מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מחיקת תביעה בעקבות אי עזיבה את ישראל

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

הצדדים הגישו בקשות חוזרות ונישנות בעיניין המסמכים המבוקשים, לרבות בקשה למחיקת התביעה בשל אי הגשת תצהירים, כאשר הטענות חזרו על עצמן – הזמנת התובע את הנתבעת לעיין ולצלם כל מיסמך שהיא מבקשת מאחר שמדובר במאות ואלפי מסמכים; וטענת הנתבעת שלא קיבלה את המסמכים הנדרשים מאת התובע ושהתובע לא הגיש תצהיר עדות ראשית ועל כן יש למחוק את תביעתו.
דיון – הליכי גילוי ועיון במסמכים במסגרת רע"א 4234/05 בנק מזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פורסם בנבו, 14.8.2005) קבע כבוד בית המשפט העליון כי: "המטרה של הליכי גילוי ועיון הנה להביא לכך שההליך העקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תמנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת." בשל כך, נקבע כי יש להבטיח גילוי רחב, ככל הניתן, של המידע שיש לו קשר הדוק עם התובענה, וכי מידת הרלוואנטיות של מיסמך לעניין גילויו, רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט, ותלויה במידת האפשרות שהמסמך ישפוך אור על המחלוקת שבין הצדדים (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, מט(4) 54, 60 (1995); רע"א 8290/01 איזוטופ נ' דן רנט א-קאר בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 22.8.2002)).
בקשת התובע לגילוי מסמכים התובע הגיש תצהיר גילוי מסמכים וצרף בקשה לגילוי המסמכים הבאים: עותק מחוזה ההיתקשרות עם חב' בייקון בע"מ – סוכני האוניות שהחליפו אותו באילת, לצורך הוכחה שהוצע לתובע חוזה עבודה מקפח רק כדי לגרום לו לעזוב.
...
סוף דבר התובע יעביר את המסמכים האמורים לעיל לידי הנתבעת עד ליום 19.11.2020.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המבקשת טענה כי המשיב הועסק על ידה במשך שתי תקופות נפרדות אשר צורפו על ידי המשיב בנגוד לדין לתקופה אחת, וכי המשיב עזב את עבודתו, בשתי התקופות, באופן פיתאומי וללא מתן הודעה מוקדמת.
לטענת המבקשת שולמו למשיב כל זכויותיו למעט הפקדות פנסיוניות, בסך 2,700 ש"ח, שלא ניתן היה לבצען עקב אי היותו תושב ישראל, ואף כי המבקשת נערכה לשלם סכום זה למשיב עם סיום עבודתו, לא נענה המשיב לפניותיה והעדיף להגיש כנגדה תביעת סרק בבית הדין לעבודה.
בעקבות אי התייצבותו של המשיב לישיבת פישור שנקבעה לצדדים, חויב המשיב בתשלום הוצאות למבקשת בסך 750 ש"ח. לאחר שהמשיב לא שילם את הסכום האמור חרף הארכות שונות, ניתנה ביום 23.9.2020 החלטת בית הדין לפיה בהתאם לבקשת המבקשת, על המשיב להפקיד ערובה בסך 3000 ש"ח. כן נקבע כי אם הערובה לא תופקד במועד תימחק התביעה ללא התראה נוספת.
...
דיון והכרעה לאחר בחינת פסק הדין, בקשת רשות הערעור וכלל חומר התיק, הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא קבלת תשובת המשיב.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המשיב העיד במסגרת עדות מוקדמת ועזב את ישראל לא שוב.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה.
באשר לתביעת התובע לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, אמנם המשיב הצהיר בתצהירו (סעיף 26 לתצהיר) כי לא קיבל הודעה על תנאי העסקתו, עם זאת לכתב הגנה של הנתבעת 2 צורף הסכם העסקה, משנת 2019, בשפה עברית והאנגלית החתום על ידי המשיב וכן המשיב העיד בעדותו כי ידע מה הם תנאי העסקתו (עמוד 15 שורות 3-4).
...
בסיכומו של דבר, טענות המשיב בנוגע לזכאותו לסכומים המפורטים בכתב התביעה בגין תקופת עבודתו במבקשת, נטענו בכלליות ובעלמא ולא גובו בכל מסמך או ראיה וחלקן אף נסתרו, לכאורה, במהלך עדותו.
