מחלה אורולוגית כריתת אשך עקב שירות צבאי

בתאריך 22.2.2007 הגיש המנוח למשיב תביעה להכרת זכות נכה בין תנאי השרות הצבאי ובין המחלה הממארת בה לקה אולם המשיב מצא לנכון לדחותה בהחלטתו מיום 3.12.2008 לאחר שהועברה אליו חוות דעת מייעצת מטעמו של מומחה בתחום האורולוגיה (דר' אילן גרינולד), ולפיה ניתן למנוח במהלך תקופת שרותו הצבאי טפול רפואי נאות ולאחר שנשללה על ידי המומחה קיומה של זיקה אפשרית (בהיבט הרפואי) בין המחלה לבין תנאי השרות.

עוד טוען המשיב כי בהיבט המשפטי יש לדחות את העירעור שכן מכלול טענותיו של המשיב בנוגע לטיב הטיפול הרפואי אשר ניתן למנוח צריכה להבחן במסגרת תביעת נזיקין אזרחית, ובפרט שעה שגם המומחה הרפואי מטעם המערערים, דר' סיבי, טוען בחוות דעתו כי נקודת הזמן הקריטית שבה הטיפול היה צריך לעבור משלב המעקב לשלב של היתערבות פולשנית היה במהלך חודש יוני 2008, דהיינו למעלה משנה לאחר שהמנוח שוחרר מצה"ל. המשיב טוען כי אין מדובר בסטייה מהטיפול הרפואי הרגיל משום שמחוות דעתו של דר' סיבי עולה כי מצבו הרפואי של המנוח לאחר כריתת האשך היה תקין, ומשום שהציסטות אשר נימצאו בכליה אובחנו כבלתי חשודות.

יתירה מכך, בדיקת התיק הרפואי מעלה כי לאחר שהמנוח עבר את ניתוח הסרת האשך, נערכו לו במהלך שנה ורבע (19.12.2006 ועד 2.3.2008) ארבע בדיקות CT, ובנוסף לכך היה נתון במקביל במעקבים רפואיים של צוות מומחים רב תחומי במספר בתי חולים, וכן גם אצל הרופאים המטפלים בקופת החולים ובצה"ל. משכך, אנו סבורים שלא נפל פגם בדרך התנהלותם של הרופאים המטפלים בנוגע לטיב המעקבים הרפואיים אשר ניתנו למנוח במהלך תקופת שרותו הצבאי ועד לתום "התקופה המוארכת", ובפרט לאחר שבדיקת ה - MRI אשר התבצעה בחודש יוני 2008 לא הדגימה באופן מובהק האם מדובר בגידול ממאיר או אם לאו, וכי מסיבה זו הוחלט על המשך המעקב שלא באמצעים פולשניים.

...

יתירה מכך, בדיקת התיק הרפואי מעלה כי לאחר שהמנוח עבר את ניתוח הסרת האשך, נערכו לו במהלך שנה ורבע (19.12.2006 ועד 2.3.2008) ארבע בדיקות CT, ובנוסף לכך היה נתון במקביל במעקבים רפואיים של צוות מומחים רב תחומי במספר בתי חולים, וכן גם אצל הרופאים המטפלים בקופת החולים ובצה"ל. משכך, אנו סבורים שלא נפל פגם בדרך התנהלותם של הרופאים המטפלים בנוגע לטיב המעקבים הרפואיים אשר ניתנו למנוח במהלך תקופת שירותו הצבאי ועד לתום "התקופה המוארכת", ובפרט לאחר שבדיקת ה - MRI אשר התבצעה בחודש יוני 2008 לא הדגימה באופן מובהק האם מדובר בגידול ממאיר או אם לאו, וכי מסיבה זו הוחלט על המשך המעקב שלא באמצעים פולשניים.

מן המקובץ לעיל עולה כי אף בהנחה והיינו מקבלים את עמדתם של המערערים ולפיה ניתן למנוח טיפול רפואי רשלני, הרי שהקשר הסיבתי שבין רמת הטיפול לבין הנזק (פגיעה בסיכויי הישרדותו של המנוח) היה ניתק מאליו, בהינתן העובדה שלא הוצגו בפנינו ראיות לכך שהגידול ממנו נפטר המנוח (מסוג "ווילמס") התפתח מאותן ציסטות אשר נראו בצילומי הכליה השמאלית בשנת 2006, ובנוסף לכך גם נוכח עמדת המומחה מטעם המערערים ולפיה ניתוח הכריתה החלקי היה צריך להתבצע לאחר תום "התקופה המוארכת". בל לנו לשכוח, שבתקופה בה לכאורה התפרץ הגידול מסוג ווילמס, לא היה המנוח תחת חסות מערכת הרפואה הצבאית, ולמעשה המעקב כמעט בארבע השנים האחרונות לחייו (כאשר הסברה הרפואית הינה כי אורך תקופת ההתפרצות של המחלה הספציפית היה קצר בהרבה) היה לא קשור למערכת הרפואה הצבאית, ולא ניתן לקשור קשר שכזה בדיעבד.

