מחיקת תביעות קופות החולים נגד חברות הסיגריות עקב היעדר עילה

לפניי בקשת הנתבע לדחות על הסף את התביעה, מחמת העדר סמכות עניינית לידון בתובענה.

ראו גם רע"א 363/08 פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת (23.11.09); ת"א (עפ') 25644-04-11 איתני דברת – שרותי סיעוד נ' שיבלי (2.6.13); ת"א (חי') 37396-12-11‏ ‏שי נ' גיזאווי (10.9.12)).

הדבר בולט במקרה הנידון כאן, בו רלבאנטית המחלוקת שבין הצדדים לשתי הסוגיות העובדתיות המרכזיות: הן הגשת התלונה בידי הנתבע והן הדברים שמסר למעסיקה החדש של התובעת מוסברים על ידו באלמנטים הנוגעים להתנהלות התובעת בתקופת ההעסקה, בעוד שהתובעת סבורה כי שניהם חלק מ"מסע נקמה" בעקבות תביעה שהגישה נגד החברה.

על רקע תישקלנה שלוש אפשרויות: מחיקת העילות הנזיקיות כעילות משפטיות מכתב התביעה, תוך שהדיון ימשיך בהקשר של עילת לשון הרע לגבי כלל הטענות (הן לתלונה כוזבת והן להשמצת התובעת בפני מעסיקה); פיצול לשני הליכים נפרדים שיתנהלו במקביל; ופיצול לשני הליכים נפרדים כאשר ההליך בבית משפט זה יועמד עד להכרעה בבית הדין לעבודה.

...

על רקע כל אלה, סבורני כי התנאי העוסק בזהות הצדדים מתקיים בעניינם של התובעת והנתבע, בהיותה עובדת-לשעבר בחברה בה שימש כנושא תפקיד וממונה עליה.

איני מקבל את הטיעון העולה מתגובת התובעת, ואשר מבקש לייחס משקל משנה לתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, תוך הצבעה על העילות הנזיקיות שנכללו בכתב התביעה.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי במצבים בהם קיימת תביעה עצמאית לפי עילה נזיקית "אין מנוס... מפיצול הדיון בתביעה הכוללת הן עילות שבסמכות הייחודית של בית-הדין האזורי לעבודה הן עילות שאינן בסמכותו, אם כי ניתן לעתים למזער את התוצאות השליליות של הפיצול על-ידי העלאת טענת 'ענין תלוי ועומד..." (ע"א 2618/03 פי.או.אס (רסטורנט סולושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי (29.11.14).

בתשובה לבקשת האישור טענה המשיבה טענות שונות, בכללן כי יש לסלק את בקשת האישור והתובענה על הסף בשל העידר סמכות עניינית, שכן הסמכות העניינית לידון בהן נתונה לבית הדין לעבודה.

סעיף 1 לחוק הגנת השכר מגדיר "קופת גמל" כ-"קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה...", ומכאן כי נידרש שהעמית יהיה "עובד" שכיר.

דיון והכרעה סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה שכותרתו היא "סמכות בית-דין איזורי" קובע כך: "לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון... תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקיצבה הנובעת מיחסי עבודה". בע"ע (ארצי) 625/08 אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (17.9.09) (להלן: "הילכת אשבל") נקבע כי הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה הנ"ל, תבחן לפי "מהות העילה", ואם יש מספר עילות – יש לבחון מהו המרכיב הדומינאנטי המאפיין את המחלוקת.

עתירה לבג"ץ שהוגשה על הילכת אשבל של בית הדין הארצי לעבודה נמחקה על ידי העותרות, שחזרו בהן מן העתירה [בג"ץ 10015/09 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אשבל (13.3.11)].

...

טענות המבקש בתגובה לבקשה לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה של עצמאים ולכן יש לדחות את הבקשה, שכן בקבוצה נכללים גם עמיתים עצמאים.

אף דין טענה זו של המבקש להידחות.

אוסיף כי טענת המבקש לפיה יש להותיר את התובענה לדיון בבית משפט זה שכן בתובענה דומה אחרת (ת"צ 13356-08-17) לא נטענה עד עתה טענת העדר סמכות עניינית, אינה משנה את המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל בדבר העברת הדיון לבית הדין לעבודה, שכן אי העלאת טענת העדר סמכות עניינית עד עתה בתיק האחר, אין משמעותה כי אותו תיק יידון בהכרח בבית משפט זה, וההלכות בקשר לכך ידועות.

סיכום מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, אני מקבל את העתירה החלופית שבבקשה, שכן אין מקום לסלק את התובענה על הסף מקום בו ניתן להעבירה לערכאה אחרת, ואני מורה, אפוא, על העברת הדיון בבקשת האישור ובתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו כי דין התביעה נגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") להמחק בהעדר עילה לחיובו בחיובי החברה, והכחישו כל חבות של החברה כלפי התובע.

התובע הציג תעודת מחלה מיום 21.5.17 עד 31.5.17 ותעודה מיום 11.6.17 לתקופה שבין 1.6.17 עד 30.6.17).

הנתבעים טוענים שבחודש ינואר 2016 נימסרה לתובע "הסכם העסקה והודעה על תנאי העסקה" שבו נרשם שתפקיד התובע הוא "אחראי אתר", ששעות עבודתו הן א'-ה' מ-7:00 עד 15:00 כולל הפסקה בת 30 דקות על חשבון העבודה, ויום שישי מ-7:00 עד 13:00, משכורת יסוד הועמדה על סך 12,450 ₪ אשר ישולם בגין עבודה במשרה מלאה, כי משכורת זו תשמש בסיס לכל תשלום המבוסס על גבוה משכורתו ובכלל זה הפרשות לקופות גמל, פצויי פיטורים ועוד.

...

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו כי דין התביעה נגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") להימחק בהיעדר עילה לחיובו בחיובי החברה, והכחישו כל חבות של החברה כלפי התובע.

התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

התביעה נגד החברה נדחית ברובה.

בהתחשב בסכום התביעה, באמור לעיל, כמו גם בהתנהלות הדיונית של התובע, שכלל העלאת טענות כבושות שמייחסות לנציגי החברה מעשים בלתי ראויים – הטענה לניסיון להחתים בדיעבד את התובע על הסכם עבודה – ישלם התובע לחברה שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

המסגרת הנורמאטיבית המסגרת הנורמאטיבית לענייננו מוסדרת בפרק ח' שבחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, שכותרתו "סילוק על הסף", ובו תקנות 101-100 המורות כדלקמן: מחיקה על הסף בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה: (1) אין הכתב מראה עילת תביעה; (2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית; (3) שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך; (4) שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.

מצד אחד, קיימת גישה לפיה ראוי כי שאלות מסוג זה תבחנה במשפט גופו, על רקע נתונים שיוכחו בפועל, ולא על יסוד הנחות עובדתיות בלתי מוכחות, שהליך מחיקה על הסף מחמת העידר עילה מניח את קיומן.

בנסיבות אלה, נראה כי טעמי יעילות והוגנות ההליך המשפטי מצדיקים כי נכריע אף אנו בסוגיית מעמדן של עילות התביעה בתביעות קופות החולים כנגד חברות הסיגריות המונחות לפנינו, ולא נותיר הכרעה זו לבירור במסגרת דיון והכרעה בתביעות לגופן.

...

ראו גם דברי בית-המשפט העליון בע"א 7183/13, 4218/14 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח' (12.7.2015) (להלן: "פס"ד ברק"), בפסקאות 16-15: כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, פסקה 10 (5.9.2011)), שכן "לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו" (ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990) (ההדגשה הוספה – ע' פ')).

בנסיבות אלה היה לכאורה מקום להורות על מחיקתה של עילת תביעה זו. ברם, אף-על-פי-כן, החלטתי לפי שעה שלא להורות כן, וזאת מן הטעמים העיקריים הבאים: ראשית, מחיקת עילת-תביעה זו ממילא לא תשנה את התוצאה המעשית, היינו התביעה לא תסולק על הסף ותוסיף להתברר; שנית, כאמור בפס"ד ברק לעיל, בירור התביעה ממילא מתמקד תחילה בעובדות המקרה, כאשר העילות המשפטיות הן הנגזרת או המסקנה מן העובדות שתימצאנה, כך שניתן לדחות את הדיון בעילות התביעה ובפלוגתאות המשפטיות לשלב מאוחר יותר של הדיון; שלישית, כאמור לעיל, על אף הבעייתיות שבתביעה זו, הענקת הגנה מוחלטת וא-פריורית לנאמן בדרך של סילוק התביעה על הסף מעוררת אי-נוחות במקרה זה במבט-העל, שעה שמדובר בנאמן שהגיש במקביל תביעה בשם מחזיקי אגרות-החוב נגד אקסטרה ובנוסף שמר בחזקתו את סכום התביעה בגין התמורה העודפת מכוח הסכם השיפוי, וראו בהקשר דומה לזה גם את דבריהם של פרידמן ושפירא שצוטטו לעיל.

סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הנתבעת 4 טוענת כי דין התביעה נגדה להדחות על הסף הן בהיעדר עילת תביעה – שכן לא הוגשה חוות דעת רפואית בתמיכה לטענות התובעת נגדה, והן בשל היתיישנות התביעה שעניינה טפול שניתן לתובעת בשנת 1998 (אין חולק כי מאז לא טופלה התובעת ולא ביקרה בשלוותה).

אמנם, כבר נפסק כי חוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה אלא תפקידה לתמוך בה מבחינה ראייתית, אך בנוסף נקבע כי כאשר מדובר בתביעה שעילתה היא רשלנות רפואית החובה לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה היא בעלת משמעות מיוחדת שכן "אז תלויות הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק בחוות-דעת כזו" (ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898).

אמנם, חוות הדעת נשענת על הטיעון העובדתי, וזה טרם הוכח, אך כידוע, הלכה היא כי השמוש בסמכות להורות על מחיקת תביעה על הסף שמור למקרים חריגים בהם ברור כי אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו הוא עותר בהתבסס על העובדות להן טען (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ ([פורסם בנבו], 4.6.2007)) [דוגמא למקרה כזה הוא חלקה הראשון של ההחלטה – כאשר מדובר בטענה רפואית שלא ניתן להוכיחה אלא באמצעות חוות דעת רפואית ומשזו לא הוגשה ניתן לקבוע כי אין אפשרות אפילו קלושה להוכחתה].

...

הנתבעת 4 טוענת כי דין התביעה נגדה להידחות על הסף הן בהעדר עילת תביעה – שכן לא הוגשה חוות דעת רפואית בתמיכה לטענות התובעת נגדה, והן בשל התיישנות התביעה שעניינה טיפול שניתן לתובעת בשנת 1998 (אין חולק כי מאז לא טופלה התובעת ולא ביקרה בשלוותה).

לסיכום ציין ד"ר ורטניק כי הוא הציג לתובעת "שיש לבקש את מסמכי האישור/רישום של תרופת ה- SEMAPבארץ, כי יתכן שיש כאן אפשרות של ניסוי הקשור לרישום התרופה במשרד הבריאות. דבר שדורש שורה של מסמכים ואישורים וקודם כל את אישור הפציינט להשתתפותו לניסוי בבני אדם". בהסתמך על דברים אלה טוענת הנתבעת כי היא שותפה בניסוי, טיפול בתרופת ה- SEMAP, ללא הסכמתה וללא ידיעתה, וכי התרופה לא הייתה מאושרת כדין באותה עת. לטענת הנתבעת 4, המומחה לא קבע כי התובעת שותפה בניסוי כאמור אלא רק ציין שיש לבדוק אם התרופה אושרה כדין, בירור שהתובעת לא עשתה, ומכאן שאין לה עילת תביעה של ממש.

לסיכום, מהטעמים שפורטו בבקשת הנתבעות 1-3 ראיתי להיעתר לבקשתן ולהאריך את המועד להגשת כתב הגנה וחוות הדעת מטעמן עד ליום 15.2.23.

על כן, אין מקום לפיצול הדיון והבקשה לפיצולו נדחית.

לסיכום, הבקשה לסילוק התביעה נגד הנתבעת 4 על הסף מתקבלת בחלקה ונדחית בחלקה האחר כמפורט לעיל.