מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מחיר מלא ולבית חולים ציבורי וכללי נקבעה תקרת צריכה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

הסדר היתחשבנות זה, המכונה "הסדר הקאפ" או "חקיקת הקאפ" (מלשון המונח "capping" שמשמעותו "מכסה" או "תיקרה"), קובע "תיקרות צריכה" ביחס לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים, המבוססות על הקף הרכישה בפועל של אותה קופת חולים באותו בית חולים ערב קביעת ההסדר, בתוספת שיעור גידול שנתי שנקבע על ידי המדינה (להלן: הסדר הקאפ ו-תיקרות הצריכה, בהתאמה).
תשובת העותרת לתגובות בתשובתה לתגובות המשיבים, מציינת העותרת כי בסמוך לאחר הגשת העתירה פרסם האגף לפיקוח על מערך האישפוז במשרד הבריאות טיוטת דיווח פינאנסי לשנת 2018 בעיניין מצבם של בתי החולים בישראל (ראו: משרד הבריאות בתי חולים צבוריים כלליים – טיוטת דיווח פינאנסי 2018 להערות הציבור (19.1.2021)), במסגרתה הכיר למעשה משרד הבריאות בכך שההנחות הניתנות מכוח מנגנון מיצוע ההנחות מביאות את בתי החולים למצב גרעוני, וכי אילוּ בתי החולים היו מוכרים שירותים לקופות החולים במחירים מלאים, הפעילות הרפואית של משק האישפוז הייתה מאוזנת.
(-) קביעת מנגנון תיקצוב אחיד במסגרתו יעביר המוסד לביטוח לאומי תשלום חודשי קבוע לכלל בתי החולים הציבוריים החל משנת 2022, וזאת בהתאם לכללים ואמות מידה שוויוניים שייקבעו בתקנות על ידי שר האוצר, בהסכמת שר הבריאות.
...
נבהיר כבר בשלב זה, כי הואיל ובמהלך בירור העתירה נחקק הסדר חדש המסדיר את ההתחשבנות לשנת 2021, והיות שעיקר חשיבותה של המחלוקת האמורה היא לעניין טענת השיהוי, אשר החלטתנו אינה מתמקדת בה, לא מצאנו מקום להרחיב ביחס לטענה זו. לגופם של דברים, מעלה העותרת מספר טענות עיקריות המתבססות על הנחת המוצא הבאה: המחירים המפוקחים שנקבעו לשירותי הבריאות מכוח חוק הפיקוח משקפים את העלות הנורמטיבית שלהם, דהיינו עלות הייצור בתוספת רווח סביר.
על כן דינה של העתירה להידחות.
בענייננו, לא מצאנו כי יש בפגמים עליהם הצביעה העותרת בהליך חקיקתו של הסדר 2020 כדי להצדיק את התערבותנו, וזאת בפרט לאור העובדה שעניין לנו בהסדר חקיקתי אשר נחקק מראש לזמן מוגבל, ונולד כצורך השעה במטרה לתת מענה אד-הוקי לנסיבות החריגות שפקדו את מערכת הבריאות, ואת המשק כולו, באותה עת (ראו: עניין לה"ב, בפסקה 73 והאסמכתאות שם).
סוף דבר העתירה נדחית איפוא, תוך שטענות העותרת ביחס להסדר החדש שמורות לה, ככל שתחפוץ בכך, והיא רשאית להעלותן במסגרת עתירה חדשה, לאחר מיצוי הליכים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת הציעה, כי בית הדין יגדיר את הקבוצה כך: "כל מבוטחי קופ"ח מכבי בביטוחים החברים בתוכנית "מכבי כסף" ו/או בתוכנית "מכבי זהב" ו/או בתוכנית "מכבי שלי", אשר שילמו בתקופה שמיום ה- 15 למרץ ועד ליום ה- 17 במאי 2020, תשלומים עבור שירותי בריאות נוספים (להלן: "שב"ן) שלא סופקו במלואם בשל התפרצות נגיף וירוס הקורונה". קופ"ח היא "עוסק" לעניין ביטוח השב"ן אותו סיפקה הקופה למבוטחיה.
כב' השופטת ענת ברון, ציינה בבג"ץ חיון כי היא סבורה כי הכף נוטה לכאורה לטובת סיווג הפעילות של קופות החולים במסגרת סל הבריאות כפעילות בכובעה כ"עוסק", אך לא קבעה מסמרות בעיניין והשאירה זאת להכרעת בית הדין האיזורי אליו הוחזר התיק.
כאמור בבג"ץ חיון: "ייאמר בהקשר זה כי הקביעה שקופות החולים ממלאות תפקיד צבורי על פי דין (קרי: רשות) אינה מונעת מראש את סיווג גביית ההישתתפות העצמית כפעילות שהן מבצעות בתור "עוסק" (לשון פרט 1) – שכן בחוק הגנת הצרכן נקבע במפורש ש"דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר" (סעיף 42).
על פי עמדת היועץ המשפטי בבג"ץ חיון לשב"ן אופי של עסק כלכלי ולמעשה דמי החבר הם מחיר בעבור שירותים עיסקיים: "44. ....כאשר הקופה הגישה את תכניות העבודה עוד בשנת 1988, וכאשר היא שוקלת מעת לעת אם להוסיף שירות לסל הבריאות המוגדר בחוק ביטוח בריאות, ולגבות בגינו תשלום הישתתפות עצמית, או לשנות את שיעור תשלום ההישתתפות העצמית בגין שירותי סל הקופה, היא חופשיה, בכפוף להוראות הדין שקובעות את כללי המעטפת בהם צריכה תכנית הגבייה לעמוד, כאמור לעיל, לשקול שיקולים בעלי גוון עסקי – תחרותי, ואיננה מחויבת מכח הדין לשקול שיקולים שהם במהותם שיקולים בעל גוון צבורי שילטוני.
. הינה כי כן, בעוד הקופה חופשיה לשקול גם את שיקוליה העיסקיים מסחריים כשהיא מגישה תכנית גבייה לאישור, בין אם בדרך של שינוי בתעריפים הקיימים בתוספת השנייה, ובין אם בדרך של הוספת שירותים לסל שהיא מספקת לחבריה, הרשות השלטונית המפקחת – שר הבריאות – מחויבת לשקול שיקולים שילטוניים, ובכלל זאת לבחון האם תכנית הגבייה עומדת בכללים שנקבעו בחוק, עת הוא נידרש לתת את אישורו לאמור.
מכבי חופשיה להחליט אילו סוגי שירותים נוספים היא נותנת וכן היא חופשיה לקבוע את גובה ההישתתפות העצמית בעבור השרות, בכפוף לתקרה שנקבעה על ידי משרד הבריאות: "ש. תאשר לי שכשאתם בוחרים איזה שירותים לתת לחברים בשבן אצלכם אתם בעצם שוקלים שיקולים עיסקיים ושיקולים תחרותיים כדי להיות בסוף תחרותיים מול המתחרות שלכם?
...
בהתבסס על סעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות אנו סבורים כי מקרה זה מתאים להתברר כתובענה ייצוגית.
אנו סבורים כי עלה בידי המבקשת להוכיח כי סיכוייה לזכות בתביעה סבירים המה.
הבקשה מתקבלת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לעניין תוספת הותק טענה העותרת, כי לפי טענת המשיבה 2 אשר עובדת כבר 7 שנים בעיר עפולה, צריכה להיות משולמת לעובדים תוספת וותק, והם לא תימחרו רכיב זה. בנוסף טענה, כי את רכיב החופשה השנתית האחוזית יש לחשב גם על דמי מחלה, חופשה חגים והבראה, בעוד המשיבה 2 חישבה רק על שכר היסוד, ונתנה הנחה ברכיב זה, בנגוד לטבלה שצורפה למכרז.
הוראת הערייה במיכרז, כי על המציעים לחשב בהצעתם את כלל הדרישות וההוצאות שנקבעו במיכרז ולשקללם במסגרת הצעת מחיר, משמע, להגיש את ההוצאות הנוספות של המציע באופן שיחושב במרכיב שעת העבודה לעובד, מנוגדת להוראות הדין, הנחיות חשכ"ל, והכללים המשפטיים והחשבונאיים במכרזים לקבלת שירותים דומים.
על פניו, על פי שקולי המחיר הנמוך בלבד, המשיבה 2 היא בעלת ההצעה הזוכה, דא עקא שבדיקתה לעומק מלמד שנטען כי מדובר בהצעה שחורגת מתנאי המיכרז ואינה עומדת בהוראות דיני העבודה, משום שאינה מגלמת בתוכה מלוא זכויות העובדים.
בסעיף 22.1 למכרז נכתב- "ההצעה שהמחיר הסופי שלה הוא הנמוך ביותר והעומדת בתנאי הסף- תזכה במיכרז, אלא אם כן נתקיימו נסיבות מיוחדות שלא לבחור בה". עוד נקבע במסמכי המיכרז, בסעיף 26- "הצעה תכסיסנית או שיש בה משום חוסר תום לב או הצעה שמניתוח שלה עולה כי היא הפסדית או שאין לה בסיס כלכלי לדעת ועדת המכרזים, תפסל. מובהר כי הצעות חריגות או בלתי סבירות בסעיפים שונים של כתב הכמויות יכולות להחשב כתכססניות". נספח ז/1 למכרז כולל טבלת שכר המבוססת על חוקי העבודה וצו ההרחבה בענף השמירה 2014, חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים צבוריים, התשע"ג- 2013 ועל פי הצוו אשר פורסם מכוחו.
עם זאת, אין חיוב לפסילת הצעה באופן אוטומאטי, גם אם נפלו בה פגמים בעלי אופי מהותי, שאינם טכניים, ויש לבדוק האם נעשה הדבר בחוסר תום לב. כך נקבע בבג"ץ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(1) 651 (1983), בעמ' 656: "אם הפגם הוא מהותי אך נבע מטעות בתום-לב (או, מכל מקום, אין לגביו ראיה על חוסר תום-לב), ואין הוא עלול לגרום להפרת השויון או עיקרון ההגינות, כי אז תלויה ההחלטה בנסיבות של כל מקרה, ובסיטואציה זו לא ימהר בית-משפט זה להתערב בשקול-דעת ועדת המכרזים, כל עוד החלטתה אינה נראית שרירותית או בלתי צודקת בעליל". אתמקד תחילה ברכיב הנסיעות- על פי הטבלה המופיעה בנספח ז/1- "הסכום מחושב לפי חופשי חודשי של 245 ₪ בחודש, חלקי 186 שעות, בהתאם למסמך אכיפה שבין ההסתדרות לאירגון חברות השמירה מיום 14.10.2014" ובהמשך- "הקבלן רשאי להציע תוספת בגין העסקה במשרה חלקית, בגין שכר יסוד גבוה יותר, בגין וותק העסקה (דמי חופשה והבראה), בגין נסיעות ובגין הפרשה לדמי מחלה, יובהר כי לא ניתן להציע הנחה לגבי אחד מהרכיבים המצוינים". (ההדגשה אינה במקור ע"ע).
נראה כי רק המשיבה 2 ציינה תעריף שונה מהקבוע בטבלה לרכיב זה, בטענה כי היא הסתמכה על הוראות התכ"ם לפיהם "יש להתאים את תשלום הנסיעות על פי עלות הנסיעות בפועל לעובד עד לתקרה המתעדכנת מעת לעת בצו ההרחבה. דא עקא, בסעיף 1.3 להוראות התכ"ם נכתב:
...
במקרה שלפנינו, המשיבה 2 לא עמדה בתנאים שנקבעו במכרז, עת הוזילה רכיבים שאסור היה לה לעשות כן, והגישה מסמך לאחר חלוף הזמן שניתן על ידי העירייה, והעירייה קיבלה מסמך זה !! לאור כל האמור לעיל, נראה כי הצעת המשיבה 2 אכן אינה עומדת בתעריפי המינימום שהוצגו על ידי המשיבה 1 בתנאי המכרז.
מטעם זה אני מורה על פסילת הצעת המשיבה 2, על אף שהיא ההצעה הכדאית מבחינה כלכלית.
סיכום: אשר על כן, אני מורה כלהלן: אני פוסל את הצעתה של המשיבה מס' 2, ש.א.ש., מהנימוקים שפורטו לעיל, בייחוד, משום שבתמחור שלה ביצעה הפחתה ברכיבים קשיחים שעל פי תנאי המכרז לא ניתן היה להפחית מהם, הפחתה זו פגעה עמוקות בעיקרון השוויון ובעיקרון התחרות ההוגנת בין המציעים למכרז, ונתנה לה יתרון בלתי הוגן כל פני המשתתפות האחרות במכרז.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

שתי המשיבות מדגישות כי כל טענותיה של העותרת לגבי עמידת הצעתה של חברת יוסי אמבולנס בתנאי הסף לסל א' נבדקו על ידי ועדת המכרזים, וכי התקבלו תשובות מלאות שספקו את הועדה.
רק לחלק מהיעדים, לבתי החולים איכילוב, רמב"ם ושיב"א, נקבע מחיר עבור נסיעה חזור.
בין היתר, על בית המשפט לבחון את השאלה, האם נפל בהחלטות ועדת המכרזים פגם, אשר אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים הציבוריים, כפי שאלו נקבעו בחקיקה ובפסיקה [.
אין להתערב בקביעה זו. ראשית, נזכיר את הכלל ולפיו בית המשפט ימנע מלהתערב בהחלטות ועדת המכרזים המבוססות על עניינים מקצועיים או על בדיקות וקביעות עובדתיות שלהן.
ועדת המכרזים לא הייתה צריכה לצאת לחקור ולאתר ראיות נוספות (ראו עת"מ (י-ם) 902/05 רום הנדסת תחבורה בע"מ נ' משרד התחבורה (8/3/2006); עת"מ (נצ') 16429-07-15 מפרם בע"מ נ' עריית טבריה (26/7/2015); עת"מ (מרכז) 25752-4-16 אברהם יצחק בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל (12/7/2016)).
קבלת אומדן על ידי הועדה שונה מקביעת "מחיר מינימום" או "מחיר מאקסימום" ("מחיר ריצפה" או "מחיר תיקרה").
...
סוף דבר כפי שפורט עד כה לא מצאתי כל פגם בהחלטות ועדת המכרזים.
אשר על כן, אני דוחה את העתירה.
העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות 1 ו-2 הוצאות ההליך בסך של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהקשר זה נטען כי "מגרשים אלה ניתנו לאימו בתמורה חלקית בעד הפקעה שנעשתה מכוח חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג – 1953. בתוכנית האיחוד והחלוקה שוב נילקח מהתובע שטח גדול וניתן לו שטח מוקטן. יוצא, איפוא, שהופקעו ממנו בשתי הפקעות שונות שטחים בהקף גדול, תוך שניתנה לו תמורה מופחתת". המשיב הוסיף בתשובתו כי קיימת מדיניות של המבקשת להחכיר קרקעות לבנייה ללא מיכרז בג'לג'וליה למי שהיו בעלי זכויות בהם, והובהר כי המשיב "אינו מבקש לקבל את המגרשים הללו חינם אין כסף או בתשלום מופחת", אלא נכון לשלם בעדם את מחירם המלא לפי שוים בשוק החופשי ובהתאם לכללי המבקשת.
בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992 נקבע העקרון שלפיו על רשות ציבורית להקצות מקרקעין במיכרז פומבי הנותן לכל אדם היזדמנות שווה להישתתף בו. תקנות חובת המכרזים מחייבות את המדינה להקצות קרקע במיכרז בלבד, למעט במקרים המפורטים ברשימה שבתקנות, שבהם המדינה תהיה רשאית אך לא מחויבת לשקול הקצאה של קרקע בפטור ממכרז.
כמו כן אין חולק כי ב"כ המשיב פנה למבקשת פעם נוספת באותו עניין במכתב משנת 2016 והמבקשת לא העלתה טענה שלפיה היא השיבה למכתב זה. על כל פנים, בין אם ניתנה החלטה של המבקשת בפנייתו של המשיב ובין אם לאו, תובענה בנוגע לכך צריכה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים.
ראו לעניין זה בג"ץ 9451/10 איבריהם הייב נ' מנהל מקרקעי ישראל מיום 22.8.11 בפיסקה 5: "סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בעינייני מכרזים משתרעת, בין היתר, אף לעניין השאלה האם קיימת חובת מיכרז, או שמא יש להעניק להתקשרות מסוימת פטור ממכרז. בית משפט זה קבע כי כשם שעתירה שמטרתה לחייב רשות מנהלית לערוך מיכרז הנה בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, כך עתירה הנוגעת לשאלת קיומו של פטור ממכרז מצויה בסמכותה של אותה ערכאה (בג"ץ 6219/06 ארגון בתי חולים פרטיים לחולים כרוניים נ' משרד האוצר (לא פורסם, 18.9.06), ראו גם בג"ץ 1258/11 יהודה פלדות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 10.4.11))". במקרה דנן, עילות התובענה והסעד שהתבקש בה נוגעים במובהק לדיני מכרזים.
...
לאור כל האמור לעיל אני קובע כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה דנן אשר היה על המשיב להגישה כעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים.
ואולם, במקרה שבו עולה כי בית המשפט שאליו הוגשה התובענה אינו בעל הסמכות העניינית לדון בה, ברי כי יש לקבל את הבקשה לסילוק על הסף, וזאת מבלי לגרוע מזכותו של המשיב להגיש תובענה באותו עניין לבית המשפט המוסמך, בכפוף לדיני ההתיישנות.
לפיכך אני מקבל את הבקשה לסילוק על הסף ומורה על מחיקת התובענה עקב חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה. המשיב ישלם למבקשת שכר טרחת עו"ד בסך של 6,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו