מחיקת תביעת אזרח זר בשל אי התייצבות לחקירה נגדית

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.

על פי הפסיקה (הקודמת למועד כניסתה לתוקף של תקנה 116 א לתקנות) אשר החילה את תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי גם על הליכים בבית הדין לעבודה, הכלל היה, כי במקרה של תביעת עובד זר שלא חלה עליו אמנת האג, אי תשלום הוצאות שהוטלו מצדיק לחייבו בהפקדת ערובה (ראו ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ' SAINT PETER IN GALLICANTU (6.7.03)).

עדות התובע נשמעה בדיון ביום 17.3.19 אליו הנתבע 4 לא התייצב.

הינה כי כן, בכל הנוגע לנתבע 4 אין מקום לקבל את תצהיר התובע לתיק שכן נימנעה מהנתבע 4 הזכות לחקור את התובע בחקירה נגדית.

עם זאת, בהעדר תצהיר (כלפי הנתבע 4) נראה כי לא ניתן לראות קיומה של ראשית ראייה כלפי הנתבע 4 שהרי כתב התביעה הוא כתב טענות ואינו ראשית ראייה.

...

לסיכום, בהיעדר שקידה ראויה וסבירה לא ניתן לומר, כי בוצעה מסירה כדין לנתבע 4.

דין הטענה להידחות ואף לא היה מקום להעלותה.

סיכומו של דבר, אני קובעת שיש לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

רקע עובדתי: ביום 19.10.2020 הוגשו לבית דין זה שמונה תביעות אשר אוחדו, בתיק סע"ש 35844-10-20 שהוגשו על ידי שבעה אזרחי גואטמלה ואזרח הונדורס, סטודנטים וסטודנטיות להנדסת חקלאות אשר הישתתפו בתוכנית לימודית המונחית ומפוקחת על ידי וועדה ממשלתית בהובלת משרד החוץ, ואחת המפעילות בעניינינו הנה המערערת.

. בעיניין זה בית הדין רוצה לחזור ולהפנות לפסק הדין בעיניין אורסץ', לדבריו של השופט ש. צור: "מבין אוכלוסיית העובדים הנזקקת לבתי-הדין לעבודה, העובדים הזרים הם החלשים ביותר. הם זרים, הם אינם שולטים בשפה, הם נמצאים בארץ בחסדי המעסיק ורשויות השילטון ואורחות החיים כאן אינן נהירות להם. המציאות היום היא שבית-הדין לעבודה הוא המוסד היחיד אליו יכולים העובדים הזרים לפנות ולשטוח טענותיהם בקשר לשכרם ותנאי עבודתם. במציאות זו מן הראוי שבית-הדין יעשה כל מאמץ לידון בתביעות העובדים הזרים לגופן ולא ידחה אותן על הסף מטעמים של פרוצידורה או כללי ראיות נוקשים." בפרשת אורסץ', על אף העובדה שהתובעים לא התייצבו לחקירה הנגדית ולא ניתנה לנתבעים אפשרות לחקור אותם, לא הובילה למסקנה שיש לדחות את תביעתם, שכן נקבע כי "יש לקבל כל ראיה העשויה לקדם את הדיון לגופו ולתת לה את המשקל המתאים". בנסיבות העניין, אף שתצהיר התובע לא הועמד לעיון המערערת כבר ביום 22.10.2020 ולא צורף מלכתחילה לכתב התביעה, והובא לעיונה רק במעמד הדיון, הרי כב' הרשמת לסרי לא היתעלמה מכך והביאה זאת בחשבון ועל כן ניתנה החלטה המורה כי "העדות המוקדמת של התובע .. בתיק 35881-10-20 תשמע היום ולב"כ הנתבעים תנתן הפסקה ללמידת התצהיר כל הטענות לעניין זה יישקלו על ידי המותב המוסמך לתיק". עיון בתיק מעלה כי, המערערת אף שפעלה בלחץ זמנים על מנת להיות ערוכה לדיון, ערכה היא חקירה נרחבת, ואין להורות על סעד דראקוני של מחיקה או הוצאת התצהיר, בשל פגם שכזה.

ניתן היום, י"ד אייר תשפ"א, (26 אפריל 2021), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

...

. בעניין זה בית הדין רוצה לחזור ולהפנות לפסק הדין בעניין אורסץ', לדבריו של השופט ש. צור: "מבין אוכלוסיית העובדים הנזקקת לבתי-הדין לעבודה, העובדים הזרים הם החלשים ביותר. הם זרים, הם אינם שולטים בשפה, הם נמצאים בארץ בחסדי המעסיק ורשויות השלטון ואורחות החיים כאן אינן נהירות להם. המציאות היום היא שבית-הדין לעבודה הוא המוסד היחיד אליו יכולים העובדים הזרים לפנות ולשטוח טענותיהם בקשר לשכרם ותנאי עבודתם. במציאות זו מן הראוי שבית-הדין יעשה כל מאמץ לדון בתביעות העובדים הזרים לגופן ולא ידחה אותן על הסף מטעמים של פרוצדורה או כללי ראיות נוקשים." בפרשת אורסץ', על אף העובדה שהתובעים לא התייצבו לחקירה הנגדית ולא ניתנה לנתבעים אפשרות לחקור אותם, לא הובילה למסקנה שיש לדחות את תביעתם, שכן נקבע כי "יש לקבל כל ראיה העשויה לקדם את הדיון לגופו ולתת לה את המשקל המתאים". בנסיבות העניין, אף שתצהיר התובע לא הועמד לעיון המערערת כבר ביום 22.10.2020 ולא צורף מלכתחילה לכתב התביעה, והובא לעיונה רק במעמד הדיון, הרי כב' הרשמת לסרי לא התעלמה מכך והביאה זאת בחשבון ועל כן ניתנה החלטה המורה כי "העדות המוקדמת של התובע .. בתיק 35881-10-20 תשמע היום ולב"כ הנתבעים תינתן הפסקה ללמידת התצהיר כל הטענות לעניין זה יישקלו על ידי המותב המוסמך לתיק". עיון בתיק מעלה כי, המערערת אף שפעלה בלחץ זמנים על מנת להיות ערוכה לדיון, ערכה היא חקירה נרחבת, ואין להורות על סעד דרקוני של מחיקה או הוצאת התצהיר, בשל פגם שכזה.

לאור שפורט, אין זה מוצדק לשלול מן התובע אפשרות להוכחת תביעתו נוכח פגם פרוצדורלי כאמור, על כן הערעור נדחה.

חרף התוצאה אליה הגענו, לא מצאנו לעשות צו להוצאות.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים ביום 27.2.19 הגיש התובע, אזרח סין, באמצעות בא כוחו, תביעה כנגד הנתבעות בגין זכויות שונות הנובעות לטענתו מתקופת העסקתו וסיומה בשירות הנתבעות 1 ו -3 .

תקנה 49(ב)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כי בית הדין רשאי את התביעה כאשר תובע אינו מתייצב לדיון, ומכאן, שבית הדין רשאי למחוק את התביעה, הן מאחר שהתובע לא התייצב לדיון המוקדם, והן ככל שהוא לא התייצב לדיון ההוכחות.

בע"ע 14592/02 דן בוצ'ימן - בסט ייזום ובניה בע"מ, פד"ע לח 824 עמד בית הדין הארצי על קושי זה, וקבע כי לפיכך יש להקל עליהם: "בהיותם נתונים לחסדי המעסיק ולחסדיהן של רשויות השילטון, ולא אחת בסכנת גירושם מן הארץ - במקרים המתחייבים ממעמדם – הופך בית הדין להיות מפלטם האחרון ולעיתים אף היחיד של העובדים הזרים. על כן בית הדין יפתח שעריו לרווחה בפני העובדים הזרים המבקשים לממש זכויותיהם..." עם זאת, בהתאם להלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי ביחס לעובדים זרים שאינם מתייצבים לדיון מאחר שעזבו את ישראל, קבע בית הדין הארצי כי שהייתו של מהגר עבודה מחוץ לגבולות הארץ ככלל אינה מתירה את ניהול ההליך בהעדרו, וכי גישה מקילה בדיני הפרוצידורה בתביעת מהגר עבודה אין משמעה פגיעה בזכותו של מעסיק -נתבע למיצוי הגנתו בפני תביעת העובד, לרבות בחקירתו הנגדית: "שהייתו של מהגר עבודה מחוץ לגבולות המדינה בתקופה ניהול תביעתו לפני בית הדין אינה מצדיקה, כשלעצמה, חריגה מן הכללים הקבועים בדין לעניין אופן אישורה של הצהרה בכתב מטעמו" (ע"ע 148/08 אשליק יוסוף נ' מנרב הנדסה ובניין בע"מ (8.12.2008) (להלן- עניין אשליק), ביחס לאיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, קבע בית הדין הארצי, כי זה מטיל על בא כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומם של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים (בע"ע 1127/00 אורסץ' נ' דניה סיבוס, פד"ע לז 305; ע"ע 14592/02 דן בוצ'ימן נ' סט ייזום ובניה בע"מ, פד"ע לח 824; ענין אשליק; ע"ע 424/08 נמלי סאלח נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ (11.3.2009)).

עוד נקבע, כי בית הדין רשאי להתיר העדרותו של התובע מן ההליך במקרים הנדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שפוטי, לאחר שבא כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצדו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה.

...

לא שוכנעתי, איפוא, כי התובע עשה או ניסה לעשות כל שביכולתו כדי להתייצב להמשך הליכים בתיק, או כי קיימת מניעות מצידו להגיע לישראל ולנהל את תביעתו, מחמת נסיבות שאינן תלויות בו. אף לא שוכנעתי כי נעשו מאמצים סבירים מצד התובע לשם הבטחת התייצובתו לדיון.

נוכח כל האמור, סבורני כי המקרה שלפנינו אינו אחד מאותם מקרים נדירים, בהם יש לאפשר את ניהול ההליך בהיעדרו של התובע.

סוף דבר הבקשה נדחית.

יצוין, כי התובע לא התייצב לדיון זה. ביום 19.12.21 הגישו הנתבעות בקשה לדחיית התביעה מחמת חוסר מעש ואי קיום הוראות בית הדין וכן חיוב התובע בהוצאות משפט.

התובע או מי מטעמו מבקשים לנהל הליך משפטי של אזרח זר, מבלי שהתובע עומד במינימום הדרוש בהתאם להוראות הדין, תוך פגיעה מהותית ודיונית בזכויות הנתבעות.

ביום 9.3.22 הגישו הנתבעות היתנגדותן לבקשת התובע לגביית עדותו בהוועדות חזותית וטענו כי בהתאם לתגובת התובע לבקשתן של הנתבעות להגשת תצהיר חתום ומאומת כדין , יש להורות על מחיקת התביעה.

כמו כן , לבקשתו התובע לגביית עדותו בהוועדות חזותית לא צורף תצהיר ערוך כדין, התובע אינו מיפרט בבקשתו האם ביקש להכנס לישראל מטעמים מיוחדים (ונדחה); מתי ביקש להכנס לישראל, אם בכלל; מה האמצעים בהם נקט לצורך כניסתו לישראל (אם בכלל); הם קיימים בידו האמצעים הטכנולוגיים הדרושים לצורך הפעלת המערכת לבצוע היועדות חזותית; כיצד ניתן יהיה לוודא כי לא יהיה בחדר כל גורם נוסף שייעץ לתובע במהלך עדותו; כיצד ניתן לקיים את ההיוועדות החזותית עת מתורגמנית בישראל כאשר התובע שוהה במולדובה וכיוצ"ב. הנתבעות הוסיפו וטענו כי נוכח היתנהלות התובע בהליך, לרבות אי הגשת תצהיר חתום ומאומת כדין, העדר יפוי כח כדין, העדר תיקשורת בין בא כוח התובע לבין התובע עצמו, לרבות אימות עובדות מול התובע, אי התייצבות התובע לדיון קדם משפט בעיניינו, ומשעה שאין בבקשת התובע כל פירוט עינייני (והיא אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין), אין מקום להעתר לבקשת התובע לשמיעת עדותו בהוועדות חזותית.

"תצהיר" מוגדר בתקנה 1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, כהגדרתו בתקנות סדר הדין האזרחי: " 'תצהיר' – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב שניתנה מחוץ לישראל בפני נציג דיפלומאטי או קונסולארי של ישראל או שניתנה לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור ולרבות הצהרת אימות הנתנת בפני רשם". כב' הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר קבע כי במקרים מסוימים בהם התובע מתגורר במרחק ממקום משכנה של השגרירות או הקונסוליה הישראלית במולדתו; או כאשר אישור התצהיר בפני גורמים אלה, או בדרכים האחרות בהן ניתן לאשר נתינת תצהיר בחו"ל, יהא כרוך בהוצאות כספיות משמעותיות או כאשר הדבר נידרש לעשות משפט צדק, אזי, ניתן יהיה לקבל את התצהיר הפגום לתיק, ובילבד שבמועד הגעתו של המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו בישראל, יאשר בפני בית הדין את תוכן הצהרתו ואת חתימתו עליה [ע"ע (ארצי) 148/08 אשליק יוסוף – מנרב הנדסה (18.12.08)(להלן – עניין אשליק)].

נוסף על כך, כפי שניתן להווכח לתובע ניתנו אנספור הארכות על מנת להגיש תצהירו, כאשר כתוצאה מכך, ההליך מתארך שלא לצורך ולמעשה עד למועד זה אין לפני תצהיר ערוך כדין מטעם התובע או תצהיר התומך בבקשה לשמיעת עדותו באמצעות היועדות חזותית.

...

בנסיבות אלו נטען כי אין מנוס מקיום הדיון באמצעות היוועדות חזותית, על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות של התובע.

מובן כי בעניינו מדובר בעדות רלוונטית בלעדיה התובע לא יוכל להוכיח תביעתו, אך משלא התקיימו יתר התנאים המופיעים בתקנות, אין בידי לקבל את בקשת התובע כפי שהוגשה בשלב זה. נוסף על הדברים האמורים, בקשת התובע לשמיעת עדותו בהיוועדות חזותית לא נתמכה בתצהיר, כאשר בהתאם לפסיקה, הדבר עשוי להוות כשלעצמו טעם לדחיית הבקשה (ר' עניין ברמן).

טרם סיום אבהיר כי לא נעלמה מעיניי בקשת הנתבעות להורות על מחיקת ההליך כבר בשלב זה. עם זאת ולפנים משורת אני סבורה כי יש ליתן לתובע אפשרות לרפא את הנדרש, וככל שהתובע עומד על בקשתו זו, עליו להגיש בקשה מסודרת ומפורטת בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות וזאת תוך 14 ימים ממועד מתן החלטתי זו. על התובע לפרט את הנסיבות בשלן הוא סבור כי יש לקבל את בקשתו, כמו כן, על התובע לתמוך בקשתו זו בתצהיר ערוך חתום והמאומת כדין.

סוף דבר על התובע להגיש תצהיר ערוך, חתום ומאומת כדין בתוך 14 ימים ממועד החלטתי זו. ככל שהתובע עומד על בקשתו להעיד בהיוועדות חזותית, עליו להגיש בקשה הנתמכת בתצהיר אודות התקיימות התנאים המנויים בתקנות, וזאת בתוך 14 ימים ממועד החלטתי זו. דיון ההוכחות הקבוע ליום 23.3.22 יבוטל.

סכום התובענה הועמד על 86,792 ₪, בגין פצויי פיטורים, שכר עבודה לחודשים יוני ויולי 2017, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, החזר הוצאות נסיעה וביגוד, דמי חגים, פדיון חופשה, פדיון הבראה, דמי גמולים לפנסיה ופיצויים סטאטוטוריים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה ואי הנפקת תלושי שכר.

רקע עובדתי והשתלשלות דיונית: התובע, נתין זר (בכתב התביעה נרשם שהתובע הוא מבקש מקלט מסודאן ואילו בתצהירו נטען שהתובע הוא אזרח צ'אד), הגיש מלכתחילה את התביעה לזכויותיו כעובד כנגד הנתבעת ונטען בכתב התביעה המקורי כי התובע הועסק על ידי הנתבעת.

בקשת הנתבעת למחיקת התביעה כנגדה על הסף נדחתה בהחלטה מיום 3.1.2019 (כב' השופטת הרמל).

התובע ביקש שלא לחקור בחקירה נגדית את העד מטעם הנתבעת באותה ישיבה, מאחר שהעד מטעמו לא התייצב ולא הסתיימה הבאת הראיות מטעמו.

דיון והכרעה מאחר שניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבע מס' 2, השאלה היחידה העומדת לדיון היא שאלת חבותה של הנתבעת.

...

לאור כל האמור לעיל, נדחית הטענה כי הנתבעת העסיקה את התובע כמעסיקה במשותף עם קבלן המשנה.

לאור דלות הראיות, עדותו של התובע שלא הצביע כלל על הנתבעת או מי מטעמה, למעט הטענה שעבד באתרים שלה (מטעם הקבלן), לא מצאנו כי זהו המקרה להטיל על הנתבעת חבות שיורית זו. להשלמת הדיון ובשוליו, יצויין שבכתב התביעה המתוקן נטען שחבות הנתבעת קיימת גם לאור קיומו של חוזה הפסד.

סוף דבר – התביעה כנגד הנתבעת נדחית.