מחיקת תביעה בשל העדר עילת תביעה

לצורך מחיקת כתב תביעה בשל העידר עילת תביעה יש להתייחס לנטען בכתב התביעה כאילו הוכח.

...

הכרעה ודיון לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

חיזוק למסקנה הנ"ל היא העובדה המשפטית כי הפסיקה הכירה ביחסי שכנות במספר הקשרים – שאינם תולדה של יחסי עובדי ומעביד – אשר הטילו חובה על המזיק כלפי הניזוק.

משכך נדחית הטענה לחוסר סמכות עניינית.

התוצאה לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה, תוך שמירה על זכות הצדדים להעלות את מלוא טענותיהם בסוף ההליך.

או אז, הורה ביה"ד הרבני הגדול לבית הדין האיזורי ברחובות "לשחרר את מיסמכי העסקה לצורך השלמת העברת הבעלות בלישכת רישום המקרקעין על שם המערערים". מן הנימוקים המפורטים לעיל, אני מקבלת טענת הנתבע 3, כי דינה של התביעה כנגדו שתמחק על הסף, מחמת העידר עילה.

...

או אז, הורה ביה"ד הרבני הגדול לבית הדין האזורי ברחובות "לשחרר את מסמכי העסקה לצורך השלמת העברת הבעלות בלשכת רישום המקרקעין על שם המערערים". מן הנימוקים המפורטים לעיל, אני מקבלת טענת הנתבע 3, כי דינה של התביעה כנגדו שתימחק על הסף, מחמת העדר עילה.

סוף דבר: טענות הנתבעים מתקבלות, באופן שהתביעה כנגד הנתבע 3 נמחקת על הסף, והתביעה כנגד הנתבעים 1 ו – 2 נדחית על הסף.

עוד אני מורה, בהתאם לסמכותי עפ"י תקנה 41(ג), כי ככל שתוגש תובענה חדשה כנגד הנתבע 3, לא יהא זה מן השלב בו נמחקה התובענה שבכותרת, אלא היא תוגש כתביעה חדשה על יסוד המצב העובדתי והמשפטי העדכני נכון למועד הגשתה.

בכל הנוגע למחיקת כתב תביעה בגין העידר עילה נוכח אי הוכחת העובדות הנדרשות לקיומה של עילה מכוח חוק ההסדרים, נדון במסגרת השאלה על מי מוטל הנטל להוכיח כי עובר להתפרקותה של חברה (ובעניינינו לא ברור אם התפרקה אלא נטען כי אינה פעילה אולם לא חל הליך של פירוק למעט המובן המילולי – להבדיל מהמשפטי – כי החברה התפרקה מכל פעילות ואין חולק שבנוגע להיום, ביחס לחברה הנתבעת, גם מנכסים והמחלוקת היא ביחס לקיום נכסים עובר להתפרקותה ומכל מקום החוק אינו דורש פירוק אלא די בקיום נכסים עובר להפסקת פעילותה).

...

חיזוק למסקנה זו הגעתי גם נוכח האמור בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לפיהן יש לחתור לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך וחובת בעלי הדין ובאי כוחם לסייע לבית המשפט במוטל עליו, כמו גם לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית ולא לעשות שימוש לרעה בהליך השיפוטי שתוצאתו לשבשו ועל בית המשפט לאזן בין האינטרסים של אלה מול אלה (ראו תקנות 1-5 לתקנות).

משאני סבורה כי היה על התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה אולם גם הנתבע הגיש תצהיר מתוקן ללא בקשת רשות עת בהתאם לתקנות דהיום אין זכות אוטומטית כבעבר להגשת כתב הגנה מתוקן אלא בבקשת רשות, הרי שאין בידי לחייב מי מהצדדים לטובת רעהו משעולה כי הדבר נעשה בהסכמה, הלכה למעשה עת אף צד לא התנגד להתנהלות רעהו.

המזכירות תואיל להמציא את החלטתי לב"כ הצדדים.

האמור לעיל נועד להדגיש כי מחיקת התובענה שבכותרת בשל העידר עילת תביעה אישית, מתייחס לתביעה הנוכחית שהיא תביעה נספחת לתביעת קנון, שנותרה לאחר שהושג הסדר פשרה בעיניין קנון, בו נפסק פיצוי לקבוצה, ומרבית עילותיה של התובענה שבכותרת מוצו ופוצו.

...

עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב החלטתי בדבר העדר עילה אישית מייתרת את הצורך לדון בסוגיה דנן, הכוללת שני נושאים, ולפיכך אתייחס אליה להלן בקצרה (ככל האפשר).

סיכום לאור כלל האמור לעיל, איני מקבל את בקשת האישור, ודינה – מחיקה.

תביעתה האישית של המבקשת – נדחית.

החלטה בבקשת הנתבע 2 למחיקת התביעה שכנגדו מחמת העדר עילת תביעה ומחמת שימוש לרעה בהליכי משפט.

...

בעניין זה קובעת תקנה 27 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: "בעל דין אינו רשאי להעלות בכתבי הטענות טענה שבעובדה סותרת או חלופית, זולת אם אימת בתצהיר כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו.". תשובת התובעים המבחן למחיקת כתב תביעה אינו אם הנתבע טוען שדין התביעה הוא להידחות אלא אם גם כאשר יצא בית המשפט מנקודת הנחה שכל האמור בכתב התביעה הוא אמת אזי עדיין לא יהיו התובעים זכאים לסעד שתבעו.

המסקנה גם אם המבקש סבור שיש חולשות בטענות התובעים וגם אם יהיו נחוצות לתובעים ראיות (שטרם הוצגו) לשם ביסוס תביעתם (ולשיטת המבקש ראיות אלה כלל לא קיימות), הרי שעיון בתביעה לא מעלה העדר-מוחלט של סיכוי לזכיית התובעים בתביעתם.

התוצאה בקשת הנתבע 2 למחיקת התביעה נגדו - נדחית.