מחלוקת חלוקת כספים שהתקבלו בהליכי גבייה לאחר קבלת מבוקש הנושה

יתר על כן, בקביעת גמול לנושה פעיל, יש לשקול מכלול של שיקולים רחבים הנוגעים להיבטים קולקטיביים של הליך הפרוק החורגים מגדרו של הסיכסוך הקונקרטי שנימסר להכרעת הבורר, ולא היה לפני הבורר מידע מספיק כדי לקבל החלטה מסוג זה. לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, החלטתי לידון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ואציע לחבריי לקבל את העירעור באופן חלקי.

" גם בקשה זו אושרה "כמבוקש" וניכרת בה היתייחסות מפורשת לברן כצד הנכלל במסגרת ההתחשבנויות בהן יכריע המגשר.

עוד נגזר מעקרון השויון כי על הנושים נאסר לנקוט בהליכי גבייה פרטניים משלהם, ומלאכת גביית החובות וחלוקתם בין הנושים נעשית באופן מרוכז על ידי בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט ובפיקוחו, תוך מניעת חלוקה לפי שיטות של "כל הקודם זוכה" או כל המקורב לגוף הקורס יזכה (ורדה אלשיך, גדעון אורבך הקפאת הליכים - הלכה למעשה 283 (מהדורה שנייה, 2010) (להלן: הקפאת הליכים); ע"א 10650/08 אלישיוב נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 81 (14.11.2010); ע"א 4269/11 עו"ד יהודה ברמי נ' רו"ח עופר אלקלעי, מפרקה של חב' אקסלרוד יאיר חומרי ביניין בע"מ, פסקה 16 (19.6.2013)).

באותו מקרה דן בית המשפט בשאלת החזרת כספים ששולמו לנושה על ידי בעל תפקיד, אך לאחר מעשה התברר כי התשלום לנושה שפעל נמרצות לקבלת דיבידנדים וגילה מעורבות רבה בתיק פשיטת הרגל של החייב, שולם לו שלא כהלכה.

במסגרת הניסיון לאזן בין העקרונות, עמד בית המשפט על השיקולים השונים אשר יש לקחת בחשבון במסגרת קבלת החלטה מסוג זה. בין שיקולים אלה, אשר חלקם אינם מיוחדים לעינייני בוררות דוקא, ניתן למנות את המענה על השאלות הבאות: מי הם הצדדים לסכסוך והאם מדובר בסכסוך בין גוף חדל הפרעון לבין צד שלישי; מה טיב המחלוקת בין הצדדים וכמה היא נוגעת לדיני חידלות פרעון; האם ההכרעה נוגעת להקף מסת הנכסים העומדים לחלוקה לנושים; האם בגדר הסיכסוך הנידון הגוף חדל הפרעון הוא תובע או נתבע; מהם תנאי הבוררות ומהי מידת כפיפותה לדין המהותי, לדיני הראיות ולחובת ההנמקה; האם הליך הבוררות פוגע בניהול הליך חידלות הפרעון.

...

המסקנה המתבקשת מהאמור הינה אפוא כי הייתה הסכמה מפורשת של כל הצדדים, עזריה, ברן, צים והמפרק כי המגשר אשר הפך לימים לבורר יכריע במכלול הסוגיות השנויות במחלוקת ביניהם.

שכן חרף המסקנה האמורה, יש לבדוק אם אישור הסכם הבוררות על ההעדפה הכרוכה בהכרעה שניתנה בו, עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ובכלל זה הענקת גמול לברן כפי שכינה אותה הבורר כ"נושה יעילה", או כפי שכינה אותה הכנ"ר כ"נושה פעילה", בשל התפקיד שמילאה בהעשרת הקופה.

יחד עם זאת, נוכח העובדה שההלכה בעניין הסוגיות שנידונו במסגרת פסק דין זה טרם זכתה לבירור מעמיק, ונוכח העובדה שפסיקת הגמול לברן במקרה זה נקבעה לצד שני הרכיבים הנוספים של פסק הבורר, היינו תשלום הכספים על ידי עזריה ומסירת השיק לידי המפרק, נראה לי כי יהיה זה מרחיק לכת מדי להורות על ביטול חלקו השני של פסק הבורר על הסף.

