לעניין תוספת הותק טענה העותרת, כי לפי טענת המשיבה 2 אשר עובדת כבר 7 שנים בעיר עפולה, צריכה להיות משולמת לעובדים תוספת וותק, והם לא תימחרו רכיב זה. בנוסף טענה, כי את רכיב החופשה השנתית האחוזית יש לחשב גם על דמי מחלה, חופשה חגים והבראה, בעוד המשיבה 2 חישבה רק על שכר היסוד, ונתנה הנחה ברכיב זה, בנגוד לטבלה שצורפה למכרז.
הוראת הערייה במיכרז, כי על המציעים לחשב בהצעתם את כלל הדרישות וההוצאות שנקבעו במיכרז ולשקללם במסגרת הצעת מחיר, משמע, להגיש את ההוצאות הנוספות של המציע באופן שיחושב במרכיב שעת העבודה לעובד, מנוגדת להוראות הדין, הנחיות חשכ"ל, והכללים המשפטיים והחשבונאיים במכרזים לקבלת שירותים דומים.
על פניו, על פי שקולי המחיר הנמוך בלבד, המשיבה 2 היא בעלת ההצעה הזוכה, דא עקא שבדיקתה לעומק מלמד שנטען כי מדובר בהצעה שחורגת מתנאי המיכרז ואינה עומדת בהוראות דיני העבודה, משום שאינה מגלמת בתוכה מלוא זכויות העובדים.
בסעיף 22.1 למכרז נכתב- "ההצעה שהמחיר הסופי שלה הוא הנמוך ביותר והעומדת בתנאי הסף- תזכה במיכרז, אלא אם כן נתקיימו נסיבות מיוחדות שלא לבחור בה".
עוד נקבע במסמכי המיכרז, בסעיף 26- "הצעה תכסיסנית או שיש בה משום חוסר תום לב או הצעה שמניתוח שלה עולה כי היא הפסדית או שאין לה בסיס כלכלי לדעת ועדת המכרזים, תפסל. מובהר כי הצעות חריגות או בלתי סבירות בסעיפים שונים של כתב הכמויות יכולות להחשב כתכססניות".
נספח ז/1 למכרז כולל טבלת שכר המבוססת על חוקי העבודה וצו ההרחבה בענף השמירה 2014, חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים צבוריים, התשע"ג- 2013 ועל פי הצוו אשר פורסם מכוחו.
עם זאת, אין חיוב לפסילת הצעה באופן אוטומאטי, גם אם נפלו בה פגמים בעלי אופי מהותי, שאינם טכניים, ויש לבדוק האם נעשה הדבר בחוסר תום לב. כך נקבע בבג"ץ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(1) 651 (1983), בעמ' 656:
"אם הפגם הוא מהותי אך נבע מטעות בתום-לב (או, מכל מקום, אין לגביו ראיה על חוסר תום-לב), ואין הוא עלול לגרום להפרת השויון או עיקרון ההגינות, כי אז תלויה ההחלטה בנסיבות של כל מקרה, ובסיטואציה זו לא ימהר בית-משפט זה להתערב בשקול-דעת ועדת המכרזים, כל עוד החלטתה אינה נראית שרירותית או בלתי צודקת בעליל".
אתמקד תחילה ברכיב הנסיעות- על פי הטבלה המופיעה בנספח ז/1- "הסכום מחושב לפי חופשי חודשי של 245 ₪ בחודש, חלקי 186 שעות, בהתאם למסמך אכיפה שבין ההסתדרות לאירגון חברות השמירה מיום 14.10.2014" ובהמשך- "הקבלן רשאי להציע תוספת בגין העסקה במשרה חלקית, בגין שכר יסוד גבוה יותר, בגין וותק העסקה (דמי חופשה והבראה), בגין נסיעות ובגין הפרשה לדמי מחלה, יובהר כי לא ניתן להציע הנחה לגבי אחד מהרכיבים המצוינים". (ההדגשה אינה במקור ע"ע).
נראה כי רק המשיבה 2 ציינה תעריף שונה מהקבוע בטבלה לרכיב זה, בטענה כי היא הסתמכה על הוראות התכ"ם לפיהם "יש להתאים את תשלום הנסיעות על פי עלות הנסיעות בפועל לעובד עד לתקרה המתעדכנת מעת לעת בצו ההרחבה. דא עקא, בסעיף 1.3 להוראות התכ"ם נכתב:
...
במקרה שלפנינו, המשיבה 2 לא עמדה בתנאים שנקבעו במכרז, עת הוזילה רכיבים שאסור היה לה לעשות כן, והגישה מסמך לאחר חלוף הזמן שניתן על ידי העירייה, והעירייה קיבלה מסמך זה !!
לאור כל האמור לעיל, נראה כי הצעת המשיבה 2 אכן אינה עומדת בתעריפי המינימום שהוצגו על ידי המשיבה 1 בתנאי המכרז.
מטעם זה אני מורה על פסילת הצעת המשיבה 2, על אף שהיא ההצעה הכדאית מבחינה כלכלית.
סיכום:
אשר על כן, אני מורה כלהלן:
אני פוסל את הצעתה של המשיבה מס' 2, ש.א.ש., מהנימוקים שפורטו לעיל, בייחוד, משום שבתמחור שלה ביצעה הפחתה ברכיבים קשיחים שעל פי תנאי המכרז לא ניתן היה להפחית מהם, הפחתה זו פגעה עמוקות בעיקרון השוויון ובעיקרון התחרות ההוגנת בין המציעים למכרז, ונתנה לה יתרון בלתי הוגן כל פני המשתתפות האחרות במכרז.
