מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשל קיומן של בקשות דומות

לחילופין מתבקש בית המשפט להורות על עיכוב ההליכים בתיק מחמת הוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות ולנוכח קיומו של 'הליך תלוי ועומד' (lis alibi pendens) העוסק בשאלות דומות לשאלות המתעוררות בהליך זה. הרקע לבקשה ביום 23.06.2020 הגישה המבקשת, חברת 'אברהם ברק ושות' שירותי ייעוץ', את בקשתה המקורית לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה לפרטים מטעים, הטעה ואי גילוי במסגרת פירסום של תזרים מזומנים חזוי שביצעה המשיבה 1, קבוצת דלק בע"מ (להלן גם : "החברה"), באופן וולונטרי, ביום 8.3.2020 ולאי סבירות התזרים שפורסם.

(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובילבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי היתקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.

...

אשר על כן, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

אשר על כן, גם דין בקשה זו להידחות, ככל שהיא נסמכת על הוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל, הבקשות לסילוק על הסף מחמת הפרת החלטת בית המשפט בנוגע לתיקון בקשת האישור ומחמת השתק שיפוטי והבקשה לסילוק ההליך או עיכובו לנוכח הוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות - נדחות.

גם פלאפון טוענת כי יש למחוק את בקשת גרביץ בשל קיום הליך דומה קודם, קרי בקשת הס, אשר מעורר את אותן שאלות של עובדה או משפט העולות מבקשת גרביץ.

הכרעה סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב ביחס לאופן בו הוא רשאי לפעול כאשר מוגשות מספר בקשות אישור, אשר מעוררות שאלות משפטיות ועובדתיות דומות או זהות.

(1)   לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר; (2)   לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפיסקה (1), ובילבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהיתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור; [.

...

] לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את בקשת פלאפון ובקשת הס, באשר בקשת גרביץ המאוחרת "נבלעת" בבקשת הס המוקדמת יותר.

בקשת הס רחבה יותר וכוללת את הקבוצות בבקשת גרביץ המתייחסת בקבוצה הראשונה רק למי שהזמין מהמשיבה חבילת תקשורת לחו"ל. לאור כל האמור לעיל נמצא כי יש להורות על מחיקת בקשת גרביץ אשר "נבלעת" בתוך בקשת הס. גרביץ ישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ פלאפון בסך כולל של 7500 ₪.

לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.12.2021 (השופטת א' נחליאלי חיאט) ב-ת"צ 1358-08-21, שבה הורה על מחיקת בקשה לאישור תובענה כייצוגית מכוח סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק).

שלישית, נטען כי לקוחות חדשים שהצטרפו לשירות המקוון של שופרסל קיבלו ערכת הצטרפות המוצגת כ"חינמית", וחויבו עבורה שלא כדין בסכום של 9.90 ש"ח. עילות התביעה המפורטות בבקשת הררי הן הפרת חוזה וחוסר תום לב בעמידה על זכות הנובעת מהחוזה, בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים); קיומו של תנאי מקפח בהתאם לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982; והתעשרות שלא כדין בנגוד להוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979.

ביום 24.11.2021 הורה המותב שדן בבקשת דהן (השופטת ע' ברקוביץ) על העברת הדיון בה למותב הדן בבקשת הררי, בהתאם לסעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות ומאחר שבקשת הררי היא הקודמת בזמן מבין השתיים.

ההחלטה נושא העירעור ביום 7.12.2021 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, שבה הורה על מחיקתה של בקשת דהן.

הסעיף קובע איפוא מנגנון שמסדיר מצב דברים שבו הוגשו מספר בקשות דומות לאישור תובענה כייצוגית; והוא מורה כי בית המשפט שאליו הוגש ההליך המאוחר בזמן רשאי להורות על העברתו לבית המשפט שאליו הוגש ההליך המוקדם, והאחרון יקבע כיצד יתנהל הדיון בהליכים.

...

אשר לטענת הנחת הכמות, יצוין כי בית המשפט המחוזי מצא כי אין הבדל ממשי בין שני ההליכים וכי הקבוצות הנטענות זהות, וקביעה זו מקובלת עלינו.

טרם סיום יצוין כי המערערים הגישו בקשה להוספת ראיה בערעור, היא עמדת היועצת המשפטית לממשלה ביחס להסדר הפשרה בבקשת הררי (להלן: עמדת היועמ"ש); ובהתאם להחלטת הרשמת ש' עבדיאן מיום 19.1.2022, הגישו המשיבים תשובה לבקשה זו. לאחר עיון בבקשה ובתשובה לא ראינו להיעתר למבוקש, זאת בהינתן שאין בכוחה של עמדת היועמ"ש כדי לשנות מהמסקנה שאליה הגענו שלפיה יש לדחות את הערעור.

סוף דבר התוצאה היא שהערעור נדחה בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.

][] בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כבוד השופטת י' רז) בת"צ 11206-09-22 מיום 04.01.2023, בגדרה הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד משיבות 4-2, והותרתה נגד משיבה 1 בלבד – זאת, מבלי למנוע הגשתן של בקשות אישור נפרדות, כנגד כל אחת מן המשיבות.

היינו, ממילא אין בפיצול הבקשה לאישור תובענה כייצוגית לבקשות נפרדות, בשלב זה, כדי למנוע איחודן או שינוי מתוה בירורן בהמשך הדרך – וזאת, בין היתר, בהתייחס למתווים דומים שהוצעו בפסיקותיו הקודמות של בית משפט זה, אליהן אתייחס בהמשך (ראו למשל: בש"מ 6141/12 פסיפיסק מערכות מחשב נ' עריית הרצליה, פסקה 4 (25.11.2012), שם נקבע המתוה בהתייחס לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אך עקרונותיו יפים גם בהתייחס לסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות; עניין בש"א 8226/12 דפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי (30.01.2013) (להלן: עניין דפלומט)).

ואכן, הערכאות השונות לא נותרו אדישות למציאות זו, ובמספר החלטות עמדו הן לא אחת על הקשיים שפורטו לעיל (ראו, מיני רבים: ת"צ (מרכז) 7660-10-08 מזור נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (05.07.2010) – שם נקבע כי אישור גמול ושכר טירחה גבוה עלול להמריץ תובעים להגיש תובענות משוכפלות, תוך עידודם של הסדרי הסתלקות בלתי יעילים; בת"צ (מרכז) 36086-07-11 חרסט נ' ידיעות אינטרנט (19.09.2012) נקבע, כי תנאי מקדמי לכך שתנתן לגיטימציה להגשת הליכים נפרדים נגד משיבים שונים הוא שקיפות לכל אורך ההליך – ובהיעדר שקיפות כאמור, נוהג מגיש הבקשות בחוסר תום לב דיוני הן כלפי בית המשפט והן כלפי המשיבים ; בת"צ (מחוזי ת"א) 60176-01-15 מכללת א.ר. פסגות בע"מ נ' אר. בי. אס ובסייטס בע"מ (21.01.2016( נקבע, כי הגשת תובענה למטרת "ציד ערכאות", מהוה חוסר תום לב; בת"צ (מחוזי חי') 11756-12-17 תלחמי נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ (13.12.2017) נקבע, כי עצם הגשת תובענות ייצוגיות משוכפלות בפער זמנים קצר מאוד חלף הגשת תובענה אחת הנה בגדר "חוסר תום לב קצוני", והיא חותרת תחת החובה לניהול הליך יעיל, הוגן וממצה של תובענות ייצוגיות; בת"צ (כ"ס) 39618-09-17 לוי נ' פיקרש (09.04.2018) נקבע, כי ביזור בקשות לאישור כימעט זהות, מבלי לציין את דבר קיומם של יתר ההליכים, היא היתנהלות בעייתית, שנפל בה פגם דיוני; ובת"צ (נצ' מחוזי) 45924-11-18 רזק נ' עירית כפר סבא (06.08.2020) (להלן: עניין רזק), נקבע כי פיזורן של 48 בקשות לאישור תובענה ייצוגית, שנוסחן זהה ואחיד, על פני שמונה בתי משפט שלום במקומות שונים ברחבי הארץ – היא היתנהגות העולה עד כדי חוסר תום לב; ועוד).

...

לצד זאת, מצאתי אני, כבר עתה, להוסיף במסגרת החלטתי זו מספר מילים בנוגע לסוגיה דנן.

סיכומו של דבר, קיימת לטעמי חשיבות בהתווייתן של אמות מידה ברורות יותר אשר לאופן בירורן הראוי של תובענות מרובות משיבים.

והכל, ככל שיסבור המותב הנכבד שידון בתיק, כי בשלה העת לעשות כן, בגדרי הליך זה. סוף דבר הבקשה נדחית אפוא.

    יפים לענייננו הדברים שנקבעו בע"א 89351/21 דהאן נ' שופרסל בע"מ (15.11.22): "הנחת המוצא הגלומה בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות  היא שאין מקום לניהול הליכים ייצוגיים דומים לפני מותבים שונים – שכן כפל ההיתדיינות אינו יעיל, ואף עלול להוביל לפסיקות סותרות...הסעיף קובע איפוא מנגנון שמסדיר מצב דברים שבו הוגשו מספר בקשות דומות לאישור תובענה כייצוגית; והוא מורה כי בית המשפט שאליו הוגש ההליך המאוחר בזמן רשאי להורות על העברתו לבית המשפט שאליו הוגש ההליך המוקדם, והאחרון יקבע כיצד יתנהל הדיון בהליכים. לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב ובידה להורות על איחוד הדיון בהליכים, מחיקה של אחד מהם או עיכוב ההליכים בו, וכיוצא באלה; ובהתאם לפסיקה בית המשפט נידרש לשקול בהקשר זה את טובת הקבוצה, יעילות הדיון ושיקולי מדיניות נוספים כגון הכוונת היתנהגותם של צדדים להליך ייצוגי...

 כידוע, לערכאה הדיונית נתונה סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב בירורה של תובענה בשל קיומו של הליך תלוי ועומד שבו מתבררת שאלה מהותית דומה (ראה סעיף 6 להחלטת כב' השופטת ברון בעיניין יינות ביתן).

...

(2)   מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב".

    יפים לענייננו הדברים שנקבעו בע"א 89351/21 דהאן נ' שופרסל בע"מ (15.11.22): "הנחת המוצא הגלומה בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות  היא שאין מקום לניהול הליכים ייצוגיים דומים לפני מותבים שונים – שכן כפל ההתדיינות אינו יעיל, ואף עלול להוביל לפסיקות סותרות...הסעיף קובע אפוא מנגנון שמסדיר מצב דברים שבו הוגשו מספר בקשות דומות לאישור תובענה כייצוגית; והוא מורה כי בית המשפט שאליו הוגש ההליך המאוחר בזמן רשאי להורות על העברתו לבית המשפט שאליו הוגש ההליך המוקדם, והאחרון יקבע כיצד יתנהל הדיון בהליכים. לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב ובידה להורות על איחוד הדיון בהליכים, מחיקה של אחד מהם או עיכוב ההליכים בו, וכיוצא באלה; ובהתאם לפסיקה בית המשפט נדרש לשקול בהקשר זה את טובת הקבוצה, יעילות הדיון ושיקולי מדיניות נוספים כגון הכוונת התנהגותם של צדדים להליך ייצוגי...

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.