מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מחיקת תביעה בגלל כימות שגוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

(ג) בקשה מספר 22 – בקשת הנתבע למחיקת התביעה בשל העדר כימות הסעד.
בעיקר טענותיהם התובעים התכחשו לטענת חוסר תום הלב וטענו כי הנתבע הוא זה שחסר תום לב. התובעים טענו, בין היתר, כי הבקשה הוגשה באיחור והיא שגויה, וכן כי אין בבקשה שום נימוק המתייחס להיעדר העילה וכי לא מתקיימים התנאים בפסיקה למחיקת התביעה.
...
על כן, נוכח כל האמור והמחדלים הרבים שמקורם בתובעים, ונוכח זאת שבגין כל אחד ואחד מהמחדלים ניתן למחוק את התביעה באופן עצמאי – דין התביעה להימחק מכוח תקנות 41(א)(1), 41(א)(3) ו-41(א)(4).
למעלה מן הצורך אבהיר כי נראה שגם פרשנות מקלה ביותר לטובת התובעים וגם הגישה לפיה יש למחוק רק במקרי קיצון – כל אלו לא היו מסייעים בידי התובעים, ונראה שדין התביעה להימחק.
סוף דבר מורה על מחיקת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהסכמת הצדדים מיום 14.7.2020, נמחקו רכיבי תביעה בגין שני פרויקטים, ובהתאם, הופחת סכום התביעה והועמד על סך של 7,055,532 ₪ (עמ' 2 בפרוטוקול).
לטענת התובעת, סכומים אלה נכללו בכתב התביעה שהוגש, אך בשל טעות שבהיסח הדעת, לא כומתו.
...
ברע"א 8518/21 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' ג'וסלין אבישר (27.02.2022) נקבעו בהקשר זה הדברים הבאים: "על אף הגישה הליברלית בהתרת תיקון כתבי טענות כאמור, בבואו של בית המשפט לבחון בקשה לתיקון כתב טענות עליו לאזן בין מספר שיקולים, בהם: האינטרס של מבקש התיקון והתרומה הפוטנציאלית של התיקון לבירור הפלוגתות, אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב שבו מצוי ההליך; תום הלב של מבקש התיקון; שיהוי אפשרי מצדו בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי-הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; ההשפעה של התיקון על משך הדיון וניהולו". יישום מבחן קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן והשיקולים הנבחנים במסגרתו על ענייננו, מובילים למסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.
התובעת בחרה לא לעשות כן. בהעדר תשתית עובדתית מצד התובעת, אני מקבלת את טענת הנתבעת שלפיה הצורך בתיקון התעורר רק בעקבות חילופי דברים שהיו בין הצדדים במסגרת הליכי המו"מ לסיום התיק בפשרה.
בהביאי בחשבון את התנהלות התובעת בהגשת בקשה זו, השלב הדיוני שבו הוגשה הבקשה ויתר נסיבות ההליך כפי שפורטו לעיל, הכף נוטה אל עבר דחיית הבקשה, וכך אני מורה.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בית הדין, היתייחס לעובדה שהתביעה לא מכומת וזאת בהמשך לבקשה של הנתבעת 2, למחיקת התביעה על הסף בשל העידר כימות, תוך שבית הדין ציין, כי על התובעים לברר מהי המשמעות הכספית של תביעתם ולציין באופן מפורש מה תביעתם בעיניין זה. משכך, טוען ב"כ התובעים שיש מקום שאפעיל את סמכותי מכוח סעיף 77 לחוק בתי המשפט ואפסול עצמי מלדון בהליך זה. הנתבעות הגישו תשובתן לבקשה במסגרתן הן מיתנגדות לבקשה.
נכון הוא, שבית הדין הייתה דעה על הסוגיות המשפטיות שהתועררו, אך יחד עם זאת, כך הובהר לב"כ התובעים בדיון, ניתנת כמובן לתובעים האפשרות לשכנע את בית הדין כי הדעה המשפטית הראשונית שגויה ויש לאבחן אותה בנסיבות של התיק הנוכחי.
...
במהלך הדיון, השמיעו באי כוח הנתבעים את עמדתם בתיק והישיבה ננעלה בבקשת ב"כ המבקשים: "אני מבקש שהות על מנת לבחון את הסוגיות שהעלה בית הדין של 30 ימים." בית הדין נעתר לבקשת בא כוח התובעים והבהיר כי: "ככל שב"כ התובעים יבקש להמשיך בהליך במתכונתו הנוכחית יגיש תגובתו המפורטת לבקשה למחיקה על הסף בהעדר כימות, זאת תוך אותו מועד." עולה איפוא ממכלול הדברים שנאמרו על ידי בית הדין, כי מטרת בית הדין היתה לקדם את ההליך המשפטי.
על יסוד כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בצד זאת, מכיר הדין בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל בהם יורה על מחיקת התביעה או דחייתה כאשר ברור לו שלא יעלה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש אף אם יוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו (ע"ע 734/06 סמר ג'הג'אה - מועצה מקומית ערערה (24.06.08); ע"ע(ארצי) 80/07 יואץ ברמץ – נגריית שירן בע"מ (15.7.07)).
יובהר, כי בהתאם לפסיקה, הכרעה בשאלה מתי נולדה עילת התביעה בגין עילות של טעות, הטעייה ואי מסירת מידע טעונה בירור עובדתי (בר"ע (ארצי) 6254-12-14 גלית פיטרמן - בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (6.10.15)).