בהסכם צוין שהחייבת היא "חלק מגוף העסקה ומסכימה לכל". אשר להערת האזהרה קבע ההסכם כך: "4. מר כהן ישים הערת אזהרה על דירתו בטבו לטובת מר ביטון, כאשר (במקור נרשם "כאר" – מ.ב.) מר ביטון מתחייב כי בסוף התקופה ולאחר קבלת הכסף/פירעון הצקים, הוא יחתום על מיסמך להוריד את ההערה.

מבוקש בזאת לרשום הערת אזהרה בדירתנו.

היה ובמועד הפירעון של התשלום האחרון מר ביטון לא קיבל את כספו, יש לו את הזכות והיכולת לתבוע את כספו מן הנכס, לרבות הליכי גבייה וכינוס נכסים" במסמך נוסף, שנחתם בין המבקש לבין ישראל, אישר ישראל שקבל מהמבקש סכום של 165,000 ₪ "בתורת עסקא עד לתאריך 15.12.12" וכי הוא התחייב להשקיע את הכסף "בעסק טוב ומובחר". עוד ציין, כי הרווחים שיהיו מהעסקה יחולקו שווה בשווה בינו לבין המבקש, ואם יהיו הפסדים, יישא המבקש בשני שליש, וישראל בשליש.

המנהלת המיוחדת טענה שהמבקש אינו נושה מובטח, וממילא, מעת שהנכס מומש על ידי הבנק, הכספים שהתקבלו אינם חוסים תחת המשכנתה, וכלל לא שועבדו.

בהחלטה מיום 23.9.19 הפניתי את הכונס הרישמי לכך שאין מחלוקת עובדתית בנושאים הרלבאנטיים לסדרי הנשייה, וכי הסוגיה במחלוקת היא משפטית.

...

לסיכום, למבקש אין מעמד עדיף על פני נושיו האחרים של החייב, ולפיכך בקשתו נדחית.

אשר לטענות הנושה בעיניין הוראות ס' 91(ב) לפקודה, הגיש המנהל המיוחד טיעון משלים ואישר כי הוראות אלו מתיישבות עם עמדת הנושה ואולם הפנה לעובדה כי יש מקום לבצוע חלוקה שויונית של הכספים בין נושי החייב, במיוחד כשעל הנכס הוטלו עיקולים על ידי נושים נוספים הזכאים לקבלת הסכומים בהתאם להוראות ס' 76 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") ואין הגיון בחלוקת הכספים במערכת ההוצל"פ שעה שמתנהל הליך פשיטת רגל.

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות מצאתי להעתר לה. בהתאם להוראות ס' 20 לפקודה, משניתן צו הכנוס מעוכבים הליכים המשפטיים כנגד החייב- "20. (א) משניתן צו כנוס יהיה הכונס הרישמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

אין מחלוקת בין הנושה למנהל המיוחד כי הליך ההוצאה לפועל הושלם משכספי המכר הועברו לתיק ההוצל"פ כמפורט בהוראות ס' 91 לפקודה.

(1) לא יהיה ניתן לפתוח הליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי נכסים – בקבלת מלוא התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב – בתשלום החוב לנושה;"

לאור האמור, בקשת הנושה נעתרת, הכספים המופקדים בתיק ההוצל"פ יועברו לנושה בכפוף להוראות חוק ההוצאה לפועל, כמבוקש.

...

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות מצאתי להיעתר לה. בהתאם להוראות ס' 20 לפקודה, משניתן צו הכינוס מעוכבים הליכים המשפטיים כנגד החייב- "20. (א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע.

