במקרים אלו הפגיעה היא בסחוס המצפה את גופי החוליות (ולא בדיסק עצמו) ובעקבות כך מתפתחת מחלה ניוונית של חוליות ע"ש. מחלה ניוונית זו צריכה להיות חמורה מזו הצפויה על פי גילו החולה.
במקרה שלפנינו אין מדובר כלל במחלה ניוונית כי אם בפגיעה בדיסק הבין חולייתי העשוי מרקמה בעלת אופי שונה לחלוטין.
...
מצ"ב: תיעוד רפואי מיום 3.3.08 ד"ר אוטן ולרי (אורתופד): "כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל ימין מזה חצי שנה עם החמרה לאחרונה כחודש ימים".
וכן תיעוד רפואי מיום 16.6.08 ד"ר רוזנטל (אורתופד): "ההתקף הנוכחי הינו המשך להתקף מתמשך מזה מספר חודשים, קודם לכן נבדק ע"י רופא אחר ונשלח לפיזיותרפיה".
האם יש בעובדות אלו כדי לשנות את המסקנה כי הבקע נגרם בחו"ל ללא קשר לאופי עבודתו?
בחוות הדעת מצוין שאין בתיעוד עדות לתלונות על כאבים ומוגבלות כלשהי בגב תחתון, אלא התקופה רחוקה (שנת 2002) אשר חלפו, מכאן שאין המדובר בהחרפה של מצב קודם, האם לאור העובדה כי בתיעוד הרפואי מופיע כי היו מספר התקפי כאב אשר טופלו ע"י פיזיותרפיה ורק כאשר התובע לד"ר רוזנטל הופנה ל- C.T ניתן לקבוע כי אין המדובר באירוע הבלתי פתאומי אשר אירע בחו"ל ללא קשר לעבודתו?
תשובת המומחה כלהלן:
"א. כן, למיטב זכרוני.
לפיכך, מבחינתי אין מקום לשינוי החלטתי מיום 7.1.2016".
סוף דבר
על יסוד האמור בשתי חוות הדעת של המומחים מטעם בית הדין, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
