המשיב העיד במסגרת עדות מוקדמת ועזב את ישראל לא שוב.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.
באשר לתביעת התובע לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, אמנם המשיב הצהיר בתצהירו (סעיף 26 לתצהיר) כי לא קיבל הודעה על תנאי העסקתו, עם זאת לכתב הגנה של הנתבעת 2 צורף הסכם העסקה, משנת 2019, בשפה עברית והאנגלית החתום על ידי המשיב וכן המשיב העיד בעדותו כי ידע מה הם תנאי העסקתו (עמוד 15 שורות 3-4).
...
בסיכומו של דבר, טענות המשיב בנוגע לזכאותו לסכומים המפורטים בכתב התביעה בגין תקופת עבודתו במבקשת, נטענו בכלליות ובעלמא ולא גובו בכל מסמך או ראיה וחלקן אף נסתרו, לכאורה, במהלך עדותו.
משכך אני קובעת כי בשלב זה כי המשיב לא הראה כל 'ראשית ראיה' לנטען בכתב תביעתו.
סוף דבר
לאור כל המפורט לעיל, ובאיזון שבין זכות המשיב לגישה לערכאות ומאידך זכותו של המבקש שלא להיגרר להליכי סרק וכי יוכל לפרוע הוצאותיו ככל שהתביעה תידחה, ובשים לב לסכום הנתבע, מצאתי כי יש להטיל על המשיב הפקדת ערובה בסך של 5,000 ש"ח אשר תופקד תוך 30 ימים מהיום.