סוף דבר : הערעור על החלטת המשיב מיום 24.12.12 נדחה.

במהלך שרותו הצבאי עבר המערער ניתוח לכריתת האשך הימני, שהיה מניוון.

משהוצגו לפניו חוות הדעת הרפואיות הנוגדות הנ"ל – בחר בית המשפט המחוזי הנכבד למנות מומחה מטעמו, את ד"ר יעקב בן חיים, מומחה לאורולוגיה ומנהל היחידה לאורולוגית ילדים בבית החולים דנה במרכז הרפואי תל-אביב.

ד"ר גונן, המומחה לליקוי פריון מטעם המשיבים, אשר בית המשפט לא נידרש לחוות דעתו, כאמור, אך ד"ר בן חיים (שחוות דעתו אומצה) תמך במסקנותיו, הוסיף וקבע כך: "כבר בעת הניתוח הראשון להורדת אשכים טמירים הציג [המערער] את התמונה הקלינית הקשה ביותר, המסבירה באופן מלא את הפרעת הפריון שממנה סובל ואת חסר הזרע המוחלט בזרמה. הורדת אחד האשכים מספר שנים לאחר מכן רק החמירה את מצב הפריון.... מצב הפריון של [המערער] בעקבות אשכים טמירים, כריתת אשך וביופסיה ללא תאי זרע מסביר באופן מלא את חסר הזרע ואין כל סיבה לחפש לכך הסבר נוסף." (עמ' 7 לחוות הדעת מטעמו, ההדגשה שלי – ח"מ).

אזכיר עוד כי אף שהמערער מנסה להראות כי החומר הרפואי איננו כולל היתייחסות לגודלו של האשך טרם הניתוח – אין הדבר מעביר באופן אוטומאטי את הנטל לכתפי הנתבע, אלא הדבר תלוי בכלל הנסיבות, בראיות ובמהות הסיכסוך הפרטני (ראו: עניין מהדי; עניין נבון ולאחרונה פסק דיני ב-ע"א 761/06 יהוד נ' בית החולים קפלן, בפסקה 35 (לא פורסם, 14.4.2011) (להלן: עניין יהוד)).

...

עם זאת, ולשם הנחת דעתו של המערער אציין נימוקים נוספים התומכים במסקנתי שדין הערעור להידחות.

משהגעתי למסקנה כי לא מתקיים קשר סיבתי כאמור בין ההתרשלות (הנטענת) לבין הנזק העיקרי (שמסתבר כי אירע זמן רב קודם לניתוח) – מתייתר הצורך לעסוק בטענת המערער לקיום חלופות עדיפות לניתוח, אשר לא הוצעו לו ולא ננקטו כאן.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל – אציע לחבריי לדחות את הערעור.

בתביעה שלפני עותר התובע לפצותו בשל ניזקי גוף שנגרמו לו עקב רשלנות רפואית בטיפולים שקבל אצל הנתבעים במהלך השרות הצבאי המתבטאים באי גילוי גידול באשכיו בזמן אמת שהביאה לכורח לבצע כריתה של האשכים.

מומחה רפואי בתחום האורולוגיה מטעם משרד הבטחון, פרופ' אילן גרינולד (להלן: "המומחה מטעם משרד הבטחון") בדק את התובע וקבע בחוות דעתו מיום 18/09/2014: "אין קשר סיבתי אך קיים קשר להחמרה בגלל עיכוב לא סביר עד לאבחנה וטפול... מדובר בחייל שבעת שרותו הצבאי אובחן כחולה סרטן אשכים בשלב מיתקדם. אין כל קשר של גרימה בין סרטן האשכים לבין תנאי שרותו. החייל נשא באחריות לבריאותו בכך שפנה לגורמי רפואה אחרים ואצלם לא נעשה ניהול תקין של המקרה, אך גם בהגיעו למרפאה הצבאית חל עיכוב באבחנה של מחלתו. בגין עיכובים אלו מחלתו אובחנה בשלב מאוחר יחסית... נוכח כל האמור בדיון – אין קשר של גרימה אך קיים קשר להחמרה בגלל עיכוב לא סביר עד לאבחנה ולטיפול. יש לזקוף על חשבון השרות מחצית משעור הנכות שתקבע". תביעת התובע להכרת זכות לפי חוק הנכים התקבלה ובהחלטת קצין התגמולים מיום 23/05/2016 נקבע: "הריני להודיעך כי לאחר עיון בבקשתך ובתוצאות הבדיקות הרפואיות והנימוקים המצויינים בחוו"ד הרפואית של ד"ר גרינוולד אילן מתאריך 18/09/2014 הגעתי למסקנה כי המחלה הממארת באשכים החמירה עקב האיחור באיבחון בתקופת שירותך ועקב שירותך הצבאי.

