מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מחלוקת בדבר זהות מקבל התמורה ממכירת הרכב

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2019 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

  כנגד החשוד ואחיו, מר חיידר חאג' יחיא, מיתנהלת חקירה רחבת הקף בחשד לבצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש), קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וזיוף – עבירות בנגוד לחוק העונשין.
אין מחלוקת בדבר קיומו של חשד סביר לבצוע העבירות המיוחסות לחשוד ולאחיו ואף אין מחלוקת על הקף סכומי המירמה.
עוד נטען כי רכב קודם מסוג "יונדאי" הרשום במשרד הרשוי על שמה של המבקשת, נמכר והתמורה שהתקבלה עבורו שימשה לתשלום המקדמה.
נוכח מכלול הנתונים אשר פורטו לעיל ובהיעדר ראיות לסתור, סבורני כי קיימת תשתית ראייתית מבוססת ואף למעלה מכך לשלב זה של ההליך, לפיה הרכב שייך לחשוד, נרכש באמצעות כספי המירמה ורישומו במשרד הרשוי על שמה של המבקשת, נועד להסוות את זהות בעל הרכב ואת מקור הכסף ששמש לרכישתו.
...
נוכח מכלול הנתונים אשר פורטו לעיל ובהעדר ראיות לסתור, סבורני כי קיימת תשתית ראייתית מבוססת ואף למעלה מכך לשלב זה של ההליך, לפיה הרכב שייך לחשוד, נרכש באמצעות כספי המרמה ורישומו במשרד הרישוי על שמה של המבקשת, נועד להסוות את זהות בעל הרכב ואת מקור הכסף ששימש לרכישתו.
סבורני כי די באמור לעיל, ומשלא עמדה המבקשת בנטל הראייתי הדרוש להוכיח את הבעלות ברכב ורכישתו ממקור כספי חוקי, כדי להביא לדחיית הבקשה.
  לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופט אורי גולדקורן) מיום 20.6.21, אשר קיבל את תביעת המשיבה ודחה את התביעה שכנגד של המערערים, וקבע כי במועד הרלוואנטי לתביעה היתה המשיבה בעלת רכב מסוג פולקסוואגן טוארג שנת ייצור 2004 מספר 41-424-56, ולפיכך המשיבה היא בעלת התמורה שהתקבלה בגין מכירת הרכב על ידי כונסי הנכסים.
אסי פאר הגיע עם בעלה של מרים טאטור, נאיף, תעודת הזהות של מרים, יפוי כח חתום בידי עורך דין, ולאחר משא ומתן בהתאם לזיכרון דברים מ-28.12.10 בין אסי פאר לבין המשיבה רכשה המשיבה את הרכב בתמורה לתשלום 69,000 ₪, מסירת שני כלי רכב אחרים, ותשלום עבור הסרת עיקול בסך 9,400 ₪ לטובת חברת דרך ארץ.
פסק דינו של בית המשפט קמא על פי פסק דינו של בית המשפט קמא אין מחלוקת שביום 28.12.10 הועבר רישום הבעלות על הרכב במשרד הרשוי ממרים למשיבה.
...
אני דוחה את טענת המשיבה כאילו על פי עדותו של יוסף גינדלסקי שהחזיק ברכב בשכירות, הועברה הבעלות כדין למרים.
סיכום על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא מיום 20.6.21, דוחה את תביעת המשיבה לפסק דין הצהרתי, ומקבל את התביעה שכנגד של המערער וקובע כי הכספים שהושגו במכירת הרכב מסוג פולקסווגן טוארג שייכים למערער.
המשיבה תשלם למערערים אגרת הערעור ועוד הוצאות משפט בשתי הערכאות בסך 46,800 ₪, על פי תקנה 153, וכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) בהתחשב בשווי התובענות ההדדיות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

הלכה למעשה, כל שנותר הוא להכריע במחלוקת שבין התובעת לבין נתבעים 4-5, בסוגיית הליך מכירת הרכב לצד שלישי.
הוכחת הבעלות על הרכב התובעת טוענת בתביעתה כי הרכב שהיה בבעלותה, והיה בכל העת בשימושם הבלעדי של נתבעים 1-3, נמכר לצד שלישי ע"י נתבע 5 (סוחר רכב) לאחר סילוק יתרת חוב ההלוואה של התובעת והסרת השיעבוד שרבץ על הרכב ע"י נתבעת 4, וכל זאת ללא ידיעת התובעת (וכל שכן ללא הסכמתה) וללא שקבלה לידיה סכום כלשהוא מתמורתו, לפיכך היא זכאית להפרע מכל אחד מהם במלוא שוויו.
מנגד טוען נתבע 5 כי נתבע 2 הגיע לבית עסקו לצורך מכירת הרכב, ולאחר שסוכמו תנאי העסקה, התייצב שוב למחרת נתבע 2 בבית העסק עם תעודת זהות מקורית ורישיון נהיגה מקורי של התובעת וכן טופס ייפוי כוח (מוכר) הכולל את פרטיה האישיים של התובעת וחתום על ידה, ולאחר הסרת השיעבוד על הרכב (תשלום יתרת החוב של התובעת לנתבעת 4), והעברת יתרת התמורה המוסכמת לידי נתבע 2), בוצעה בסניף הדואר העברת בעלות ברכב על שם צד ג'.
לטעמי, בנסיבות תיק דנן, קיימת חזקה שבדין שאם בוצע הליך העברת בעלות בדואר/משרד הרשוי משם התובעת (הבעלים הרשום) על שם צד ג' (קונה הרכב), הדבר נעשה באופן תקין ועפ"י הנהלים המחייבים התייצבות פיזית של המוכר עם תעודת זהות מקורית שלו (וכנ"ל לגבי הקונה), או לחלופין, כפי המקרה דנן, התייצבות פיזית של מיופה הכוח מטעם המוכר עם הצגת ייפוי כוח מקורי חתום ע"י המוכר ותעודות זהות מקוריות של המוכר ומיופה הכוח, כתנאי לבצוע הפעולה של העברת הבעלות ברכב.
...
אוסיף ואציין כי בעניין זה, מקובלת עלי טענת נתבעת 4 כי השעבוד על הרכב נועד להגן עליה ולא על התובעת, שכן מלכתחילה השעבוד נעשה על מנת להבטיח שבמקרה והלווה לא יוכל לעמוד בתשלומים השוטפים של ההלוואה כסדרם, יוכל המלווה לגבות את יתרת החוב כלפיו באמצעות מימוש הנכס הממושכן עצמו (מימוש הבטוחה).
סוף דבר מכל האמור לעיל נחה דעתי לדחות את התביעה נגד הנתבעים 4 – 5, וכך אני מורה.
התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים 4- 5 הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

רקע לפני בקשה להחזרת תמורתו של רכב מסוג ביואיק, מ.ר. 31-615-75, אשר נתפס מרשותו של המבקש ובהמשך נמכר תמורת סכום של 27,000 ₪ (להלן: הרכב ותמורת הרכב בהתאמה).
כמו כן, טען כי אינו מזהה האם זיכרון הדברים לגבי מכירת הרכב נרשם בכתב ידו.
בהקשר זה יצויין כי עובר לדיון פנה המבקש בבקשה לזמן לעדות את ברקן; המשיבה טענה כי עדותו של ברקן אינה רלוואנטית למחלוקת בין הצדדים, הנוגעת רק לשלב שלאחר העברת הרכב מברקן לפרמן.
המבקש אינו צד ג' בלתי מעורב; מדובר בחשוד בפרשה, ואף רכושו היה תפוס עד לא מכבר, כך שקיבלת הטענה בדבר זכותו ברכוש ממילא לא היתה מביאה להשבתו למבקש.
...
בנסיבות אלה, הוריתי במסגרת החלטתי האמורה כי ככל שברצונו של המבקש לטעון לשחרור הכספים המהווים את תמורת הרכב, עליו להגיש בקשה מתאימה בצירוף תצהיר ומסמכים המתייחסים לזכויותיו ברכב.
בהקשר זה, הפנתה לעובדה כי המבקש נמנע מלהגיב לבקשתה להסרת השעבוד על הרכב על מנת לאפשר מכירתו: ביום 11.12.19 הורה כב' השופט גיא אבנון על הגשת תגובת המשיבים - ובהם המבקש - לבקשה; בהיעדר תגובה, נעתר בית המשפט ביום 19.12.19 לבקשה.
לנוכח האמור לעיל, ולאחר ששמעתי את עדותו של המבקש בפני, איני נותן כל אמון בגרסתו לפיה הרכב היה בבעלותו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

נרשם כי נחתם על ידי "מילים מילים, עמיר אביקסיס", ללא מספר זהות, כך שלא ברור באיזו אישיות משפטית מדובר.
הנתבעת הבהירה כי הדבר נעשה היות והתובעת הייתה זכאית לקבל הטבות בביטוח, בשל עבודתה וכי היא השיבה לתובעת ולאביה המנוח את הסכומים ששלמו במקומה, במזומן.
המחלוקת בין השתיים נוגעת לזכותה של התובעת לקבל לידיה את התמורה שהתקבלה ממכירת הרכב.
...
לפיכך, מצאתי לראות בחוב האמור, חוב של הנתבעת לשניהם ואני קובעת שעל הנתבעת להשיב לתובעת ולעיזבון אביה המנוח יחד, סך של 2,500 ₪ בגין השיקים האמורים.
לפיכך, אני דוחה את טענות הקיזוז.
ואולם, לאור ההתנהלות של בא כוח הנתבעת בדיונים, לרבות התפרצויות לדברי בית המשפט, פעם אחר פעם, התפרצות לדברי העדים בזמן העדות ועוד, כפי שעולה בין היתר מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 7.2.23 (ראו למשל בעמ' 11 שורה 11 ואילך וכן בעמ' 22 שורה 15), אני מפחיתה את הסכום ומעמידה אותו על סך כולל של 5,000 ₪ בלבד ומורה כי התובעת תשלם לנתבעת סך כולל של 5,000 ₪, בגין הוצאות משפט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו