מחלוקת חוזית בין קבלן ראשי, קבלן משנה ובעלת פרויקט

תמצית העובדות ועיקרי פסק הדין של בית המשפט המחוזי עניינו של התיק שלפַני בסכסוך קבלנים, שניטש בין קבלן ראשי לקבלן משנה, בפרויקט מסוג קבוצת רכישה, להקמת ביניין מגורים בן 25 דירות בכפר סבא.

זוהי המערכת החוזית שנרקמה בעיניין דנן: ימין היתקשרה עם קבוצת הרכישה בחוזה להקמת הבניין, ונטלה על עצמה לבצע את הפרויקט בשלמותו.

תלונות ומכתבים חריפים הוחלפו מצד לצד, וככל שנקף הזמן, המחלוקות הלכו ונערמו.

ההיגיון הטמון בכלל בסיסי זה ברור – יש לאפשר לבעל דין שזכה במשפט ליהנות מפרי זכייתו, מבלי שיידרש להמתין עד לאחר הכרעה בעירעור.

...

משאלו פני הדברים, דין הבקשה – להתקבל, בכפוף להפקדת מלוא הסכום שנפסק לטובת אנדי בקופת בית המשפט, בתוספת ערובה כספית או ערבות בנקאית, בסך של 100,000 ₪, להבטחת נזקיה של אנדי, ככל שיהיו.

בנוסף, תגובתה של אנדי כפי שהוגשה, אינה מקיימת גם את הוראותיה של ה"הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018", אשר פורסמה מכוח תקנה 31 לתקנות. די היה בטעמים אלה כדי להצדיק את מחיקת התגובה על אתר, אולם לפנים משורת הדין, החלטתי שלא להורות על מחיקתה.

על יסוד האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

הנתבעת טוענת כי לא קיימת כל היתקשרות חוזית בינה לבין תובעת 2, כי את כל העבודות בפרויקט נדרשה לבצע תובעת 1 והיא בלבד, כי הנתבעת מעולם לא אישרה את תובעת 2 כקבלן משנה עבור תובעת 1 כנדרש על פי החוזה, וכי דיני המכרזים מונעים מתובעת 1 להמחות את זכויותיה לתובעת 2.

החוזה איננו חוזה משולש בין קבלן ראשי, קבלן משנה ומזמין העבודות, כפי שלעיתים נהוג לכרות.

הצורך באישור קבלן המשנה כשלעצמו אינו יוצר יחסים חוזיים בין קבלן המשנה למזמין העבודות והוא נועד על מנת לאפשר למזמין העבודות לפקח ולבחון את התאמתו של קבלן המשנה לבצוע העבודות.

לכן אף אם מבחינת כללי צירוף בעלי דין ניתן לעיתים לצרף צד שאין כלפיו תביעה לסעד קונקריטי אם הוא דרוש על מנת לפסוק ביעילות במחלוקת שבין הצדדים, כאשר בהוספת תובע עסקינן, אם אין לצד המבקש להצטרף להליך, בין בתחילת ההליך (כבעניינינו) ובין בהליך קיים, עילת תביעה כלפי הנתבע, אין לצרפו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

גם טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור אני מורה על מחיקת תובעת 2 מכתב התביעה.

ראשית חלוקים הצדדים ביניהם באשר למוסכם בין הצדדים בכל נוגע למועד תשלום התמורה ע"י הנתבעת לתובעת.

טענות הנתבעת בדבר הסכם "גב אל גב" הנתבעת כאמור טענה, כי אינה חייבת לשלם לתובעת עבור שירות שניתן על ידה למבוטחי הכללית, שירות שניתן מכוח המיכרז בו זכתה הנתבעת מול קופת החולים הכללית, היות והסכם שיתום הפעולה בין התובעת לנתבעת היה הסכם "גב אל גב". מהו סעיף "גב אל גב", אשר הצדדים הפנו אליו? בפרויקטים רבים, בתחום הבניה לרוב, מזמין העבודה מתקשר בחוזה עם קבלן לבצוע העבודה במלואה והקבלן מתקשר עם קבלני משנה לבצוע עבודות שונות, כל קבלן משנה בתחומו.

כך נוצרת 'שרשרת חוזית' של "מזמין - קבלן ראשי - קבלני משנה". במרבית המקרים, בחוזה בין הקבלן הראשי לקבלני המשנה נקבע במפורש שההסכם הוא 'גב אל גב', וכפוף לתנאי ההסכם שבין המזמין לקבלן הראשי.

לאחר שקבעתי כי הנתבעת לא שילמה לתובעת סך כולל של 1,119,205 ₪ בגין שירותים ואספקה של מכשירי שמיעה למבוטחי הכללית במסגרת ההסכם בין הנתבעת מס' 4 לכללית, יש לידון בטענות התובעת כי יש לחייב את כל הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סכום זה. חבות מי מהנתבעים לסיום, לטענת התובעת, הסכם ההיתקשרות בין התובעת היה עם כלל הנתבעים, כאשר הנתבע מס' 1 הנו בעל השליטה בכלל החברות וערב באופן אישי לחובות הנתבעים, כלפי התובעת.

...

נוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי הסכם שיתוף הפעולה היה הסכם בע"פ והוא אכן היה בין התובעת לנתבעת מס' 4 אולם באופן חריג ובשל הנסיבות הספציפיות של מקרה זה, יש לחייב את הנתבע מס' 1 ביחד ולחוד בכל חובותיה של הנתבעת מס' 4 לתובעת.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי היות והנתבעת הודתה באי תשלום מצידה והיות וטענות ההגנה מטעמה לא הוכחו, והיא לא הרימה את הנטל להוכיח אותם, ובשים לב למסקנות מומחית בית המשפט, הרי שיתרת החוב של הנתבעת לתובעת, בהתאם לחישובים ולחוות דעת המומחית, עומדים על סך של 1,119,205 ₪.

כמו כן אני סבורה כי במקרה דנן, ולאור הנסיבות הספציפיות יש מקום לחייב את הנתבע מס' 1 בחובותיה של הנתבעת מס' 4 ולכן אני מחייבת את הנתבעת מס' 4 והנתבע מס' 1 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך כולל של 1,119,205 ₪ כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בין הנתבעים לצדדי ג' ניטשו מחלוקות גם בשאלת חלוקת החבות הנזיקית בינם לבין עצמם וגם בשאלות חוזיות וביטוחיות, כפי שיפורט להלן ובהמשך הדברים.

בהנתן כל האמור לעיל, ובהיתחשב בכך כי המעביד בנסיבות דנן היה הגורם שביכולתו למנוע את הנזק בצורה היעילה ביותר, ולוּ על ידי מתן ציוד מגן לפנים, ומנגד בהיתחשב בצורך במתן הרתעה לכל הגורמים הרלבאנטיים שנכחו באתר (הכוונה לקבלן המשנה ולקבלן הראשי), אני קובעת כי המעביד יישא ב- 75% מנזקי התובע וחב' משב הנדסה (הקלן הראשי) תישא ב- 25% מהנזק האמור.

ראשית כל, בהודעה כנגד צדדי ג', נטען באופן סתמי לקיומה של מערכת חוזית בין המעביד לבין הצד השלישי.

פוליסה זו כסתה את חבות המבוטחים שלהלן כלפי צד שלישי: משב הנדסה; חברת ארדן פרויקטים (1985) בע"מ; חברות בת; מינהלי חברות; בעלי מניות ועובדיהם; קבלנים; קבלני משנה מכל דרגה; מזמיני עבודה; המפקח ומנהל הפרויקט.

...

ההודעה כנגד צד ג' 1 נדחית, כשבנסיבות איני עושה צו להוצאות.

ההודעה כנגד צדדי ג' 2 ו- 3 מתקבלת באופן חלקי בלבד, כך שהנני מחייבת את צדדי ג' 2 ו- 3, ביחד ולחוד, לשפות את הנתבעים בסך של 25,250 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 2,350 ₪ בגין הוצאות משפט.

כמו כן, הנני מחייבת את צד ג' 2 לשפות את הנתבעת 2 בסך של 62,115 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 5,781 ₪ בגין הוצאות משפט.

אולם, בעדותה התברר, שכלל לא היו תקלות חישוביות במערכת, שכן העידה "שהמערכת יודעת לחשב, לא היתה מחלוקת על המערכת שיודעת לחשב, "למיטב ידיעתי, הטענות לא היו כלל חישובי". מנהלת הפרויקט שטענה שרק היא הגורם המקצועי, מקבלת שורה של החלטות, ללא סמכות, כפי שעלה מעדותה, ומנוגדות להנחיית היועמ"ש , שאין לנקוט סנקציות כנגד חברה עד שיתקיים שימוע.

לדעתי ניתן לראות בחוזה שבין הצדדים חוזה ממצה, כאשר הסוגיה היחידה נוגעת לעמימות הנוגעת לאופן השלמת שלבים D-A. לדעתי החוזה דנן הוא חוזה סגור, משום שמדובר בחוזה שנכרת בעקבות מיכרז בו הישתתפו מספר של מתמודדים ובמרכזו עמד פרויקט בעל משמעות מנהלית רחבה: "מדובר במסמך משפטי ממצה שנכתב ונבדק על ידי עורכי דין ואנשי מיקצוע אחרים כדי לכסות את מכלול העבודות אשר נדרשו לפרויקט ואת מחירן" (ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקה 19 לפסק דינו של השופט א' שטיין).

אולם, הגם שאין יחסים חוזיים בין המזמין לבין קבלן הראשי, וקיים "ריחוק המשפטי" בין הצדדים , הרי שבפועל, בין המזמין לבין קבלן המשנה יש מערכת יחסים צמודה והדוקה, בה לכל אחד השפעה על השני.

...

התביעה הנגדית , והודעת צד ג' ששלחה הנתבעת 1 – המדינה , לנתבעת 2- מרטנס , נדחות.

ההודעה לצד רביעי שנשלחה ע"י מרטנס, כנתבעת צד ג' ע"י המדינה, לתובעת, נדחית אף היא.

בקשר לדחיית התביעה נגד הנתבעת 2, ודחיית ההודעה לצד רביעי שנשלחה לתובעת ע"י הנתבעת 2, אני מורה, שכל צד יישא בעניין בהוצאותיו.