מחיקת כתב תביעה בלתי שגרתי לפי תקנה 41(א)(4)

הנתבעים טענו כי המנוח נפטר באופן טראגי כ- 4 חודשים לאחר שנחתם ההסכם ולא הותיר אחריו צוואה.

תקנה 41 (א)( 1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018- , מורה כי בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת מקום בו כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה.

מדובר בסמכות שלא נעשה בה שימוש כדבר שבשיגרה, אלא אך מקום בו לא ניתן לתת צו ירושה מלא מבחינת קביעת זהות היורשים (דיני ירושה ועזבון, 196 ).

...

איני מקבלת את עמדת הנתבעים.

נוכח כל המפורט לעיל, אני מורה על מחיקת התנגדות הנתבעים בהעדר עילה.

כפי שפורט בפסק הדין "בנגוד לנמרצות שהפגינו המבקשים עד קבלת החלטות בדבר עיכוב הליכי הפינוי, הרי שמאז עיכוב ההליכים, נראה כי כבר לא אצה להם הדרך לקידום התובענה שהם עצמם הגישו". משכך, ולאחר התראות חוזרות ונישנות, ניתן ביום 23.2.2021 פסק הדין אשר הורה על מחיקת התביעה, במסגרתו נקבע: "בנסיבות אלה, מצאתי לנכון לעשות שימוש בתקנה 41(א) 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, הקובעת כי בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים המפורטים בה ובכלל כך אם:

המבקשים תולים יתדותיהם באמירה כי "אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית" (בר"ע 4015/02 אוקו נ' שמי פ"ד נו(4) 505, 508 (2002).

הידרשות כדבר שבשיגרה לבקשות חוזרות מעין אלה מכבידה, על כן, על יכולתו של בית המשפט ליתן שירות לכלל המתדיינים שבפניו.

יפים לעניינו הדברים שנאמרו בעיניין דומה: "החלטת המחיקה איננה, בשום צורה ואופן, החלטה שניתנה במעמד צד אחד. החלטת המחיקה היא החלטה שניתנה בידיעת שני הצדדים לאחר מתן זכות התגובה והתשובה לתגובה כדרישת תקנה 241 לתקנות סד"א, וכאמור - אף לאחר דיון במעמד הצדדים בבקשה הראשונה שהוגשה, ולאחר מתן ארכות למבקשים על מנת שיבצעו סופסוף את גילוי המסמכים כדין.... משאלו הם פני הדברים, הרי שלא יכולה כלל להתבקש בקשה לביטול החלטת המחיקה לפי תקנה 201 לתקנות סד"א - מאחר ואין עסקינן ב"ביטול החלטה על פי צד אחד". משניתנה החלטת המחיקה, הדרך היחידה בה יכולים היו המבקשים לתקוף החלטה זו היא באמצעות הגשת ערעור לבית המשפט העליון.

...

הכרעה אין מקום להיעתר לבקשות ודינן להידחות.

בהינתן כי במקרה הנדון ניתן פסק דין אשר סיים את ההליך, אזי אין מקום לבקשה לעיון חוזר ודינה להידחות.

סוף דבר מכל אחד מהנימוקים, כל שכן מהצטברותם, הבקשות נדחות.

החלטת בימ"ש קמא מיום 6.6.23: א) בימ"ש ציין כי לקח בחשבון לצורך הכרעה בתיקון שלישי של כתב התביעה גם את העובדה שהתיק ידע מספר עניינים של מהות ושל הליך כפי שפורט בסעיף 4 להחלטה.

התנאים שבימ"ש קמא יכול לצרף למחיקת תובענה כסמכותו בתקנה 41 לתקסד"א תכליתם הראשית להגן על נתבע, ולא על התובע.

תמצית טענות המשיבות 1 ו-3: א) אין מדובר בבקשה שגרתית לתיקון כתב תביעה אלא בקשה שלישית לתיקון כתב תביעה וזאת במסגרת הליך מורכב, ארוך וסבוך, המתנהל מזה כ- 3 שנים.

המבקשת משיקוליה ומשיקולים טאקטיים בחרה להגיש תביעה לסעד הצהרתי ועתה מתוך רצון להשיג פורום "חדש" כדי להיטיב סכוייה בהליך, מבקשת שוב לתקן כתב התביעה ולנסות לבצע "פורום שופינג". ב) הצבת תנאים לבית משפט כתנאי למחיקת התביעה היא בפועל תיקון כתב תביעה מבלי שיתאפשר לנתבעים, צדדי ג' ותובעים שכנגד לתקן כתבי טענות ולהביא ראיות נוספות לאור התיקון.

תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". זאת בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקחות בחשבון גם את האנטרס הצבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השפוטי.

...

בסופו של דבר, על בסיס הנטען נתן בית משפט קמא החלטה מפורטת ביום 22.12.21 ובמסגרתה ניתנה החלטה מפורשת לפיצול סעדים בנוגע ל"סעדים שטרם הגיע מועד החיוב בהם וסעדים שטרם התגבשו".

בית משפט אינו חייב להיעתר לבקשות תכופות של תיקון כתב תביעה בהליך המנוהל בפניו, אשר מצוי בשלב מתקדם יחסית.

לא מצאתי כי זהו המקרה שבו תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניין זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

דיון והכרעה ביום 01.01.21 ניכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") הקובעת: "41. (א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1)כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה; (2)מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית; (3)התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להמנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נימנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט; (4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהוה מעשה בית דין.

בעיניין אבייב מדובר במועדון בו יש גם סלקציה וגם שתיית אלכוהול ועימותים פיזיים הנם שם עניין שבשיגרה ולכן על הנתבעת שם היה לצפות למקרים שכאלו ולהדריך את עובדיה כיצד לנהוג.

משכך אני מקבל את טענת ההגנה להעדר עילה מורה על סילוק התביעה על הסף לפי הוראות תקנה 41 לתקנות.

...

הצדדים הגישו תחשיבי נזק ובית המשפט נתן הצעה לצדדים אשר לא השתכללה לכדי הסדר פשרה ואין מנוס מלהכריע בתיק זה על פי הדין.

משכך, הגעתי למסקנה שהמשך דיון בתובענה היא הכבדה לא הגיונית כלפי הנתבעים וגם נוגד את האינטרס הציבורי כאמור, ויש למנוע את המשך הדיון בתובענה מסוג זה בכדי למנוע בזבוז משאבים ונזק מצרפי לכלל האזרחים שממתינים לתורם בבתי משפט (ויצטרכו להמתין עוד יותר עקב מצב החירום במדינה שהביא לביטול מאות דיונים בשבוע!).

משכך אני מקבל את טענת ההגנה להעדר עילה מורה על סילוק התביעה על הסף לפי הוראות תקנה 41 לתקנות.

התובע ישלם הוצאות בסך 5,000 ₪ לנתבעות 2,3, תוך 30 ימים מהיום.

כתב תביעה בלתי שיגרתי, שאינו יכול להתברר במתכונתו הקיימת.

סוף דבר: באין מענה מספק מצד התובעים, הרי שהתביעה נמחקת, כסמכות בית המשפט בתקנה 41(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, זאת שעה שהחברה (התובעת 1) אינה יכולה להגישה, ואת תביעתה שלה לא ניתן להפריד מתביעת בעלי מניות הרוב.

...

יוער כי ניסיונם של אדרי ואלמוג לעקוף בעיה ברורה זו של ייצוג החברה בידי ציון בכתב התביעה המתוקן (בעקבות החלטתי הקודמת) שלפיו החברה מיוצגת בידי עו"ד דביר "ולחילופין באמצעות בעלי המניות או הדירקטורים מר דוד אלמוג וגב' רחל אדרי" הוא ניסיון נטול נפקות.

מן האמור עד הנה עולה כי לפנינו אחד המקרים החריגים שבהם ניתן לומר על אתר כי אין לפנינו תאגיד שנתן את הרשאתו לניהול התביעה בשמו, ואין לאפשר את ניהול ההליך בשמו (ראו: עניין בלובבנד, והשוו: ת"א (כלכלית) 14580-09-18 Sabros International Corp נ' תל-סאן בע"מ (8.9.2019)).

בנסיבות המקרה כאן, הרי שכל עוד לא הקדימו בעלי המניות תביעה לסעד הצהרתי שיכיר בכך שהחלטות ניתן לקבלן בדעת רוב, כל עוד לא ניתן סעד שכזה, וכל עוד לא התקבלה בעקבות האמור החלטת האורגנים המוסמכים לעניין הגשת התביעה והייצוג, אין לאפשר את ניהול התביעה.

סוף דבר: באין מענה מספק מצד התובעים, הרי שהתביעה נמחקת, כסמכות בית המשפט בתקנה 41(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, זאת שעה שהחברה (התובעת 1) אינה יכולה להגישה, ואת תביעתה שלה לא ניתן להפריד מתביעת בעלי מניות הרוב.