מחיקת בקשה לפירוק מקרה של חברה חקלאית בצפון

למען שלימות התמונה, יצויין כי בגין הארועים מושא התביעה הגישו התובעים שני הליכים קודמים: האחד, הוגש ביום 19.2.15 לתשלום סכום של 15,800 ₪; וביום 25.2.16 נעתרה כבוד הרשמת לבקשה מוסכמת למחיקת התביע,ה ללא צו להוצאות (ת.א 46775-02-15).

מסקנה זו עולה מלשונו המפורשת של המסמך כמו גם תכליתו (ולעניין פרשנות חוזה ראו: רע"א 3961/10, המל"ל נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, פ"ד סה (2) 563 (2012) – להלן "ענין סהר"; ע"א 1536/15 פז חברת הנפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסמה בע"מ (8.2.18); ע"א 87/15 נורדן נ' גרינברג (16.10.17); ע"א 8300/15 רשות הפיתוח נ' לבניין מוצרי מלט בע"מ (29.8.17); ע"א 7869/14 ד.ר ליה יזום והשקעות בע"מ נ' מסוי מקרקעין (9.3.17); ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני (23.5.16); ע"א 643/14 מנהל עיזבון שבו נ. ג'ראיסי (27.05.15)).

בחינת נסיבות חתימת המסמך תומכת אף היא במסקנה זו. התובע שב והעיד לפני כי (ראו: בעמוד 9 לפרוטוקול שורות 8-10): "... אמרו שאם אני אמשיך להתקרצץ על כל הסעיפים אני אחיה בדירה בשכירות והיתה לי תינוקת בת 3 חודשים, השכרנו דירה, ואם הייתי מחכה לכל התיקונים הייתי מחכה עוד שנתיים." ובהמשך (בעמוד 10 לפרוטוקול שורות 1-3): "ת. הובטח לי שאקבל פיצוי מחברת שתית באמבטיה כולל אמבטיה שצריך להחליף שהם שרטו אותה, לאחר מכן אמר לי הסמנכ"ל שהוא פה שהוא לא בקיא שצריך לפרק הרבה דברים שם והם לא מוכנים לעמוד בכך." (וראו גם: עמוד 12 לפרוטוקול שורות 7-10).

כבר צוין בפסיקתו של בית משפט זה כי "מעמדו של הקונה, מבחינת כוח המיקוח והתמרון ונסוח החוזה אינו זהה, בחלק ניכר של המקרים, לזה של בונה הדירה אף אם אין נזקקים לחוזה אחיד והמחסור במצרך ומחירו הגדל והולך יוצרים תלות רבה במצבים מזדמנים אשר בהם חופש הבחירה של הקונה הולך ומיתמעט. משמע, מדובר על מערכת יחסים בה נעדר לעתים קרובות מדי הבסיס של שויון המעמד והאיזון בין הצדדים הכורתים את החוזה" .

הוא הדין, אם הייתי מוצאת (ולא היא) שהסעד שהתבקש בסיכומים, אינו הסעד שהתבקש בתביעה, באשר על פניו היתקיימו במקרה דא שלושת התנאים הנדרשים לשם כך (והשוו: ע"א 7731/11 צוריאל אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' אביטן (15.8.13); ע"א 2235/18 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב (7.4.19) על האסמכתאות נזכרות בה- להלן "ענין לזרוב").

...

על כן, דין הטענה להידחות.

לסיכום פרק זה - עומד על סכום ב'מעוגל' של 15,777 ₪ נכון למועד עריכת חוות הדעת (2.10.18).

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את כל הסכומים המפורטים להלן: - סכום של 15,777 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 2.10.18 ועד התשלום בפועל; - סכום של 3,500 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל; - שכר טרחת עו"ד בסכום של 4,500 ₪, אשר ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצדדים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 02 ינואר 2018 פר"ק 6756-09-17 שטיבל בעמ נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' מספר בקשה בעיניין: ובעניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999 פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983 החוק הפקודה ובעניין: ג'ברי יבוא והפרצת מזון (1998) בע"מ ח.פ 512700493 ע"י ב"כ עוה"ד ר. פינגרר ואח' החברה ובעניין: ובעניין: שטיבל בע"מ – טחנות קמח ח.פ 51010905 ע"י ב"כ עוה"ד ע. אטיאס ואח' כונס הנכסים הרישמי המבקשת הכנ"ר בשם החברה: עו"ד רן פינגרר בשם המבקשת: עו"ד עפר אטיאס פסק דין

בסעיף 4א ו4ב להסדר הגישור התחייבה המבקשת לפעול לגביית החוב המוסכם אך ורק מהמשיבה ונכסיה, בדרכים הקבועות לכך בדין, והתחייבה שלא לפעול, בכל מקרה, לגביית החוב המוסכם או חלקו מיתר הנתבעים האחרים, מבעלי המניות במשיבה או נושאי משרה בה, וזאת במישרין או בעקיפין, גם במקרה של פירוק המשיבה או חיסולה, או במסגרת הרמת מסך או טענות למירמה או במסגרת כל עילה הקיימת בדין או שתווצר בכל זמן כלפי מי מהנתבעים, בעלי המניות או נושאי המשרה או בעלי התפקיד בחברה.

לטענתה, משלא נתנה הסכמתה לוותר על החסיון שהוענק לה על דברים שנאמרו ומסמכים שהוצגו בהליך הגישור, אין לשמוע עדויות בעיניין זה, ויש למחוק מתצהירו של סאמי סאלח מטעם המשיבה את אותם סעיפים, בהם לשיטתה יש היתייחסות לפרטים שהוחלפו בהליך הגישור בין הצדדים, ובכללם סעיפים 3.4, 3.5, 4.2, 4.3, 4.5, 4.6.

כאשר אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון ההסכם, יפורש ההסכם בהתאם ללשונו (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"); ע"א 4628/93‏ ‏ מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006)).

...

שנית, קביעה גורפת כי אין לאפשר לצדדים להביא ראיות לאומד דעתם ולפרשנות הראויה להסכם הגישור בהתאם לאומד דעתם עלולה להביא במקרים רבים לעיקור ההסכם מכל תוכן, מקום שלשון ההסכם עצמה אינה ברורה דיה.

מהכללים האמורים ניתן לקבוע, כי במקרה שבו הסדר הגישור ופרשנותו הם שעומדים במחלוקת בין הצדדים, אין לראות בעמדותיהם באשר לאומד דעתם בעריכת ההסכם, כחוסים תחת הגנת אי הקבילות, ובמקרים המתאימים ניתן להורות אף על הסרת החיסיון, וקביעה כי הדברים קבילים, ככל שאלה חיוניים להוכחת אומד דעת הצדדים, וכי לא ניתן להגיע לפרשנות ראויה של ההסכם בלעדי מידע זה. אשר על כן, הבקשה לפירוק החברה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ההליך בסך 20,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא 14 ינואר 2020 חדל"ת 61922-09-19 יקב בן זמרה בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' מספר בקשה בעיניין: חברת יקב בן זמרה בע"מ ח.פ 513608463 החברה ובעניין: ובעניין: עו"ד ענבל הלחמי – ריבן, בעלת תפקיד לניהול החברה 1. יוסף אשכנזי 2. בוז'ו חקלאות ומים בע"מ המבקשת בעלי המניות ובעניין: בנק הפועלים בע"מ המבקש ובעניין: הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פירעון ושקום כלכלי הממונה החלטה

לשיטתה, בעלי המניות (אשכנזי וחברת בוז'ו) מבקשים לנהל את הסיכסוך ביניהם על גבם של הנושים ולזכות בעיכוב הליכים נגד החברה עד הכרעה בסכסוך ביניהם ולכך לא ניתן לתת יד. אשכנזי וחברת בוז'ו, אשר עומדים בחזית אחת בכל הנוגע לבקשה העומדת להכרעה לפניי, טענו כי אין מקום למתן צו לפתיחת הליכים בעיניינה של החברה ואין מקום להורות על פירוקה או על מכירת העסק כעסק חי במסגרת צו הקפאת הליכים.

דיון והכרעה נוכח הנסיבות המיוחדות של מקרה זה עיכבתי את מתן החלטתי זו במשך כחודשיים וחצי מתוך תקווה, כי תנתן החלטה על ידי בית המשפט העליון שיהא בה כדי ליפתור את הסיכסוך בין הצדדים, או שיהא בה כדי לקדם פיתרון שיאפשר את המשך פעילות החברה והיקב.

זאת ועוד, לא ניתן להשלים עם מצב שבשל סיכסוך בין בעלי המניות, חובות העבר לנושים אינם משולמים, הנושים אינם יכולים לנקוט בהליכי גבייה נגד החברה והם אף אינם יכולים להגיש תביעת חוב, שכן בקשת הפרוק שהגיש בזמנו אשכנזי נמחקה נוכח העברת הסיכסוך בין בעלי המניות להליך בוררות.

...

  אני מורה כי במהלך תקופת ההפעלה והחל ממועד מתן צו זה לפתיחת הליכים וכן כל עוד הצו בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית המשפט.

אני מורה כי בתקופת ההפעלה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.

  אני מאשר לנאמנת לגבש תכנית הבראה מפורטת לחברה, וכן לגבש הצעה להסדר נושים, לרבות תכנית הבראה על ידי מכירת החברה או העסק כעסק חי. לצורך כך הנני מסמיך את הנאמנת לפרסם הזמנות לקבלת הצעות לרכישת החברה או העסק כעסק חי.   נאמנת תגיש דו"ח מפורט תוך 60 ימים מהיום, וככל שתמצא כי ניתן לשקם את החברה וניתן להגיע להסדר, תתייחס למועד הנכון והמתאים, לדעתה, לכינוס אסיפות נושים.

בית משפט השלום ברמלה 02 יולי 2018 תא"מ 14776-02-18 האחים מכלוף ע. חקלאות בע"מ נ' מ.נ. עבודות גינון ופיתוח בע"מ מספר בקשה:2 בפני כב' הרשם הבכיר נועם רף מבקשת מ.נ. עבודות גינון ופיתוח בע"מ משיבה האחים מכלוף ע. חקלאות בע"מ החלטה

לאחר פריסת הדשא, עריית אופקים ביקשה מהמבקשת לפרק את הדשא בטענה שהדשא באיכות ירודה מאוד.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם." בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בית המשפט: "בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול (ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) (פורסם בנבו))." המבקשת מאשרת קבלת כתב התביעה.

ככל שעסקינן בשאלה האם יש לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, ההלכה שהשתרשה קובעת: "כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהמנעותו להיתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות. אלא, שהדברים אמורים בבעל דין שהתרשל ולא בבעל דין אשר מדעת היתעלם מההליך המשפטי וגילה יחס של זילזול כלפי חובתו כבעל דין. במקרה כזה, רשאי השופט לדחות את הבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, על אף סכוייו של הנתבע להצליח בהגנתו (השוו: ע"א 625/68 מיפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד כג(2) 721 (1969) וההפניה שם)." ר' רע"א 6905/11 גולדנברג נ' רובנר ואח' (פורסם בנבו).

זאת ועוד, מעיון בבקשה לביטול פסק הדין איני סבור שעסקינן במקרה של "הגנת בדים" וקמה למבקשת "הגנה לכאורה". לאור המפורט לעיל, פסק הדין מיום 9.4.18 מבוטל בזאת.

בשלב זה התיק ייקבע למעקב המזכירות למחיקה מחוסר מעש ליום 30.10.18.

...

בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיא אביבית נחמיאס מבקשים: 1.ח.נ 2.מ.נ 3. מ.י 4.ה.י ע"י ב"כ עו"ד חיים פרוכטר משיבים: 1.א.א 2. פ.ב ז"ל ע"י ב"כ עו"ד א'א' 3. נ.ד 4.האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון בעיניין המנוחים: 1.נ.נ (המנוחה) 2.ד.נ (המנוח) החלטה

ביום 19.12.16 התביעה נמחקה בהיעדר יכולת לבצע פירוק שתוף בנכס באותה העת, משלא הוכחו זכויותיו של המנוח בנכס.

בנוסף ניתן לשימושם שטח של כחמשה דונם (חלקת מגורים+ שטח חקלאי המצורף לה) הידועים כמגרש מס' 3, ברשימת מיגרשי הישוב.

זכויות המנוחים במקרקעין, תועברנה ליורש המרבה במחיר, בהתאם לסעיף 113 לחוק, כאשר במקרה ספציפי זה, בהיעדר יכולת להעריך את גודלו של הנכס, מהות הזכויות (כפי שתואר לעיל, גודל הנכס הוא פונקציה של מהות הזכויות) ושוויו של הנכס, אין רלבאנטיות לתנאי לפיו ההצעה "לא תפחת ממחיר השוק". בהקשר זה יוטעם כי כלל הצדדים סברו כי יש להעביר את הזכויות בנכס ליורשים בלבד (גם אם תוצע הצעה נמוכה), ואף מטעם זה, אין רלבאנטיות למחיר השוק, שכיום לא ניתן להעריכו, וממילא מכירה פומבית איננה עומדת על הפרק.

...

לטענתם אין מנוס ממינוי מנ"ע להסדרת זכויות המנוחים בנכס.

לסיכום ציין מנהל העיזבון כי לא נמצא כל מסמך המעיד כי למנוחים מגיעה נחלה או משק עזר או בית מקצועי במושב, וכי מאז 1963 משפחת נ' לא נכללה בין בעלי המשקים.

יחד עם זאת, במבוי הסתום שנוצר, אין מנוס אלא להורות על מכירת המקרקעין בדרך של התמחרות בין היורשים.