כלומר, הנתבע הפר את הוראת תקנה 64(ה) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") הקובעת:
"נוהג רכב המתקרב לצומת שבו התנועה מוסדרת על ידי רמזור, יציית לאותות שברמזור ולא ייכנס לצומת אלא לאחר שהופיע בו אור ירוק; היה ברמזור אור צהוב מהבהב - יאיט נוהג הרכב ובמקרה הצורך אף יעצור את רכבו כדי לאפשר להולך רגל להשלים את החצייה בביטחה ויתן זכות קדימה לרכב אחר שניכנס לצומת מכביש אחר, או לרכב הבא אל הצומת."
מכאן, שעיקר האחריות לקרות התאונה חל על הנתבע.
אשר למחלוקת בעיניין סכום התביעה, התביעה עומדת על סך 15,568 ₪ ללא כל פירוט של מרכיבי הסכום.
...
מנגד, טוען הנתבע שתי טענות מקדמיות שבגינן יש לדחות את התביעה על הסף: האחת, ביחס לגובה הנזק ולטענתו לא ברור כיצד חושב סכום התביעה ומהם ראשי הנזק המרכיבים את סכום התביעה.
לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכל החומר המונח לפניי, לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה.
אני סבור כי הנתבע נכנס לצומת שלא באור ירוק, בין כדי לבצע "מחטף רמזור" (להספיק לחצות את הצומת לפני שנכנסים לצומת מכיוונים מנוגדים) ובין בטעות בתום לב משום שהתבלבל.
אשר לטענה המקדמית של הנתבע, לפיה התובעת אינה הבעלים של הרכב ולכן לא יכולה לתבוע בגין נזקי הרכב, אני מקבל את הטענה רק לעניין היעדר הרישום.
בכפוף להצגת ייפוי הכוח כאמור בסעיף 9 לעיל תוך פרק הזמן שנקבע, ישלם הנתבע לתובעת את הסכומים הבאים:
סך של 8,798 ₪ שהינו 70% מסכום התביעה המוכח בהתאם לשיעור אחריותו של הנתבע.
