מחיקת תובענה בשל מחדל בא כוח התובע בהגשת תצהירים

לאחר שהתובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בתוך המועדים שנקבעו בהחלטת בית המשפט, הגיש הנתבע 12, ביום 30.10.2022, בקשה למתן הוראות לגבי אופן המשך ניהול ההליך בתיק לרבות "מחיקת התביעה עקב זניחתה על ידי התובע ו/או אי קיום הוראות ביהמ"ש בהתאם לתקנה 41(א)(3) ו/או (4) לתקנות סד"א, תשע"ט - 2018". התובע, בתשובתו לבקשה, הודיע כי אכן לא הגיש תצהיר, ועתר להאריך את המועד להגשת התצהירים.

במענה לעמדה זו טען התובע כי השגגה יצאה מלפני בא כוחו ולכן עתר להורות כי ההוצאות ייפסקו בסומו של ההליך.

לאור כך היה מקום למחוק את ההליך ולהורות לתובע להגיש תביעתו מחדש, ורק מפאת הסכמתו האדיבה של הנתבע 12, אינני מורה כך. בנסיבות העניין אני סבורה כי על התובע לשלם הוצאות, כתנאי להגשת התצהירים, כאשר מחדלו הוביל לביטולו של הדיון.

חרף האמור לא הוגשה על ידי ב"כ התובע הודעת עידכון נוספת לתיק בית המשפט ורק ביום 4.5.2023, בערבה של ישיבת ההוכחות שהייתה קבועה בתיק, הגיש ב"כ התובע הודעה נוספת ולפיה "הח"מ מבקש להודיע לכב' בית המשפט שקיימת הסכמה עקרונית בין התובע לב"כ הנתבעים 3, 4 ו-12 שהגישו כתב הגנה על הסכומים שיש לשלם להם על ידי התובע על מנת שהלה יבטלו את העיקולים", כי "קיים ענין נוסף שהח"מ מבקש להסבירו במהלך הישיבה הקרובה שפתרונו יסיים את המחלוקת" וכי "לשם סיום נוסח ההסכמים ביקש הח"מ לדחות את הדיון בהסכמה אך בקשתו לא נענתה". בהחלטתה שהתקבלה על ידי עם סיומה של ישיבת יום 7.5.2023 הובהר כי הואיל וחרף שתי החלטות של בית המשפט (כב' השופטת ערקובי), טרם הוגשו לתיק תצהירי עדות ראשית מטעם התובע, היה מקום למחוק את התובענה.

לאור היתנהלות שיטתית זו של התובע, אשר לא באה אל תקונה גם לאחר הזדמנויות מספר שניתנו לו לפני ולפנים משורת הדין, אני מורה על מחיקת כתב התביעה שהוגש על ידו.

...

לאור כך היה מקום למחוק את ההליך ולהורות לתובע להגיש תביעתו מחדש, ורק מפאת הסכמתו האדיבה של הנתבע 12, אינני מורה כך. בנסיבות העניין אני סבורה כי על התובע לשלם הוצאות, כתנאי להגשת התצהירים, כאשר מחדלו הוביל לביטולו של הדיון.

אני קובעת כי הדיון יבוטל.

במסגרת החלטתי מיום 22.5.2023 קבעתי כי "המועדים והתנאים שנקבעו במסגרת ההחלטה מיום 7.5.2023 להגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, נקבעו כשברקע הדברים מו"מ המתנהל בין הצדדים בניסיון לייתר את בירור התובענה" וכי, "על כן, אין בניהול מו"מ כאמור כדי להצדיק, כשלעצמה את הארכת המועד המבוקשת". כן נקבע, לאור התנגדות הנתבעת 3 לבקשה, כי ממילא "אין די בהסכמת רוב הנתבעים (אשר ממילא גם לא צורפה לבקשה), לדחיית מועדים לשם גיבוש הסדר פשרה, שעה שחלק מן הנתבעים מתנגדים לכך" וכי "בנסיבות אלה אף אין בכך להביא לייעול ההליכים בתיק". לאור האמור הוריתי על דחיית הבקשה.

לאור התנהלות שיטתית זו של התובע, אשר לא באה אל תיקונה גם לאחר הזדמנויות מספר שניתנו לו לפני ולפנים משורת הדין, אני מורה על מחיקת כתב התביעה שהוגש על ידו.

היתנהלות "רשלנית" משמעה אי הגשת חוות דעת בזמן, אי התייצבות, אי הגשת תצהירים, אי הגשת סיכומים, אי קיום החלטות שיפוטיות וכו', כאשר ישנם שופטים שרואים בכך משום ויתור על הזכות לנהל תביעה בבהמ"ש וישנם אחרים שמחזיקים בדיעה שאם זו "רק" רשלנות – אין לסלק את התביעה מחמת היתיישנות.

לאחר האמור ניתן כאמור ביום 19/10/20 פסק דינו של בית המשפט אשר מחק את התביעה בגין העדר הגשת סכומים, פסק דין אשר מעיון בנט המשפט עולה כי בא כוחה של התובעת צפה בו ביום 20/10/20.

עם זאת, יש להביא בחשבון כי לבקשת האורכה הראשונה אף הנתבעת נתנה הסכמתה, לא הייתה מחלוקת כי אי הגשת הסכומים במועד והארכות שנתבקשו נבעו ממצבו הרפואי של בא כוח התובעת, ולא ניתן לומר כי המחדל נבע מחמת זילזול או חוסר תום לב, אלא מאילוץ אליו נקלעה התובעת.

...

התובעת טוענת כי יש לדחות את בקשת הנתבעת וכן לחייבה בהוצאות.

לנוכח כל האמור, משבית המשפט בחר שלא להורות על דחיית תביעת התובעת אלא על מחיקתה, משלא דבק חוסר תום לב בהתנהלותה של התובעת, התובעת לא עשתה שימוש לרעה בהליכי בית משפט והתובעת לא זנחה את תביעתה בשום שלב, ואף לא ייפגעו זכויותיה של הנתבעת ככל שהתובעת תוכל לממש את זכויותיה, הרי על מנת שלא לקפח את התובעת יתר על המידה, סבורני כי ראוי בנסיבות אלה להחיל את סעיף 15 לחוק ההתיישנות באופן שמלוא פרק הזמן שבו התביעה הראשונה הייתה תלויה ועומדת לא יבוא בחשבון במניין תקופת ההתיישנות.

משכך אף ראיתי להיעתר לבקשת התובעת לפריסת תשלומים קצרת מועד המתיישבת גם עם מצבה הרפואי והכלכלי של התובעת כמפורט בבקשתה מיום 13/04/22 ואין בכך להצביע על כך כי כל עוד לא שולמו מלוא ההוצאות לא נמנה מועד הגשת התביעה החדשה לבית המשפט לצרכי התיישנות.

סוף דבר לאור האמור, הבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות, נדחית.

התובע לא הגיש את תצהיריו במועד, אף לא לאחר שהמורה הגיש בקשה למחיקת התביעה עקב מחדל זה. בסופו של דבר נעתר כב' השופט דורון לבקשה וביום 6.5.2021 הורה על מחיקת התביעה עקב אי הגשת תצהירי התובע.

ואולם, הוא לא הגיש בקשה לביטול המחיקה, בין לפי תקנה 45(ג) לתקסד"א ובין לפי תקנה 131 לתקסד"א; הוא לא הגיש ערעור על פסק הדין; וכאמור, על אף שבמסגרת עירעורו של המורה על פסק הדין הצהיר בא כוחו כי התביעה החדשה תוגש מיד עם סיום הליך העירעור - הגם שלמעשה אין כל קשר בין הדברים ואין בהגשת ערעור כאמור כדי להאריך את המועד להגשת תביעה חדשה - בפועל הוגשה התביעה החדשה למעלה מחמשה חדשים לאחר סיום הליך העירעור.

...

במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעות, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנותה; לטענתן, התביעה הוגשה יום לאחר תום תקופת ההתיישנות, ונמחקה ביום 6.5.2021; מאז חלפו כ - 11 חדשים נוספים.

מכאן שזו התיישנה ודינה להידחות.

סוף דבר מכל האמור לעיל עולה, איפוא, כי התביעה הנוכחית הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות.

על כן, ובהתאם להוראות תקנה 43 לתקסד"א, אני מורה על דחייתה.

הראיות שהוגשו לתיק ביהמ"ש: לאחר דחיות, לרבות מחיקת התביעה וחידושה בשל מחדלי התובע, הוגשו תצהיריו ביום 19.04.2019.

התובע הגיש תצהיר נוסף של מר ג'יהאד עבד אלמאליק (להלן: "ג'יהאד"), אשר מסר כי במועדים הרלוואנטיים לתאונה עבד בבית קפה "רומוז" ברחוב הנאמנים בחיפה, שם ביקר התובע עובר לתאונה, כשעבודתו כללה הכנת נרגילות ומשקאות לבאי המקום.

העד נישאל אם הדברים הכתובים במסמך הנם מידיעה אישית, והשיב: "כן. אלו דרישות שאני דורש" (עמ' 26, שורות 26-27) והעביר, גם לאחר היתנגדות באת כוחו, כי מדובר למעשה בנוהל (עמ' 32, שורות 21-23).

התובע חזר בעדותו לפניי על גירסתו בתצהיר, כי התאונה ארעה בין שעת בוקר לשעת צהריים, בתום פגישה שלו עם בא-כוחו שנמשכה משך שעה עד שעתיים, במהלך לכתו לרכב שלו אשר חנה בקירבת מקום.

...

לאחר שנתתי דעתי לתקופת אי הכושר של התובע, נכותו הצמיתה והמסמכים הרפואיים אשר הוצגו לעיוני, מצאתי את דרישתו בגין רכיב זה סבירה ולפיכך יש להיעתר לה וקבועת כי סכום הפיצוי בגין רכיב זה יועמד על סך של 37,452 ₪.

סוף דבר: נזקי התובע כפי שנפסקו לעיל: הפסד שכר בעבר 60,000 ₪ אובדן כושר ההשתכרות לעתיד 10,000 ₪ הפסד פנסיה 0 ₪ עזרה צד ג' (עבר ועתיד) ונסיעות 15,000 ₪ כאב וסבל 37,452 ₪ סה"כ 122,452 ₪ לאחר הניכוי בגין האשם התורם בשיעור 30% הפיצוי יועמד על סך 85,700 ₪ (מעוגל).

אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, בהתאם לחלוקה הפנימית המוסכמת (15% מסך הפיצוי על הנתבעת 1 וסך 85% מהפיצוי על הנתבעות 2-3), לשלם לתובע מס' 1 פיצויים בסך של 21,400 ₪ ולתובע מס' 2 פיצויים בסך של 64,300 ₪.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ביום 28.3.22, ובהחלטה מיום 28.3.22 נקבע דיון ההוכחות ליום 13.6.22.

בהחלטה מיום 22.5.23 קבעתי כך: "בהשלמה להחלטה הקודמת שניתנה היום, בה נעתרתי לבקשת התובע לדחיית מועד דיון ההוכחות שהיה קבוע למחר – הבקשה הוגשה ללא עמדת הנתבעת, ולהבא אם תוגש באופן זה, היא לא תדון ותימחק. כמו כן, אם תוגש בקשה חדשה מטעם התובע לדחיית דיון הוכחות עקב מצב רפואי של בא כוחו, עליו לצרף אישור רפואי שבו הרופא המטפל מתייחס באופן ברור ליכולתו או אי יכולתו של עו"ד אסייג להתייצב לדיון לפני בית הדין מפאת מצבו הבריאותי". ביום 4.7.23 הגיש התובע בקשה לדחיית דיון ההוכחות האחרון, אשר נקבע ליום 6.7.23.

בהודעה לא נתן התובע פרטים אודות המשך ההליכים בתיק, אלא ציין "לעניין החלפת הייצוג בתיק, הח"מ בשלבים מתקדמים עם ב"כ אחר שיחליפו בתיק הודעה על כך תשלח לבית הדין". ביום 1.8.23 ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש, תוך חיוב התובע בהוצאות הנתבעת בסכום של 3,000 ש"ח (להלן: פסק הדין).

בבקשה נטען שלא ברור כיצד אישורי המחלה של ב"כ התובע לא מתקבלים בבית הדין; נטען שבית הדין לא יכול לקבוע החלטה שמורה להמציא תעודה רפואית; משלא הומצאה תעודה רפואית לפי דרישת בית הדין, היה על בית הדין לקבוע מועד חדש לדיון הוכחות וככל שהתובע ובא כוחו לא היו מתייצבים, הדרך פתוחה לפני בית הדין למחוק את התביעה; נטען שפסק הדין מכוון כלפי ב"כ התובע ומחיקת התביעה גורמת לתובע עוול בל ישווע.

הנתבעת בתשובתה מיתנגדת לבקשה בטענה שההליך נמשך ו"נמתח" כאורך הגלות בשל מחדליו של התובע, והתנהלות התובע, יוזם ההליך, מלמדת על זניחת ההליך.

...

נדחית טענת התובע שאישורי המחלה שהציג לא התקבלו על ידי בית הדין.

נדחית טענת התובע שפסק הדין מנע ממנו את יומו בבית הדין ולא אפשר לו למצות את ההליך המשפטי.

נדחית גם הטענה שנגרם לתובע עוול נוכח הפגיעה בזכותו למצות את ההליך המשפטי.

בית הדין נעתר לכל בקשות התובע שהוגשו עד היום, אולם בנסיבות העניין לא ניתן לנהל את ההליך כסדרו.

סוף דבר: הבקשה נדחית.