מחיקת אישומים שהוגשו באיחור

· כך, באחד המקרים שצורף (סומן 1 בנספח לטיעוני ההגנה לטיעוני ההגנה) נמחק כתב אישום והומר להסדר מותנה עניינו של איש מישטרה, אשר תקף אזרחית, שהייתה בתחנת המישטרה והחלה לצעוק ולהניף ידיים תוך שמסרבת לצאת מהמקום, בכך שהיכה בפניה, הפילה ארצה, ובעודה שרועה ארצה – בעט בה. לאחר מכן, הרים אותה והצמיד אותה אל רכב חונה.

בסיום טענותיה של המאשימה נטען, כי אמנם, המקרים אליהם הפניתה ההגנה –"חלקם חמורים יותר וחלקם חמורים פחות" מהמקרה דנן, אך באף אחד מהם לא עמדו בבסיס העבירות יחסי כפיפות שבין סוהר לאסיר והם אינם דומים למקרה זה. עוד נטען, כי נגד האסיר עצמו הוגש גם כן כתב אישום וכי ביטול כתב האישום דנן – עלול להביא "לתוצאה שגויה ביחס לכתב האישום המקביל". לאור כל האמור, מכוח חזקת תקינות הפעולה המנהלית – התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה.

תשובת ההגנה הוגשה באיחור.

...

בסיום טענותיה של המאשימה נטען, כי אמנם, המקרים אליהם הפנתה ההגנה –"חלקם חמורים יותר וחלקם חמורים פחות" מהמקרה דנן, אך באף אחד מהם לא עמדו בבסיס העבירות יחסי כפיפות שבין סוהר לאסיר והם אינם דומים למקרה זה. עוד נטען, כי נגד האסיר עצמו הוגש גם כן כתב אישום וכי ביטול כתב האישום דנן – עלול להביא "לתוצאה שגויה ביחס לכתב האישום המקביל". לאור כל האמור, מכוח חזקת תקינות הפעולה המנהלית – התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה.

עוד ברי כי איחור של 3 ימים בהגשת תגובה של המאשימה, אין בו כדי להוכיח על היתנהלות בעייתית באופן קצוני מצד המאשימה אשר תצדיק הטלת הוצאות.

אחר כל הדברים האלה נותרה קושיה אחת: משעיינה המאשימה במכלול טענותיו המוקדמות של הנאשם, היא בחרה להוסיף נאשמת לכתב האישום (על דרך של הגשת כתב אישום מתוקן), אלא שלמרות הוספתה של אותה נאשמת עמדה המאשימה על הותרת הנאשם במסגרתו של האישום - תוך אמירה שלאחר הרשעת הנאשמת יימחק האישום נגד הנאשם (בקשה מיום 22.7.2019).

...

תובע עירוני צריך לבחון את הבקשה ולשקול אם להיעתר לה. בין אם מוגשת בקשת ביטול (שנדחתה) ובין אם לאו, מקבל הדו"ח רשאי לבקש להישפט (סעיף 229(א)(2) לחוק).

אם הוגשו פניות בכתב לתיק פלילי, גם אם לא לפני סדר הדין, התביעה אינה יכולה שלא לשקול את האמור בהן.

בנסיבות אלה, ניתן לקבל את הטענה, והתיאור הכללי ללא הגדרת תקופה יימחק מהאשום.

בנסיבות אלה, החלטתה של המישטרה להעדיף את גרסת המתלוננת, ולהגיש כתב אישום לפי טענותיה, ולא להגיש כתב אישום לגבי אותו ארוע ישן, לגביו הוגשה תלונה באיחור, שאף היא רצופה סתירות – היא החלטה עניינית וסבירה, שאין בה משום אכיפה בררנית.

...

אשר לטענותיה לגבי מעקבים של הנאשם אחריה המהווים פגיעה בפרטיות, בסופו של דבר מדובר היה בשני אירועים בחנות הסופר בה היא עובדת, ובאירוע אחד בגן הילדים.

נוכח כל האמור לעיל, נמצא כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק מן העבירות של הטרדה טלפונית ופגיעה בפרטיות.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בשתי עבירות של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז 1977, ומזכה אותו מחמת הספק מן העבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק.

ערעור שהוגש על ידי המערערת נמחק בשל כך שהוגש באיחור.

בעיניינה של המשיבה היתקיימה סדרה של טעויות בהתנהלות המערערת – החל באי המצאת התראה כנדרש, מה שהביא ביום 19.3.2019 לביטול כתב האישום קודם שהוגש נגד המשיבה בשנת 2017 בעבירה של אי ציות; בהמשך, מספר חודשים לאחר מכן ביום 8.7.2019, במסירת התראה שלא בעבירה הנטענת; בהמשך, ביום 15.7.2019 בחקירתה של המשיבה בעבירה אחרת מזו שבגינה הוגש כתב האישום; ולבסוף ביום 24.11.2019 בהגשת כתב אישום בעבירה אחרת מזו שעליה נחקרה.

...

דיון והכרעה דין הערעור להידחות.

כאמור, בית-משפט קמא הורה על מחיקת כתב האישום, מן הטעם שלמשיבה נמסרה התראה בגין עבירה שונה מזו שבה הואשמה בסופו של דבר, וזאת בהיעדר אינדיקציות לכך שהמשיבה הייתה מודעת לנושא אי הציות.

ראוי לאפשר לחשוד בכלל ולמשיבה בפרט, למסור גרסתה בעבירה בה היא חשודה, מבלי שתלוי ועומד נגדה כתב אישום, במיוחד נוכח סדרת הליקויים והכשלים שהיו בעניינה, כשמנגד קשה לראות איזה נזק משמעותי ייגרם, אם בכלל, מביטול כתב האישום, בפרט כאשר ביטול כתב האישום אינו מונע הגשתו מחדש במידת הצורך, ככל שהמערערת תמצא לנכון לעשות כן. אשר על כן, הערעור נדחה.

לפני בקשת ההגנה למחיקת כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, אליה מיתנגדת המאשימה.

בכל הנוגע לטענה המקדמית המתייחסת לנושא הדיסק, הרי שמאחר וניתן כאמור לידון בשאלה בהתבסס על ההסכמות העובדתיות בין הצדדים, יש לבוחנה בהתאם לעקרונות שנקבעו בסוגיית ההגנה מן הצדק בפסק דינו המכונן של בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 4855/02‏ מדינת ישראל נ' בורוביץ, (פ''ד נט(6) 776) (להלן: עניין בורוביץ) בהתאם לעניין בורוביץ בחינתה של טענת הגנה מן הצדק תערך בשלושה שלבים.

...

בהתאם לסעיף 152(א) "לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו" סעיף 156 לחסד"פ מורה:" לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה..." שילוב שני הסעיפים מביא לעניות דעתי למסקנה כי כרונולוגית יש לדון ראשית בטענה המקדמית ורק אם נדחתה ובכפוף לכפירת הנאשם בעובדות נשוא האישום, לקבל את ראיות התביעה.

לאור הניתוח דלעיל, הרי שלהבנתי לא עולה הפגם הכרוך בכל הקשור לדיסק, עילה לביטול כתב האישום או חלקו מכוח טענת הגנה מן הצדק בהתבסס על סעיף 149(10) לחסד"פ. לאור כל האמור לעיל הרי שעל הנאשם להשיב לאשמה כנגדו במסגרת דיון הקראה.