עוד טוען הנושה כי במקרה דנן אין הצדקה להתעשרות קופת הפש"ר על חשבון הנושה; כי מדובר בכספים שמעולם לא היו בקופת הפש"ר אלא הוענקו על החייב לאחיו טרם החל הליך הפש"ר; כי הסכום שהועבר מעולם לא התערבב בכספי החייב ומדובר בסכום "צבוע" שניתן לזיהוי; וכי הפניה של הנאמן לבטל את ההענקה התרחשה לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את העירעור שהגיש הנושה וקבע כי הכספים שייכים לנושה ולא לחייב או לאח.

במצב דברים רגיל, אם בוצע תשלום בהתאם לפסק דין שלא ניתן לגביו עיכוב ביצוע, ולאחר מכן ניתן פסק דין ששינה את החיוב, על הנושה לפתוח בהליכי גביה ואין לו זכות עקיבה אחר הכסף.

הוא מפנה לסעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה), שלפיו החוב שחב החייב לנושה הוא חוב בר תביעה במסגרת הליך הפש"ר. לעניין ביטול ההענקה טוען הכנ"ר כי ברור לכל שכספים המושבים לקופת הכנוס כתוצאה מביטול ההענקה נועדו למטרת חלוקה לכלל הנושים, כולל לנושה שקמה לו זכות נשייה לאחר ביצוע ההענקה.

עם זה, כפי שציין הנאמן, החיוב להחזיר לנושה את סכום הכסף המבוקש נוצר לאחר צו הכנוס, ועל כן החייב לא הופטר מחוב זה במסגרת ההפטר שניתן בעיניינו.

הבקשה החלופית אין מחלוקת כי הנושה היה הגורם שהביא לידיעת המנהל המיוחד את קיומם של הכספים אצל האח, באופן שאִפשר למנהל המיוחד לעתור לבטל את ההענקה.

...

בית המשפט נעתר לבקשה בדיון שהתקיים ביום 10.8.2020, בנוכחות ב"כ הנושה, וביום 9.9.2020 הורה לבנק מזרחי טפחות בע"מ להעביר את הסך האמור מחשבונו של האח לקופת הפש"ר (להלן גם: הסכום שהועבר).

גם אם החייב והאח לא הצהירו אמת, במסגרת תגובתם לבקשת עיכוב הביצוע, בנוגע ליכולת הפירעון שלהם, וכתוצאה מכך נתנה החלטה לטובתם, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה שהסכום שהועבר הוקנה כדין לקופת הפש"ר. אשר על כן יש לדחות את הבקשה העיקרית שהגיש הנושה, וכך אני עושה.

בהינתן התרומה המכרעת של הנושה להעשרת קופת הפש"ר, ובכך שהנושה הבודד האחר של החייב, בנק לאומי לישראל בע"מ, לא ראה להתנגד לבקשת הנושה שהועברה לתגובתו (אם כי בתגובתו לדוח המסכם שהגיש המנהל המיוחד טען נגד תכנית הפירעון המוצעת משום שלעמדתו לא היה בה די על מנת שיינתן לו דיבידנד ראוי), אך בשים לב לכך שבמקרה דנן לא ניתן אישור מראש של בעל התפקיד ושל בית המשפט לתגמול המיוחד ולשיעורו [השוו: רע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפירוק), פסקאות 33 ו-34 לפסק דינו של כב' השופט ד' מינץ (26.1.2020)], ובזיקה גם לאמור בכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985 המפנים לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (אף כי אלה אינם יכולים לחול ישירות על ענייננו – ראו פסקה 36 לפסק דינו של כב' השופט ד' מינץ ברע"א 8038/20, שם), באתי לכלל מסקנה כי הנושה כאן ראוי לתגמול מיוחד בגובה 50% תוספת לדיבידנד לו הוא זכאי במקרה דנן.

על בסיס אותו פסק דין נקטה המבקשת הליכי גבייה, אשר הובילו, בין היתר, להגשת בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד היחידה בהליך זה בגין יתרת חוב בסך 4,487,681 ₪ נכון ליום 7.6.20.

בנוסף, התבקש סעד כספי כנגד בנק הפועלים, אשר ניהל את החשבונות האמורים, לפצוי בסך 1,103,463 ₪ בגין היתנהלות זו. נוכח מתן הצוו לפתיחת הליכים בהליך דנן, עותרת המבקשת לאפשר לה להמשיך בניהול התביעה החדשה, כאשר כל תקבול שיתקבל במסגרתה יועבר לקופת הנשייה.

היחידה אינה מיתנגדת למתן היתר לניהול התביעה כמבוקש וזאת בתנאי שהיא תמשיך להיות מיוצגת על ידי בא כוחה בהליך זה. היחידה העלתה בתגובתה מספר טענות בנוגע לסכויי ההליך בתביעה החדשה וכן מפנה לטענות ההגנה הטובות של הבנק, אך אין לכך רלוואנטיות לענייננו כעת.

שיעור שכר טירחה שבין 14% - 16% מתוך הכספים שיתקבלו בפועל לקופה בפשרה (כולל במסגרת הליכי גישור), לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית וטרם הגשת סיכומים.

" למבקשת לא תהיה זכות עודפת בכספים שיתקבלו בעקבות התביעה החדשה, והם יחולקו באופן שוויוני בין נושי היחידה.

עם זאת, בסיפא לסעיף 29(5) לחוק נקבעו הקריטריונים לאישור ניהול הליך נפרד – "אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון;". קריטריונים אלה דומים לקריטריונים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, טרם כניסת חוק חדל"פ לתוקפו, אך הוחלו גם על הליכים על פי החוק – " השיקולים שמדריכים את בית המשפט להורות על בירור בהליך עצמאי הם בין היתר האם מדובר בתביעה סבוכה ומורכבת שמחייבת שמיעת ראיות, קביעת ממצאים וכדומה כך שבירורה על יסוד תביעת חוב לפני בעל תפקיד או בקשה למתן הוראות לא תאפשר הכרעה כדבעי במחלוקת. שיקול נוסף אותו יש להביא בחשבון הנו האם בירור כאמור לא ייפגע בזכויות הדיוניות של הצדדים." (חדל"ת (מח'-ת"א) 8915-12-19 אורתם סהר הנדסה בע"מ נ' הממונה על חידלות פרעון ושקום כלכלי (פורסם במאגרים, 31.05.2020) בס' 6).

...

עם זאת, בסיפא לסעיף 29(5) לחוק נקבעו הקריטריונים לאישור ניהול הליך נפרד – "אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;". קריטריונים אלה דומים לקריטריונים שנקבעו בפסיקת בתי המשפט, טרם כניסת חוק חדל"פ לתוקפו, אך הוחלו גם על הליכים על פי החוק – " השיקולים שמדריכים את בית המשפט להורות על בירור בהליך עצמאי הם בין היתר האם מדובר בתביעה סבוכה ומורכבת שמחייבת שמיעת ראיות, קביעת ממצאים וכדומה כך שבירורה על יסוד תביעת חוב לפני בעל תפקיד או בקשה למתן הוראות לא תאפשר הכרעה כדבעי במחלוקת. שיקול נוסף אותו יש להביא בחשבון הינו האם בירור כאמור לא ייפגע בזכויות הדיוניות של הצדדים." (חדל"ת (מח'-ת"א) 8915-12-19 אורתם סהר הנדסה בע"מ נ' הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פורסם במאגרים, 31.05.2020) בס' 6).

יש בכך להשליך על האפשרות לאמוד את סיכויי ההצלחה בה נכון לשלב המקדמי הנוכחי ולחזק את המסקנה לפיה יש מקום לאפשר ניהול ההליך כמבוקש.

לכן, לעניין שכר הטרחה אני מורה כדלקמן - במידה והתביעה החדשה תידחה, המבקשת לא תהיה זכאית לתשלום כלשהו מקופת הנשייה בגין הוצאותיה ושכר טרחת באת כוחה שם. בגין כל סכום שיפסק (אם ייפסק) בתביעה החדשה, ישולם לבאת כוח המבקשת שכר טרחה בהתאם למדרגות השכר ושלבי ניהול ההליך המפורטים בסעיף 29 לנוהל הממונה.