כי בהגשת המסמכים פעל הנאשם במרמה במטרה לקבל את ההלוואות; משנקבע, כי הוכחו גם הנסיבות המחמירות בנוגע לעבירות; משנדחו טענות הנאשם בנוגע לאכיפה בררנית – לאחר שעלה בידי התביעה הכללית להוכיח את כלל העובדות ואת המחשבה הפלילית שבצדן ברמת הראיה הנדרשת במשפט פלילי – מרשיע בית המשפט את הנאשם בגין כלל העובדות והעבירות שבכתב האישום.

בית המשפט המחוזי מרכז ת"א 9416-11-08 מנסור נ' מנסור ואח' בפני כב' השופט בנימין ארנון התובע עומר מנסור ע"י ב"כ עוה"ד אברהם זיו כהן הנתבעים 1. איהאב מנסור 2. נעים מנסור 3. הדרן חברה לחקלאות בע"מ 4. הדרן תפעול בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ואיל ראבי פסק דין

  הצדדים פעלו בהתאם להחלטות בית המשפט מיום 23.2.2012 ומיום 15.2.2012 והמציאו לבית המשפט טיעונים בכתב אליהם צירפו מסמכים נוספים, ובכלל זה חוות דעת של שמאי מקרקעין, אישורים שונים, דוגמאת אישורים וחוות דעת מאת רואה חשבון, דרישות תשלום שהוצאו על פי סעיף 4 לפקודת המיסים (גביה) על ידי משרד התשתיות-נציבות המים, האגף לסיוע וגביית היטלים, דו"חות יתרות חוב (היטל איזון) שהוצאו על ידי רשות המים, ומסמכים נוספים אשר כללו, בין היתר, גם תצהיר של מר גסאן שריף מנסור, והתכתבויות עם חברת מעיינות המשולש בע"מ הפועלת כתאגיד מים וביוב בעיר טירה.

  במהלך הדיון מיום 15.2.2012 הודיע ב"כ הנתבעים כי "אנו מסכימים להצעת בית המשפט, וכן מקובל עלינו ואנו מסכימים שביהמ"ש יקבע את סכום הפצוי אף מבלי שנגדיר את המחלוקת הכספית בתוך מסגרת מסוימת".   בסעיף 6 לכתב טיעוניו שהומצא לבית המשפט הדגיש ב"כ התובע כדלקמן: "6. … סוכם על מתוה עיקרוני לפיו במטרה למנוע/להסיר את עושק המיעוט הסכים התובע למכור את מניותיו לאיהאב שהסכים לקנות את מניות התובע… לפיכך סוכם כי השווי יקבע על ידי בית המשפט כאשר הצדדים הסכימו מראש שסכום התמורה ייקבע מבלי שהצדדים עצמם יגדירו את המחלוקת הכספית….. מוסכם כי בית המשפט יביא בחשבון בקביעת שווי הממכר גם את הפצוי שמגיע לתובע…".   הכרעה   לאחר שעיינתי בכתבי בי-דין שהוגשו לתיק בית המשפט על כל נספחיהם, בתצהירים השונים שהוגשו לתיק בית המשפט, לרבות תצהירי העדויות הראשיות על כל נספחיהם, בחוות הדעת של שמאי המקרקעין ושל רו"ח נאיל מנסור על כל נספחיהם, ולאחר שעיינתי בכל יתר המסמכים שבתיק בית המשפט וקראתי את הטיעונים בכתב אשר הוגשו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין זכאי התובע לקבל פיצוי בגין ויתורו על טענותיו ותביעותיו כלפי הנתבעים (או מי מהם), הן בגין ויתורו על תביעותיו מהנתבעים במסגרת התביעה דנן, והן בגין ויתורו על תביעתו הנוספת אשר הוגשה על-ידו לבית המשפט לעינייני מישפחה בכפר-סבא בקשר להעברת מניותיו של התובע בחברה שעיסוקה בתפעול הבאר נושא המחלוקת בתביעה דנן (להלן: "התביעה בבית המשפט לעינייני מישפחה בכפר-סבא").

...

  במהלך הדיון מיום 15.2.2012 הודיע ב"כ הנתבעים כי "אנו מסכימים להצעת בית המשפט, וכן מקובל עלינו ואנו מסכימים שביהמ"ש יקבע את סכום הפיצוי אף מבלי שנגדיר את המחלוקת הכספית בתוך מסגרת מסוימת".   בסעיף 6 לכתב טיעוניו שהומצא לבית המשפט הדגיש ב"כ התובע כדלקמן: "6. … סוכם על מתווה עקרוני לפיו במטרה למנוע/להסיר את עושק המיעוט הסכים התובע למכור את מניותיו לאיהאב שהסכים לקנות את מניות התובע… לפיכך סוכם כי השווי יקבע על ידי בית המשפט כאשר הצדדים הסכימו מראש שסכום התמורה ייקבע מבלי שהצדדים עצמם יגדירו את המחלוקת הכספית….. מוסכם כי בית המשפט יביא בחשבון בקביעת שווי הממכר גם את הפיצוי שמגיע לתובע…".   הכרעה   לאחר שעיינתי בכתבי בי-דין שהוגשו לתיק בית המשפט על כל נספחיהם, בתצהירים השונים שהוגשו לתיק בית המשפט, לרבות תצהירי העדויות הראשיות על כל נספחיהם, בחוות הדעת של שמאי המקרקעין ושל רו"ח נאיל מנסור על כל נספחיהם, ולאחר שעיינתי בכל יתר המסמכים שבתיק בית המשפט וקראתי את הטיעונים בכתב אשר הוגשו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין זכאי התובע לקבל פיצוי בגין ויתורו על טענותיו ותביעותיו כלפי הנתבעים (או מי מהם), הן בגין ויתורו על תביעותיו מהנתבעים במסגרת התביעה דנן, והן בגין ויתורו על תביעתו הנוספת אשר הוגשה על-ידו לבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא בקשר להעברת מניותיו של התובע בחברה שעיסוקה בתפעול הבאר נושא המחלוקת בתביעה דנן (להלן: "התביעה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא").

  בתמורה לכך שהתובע יעביר לבעלותו של הנתבע מס' 1, מר איהאב מנסור, או לחלופין - יוותר באופן סופי, מלא ומוחלט, לטובתו של מר איהאב מנסור על כל מניותיו אצל הנתבעות 3 ו-4, על כל זכויותיו למניות אצל הנתבעות 3 ו-4, ועל כל זכויותיו בבאר, ובנוסף לכך - בתמורה לויתורו הסופי, המלא והמוחלט של התובע על כל תביעותיו כנגד הנתבעים ו/או מי מהם, הן בגין התביעה דנן, והן בגין התביעה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, ישלם הנתבע 1 לתובע פיצוי סופי מלא ומוחלט, עבור כל המניות והזכויות הנ"ל, וכן עבור ויתורו הסופי המלא והמוחלט של התובע על כל תביעותיו בתביעה בתיק זה ובתביעה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא, בסך כולל של 360,000 ₪ [שלוש מאות ושישים אלף שקלים חדשים (להלן: "סכום הפיצוי")].

  התביעה בתיק זה אשר הוגשה ע"י התובע כנגד הנתבע מס' 2 – ד"ר נעים מנסור, כנגד הנתבעת מס' 3 – הדרן חברה לחקלאות בע"מ, וכנגד הנתבעת מס' 4 – הדרן תפעול בע"מ – נדחית בזאת, ללא צו להוצאות.

נוכח כל אלה, נדחתה ("בשלב זה") הבקשה למתן צו פתיחת הליכים, תוך שנקבע כי עומדת בפני המערערת "האפשרות לפנות לערכאה המתאימה לברור המחלוקת בהתאם לדין". נוכח קביעות אלה, פנתה המערערת לבית משפט קמא בהמרצת פתיחה, בה ביקשה כי יינתן פסק דין הצהרתי, לפיו "א. החתימה המצויה על כתב הערבות .... הנה חתימתו של המשיב. ב. טענתו של המשיב בתצהירו מיום 15.8.20 אשר צורף לתגובתו לבקשת המבקשת למתן צו פתיחת הליכים, לפיה החתימה על כתב הערבות מזויפת, הנה בבחינת היתנהלות במירמה". בית משפט קמא דחה את התובענה.

לכל האמור נוסיף, כי המשיב היה ערב לחובות אחרים של ברזל כפר כנא (עדותו, עמוד 15).

בתוך כך נציין, כי באין עדות ראייה ישירה לאקט החתימה, איננו סבורים כי יש משקל רב לשאלת הקרבה בזמן בין משלוח כתב הערבות הריק לחברת ברזל כפר כנא, לבין קבלת כתב הערבות החתום באמצעות הפקסימיליה.

...

אכן, במוקד פסק דיננו עומדת העדרה של תשתית העשויה לבסס את מסקנת בית משפט קמא, מחד; והמסקנה העולה, על פי דין, מן התשתית אשר הוצגה.

התוצאה של כל האמור היא, כי אנו מקבלים את הערעור, במובן זה שאנו קובעים כי כתב הערבות אכן נחתם על ידי המשיב.

בכל הנוגע להצהרה שהתבקשה בהמרצת הפתיחה, לעניין התנהלות מרמתית של המשיב, הרי שמדובר במסקנה נורמטיבית, אשר על פי טיבה נתונה להכרעת בית משפט של חדלות פירעון, ומשכך נימנע מהכרעה בעניין זה. מאליו מובן, כי איננו נוקטים עמדה לגופו של הנושא.