מחיקת תביעה לפירוק שיתוף בשל מחלוקת בבעלות

כך אומרת ההחלטה במקור: " ואולם עיון בנסח מראה שהתובעת איננה נזכרת בו כלל ועיקר. התובעת אמנם סיפקה צו ירושה, אך ממנו אין ניתן ללמוד שהוא הבעלים של המקרקעין, לכל היותר יכולה היתה לומר כי היא זכאית להירשם כבעלים של המקרקעין שבמחלוקת. ...משכך, נראה כי אכן אין התובעת יכולה לתבוע פרוק שתוף במקרקעין שכן סעיף 37 לחוק מקרקעין קובע: "סימן ב': פרוק שתוף 37. (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לידרוש פרוק שתוף". כלומר, הזכות לתבוע פרוק שתוף במקרקעין שמורה לבעלים של מקרקעין ולא לבעלים של זכות להירשם כבעלים.

" במסגרת תא (י-ם) 6346-18 ENDAL FINANCE LTD נ' וופא אבו ריא [פורסם בנבו] (26.5.2020) קבע בית המשפט כדלקמן: "הזכות לתבוע פירוק שתוף מוקנית אך ורק לבעלים הרשומים של המקרקעין. הרישום הוא יסוד לקיומה של שותפות במקרקעין ורק מי שבידו זכות קניינית רשאי לידרוש את פירוק השתוף. בהיעדר רישום מלא של כל הזכאים, מנוע בית המשפט מלהורות על פירוק השתוף... כך נוהג בית המשפט גם כאשר הבעלים הרשום הלך לבית עולמו והותיר יורשים, אשר טרם נרשמו בפנקסי המקרקעין. תחילה על היורשים להרשם כבעלים במקומו של מורישם ולאחר הרישום הם זכאים לתבוע פירוק או להיות צד להליך הפרוק" במסגרת תא (חי) 54309-02-20 מוחמד אחמד זובידאת נ' רשות מקרקעי ישראל [פורסם בנבו] 30.9.2020) מחק בית המשפט תביעה לפירוק שתוף על הסף מאחר והתובעים לא היו רשומים כבעלי זכויות בנכס.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים הרי שדין הבקשה למחיקת התביעה להתקבל.

יתר על כן, מדובר בטענה עובדתית חדשה, אשר לא אומתה בתצהיר ועל כן, גם מסיבה זו דינה להידחות.

מכל המקובץ דין הבקשה להתקבל והתביעה תימחק.

("העסק") (תלה"מ 38145-01-20); טרם הפירוד, התגוררו הצדדים בדירה המצויה ברחוב ------ ב------, הידועה כחלקה -------- גוש --------("בית המגורים"), לגביה קיימת מחלוקת לעניין זכויות הצדדים בה מאחר שהיא רשומה על שם האיש בלבד (תלה"מ 62602-05-20); האיש הגיש תביעה לגבי הזכויות בדירה ברחוב-------ב-------, הידועה כחלקה ------- בגוש --------("הדירה ב-------"), הרשומה על שם האשה בלבד (תלה"מ 67194-06-20).

נוכח הסכומים עליהם חתומה האשה כערבה יחידה (סך הכל 155,000 ש"ח); משלא הוצג טיעון עינייני וסדור ביחס לאנטרס של האשה לפעול במסגרת העסק ולערוב לו, משלא הוצגה תמורה כספית ששולמה לה כשכר קבוע ובהיעדר טיעון מתקבל על הדעת המצדיק חשיפה שכזו שלא מתוך כוונת שתוף איני מקבלת את גירסתו של האיש כי הסיוע של האשה היה כ"ידידה עסקית" ומתבקשת המסקנה, כי היה לה אינטרס כלכלי בקידום העסק בהיותה בעלת זכויות.

האשה הגישה כתב הגנה וכן בקשה לסילוק התביעה על הסף (בקשה מספר 3) ועתרה למחיקת התביעה לפירוק שתוף מאחר שהיה על האיש להגיש לפני כן תביעה הצהרתית.

...

לאור האמור, טענת האיש בענין הכנסה נוספת של האישה - נדחית.

לאור האמור, בהתאם לנוסחה המוצעת בפסיקה (עמ"ש (חי') 49513-09-14) ולאחר שנתתי דעתי לתא המשפחתי ונסיבותיו הפרטניות, כששיקול העל המנחה הוא טובת הילדים ורווחתם בבתי שני ההורים, אני קובעת כדלקמן: האיש ישלם לאם דמי מזונות קבועים עבור הקטינים סך של 1,800 ש"ח לחודש (מחצית הסכום לכל קטין), לרבות מדור ואחזקתו, שישולמו החל מהיום ועד הגיע הקטינים לגיל 18 או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים.

סיכום תלה"מ 38145-01-20 - התביעה הרכושית בעניין העסק שהגישה האישה - מתקבלת; תלה"מ 62602-05-20 - התביעה הרכושית בעניין בית המגורים ב----- שהגישה האישה - מתקבלת; תלה"מ 67194-06-20 - התביעה הרכושית בעניין הדירה ב------שהגיש האיש - נדחית; התביעה לאיזון משאבים- מתקבלת; תלה"מ 41618-09 - התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש שהגיש האיש - נדחית; תלה"מ 20344-02-20 - התביעה למשמורת ולזמני שהות שהגיש האיש - מתקבלת באופן חלקי; תלה"מ 38066-01-20 - תביעת המזונות שהגישה האישה – מתקבלת באופן חלקי; נוכח תוצאת פסק הדין, לאחר שבחנתי את ההצדקה לניהול ההליכים, את הקביעות ביחס למחלוקות והגורם שדרש בירורן, ולאחר שנתתי דעתי להתנהלות הצדדים לאורך ההליך, אני מורה כי האיש ישלם לאישה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 55,000 ש"ח , שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

הנתבע טען בתביעה שכנגד כי מר הרשטיק שלח לו (ביום 10.2.2016) באמצעות מנהל הפרויקט, צפי עלויות להשלמת המבנה, שעמד על 1,851,083 ₪ כולל מע"מ. בפועל, שילמה החברה באמצעות הלוואות בעלים סכום של 5,500,000 ₪ להשלמת המבנה, ונכון למועד הגשת התביעה שכנגד, המבנה טרם הושלם.

וכך כתוב ב"והואיל" החמשי בהסכם משנת 2018: "והואיל: והקונה יודע כי בין המוכרים לבין מיכאל גוזלן מיתנהל הליך משפטי בין היתר בעיניין הסכם מכירת מניות שנחתם בין המוכרים לבין מר מיכאל גוזלן ביום 28.04.2016 ובוטל ע"י המוכרים, ומוסכם כי בכפוף לקבלת התמורה על פי הסכם זה תימחק התביעה לפירוק שתוף שהגישו המוכרים, וזאת מבלי שיש בכך משום ויתור על הטענות בין המוכרים לבין מיכאל גוזלן, אך הקונה לא היה צד או קשר למחלוקות אלה בכל דרך שהיא;" נמצא כי במועד עשיית ההסכם התובעות הסכימו למחוק את התביעה לפירוק שתוף, מבלי לוותר על טענותיהם כלפי הנתבע.

...

התביעה שכנגד וההודעה לצד ג' – נדחות.

הנתבע ישלם לתובעות הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 25,000 ₪, וישלם למר הרשטיק הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעות את סכום אגרת בית המשפט בה נשאו, בסך 100,101 ₪.

במסגרת החלטתי שניתנה בהליך הזמני, עמדתי על רקע המחלוקת בין הצדדים בהליך הקודם בו ניתן פסק הדין החלקי (להלן: "ההליך הקודם"), שם התבקשו שני סעדים שונים על ידי הנתבעים דכאן (הם התובעים בהליך הקודם); סעד כספי בגין דמי שימוש ראויים וסעד של פירוק שתוף במקרקעין.

התובעים כאן נאחזים בפסק הדין המשלים כנימוק המצדיק קבלת הסעדים המבוקשים על ידם בהליך הנוכחי וסומכים את ידם על הטענה כי משהורה בית המשפט על מחיקת התביעה לפירוק השתוף בשל העידר סמכות, חולש הדבר גם על פסק הדין הכספי ומעיד – כך עפ"י הנטען – כי גם פסק הדין הכספי ניתן בחוסר סמכות מאותם נימוקים העומדים בבסיס ההכרעה לגבי פסק הדין לעניין הסעד של פירוק השתוף.

בין יתר טיעוניהם, טענו התובעים כי פסק הדין המורה על מחיקת התביעה לעניין סעד פירוק השתוף נשען על הנימוק כי הסיכסוך בין הצדדים הוא במהותו סיכסוך לעניין הבעלות ועל כן הסמכות להדרש אליו נתונה לבית המשפט המחוזי ועל כן, לשיטתם, נימוק זה נכון גם לחלקה הכספי של התביעה שהוא סעד המבוקש בעקבות סיכסוך שבמהותו הוא סיכסוך של בעלות.

...

על כן אני דוחה את הטענה כי מדובר בפסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית.

אני דוחה את טענות התובעים גם בעניין זה. הסכמות הצדדים בפני ערכאת הערעור נתנו ביטוי ליותר מאפשרות אחת לרבות האפשרות שבסופו של ההליך טענותיה של למיס תתקבלנה.

לסיכום מכל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי לדחות את התביעה על שני הסעדים שהתבקשו בה. לנוכח העובדה כי לא התקיימו דיוני הוכחות בתיק אני פוסקת את הוצאות ההליך על הצד הנמוך בסך 6,000 ₪ שישולמו ע"י התובעים לנתבע מס' 1 תוך 45 ימים.

ביום 30.4.23 ניתן פס"ד לפיו נמחקה התביעה למתן חשבונות (בשים לב להוראות ניתנו בהחלטה מיום 16.3.23) ולגבי תביעת פירוק השתוף נקבע כי סעד כבר ניתן ונותר רק לפקח על פירוק השתוף.

בהחלטה מיום 1.4.24 הובהר "שגם יואב נדב וגם צל הירח (בהנחה, כרגעי, שאין מחלוקת בין בעלי המניות בה, ושלא נדרש שוב לשאלה אם הצעה מטעמה הוגשה בסמכות) יכולות להגיש הצעה לרכישת הנכס במסגרת היתמחרות ובילבד שיעמדו בתנאים...". הד גל הודיעה ביום 1.4.24 כי אין לה היתנגדות להישתתפות צל הירח ויואב נדב בהתמחרות.

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 2.5.24 אולם בימ"ש קמא אפשר לו "להגיש בקשה או היתייחסות לעינייני צל ירח". מאחר והמחלוקת המשנית שהתעוררה בתיק ודרשה הכרעה נוגעת באופן ישיר לפרץ, הרי שעל מנת שהתמונה תוצג במלואה בפני בימ"ש, גם אני סבורה כי היה מקום לאפשר לפרץ להציג את עמדתו בפני בימ"ש קמא.

בימ"ש קמא לקח בחשבון את כל השיקולים הצריכים לעניין בהקשר זה: טענות הצדדים, ביניהן טענות של זיוף ומרמה שהעלה פרץ, והראיות שצורפו; העובדה שפרץ היה רשום כבעל מחצית ממניות החברה עד שנדב שינה זאת; מי שפתח במקור בבירור לעניין הבעלות במניות והזכות לקבל החלטות בשם צל הירח הוא נדב, אך במקום להשלים את הבירור מחק את תביעתו, ובמקביל פעל לשינוי המירשם חד צדדית באופן המעורר שאלות; לסכסוך בין פרץ ונדב יש השלכה ישירה על זכויות צדדים שלישיים.

...

הבקשה נדחתה בהחלטה מיום 2.5.24 אולם בימ"ש קמא אפשר לו "להגיש בקשה או התייחסות לענייני צל ירח". מאחר והמחלוקת המשנית שהתעוררה בתיק ודרשה הכרעה נוגעת באופן ישיר לפרץ, הרי שעל מנת שהתמונה תוצג במלואה בפני בימ"ש, גם אני סבורה כי היה מקום לאפשר לפרץ להציג את עמדתו בפני בימ"ש קמא.

משהגיע בימ"ש למסקנה כי משקלה נמוך, הרי שפועל יוצא מכך שאין מקום להסתמך עליו בשלב זה. בימ"ש קמא קבע כי הדד לוק (מצב של קיפאון בחברה) לכאורה נותר בעינו נוכח מצב הדברים שהובא בפניו.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.