משכך אני קובעת כי בשלב זה כי המשיב לא הראה כל 'ראשית ראיה' לנטען בכתב תביעתו.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, ובאיזון שבין זכות המשיב לגישה לערכאות ומאידך זכותו של המבקש שלא להיגרר להליכי סרק וכי יוכל לפרוע הוצאותיו ככל שהתביעה תידחה, ובשים לב לסכום הנתבע, מצאתי כי יש להטיל על המשיב הפקדת ערובה בסך של 5,000 ש"ח אשר תופקד תוך 30 ימים מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת עזבה את ישראל במסגרת פרויקט "עזיבה מרצון" ביום 3.6.20.
ביום 9.9.21 הגישו הנתבעים בקשה למחיקת התביעה מחמת אי הפקדת ערובה.
...
התביעה כנגד הנתבע מתקבלת באופן חלקי, כך שעליו לשלם לתובעת את סכומים הבאים: א. חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך: 6,485 ₪.
התרשמנו כי בין הצדדים התגלעה מחלוקת כנה ביחס לזכויותיה של התובעת, ועל כן לא מצאנו לפסוק פיצוי הלנת שכר ברכיב הרלוונטי, ויש להסתפק בהפרשי הצמדה וריבית כפי שנפסק.
באשר להוצאות, לאחר שכלול כלל טענות הצדדים, הפער בין הסכום שנפסק לסכום התביעה המקורי, התנהלות התובעת בהליך בכך שלא התייצבה לישיבת ההוכחות ללא התראה מבעוד מועד, העובדה שנפסקו לתובעת בהליך זה סכומים שהיו צריכים להיות משולמים לה עוד בשנת 2019, דחיית התביעה כנגד הנתבעת אשר יוצגה בייצוג משותף עם הנתבע ולא הגישה ראיות נוספות או הביאה עדים מעבר לראיות הנתבע - מצאנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המשיבה העידה עדות מוקדמת ביום 23.12.20219, מאחר שהצהירה בפני בית הדין כי בכוונתה לעזוב את ישראל ביום 25.12.2019.
יתר על כן, במסגרת העירעור הראשון, שבו נדון ערעור על מחיקת התביעה בשל אי התייצבות באי כוח המשיבה לדיון ההוכחות ביום 9.11.2021, הצדדים הסכימו להצעת בית הדין לבטל את פסק הדין ולהחזיר את ההליך לבית הדין האיזורי לשמיעת עדות המתמלל מבלי שהועלתה בקשה לחיוב באי כוח המשיבה בהוצאות אישיות.
...
המשיבה טענה מנגד כי דין הערעור להידחות, וזאת ממספר טעמים: ראשית, המערערות עצמן נהגו ברשלנות, כיוון ש"בדיון ההוכחות שהתקיים, המערערות לא דאגו לזמן את המתמלל במועד והמשך הדיון נדחה (ביוזמת המערערות)" (ס' 19 לכתב התשובה); אין מקום להכיר ברשלנות מקצועית של באי כוחה של המשיבה, כיון שתוצאת ההליך לא הייתה משתנה אלמלא הרשלנות [בעניין זה הפנו לע"א (חיפה) 887-08 כהן רפאל נ' פרוכט חנה (17.8.2009) וכן לע"א (ת"א) 68465-12-19 יצחק הוד נ' אלי גיל (15.10.2020)]; המערערות לא עמדו בנטל ההוכחה ביחס להוכחת הסיבה לקבלת בקשתן לחיוב בהוצאות אישיות; המערערות הגישו את הערעור "בגלגול רביעי" באופן שמבזבז משאבים שיפוטיים ואת זמנם של באי כוח המשיבה.
לאור זאת, ביקשו לדחות את הערעור ולחייב את המערערות בהוצאות ראויות ובשכר טרחת עו"ד. דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.
ומן הכלל אל הפרט: בנסיבות המקרה שלפנינו אנו סבורים כי אין הצדקה לחיוב באי כוח המשיבה בתשלום הוצאות אישיות.
סוף דבר: משלא הציגו המערערות נימוק המצדיק חיוב באי כוח המשיבה בהוצאות אישיות - הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו