מחיקת סעיפים ועילות מכתבי טענה ותצהירים מחמת מעשה בית דין

בית משפט קמא הניח, כטענת ****, כי גרם לכך שמשכון שנירשם על הנכס נפדה, אך הסביר כי פדיון המישכון אינו מקנה ל**** הגנה מפני התביעה, כי סעיף 14 לחוק המישכון, התשכ"ז-1967, מאפשר לפודה לחזור את החייב ולהפרע ממנו כדין ערב שמילא את ערבותו, וככל שהפודה אינו בעל הנכס "יעמוד לו המישכון להבטחת זכותו זו". זכות **** מצומצמת לזכות בעל המישכון הקודם, ואין בה כדי להעניק לו בעלות או זכות להחזיק את הנכס.

אשר לנתבעים האחרים באותו הליך, שהנם התובעים בהליך דנא, ילדי **** ובת שבע: אדם מקמלאן, גלעד מקמלאן, יעל עזרן ודור מקמלאן, ובן זוגה של יעל אופיר עזרן, נפסק, כי כלפי יעל עזרן, קיים מעשה בית דין, דור מקמלאן, לא התייצב לדיון נמחק תצהירו, וגם האחרים, שזכותם מכוח זכות הוריהם אין כל זכות.

השתק ומניעות ביסוד ההשתק הדיוני מטעמי מעשה בית דין עומד עיקרון סופיות הדיון (עא 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, מיום 5.1.11).

עיקרון מעשה בית דין יחול כשהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה אף אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת (ע"א 8/83 גורדון נ' מונאש מושב עובדים פ"ד לח(4) 797).

התשתית הבסיסית של העילה נלמדת מכתבי טענות הצדדים ומהמערכת העובדתית הכוללת שביסוד ההליך ופסק הדין.

...

אשר על כן, הערעור נדחה בלא צורך בתשובה.

סוף דבר משכך, דין התביעה להידחות על הסף.

התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ט"ז תמוז תשפ"ב, 15 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

בשוגג לא צורף התצהיר לבקשה למחיקת העיקולים.

הנתבעים טוענים כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וללא כל אפשרות דיונית להגישה בשל מעשה בית דין קודם המשתיק את הפלוגתא והעילה.

כך בלשונה כמפורט בפסק הבוררות: "נדונו השאלות המשפטיות והעובדתיות העולות מכתבי הטענות.... שבתי ועיינתי בכל הנטען בכתבי הטענות..... ברורה לי המחלוקות בין הצדדים על כל היבטיה וסוגיותיה ועל כן ובדרך הדיונית המוסכמת אני פוסקת 40 אלף לשלם לתובעת תוך 60 ימים". הטענה היא, כי בעיניין הנידון ניתן פסק בוררות אשר הנו בהתאם להסכמת הצדדים לידון במחלוקות הצדדים באשר לפרויקט, על כל היבטיו.

כידוע, סעיף 25 (א) לחוק החוזים קובע כי : "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו." במקרה דנן, שלושה צדדים להסכמים, ואין להניח כלל וכלל שהנתבעים 1 ו-2 יסכימו לפרשנות אליה חותר התובע, ולפיה האחריות לנזקים שייגרמו על ידי נתבעת 3 יחולו על נתבעים 1ו-2 שמסרו לו את הפרוייקט, לפני זמן ניכר.

...

אני סבור כי התנהגות התובע גובלת בחוסר תום לב ניכר.

ואולם התובע לא ציין בפני בית המשפט את כל נושא הבוררות הקשור מאד לתביעה זו. אין זאת אלא שהתובע ביקש להסתיר מידע חשוב זה מפני בית המשפט וזאת משום שפסק הבוררות ניתן כנגדו, דרך שותפו, בסופו של דבר.

אני סבור כי בהינתן שהתובע ידע היטב את מצבן הפיננסי הרעוע של הנתבעים 1ו-2 בעת העברת הפרויקט לידי הנתבעת 3, ניסוח הסכם לפיו יכול להשתמע כי האחריות לליקויים תיוותר בידי הנתבעים 1ו-2 גובל אף הוא בחוסר תום לב. סיכום לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות אני מורה שהעיקול יוסר לאלתר.

הבקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה: התובע ביקש למחוק מחמת מעשה בית דין ו/או מכח סעיף 40 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין לעבודה) הטענות המפורטות בס' 4 – 12, 14 – 17, 22 – 25, 28 – 50, 54 – 56, 58 – 61, 79 -83, 86, 88 ו-91 לכתב ההגנה.

התובע טען כי בתיק צוי המניעה אוחד הדיון בהליך הזמני ובהליך העקרי שהגישה הנתבעת, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ותצהירים משלימים, נשמעו עדויות והוגשו ראיות וכן הוגשו סיכומים בכתב וביום 14.10.2020 ניתן פסק הדין אשר דחה כל טענות הנתבעת.

סילוק על הסף מחמת מעשה בית דין: התובע טען כי יש לדחות על הסף את התביעה שכנגד מחמת מעשה בית דין ביחס לעילות ולטענות שהוכרעו בפסק הדין ואשר מפורטות בסעיפים 1 -8, 13 (החל מהמילים "במסגרת העסקתו..." ואילך), 14 – 64, 71 – 73, 77 – 85, 86.1 (שני הסעיפים המסומנים כך), 86.3, 87 – 89 לכתב התביעה שכנגד.

...

מטענות הצדדים עולה מחלוקת הדרושה בירור עובדתי ועל כן הבקשה למחיקה על הסף של התביעה שכנגד שעילתה הפרה נטענת של הסכם לשיתוף פעולה עסקי בין הצדדים לטיפול בפרויקט תחנת הכוח ברמת חובב – נדחית, ותתברר כפלוגתא במסגרת דיון ההוכחות.

ואכן במסגרת ההחלטה המתירה לנתבעת לתקן את כתב התביעה שכנגד (החלטה מיום 27.6.2022, כב' השופטת דרוקר) קבע בית הדין כך: "בקשות/תגובות התובע והנתבע שכנגד לא נעלמו מעיני ביה"ד – עם זאת לאחר שיתוקן כתב התביעה שכנגד תינתן התייחסות לאלה". בנסיבות אלה, הבקשה נדחית וייקצב מועד להגשת כתב הגנה שכנגד.

סוף דבר: בקשות התובע התקבלו בחלקן כמפורט בסעיפים 3(יב) ו-5(ז) לעיל בהחלטה זו. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית.

הנתבעת מסתמכת, בין השאר, על ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש פ"ד לח(4) 797, 801): "...אם היתעלם אחד מן הצדדים מההסכם והגיש תובענה לבית המשפט תדחה התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, גם אם נתבקש בה סעד שונה מזה שלגביו היתנהלה הבוררות." לטענת הנתבעת, התובע מעלה בתביעתו טענה אשר אכן לא עלתה בהליך הבוררות, לפיה פוטר בשל גילנות.

טענות המשיב (התובע) לטענת התובע, הליך הבוררות שהתקיים בין הצדדים עסק בעיניין הקשר שבין פיטורי התובע לבין היותו חבר ועד העובדים, דבר אשר ניתן ללמוד בנקל הן מפסק הבוררות והן מכתב הטענות כפי שהוגש בהליך הבוררות: "מאחר והשאלה היחידה העומדת בפני בבוררות זו היא האם כוונת לפטר את העובד קשורה בדרך כלשהיא לפעילותו כנציג עובדים, אתייחס במסגרת הכרעה זו רק לעובדות שהביאו בפני שני הצדדים בתצהיריהם." (ס' 11 לפסק הבוררות).

נפסק כי: "הכלל בבתי הדין הנו, כי דחייה על הסף תעשה רק כאשר בית הדין משוכנע שגם אם תצלח דרכו של התובע והוא יוכיח את כלל טענותיו אשר הוא טוען בכתב התביעה, הרי שלא יהיה בכך כדי להועיל לו ... בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך, ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין" (בר"ע 1204/01 קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות - דבורה מקובסקי, עבודה ארצי כרך לג(43) 28).

כך, גם בנ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב, 1991) עמ' 137-138: "בהבדל מכלל השתק עילה, המונע היתדיינות נוספת בין בעלי הדין בגין אותה עילת תביעה, ואפילו הם מבקשים להעלות נושאים או טענות שמעולם לא הוכרעו ביניהם, מונע כלל השתק הפלוגתא היתדיינות נוספת בין בעלי הדין בפלוגתא שכבר נדונה ביניהם בהתדיינות קודמת והוכרעה ע"י בית משפט מוסמך בפסק דין סופי.

...

לעניין לשון הרע, נפסק בבית הדין הארצי בתיק בר"ע 59941-11-14 אטורה תעשיות בע"מ נ' ירום שטרית: "על התובע לפרט את מרכיב "לשון הרע", דהיינו "פירוט המילים, בכתב או בעל-פה, שבהם השתמש הנתבע"; מרכיב הפרסום – היכן, כיצד ומתי היה פרסום של לשון הרע ואת "העובדות שמהן נגזרת אחריותו של כל אחד מהנתבעים". בכתב התביעה לא ניתן כל פירוט בעניין זה, ועל כן דין התביעה לפיצוי בגין עוולת לשון הרע והוצאת דיבה להימחק על הסף בשל העדר עילה.

כך, גם טענות בדבר "עשרות או מאות מקרים חמורים בהרבה שאירעו אצל הנתבעת ואשר בגינם לא פיטרה הנתבעת את אותם עובדים, אפילו לא העלתה אותם לשימוע..." (ע' 2 ש' 14-18 לפ' 14.3.2023) - מן הראוי כי יוצגו דוגמאות כבר בשלב זה. סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף בשל הליך הבוררות - נדחית.

אני סבור כי אכן הליך הבוררות שהתקיים בין הצדדים עסק בעניין הקשר בין פיטורי התובע לבין היותו חבר בוועד העובדים, שעה שעניינה של התביעה דנן היא בעילות תביעה אחרות, כגון: פיטורים שלא כדין, לשון הרע, פיטורים בניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה בשל גילנות וכו'.

ביום 1.9.21 זומן העובד לשימוע, כשסעיף 2 למכתב הזימון לשימוע צוינו הטעמים והאירועים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו.

כאשר מסגרת הכרעתי מצומצמת רק להתניה המופיעה בסעיף 93.3, די היה בראיות שהוצגו לי על ידי החברה מחד והיעדר תצהיר הטוען אחר מטעם ההסתדרות, כדי להכריע כי אין קשר בין פעילותו של העובד לבן הכוונה לפטרו".

המעסיקה טוענת כי בית הדין קיבל את טענתה כי כתב התביעה לא מגלה כל עילה, ובמקום למחוק את התביעה, נתן בית הדין למשיב סעד שלא ביקש- תיקון כתב תביעתו.

סעיף 21 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות או החוק), קובע כך: "בכפוף לסעיפים 24 עד 28 ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, מחייב פסק בוררות את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בית דין". תקנה 45(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, מסמיכה את בית הדין לסלק על הסף תובענה בשל מעשה בית דין.

המונח "עילת התביעה" מתפרש, ככלל, בהקשר זה בצורה רחבה לרבות פלוגתות שניתן היה להעלות במסגרת העילה ולא הועלו שם (השוו: ענין ורדי סעיפים 15-16; וכן רע"א 340/94 חברת חלקה 41 בגוש 6415 נ' בסן פ"ד נ (1) 636) שם נאמר כי "מעשה בית דין חובק לא רק עניינים שעלו ונדונו, אלא גם טענות שהיתה חובה להעלות בהליך הקודם").

...

בתוך כך נטען כי "אכן טענות התובע הוכרעו בפסק בוררות שניתן ע"י כב' השופטת בדימוס אורנית אגסי ביום 18.11.21... פסק הבוררות דן בנושאים וטענות עובדתיות זהות לטענות אשר התובע מפרט בתביעתו הנוכחית... כל הטענות הנטענות ע"י התובע בכתב תביעתו הנוכחי, כבר הוכרעו על כן ע"י כבוד הבוררת בפסק הבוררות... אשר על כן, התובע מנוע מלהעלות בכתב תביעתו את הטענות שכבר הועלו והוכרעו בפסק הבוררת – אין מקום לטענות אלו בבית הדין לעבודה, אין מקום כי בית הדין הנכבד ידון בהן, כי יקבע בהן ממצא עובדתי כלשהו, כי יוציא מהן מסקנה משפטית כלשהי – כל אלו כבר נדונו ומוצו בהליך הבוררות.". לגבי טענת העובד בקשר לרכב המלוכלך טענה המעסיקה כי אלה הוכרעו בבוררות.

משלושת טעמים אלה, וברוח האמור בענין הרשקוביץ – החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור המופנית כנגד דחיית הטענה להשתק עילה אף ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.

(ו)(2) תיקון כתב התביעה בית הדין מצא פגמים בנוסחו הנוכחי של כתב התובענה על כלל עילותיו, ואולם תחת מחיקת כתב הטענות התיר לעובד לתקנו.

(ז) סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות בחלקה, כדלקמן: בקשת רשות הערעור המופנית כנגד דחיית הטענה להשתק עילה וההיתר שניתן לעובד לתקן את תביעתו – נדחית בזאת ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.