'מטבע וירטואלי' הוא יחידה דיגיטאלית ממוחשבת בעלת ערך , המשמשת לצורך סחר חליפין ו/או יחידה של חשבון וירטואלי.
אולם, כפי שיפורט להלן, המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא עקרונית: האם צודק המשיב בסירובו לאפשר עשיית פעולות בחשבון הקשורות למסחר בביטקוין?
שאלה עקרונית זו איננה תלויה במעשיה או במחדליה של המבקשת.
"
כך העיד גם טל ארדינסט, עורך דין בהשכלתו, המשמש כ"רכז ציות" של המשיב, שלפי הסברו (עמ' 78), רכזי הציות "מנהלים את העניינים שיכולים לנבוע מתוקף חוק איסור הלבנת הון. . .", ושמתוקף תפקידו ליווה את חשבון המבקשת בתקופה הנדונה (סעיפים 7 ו-8 לתצהירו):
" בהמשכה של אותה שנה (יוני 2013) לאחר בחינת הנושא בראיה מבוססת סיכון, קבעה ועדת הבקורת של דירקטוריון הבנק כי אין לבצע בבנק פעילות מסחר במטבעות וירטואליים, לרבות הביטקוין, ובהתאם הנחתה את מערך הציות בבנק לאכוף הוראה זו. ומשכך וכפועל יוצא, הוחלט בבנק לחסום העברות מ/אל מספר זירות מסחר העוסקות בביטקוין. הבנק קבע עוד כי נוכח הסיכונים הגלומים בתחום המטבעות הוירטואליים המבוזרים (שהביטקוין הוא אחד מהם) – ובכלל זה העדר פקוח ורגולציה בתחום, העידר האפשרות להיתחקות אחר מקור הכספים, האפשרות והחשש להלבנת הון ומימון טירור, מירמה, הונאה וניצול לצרכים פליליים – יימנע הבנק מגידול בפעילות של לקוחות במטבעות אלה ומפתיחת חשבונות חדשים למטרה זו, ויפעל לצימצום פעילות קיימת.
ארדינסט העיד (עמ' 114):
"אנחנו אף פעם לא הצלחנו להבין אם החברה היתה חלק מהפעילות של ההאקרים או לא".
שלמייב נישאלה אם היא סבורה שהמבקשת קשורה לאותם מעשים והשיבה (עמ' 185-186), "אני לא יודעת להגיד לך".
מכל מקום, גם על פי עדותו של ארדינסט (סעיף 11 לתצהירו), לכל הפחות באחד המקרים יונתן הוא שהבחין בכך שלחשבון המבקשת הועבר סכום, "המעלה אצלו חשד למירמה", כשבעקבות כך אכן נערך בירור והוחזרו הכספים לאותה לקוחה.
הפסד הכסף בפלטפורמות המסחר - רכישה של מטבעות וירטואליים יכולה להעשות באופן ישיר ממי שמחזיק בהם, באמצעות זירות מסחר או באמצעות שירותי חליפין.
...
בהקשר זה נאמנים עלי דבריו של ארדינסט בתצהירו (סעיפים 35-36), שהמבקשת לא הצליחה לסתור אותם:
" לעניין האסמכתאות שהומצאו ע"י החברה בסופו של דבר – מהעתקי הדיווחים לא ניתן ללמוד על נהלי הדיווח שהחברה החילה על עצמה בנוסף לחובות החלות עליה מכוח הצו והאם קיים גוף המפקח על עמידה בנהלים אלה. הבנק לא קיבל מהחברה, על אף שדרש ממנה, כל מסמך המצביע על פעילות החברה בהקשר זה. בניגוד לנטען בבקשת החברה, סוכם כי יתקבל אישור עו"ד ופירמת רו"ח מבקרת לנוהלי הפעילות של החברה בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, בעוד שבסופו של דבר הומצא אישור רו"ח כללי שלא מתייחס כלל לנהלים שכאלה.
מאחר שהמבקשת, כטענתה, עוסקת במסחר בביטקוין בלבד, הרי התוצאה הנובעת מהאמור הוא, שיש לדחות את עתירתה העיקרית, להורות למשיב לאפשר את הפעילות בחשבונה ללא הטלת מגבלות כלשהן.
התוצאה
התביעה נדחית.