...

בתגובתו טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, מאחר והיא הוגשה בחוסר תום לב ושיהוי רב. עובדות התביעה היו ידועות לנתבעת 2 לפני הגשת כתב התביעה ולאחר הגשתו, ואף נוהל משא ומתן במשך כשנה לסילוק התביעה מחוץ לכותלי בית המשפט עד שביום 16/07/2020 הודיעה ב"כ נתבעת 2 לב"כ התובע כי היא מוציאה את התיק לעו"ד חיצוני לצורך הגנה ולאחר מכן שינתה המדינה את עמדתה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, ויישמתי את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטיים נחה דעתי כי יש לסלק את התביעה על הסף נגד המדינה מחמת עיקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים לפיו: אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירות.

לסיכום, התביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובע, לפי הטענה, בעקבות התרשלות בגילוי של מחלתו בזמן אמת.

לאור האמור לעיל והגם שסעד של סילוק על הסף הוא דרסטי, נראה כי המקרה נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם מוצדק לסלק את התביעה נגד נתבעת 2 על הסף, וכך אני מורה.

אז פנה המערער לרופא שהפנה אותו לאורולוג בעפולה, ושם נאמר לו כי יש לכרות את האשך.

בכל אחת משתי האפשרויות האלה, קבע ד"ר אברבאנל שניתן היה לטפל בקלות במערער אם המערער היה מתריע על הבעיה במועד המתאים, ולכן ד"ר אברבאנל היה סבור עוד אז כי נכותו של המערער וכריתת האשך לא נגרמו ולא הוחמרו עקב השרות הצבאי, הנכות לדבריו נגרמה כתוצאה מאי פניותיו של המערער לטיפול רפואי, שכן המערער הזניח את עצמו.

בהמשך מוצאים אנו סיכום מחלה זמני של בית החולים עפולה (ד"ר שנטל) במסמך מיום 1.6.95, בו נאמר כי החולה מתקבל לשם בדיקה וכריתת אשך שמאלי.

...

לאור העדויות בתיק ולאחר חקירתו של המערער, קובעים אנו במפורש כי המערער לא הוכיח כי היו בתנאי השירות מיגבלות שהקשו עליו לפנות לעזרה רפואית ולפיכך להחמרת מצבו משום שהוא חשש שהרופאים ירכלו והדבר יגרום ללעג לגבי מצבו.

המסקנה היא כפי שנפסק בבתי הדין לעבודה כדלקמן: "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

בנסיבות אלו, אנו קובעים כי אין קשר בין מצבו של האשך השמאלי של המערער ובין תנאי שירותו של המערער.

ביום 12.4.91 עמד העורר לבדיקה בפני ד"ר א. קוטן, מומחה למחלות אונקולוגיות ברמב"ם, אשר סקר את תנאי שרותו של העורר וקבע, כי "במסגרת שרותו הצבאי לא נחשף לקרינה רדיואקטיבית או לחומרים קרצינוגניים", ולכן, לאור נתוני המקרה הספציפי של העורר ולאור הספרות המקצועית העדכנית, אין שום קשר ישיר או בלתי ישיר כלשהו בין השרות הצבאי של המערער לבין התפתחות סרטן האשך אצלו ולבין מהלך המחלה.

ד"ר אילן גרינוולד, שהינו מומחה לאורולוגיה, קובע בחוות דעתו: "תולדות המקרה: בן 52, היום לאחר כריתת שני האשכים. הנ"ל גימלאי של חיל האויר, השתחרר ביוני 1992, בשנת 1989, (בן 39, נ+3) באופן אקראי מישש גוש נוקשה באשך ימין. פנה למרפאה, הופנה לרמב"ם, הגוש אובחן כסמינומה, עבר כריתת האשך הימני, לא נזקק לטיפולים משלימים. אחרי 5-6 שנים במסגרת מערב אורו-אונקולוגי ברמב"ם אובחן גידול בצד השני.

פרופ' ברוק בחוות דעתו קובע: "לפנינו גבר אשר שירת בצה"ל כמכונאי מטוסים במשך יותר מ-20 שנה. בתקופה זו הוא סבל משאת ממאירה באשך, ראשית באשך ימין וכעבור 6 שנים באשך השמאלי. שני האשכים נכרתו והאבחנה ההיסטולוגית אישרה את קיום הגידול הממאיר. בהיסטלוגיה של האשך הימנית היתה תמונה מעורבת מבחינת סוג הגידול היות ותאים מסוג SEMINOMA וגם מסוג EMBRYONAL CARCINOMA נמצאו.

...

פרופ' ברוק מדבר על מדגם של 148 מקרים ומסיק את המסקנה האמורה לעיל.

מסקנה: לא הוכחה אסכולה רפואית הקושרת בין קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת ובין הופעת סרטן האשכים.

לכן, יש לדחות את הערעור.