בתגובה טענו המבקשות כי הלכה למעשה הוגשה על ידן בקשת רשות ערעור ואך בשל טעות סופר הוכתרה היא על ידן כהודעת ערעור.
לצד הבקשה הוגשה אף בקשה לעיכוב הדיון בבקשה שהגיש המשיב ללישכת ההוצאה לפועל למחיקת הערות בדבר הליך כנוס הנכסים אשר נרשמו על נכסיו.
אדגיש כי משעה שהודעת העירעור הוגשה אף תוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, ולאחר שהמבקשות נימקו את בקשתן לקבלת רשות כאמור, הרי שבסופו של דבר, הפגם שנפל בהודעת העירעור הוא פגם פרוצידוראלי גרידא, ולא מצאתי במה יגרע חלקו של המשיב מתיקונו של פגם זה.
אשר על כן, יש לראות בהודעת העירעור שהוגשה כבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל.
...
בתשובתו, טען המשיב, בין היתר, כי לא עומדת למבקשות זכות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, וכי היה עליהן להגיש בקשת רשות לערער על החלטה זו. לפיכך, כך נטען, יש לדחות את הערעור על הסף.
אדגיש כי משעה שהודעת הערעור הוגשה אף תוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, ולאחר שהמבקשות נימקו את בקשתן לקבלת רשות כאמור, הרי שבסופו של דבר, הפגם שנפל בהודעת הערעור הוא פגם פרוצדוראלי גרידא, ולא מצאתי במה יגרע חלקו של המשיב מתיקונו של פגם זה.
אשר על כן, יש לראות בהודעת הערעור שהוגשה כבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל.
אשר לעצם מתן הרשות – אני סבורה כי ההנמקה התמציתית, העולה עד כדי היעדר הנמקה, של החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות את בקשת המשיבות להגדלת קרן החוב (כפי שמובא לעיל), כמו גם חשיבות השאלה המשפטית המתעוררת בענייננו בנוגע לאופן מימוש פסק דין המותנה בחיובים שונים, מצדיקות מתן רשות ערעור על החלטת הרשם (וראו בהקשר זה אף את עמדתו של בית משפט השלום אשר ציין בפסק דינו כי הוא אינו משוכנע שראוי היה לקבוע, כפי קבע רשם ההוצאה לפועל, כי מקום בו נקבע בפסק דין חיוב מותנה המחייב בירור עובדתי, נדרש הזוכה לנקוט בהליך משפטי נפרד).
נוכח האמור, אני מקבלת את ערעור המבקשות, ומורה כי החלטת בית המשפט המחוזי ופסק דינו של בית משפט השלום, לרבות סכום ההוצאות שנפסק לזכות המשיב – מבוטלים.