לפיכך בעניינינו, אין מקום לדחיית התביעה על הסף עקב שהוי וזאת כאשר איננו סבורים שהתובעת זנחה את זכות תביעתה וכאשר אין זה השלב להזקק לטענה מסוג זה. הטענה להיעדר כימות: בע"ע(ארצי) 1193-04 ע"ע (ארצי) 1193-04 מרים רפפורט ו-22 אחרים - רשות שדות התעופה (30.1.06), עמד בית הדין הארצי לעבודה על הכלל של כימות תביעות כאשר הזכות הכספית התגבשה וניתן לתבוע אותה במלואה.
...
עם זאת, מקובלת עלינו טענת התובעת כי משהיא עדיין עובדת בנתבעת, וככל שאכן קמה לה עילת תביעה בגין שיבוץ לתקן שגוי כדבריה, עילת תביעה זו מתחדשת מידי חודש בחודשו.
אשר לטענתה כי "כתב התביעה כולל אף סעד של מתן חשבונות, באשר אין לתובעת היכולת לאמוד את ערכן הכספי של הזכויות שנשללו ממנה" (סעיף 4.1 לתגובתה לבקשה), היא נדחית.
סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף, נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

יצוין כבר עתה כי התובע כבר הגיש תביעה בגין אותו עניין ממש (ת"ק 72243-05-19) אולם בשל אי הוכחת זיוף חתימתו, נמחקה התביעה והוגשה מחדש – היא זו שנידונה לפניי וזו נתמכה בחוות דעת מומחה לפיה חתימתו זויפה לכאורה, אולם הואיל ומדובר בחתימה דיגיטאלית על גבי אייפד ולא בחתימה על גבי מיסמך קשיח, דבר שהצריך פנייה להשלמת חוות הדעת אשר קבעה כי זו אינה חתימתו.
בהחלטה שניתנה לאחר הדיון שהתקיים ביום 14.6.20 תהיתי מהו ההיגיון הטמון בהמשך התביעה לשם כסוי הוצאות התובע משאם משלוח ואגרה יכולים לעלות בסביבות 500 ₪ לכל היותר, ולכך ניתן לכמת עוגמת נפש (בשים לב לסכום העסקה) לסך שהוא לכל היותר 1000 ₪ (אם כי עוגמת נפש איננה רכיב אוטומאטי שיש לצרף נוכח אי נחת מפעולה של נתבע אלא יש להוכיח כי היא חורגת מגדר מיתחם הסבירות), הרי שהתובע בחר להוציא עוד 1500 ₪ ובכך הגדיל את הוצאותיו מתוך מחשבה ואמונה כי יכירו לו בשעות עבודתו לפי העלות הריאלית עת בית המשפט (גם ביחס כאמור לקביעת שכר עדות עת נבחן מרחק ערים) לא ניכנס לעלות שכר עבודה בכל תפקיד ותפקיד.
חרף האמור, בית המשפט חזר על כך וציין לפני התובע כי הוא אשר העלה את עניין הבן "אם לא העלית את עניין הבן גם האשה וגם הבן לא היו נמצאים כאן והיינו דנים בזיוף. פר' הדיון הקודם מעלה בבירור את סוגיית הבן" (ש' 23-24) והתובע לא השיב לעניין זה אלא השיב באופן שממקד שוב את התביעה רק לעניין הזיוף "אני הבעלים ואני זה שטוען לזיוף" ואז החל להציג טעויות קולמוס בכתב ההודעה לצד ג' שברי כי אין בהן לשנות את ההכרעה ולמעשה דומה כי זנח את רכיב תביעתו זו, אולם למעלה מן הצורך נידונה הסוגיה בדבר חיובי אשת התובע בגין השרות שקבל הבן, עת החיובים יצאו מכרטיס אשראי של רעייתו המשוייך לחשבון הבנק המשותף של התובע ורעייתו.
...
הנתבעת תשלם לתובע סך של 5879 ₪ בגין חיוב האוזניות וכן ההוצאות הכרוכות בהוכחת זיוף חתימתו ועוגמת נפש בסך של 1000 ₪ נוספים משאני מתרשמת כי השקעת האנרגיות הנפשיות הנדרשות להוכיח כי זוהי לא חתימתו – מכל מאדם – עת הוא נתקל בחומה הטוענת כי זוהי חתימתו ועליו להילחם על צדקתו משיש בדבר באופן אינהרנטי פגיעה ביושרו, כמו גם תחושת חוסר אונים עת נלקחת ממנו הלכה למעשה זהותו באמצעות הקו המזהה אותו והוא חתימתו האישית (הגם שהוא פנה מאוחר בעניין זה למחלקת הונאה אצל הנתבעת אולם כבר בתחילת ההליך המסמכים היו בידה, לרבות תלונת המשטרה, ויכולה הייתה באמצעות מומחיה להגיע לאותה מסקנה בעצמה אולם היא דרשה שהוא יוכיח זאת) ועל כן מדובר באי נחת, טרדה וצער שאינם מובנים מעצם אי שביעות רצון משירות לקוחות כזה או אחר.
כן תשלם התובעת הוצאות משפט בסך של 1250 ₪ בגין ההליך שכלל דיון הוכחות ובסך הכל שני דיונים ובשים לב לכך שבתחילת הדיון הראשון בנוגע לאוזניות הביעה מוכנות מלאה לסיום ההליך גם באי השבת האוזניות, כמו גם אגרת בית משפט.
סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 8129 ש"ח תוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו