מחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה

הנתבעים כולם מכחישים בכתבי ההגנה מטעמם את טענות התובע וטוענים למחיקת התביעה על הסף בהיעדר עילה, שכן התובע לטעמם אינו יכול לתבוע את ניזקי החברות, כן טוענים הנתבעים להתיישנות, שהוי ומעשה בית דין.

...

גם לגופו של עניין טוענים הנתבעים שדינה של התביעה להידחות באשר התובע הוא זה שרימה אותם, הנתבע-3 הגיש נגד התובע תביעה שכנגד על סך של 2,600,000 ₪.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומכלול הנסיבות באתי לידי מסקנה שיש להטיל על התובע ערובה להוצאות הנתבעים, בשים לב לשלב בו נמצא ההליך והמהלכים העומדים הפרק.

בנסיבות דנן, סבורני שהאיזון הראוי, בשלב זה, הוא בחיוב התובע בהפקדת ערובה בסכום של 100,000 ₪, אשר יבטיח הוצאות הנתבעים כולם ככל שידחה ההליך.

בת"א (חי') 24649-02-20 עופר לוי נ' עו"ד זיו לוטן (פורסם ביום 6.2.22), סוכם הכלל בדבר מחיקת תביעה על הסף בהיעדר עילה: "...כל עוד קיים סיכוי כי במידה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו, לא תסולק התביעה על הסף. מנגד, מקום בו אפילו יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות אשר פרש בכתב התביעה, הוא לא יזכה בפסק הדין, משום שאין לצידו חוק המטיל על הנתבע את החובה לעשות כן, יש למחוק את כתב התביעה על הסף בהיעדר עילה... העידר העילה צריך להיות גלוי וברור על פניו, מכתב התביעה עצמו, ללא חקירה ודרישה בעובדות ". עוד נפסק, כי מקום שהכרעה בבקשה לסילוק על הסף מחייבת בירור מורכב, וצלילה לנבכי העובדות "הדבר מצדיק, על דרך הכלל, לדחות את הבקשה ולבחון את הטענות המועלות במסגרת ההליך גופו" (רע"א 1099/21 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ ואח' (פורסם ביום 17.11.21) ; יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 385-384 (מהדורה שביעית, 1995)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עוד עתרו הנתבעים להורות על מחיקת התביעה על הסף בהיעדר עילה והיעדר יריבות.

...

חלק ניכר מהשאלות התייחס להיבטים שהינם בגדר הרחבת חזית מצד התובעת שאין בכוונתי להידרש לה ומשלא מצאה התובעת להגיש חוות דעת מטעמה לא ברורה לי טרונייתה כלפי הנתבעים או מי מהם בהקשר זה. בהעדר חוות דעת מטעם התובעת או ראיות מהימנות אחרות הרי שכל טיעונה במישור המשפטי, התכנוני והמקצועי נותר חסר בסיס עובדתי ומשפטי ואני דוחה את כל טענות התובעת בהקשר זה. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי על בסיס האמור עד כה, לא מצאתי להידרש ליתר טענות הצדדים.

למען הסר ספק - כל טענות התובעת נדחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

באשר לנתבע 1: הנתבעים מתבססים על סעיף 6(ג)(3) לחוק השכירות והשאילה, שלפיו חייב היה התובע כשוכר לתת לנתבע 1 כמשכיר היזדמנות סבירה לבדוק ולתקן את אי-ההתאמה במושכר, ומשלא עשה זאת, דין התביעה להמחק על הסף בהעדר עילה.

...

התובע מעלה בסעיף 2 לתשובתו לבקשת הסף טענות עובדה נוספות וחדשות (בדבר מצג רלוונטי לפיו הדירה המושכרת כן הייתה בבעלות הנתבעת 2 ובדבר מגעים רלוונטיים שקוימו עם נציג הנתבעת 2), אך אין בידי לקבל טענות אלו, מאחר שטענות אלו אינן רלוונטיות ואינן קבילות/תקפות: ראשית, הטענות לא נטענו בכתב התביעה ומדובר לכאורה בהרחבת חזית אסורה (וכידוע בקשת הסף מוכרעת עפ"י לשון כתב התביעה); ושנית, הטענות נטענו ללא כל תצהיר ואסמכתא.

בקשת הערובה - נדחית אין צורך לחזור ולצטט כאן את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית המוכרת והמושרשת היטב בפסיקת בית המשפט העליון.

חזקה על הנתבעים שהם מכירים את קהל היעד שלהם ואת הלקוחות שהם משכירים להם דירה מיוחדת ויקרה זו. אין בידי לקבל את טענות הסף שטענו הנתבעים גם במסגרת בקשה זו, משדחיתי מעלה את בקשת הסף המקבילה שהגישו הנתבעים.

סיכום שתי הבקשות נדחות.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות הבקשות בסך 6,000 ₪, ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.

בת"א (חי') 24649-02-20 עופר לוי נ' עו"ד זיו לוטן (פורסם ביום 6.2.22), סוכם הכלל בדבר מחיקת תביעה על הסף בהיעדר עילה: "...כל עוד קיים סיכוי כי במידה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו, לא תסולק התביעה על הסף. מנגד, מקום בו אפילו יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות אשר פרש בכתב התביעה, הוא לא יזכה בפסק הדין, משום שאין לצידו חוק המטיל על הנתבע את החובה לעשות כן, יש למחוק את כתב התביעה על הסף בהיעדר עילה... העידר העילה צריך להיות גלוי וברור על פניו, מכתב התביעה עצמו, ללא חקירה ודרישה בעובדות ". עוד נפסק, כי מקום שהכרעה בבקשה לסילוק על הסף מחייבת בירור מורכב, וצלילה לנבכי העובדות "הדבר מצדיק, על דרך הכלל, לדחות את הבקשה ולבחון את הטענות המועלות במסגרת ההליך גופו" (רע"א 1099/21 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ ואח' (פורסם ביום 17.11.21) ; יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 385-384 ( מהדורה שביעית, 1995)).

...

" השיקולים שנשקלו בפסיקה בהקשר זה, מתחלקים לשני סוגים מרכזיים- סיכויי התביעה להתקבל או להידחות; הסיכוי או הסיכון שהתובע לא ישלם את ההוצאות שיפסקו לטובת הנתבע, אם התביעה תידחה.

עם זאת, באיזון בין האינטרס להבטיח את הוצאות הנתבעת, אם תידחה התביעה נגדה, לבין האינטרס לאפשר לתובע, מעשית, את זכות גישה לערכאות , בהתחשב בנתונים שלפני, יש לדחות את הבקשה.

לאור האמור לעיל, שתי הבקשות נדחות.