מחירון יצחק לוי כראיה משפטית

ביחס לכך שלא הסכימו לערוך בדיקת פוליגראף העידה "התייעצנו עם גורם משפטי שאמר לנו שזה לא יכול להוות כל ראיה ולכן חזרנו בנו, אנו בטוחים שלא גנבנו את הרכב ואין כל סיבה עבור את בדיקת הפוליגרף" (עמ' 6 ש' 14-15).

לא זו אף זו, ניתנה לנתבעת האפשרות לחקור את התובעת ביחס למסמך האמור או להעלות כל טענה בעיניין עד למועד שנקבע בהחלטתי והיא בחרה שלא לעשות כן. לאור האמור אני מקבלת את המחירון של יצחק לוי כראיה ביחס לנזק.

...

טענותיה נטענו ללא תשתית ראייתית תומכת ודינן להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת בגין הרכב סך של 49,615 ₪ לתשלום תוך 30 יום.

כן הביא בחשבון את היותו של הרכב דגם ביניים, בין שני הדגמים המופיעים במחירון יצחק לוי, את נתוניו הספציפיים כמפורט לעיל, את המידע באתר "יד 2" ביחס לדגם דיזל בנפח 4.9 ל', את המחיר ב- Collector Car לפי הקטגוריה הנכונה לשיטתו (בין דרגה 3 ל- 4) ובנכוי 10% ביחס למערכת הנעה 4X2, את מחיר הדגם דנא במחירון DAT הגרמני לרכב שנת ייצור 2007 בעל הנעה 4X4.

יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת שטרסברג כהן בע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים "כרמל", חיפה, פ"ד נג(4) 526 (1999): "הכלל הראייתי הבסיסי הרווח במשפט האזרחי בשיטתנו המשפטית, כבשיטות משפט רבות אחרות, הוא כי נטל ההוכחה רובץ על התובע ומידת ההוכחה היא עודף היסתברות, בבחינת הכלל עתיק היומין "המוציא מחברו עליו הראיה". על-פי כלל זה, יזכה התובע בתביעתו אם ירים את נטל הוכחתה בשיעור העולה על 50%.

...

הגם שהתובע מבקש לסמוך על חוות דעת השמאים, אני סבורה שחשוב לציין את הפער הגדול בין גרסתו, לפיה רכש את הרכב ב- 170,000 ₪, לבין עדותו של לסנר, שהעיד כי מכר את הרכב ב-62,000 ש"ח בלבד.

לשלמות התמונה, אביא מהחלטתי מיום 12.12.18: "אשר לתיעוד בגין תשלום התמורה עבור רכישת הרכב (שהמשיב מציין כי שילם במזומן), נוכח היעדר מענה מפורש מצד המשיב ביחס לשאלה אם קיים בידו תיעוד, יש לקבוע כי המשיב טוען שאין תיעוד כאמור והוא יהיה מנוע מלהגיש תיעוד בהקשר לתמורה ששולמה בהמשך ההליך". לאור האמור, אני סבורה שיש להתעלם מטענת התובע כי רכש את הרכב בתמורה ל- 170,000 ₪.

המסקנה העולה מכל האמור היא שלא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו, לא ברמה העובדתית-ראייתית, ולא ברמה המשפטית.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ועליהן יוסיף שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

לתמיכה בטענותיה הפניתה ב"כ משיבה 1 להודעת המבקשת במישטרה, דו"ח פעולה המפרט את נסיבות תפיסת הרכב, דו"ח פעולה המפרט התאמה בין מפתח שנימצא בחיפוש ברכב לבין מנעול דלת דירה נושא האישום הרביעי, הודעת משיב 2 במישטרה, מחירון "לוי יצחק" ותשובת משיבה 3 לפניית משיבה 1 לפיה נכון ליום 15.11.2020 יתרת סילוק ההלוואה עמדה על סך של 72,136.37 ₪.

דיון והכרעה הבסיס הנורמאטיבי סעיף 32 (א) לפסד"פ מעניק סמכות לשוטר לתפוס חפץ בהתקיימן של אחת העילות הקבועות בו, כדלקמן – "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". מקום בו הוגש הליך פלילי נגד אדם על עבירה שעבר תוך העזרות בחפץ התפוס, מוענקת לבית המשפט סמכות להורות מה ייעשה בחפץ – "על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין מישטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים (להלן – שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט – הכל בתנאים שייקבעו בצו". הפסיקה מנתה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול כאשר הוא קובע את התנאים לשיחרור תפוס, כדלקמן – "בשקלול האינטרסים, תוערך מצד אחד מידת הצורך בהשארת התפוס בידי המישטרה בהתאם לעוצמת התכלית שהתפיסה נועדה להשיג בנסיבות המשתנות של ההליך הפלילי המתפתח; מצד שני, ייבחנו היבטים שונים הנוגעים בטיבו של החפץ מבחינת בעל הקנין, כגון האם מדובר בחפץ שההחזקה בו מותרת על פי דין או אסורה...; מה מידת נחיצותו של בעל הקנין בחפץ, ושיעור ניזקו משלילת החזקתו בטרם הסתיים ההליך הפלילי. בהקשר זה, עשוי להיות הבדל בין תפוס המשמש אדם לעיסקו ולמשלח-ידו, לבין תפוס שאינו בר-שימוש יומיומי; כן עשוי להיות שוני בין חפץ כלה לבין חפץ שערכו אינו מושפע ממעבר הזמן, וכיוצא באלה שיקולים.

...

לאור המסמכים שהוצגו על ידי המבקשת, אני קובעת כי מחיר הרכב עומד על 90,000 ₪.

לאור כל האמור, אני מורה כי הרכב ישוחרר לידי המבקשת בכפוף לתנאים כדלקמן: רישום עיקול על הרכב במשרד הרישוי.

בהמשך, בהתאם להחלטתי מיום 28.6.18, ניתן תצהירה של הגב' אושרה אורן, היועצת המשפטית הראשית של המשיבה (להלן: "אורן"), עליו חתמה ביום 26.8.18, בו הצהירה, בין היתר, כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 28.6.18 שלחה המשיבה ביום 31.7.18 מכתב לכל הסוכנים המשווקים מטעמה פוליסות רכב חובה ולכל עובדי המשיבה המטפלים בהפקה וחיתום של פוליסות רכב חובה, במסגרתו פנתה לאותם עובדים וסוכנים וביקשה מהם להביא לידיעתה מקרים בהם התגלתה טעות במחירון לוי יצחק, ובשל כך, בוטח רכב בפוליסת חובה תחת נתונים שגויים, כמו למשל קוד דגם שגוי, אי ציון מערכות בטיחות המותקנות בדגם רכב וכדומה.

על אף האמור, נראה כי מדובר בטעויות נקודתיות ולא נראה שמדובר במדיניות של המשיבה לגביית מחירים גבוהים מהמותר לה בהתאם להוראות המפקח, בודאי שלא כוונה לעשות כן. לא הוצגה בפני תשתית ראיתית מספקת לכך שהתביעה ראויה להתנהל כתובענה ייצוגית נוכח מצב הדברים שכל שהוכח שקיימים שני דגמי רכב ספציפיים בלבד שלגביהם נפלה טעות בקוד הדגם במחירון לוי יצחק באופן שלא נרשמה בו מערכת הבטיחות, מתוך עשרות אלפי דגמים ותתי דגמים.

...

בענייננו, לאחר שעיינתי בראיות וקראתי בעיון גם את תצהירי עדי המשיבה, נראה כי לא הונחה תשתית ראייתית בדבר מדיניות מפרה מצד המשיבה אלא לכל היותר לטעויות נקודתיות.

מעבר לכך שמדובר בטעויות נקודתיות, לגבי שני דגמים ספציפיים אלה לא הוצגה הערכה לגבי מספר המבוטחים הנפגעים וכן לגבי היקף הנזק, למעט שבאחד הדגמים מדובר על גביית יתר של 19 ₪ ובשני על גביית יתר של עשרות ש"ח. בנוסף, אני סבור שהתנהלות המשיבה שהסתמכה על מחירון לוי יצחק לאורך השנים הייתה סבירה ואף מתבקשת, במיוחד נוכח העלות הכלכלית והקושי ליצור בסיס נתונים מטעמה, שניתן להניח שגם הוא לא היה חף מטעויות בהתחשב בהיקף הנתונים של עשרות אלפי דגמים ותתי דגמים.

סוף דבר נוכח האמור, דין הבקשה לאישור להידחות.

לחלופין – יש להתיר את צירוף מחירון לוי יצחק כראיה בעירעור לפי תקנה 144 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018.

ההתערבות נעשית במקרים חריגים כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה או כשמתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו באופן שיופחת סכום החוב הפסוק וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ערכאת ערעור ממעטת להתערב בפסקי דין שניתנים בבית משפט לתביעות קטנות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל בחלקו הגדול כך שהחוב הפסוק יופחת לסך 4,620 ₪.

ב) אינני מורה על ביטול הוצאות המשפט שנפסקו, שכן התביעה התקבלה בסופו של דבר ולו היה מסביר המבקש טיעוניו כהלכה בערכאה הדיונית בצירוף מחירון לוי יצחק, נראה שהיתה נמנעת הסאגה המיותרת שלפנינו.