יצוין כבר עתה כי התובע כבר הגיש תביעה בגין אותו עניין ממש (ת"ק 72243-05-19) אולם בשל אי הוכחת זיוף חתימתו, נמחקה התביעה והוגשה מחדש – היא זו שנידונה לפניי וזו נתמכה בחוות דעת מומחה לפיה חתימתו זויפה לכאורה, אולם הואיל ומדובר בחתימה דיגיטאלית על גבי אייפד ולא בחתימה על גבי מיסמך קשיח, דבר שהצריך פנייה להשלמת חוות הדעת אשר קבעה כי זו אינה חתימתו.
בהחלטה שניתנה לאחר הדיון שהתקיים ביום 14.6.20 תהיתי מהו ההיגיון הטמון בהמשך התביעה לשם כסוי הוצאות התובע משאם משלוח ואגרה יכולים לעלות בסביבות 500 ₪ לכל היותר, ולכך ניתן לכמת עוגמת נפש (בשים לב לסכום העסקה) לסך שהוא לכל היותר 1000 ₪ (אם כי עוגמת נפש איננה רכיב אוטומאטי שיש לצרף נוכח אי נחת מפעולה של נתבע אלא יש להוכיח כי היא חורגת מגדר מיתחם הסבירות), הרי שהתובע בחר להוציא עוד 1500 ₪ ובכך הגדיל את הוצאותיו מתוך מחשבה ואמונה כי יכירו לו בשעות עבודתו לפי העלות הריאלית עת בית המשפט (גם ביחס כאמור לקביעת שכר עדות עת נבחן מרחק ערים) לא ניכנס לעלות שכר עבודה בכל תפקיד ותפקיד.
חרף האמור, בית המשפט חזר על כך וציין לפני התובע כי הוא אשר העלה את עניין הבן "אם לא העלית את עניין הבן גם האשה וגם הבן לא היו נמצאים כאן והיינו דנים בזיוף. פר' הדיון הקודם מעלה בבירור את סוגיית הבן" (ש' 23-24) והתובע לא השיב לעניין זה אלא השיב באופן שממקד שוב את התביעה רק לעניין הזיוף "אני הבעלים ואני זה שטוען לזיוף" ואז החל להציג טעויות קולמוס בכתב ההודעה לצד ג' שברי כי אין בהן לשנות את ההכרעה ולמעשה דומה כי זנח את רכיב תביעתו זו, אולם למעלה מן הצורך נידונה הסוגיה בדבר חיובי אשת התובע בגין השרות שקבל הבן, עת החיובים יצאו מכרטיס אשראי של רעייתו המשוייך לחשבון הבנק המשותף של התובע ורעייתו.
...
הנתבעת תשלם לתובע סך של 5879 ₪ בגין חיוב האוזניות וכן ההוצאות הכרוכות בהוכחת זיוף חתימתו ועוגמת נפש בסך של 1000 ₪ נוספים משאני מתרשמת כי השקעת האנרגיות הנפשיות הנדרשות להוכיח כי זוהי לא חתימתו – מכל מאדם – עת הוא נתקל בחומה הטוענת כי זוהי חתימתו ועליו להילחם על צדקתו משיש בדבר באופן אינהרנטי פגיעה ביושרו, כמו גם תחושת חוסר אונים עת נלקחת ממנו הלכה למעשה זהותו באמצעות הקו המזהה אותו והוא חתימתו האישית (הגם שהוא פנה מאוחר בעניין זה למחלקת הונאה אצל הנתבעת אולם כבר בתחילת ההליך המסמכים היו בידה, לרבות תלונת המשטרה, ויכולה הייתה באמצעות מומחיה להגיע לאותה מסקנה בעצמה אולם היא דרשה שהוא יוכיח זאת) ועל כן מדובר באי נחת, טרדה וצער שאינם מובנים מעצם אי שביעות רצון משירות לקוחות כזה או אחר.
כן תשלם התובעת הוצאות משפט בסך של 1250 ₪ בגין ההליך שכלל דיון הוכחות ובסך הכל שני דיונים ובשים לב לכך שבתחילת הדיון הראשון בנוגע לאוזניות הביעה מוכנות מלאה לסיום ההליך גם באי השבת האוזניות, כמו גם אגרת בית משפט.
סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 8129 ש"ח תוך 30 יום מהיום.
