מחיקה על הסף בתקנות סד"א החדשות

תקנה 4 לתקנות סד"א החדשות אוסרת לבצע פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון , עלותו ומורכבותו ורואה בפעולה שכזו משום שימוש לרעה בהליכי משפט .

תקנה 41(א) לאותן תקנות מורה למחוק על הסף תביעה קנטרנית וטורדנית .

...

לאחר עיון בכל מסמכי התיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להימחק על הסף תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה הן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ותביעה קנטרנית , והן בשל אי תשלום אגרה מספקת , מהטעמים שיפורטו להלן .

על כן , אני מורה על מחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה ושימוש לרעה בהליכי משפט ומחייב את התובע לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ .

ראשית אפנה להלכה הידועה לפיה על בית המשפט לנקוט זהירות רבה בבואו לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לדחות או למחוק תביעה על הסף – פעולה המונעת בירור תובענה לגופה, תוך הגבלה מסוימת של זכות הגישה לערכאות, והיוצרת מעשה בית דין אשר חוסם את התובע מכאן ולהבא (בכל הנוגע לדחייה על הסף).

בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות משנת 2018 תפסה את מקומה של תקנה 100(1) ההיסטורית, תקנה 41(א)(1) המחילה את אותו הסדר, כך שהפסיקה השתגבשה בנושא זה ממשיכה ללוות אותנו.

...

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי טענות הצדדים סבורה אני כי דין הערעור להתקבל, שכן לא היה מקום לדחות התביעה/בקשה על הסף בשונה מקיום דיון לגוף העניין, שבו יובהר ויוחלט האם תנאי האחזקה של החזירים בהם נוקטים המשיבים 1-3 עולים בקנה אחד עם דרישות החוק והתקנות הרלבנטיות, כאשר העובדה שהמדינה מקיימת פיקוח רגלוטורי (לשיטתה פיקוח יעיל ונמשך) - אין בה כדי לאיין את זכות העמידה של המערערת, ואת האפשרות שהוקנתה לה בחוק להגיש בקשה בהתאם לסעיף 17א' – בקשה שיש לבחון לגוף העניין, תוך כמובן מתן הדעת והמשקל הראוי, בין היתר, גם לעמדת המנהל כאחד מהשיקולים שיובילו לקביעה ולהכרעה האם אכן מתקיימת הפרה של חוק צער בעלי חיים ותקנותיו, אם לאו.

סעיף 17א' מאפשר פניה של כל אחד מהגורמים הנקובים בסעיף ללא תלות האחד בשני וללא כל התניה המלמדת כי ככל שמנהל מבצע פיקוח – לא עומדת לארגון למען בעלי חיים הזכות לפנות בבקשה בהתאם לסעיף זה. אין בידי לקבל הטענה כי הגשת הבקשה בהתאם לסעיף 17א' מהווה ניסיון לבצע תקיפה מנהלית ביחס למשרד החקלאות, אלא יש לראות בכך דרישה אמיתית לבחון האם מתקיימת הפרה של חוק צער בעלי חיים והתקנות הרלבנטיות להחזקת חזירים.

סוף דבר – הערעור מתקבל באופן שפסק הדין שדחה התביעה/הבקשה שהוגשה בהתאם לסעיף 17א' יבוטל, והדיון יחזור לבית המשפט קמא לצורך בירור התביעה/הבקשה לגופה, ובכלל זה, מתן אפשרות למערערת לתקן התביעה/הבקשה ככל שבית המשפט קמא ימצא לנכון כי עליה לעשות כן. המשיבים ישלמו למערערת הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהתאם לכך, ולאור הודעת ב"כ הנתבעים לפיה אין בכוותנם להוסיף את הפרוט הנידרש או לתקן את כתב ההגנה, כיוון שטענותיהם מפורטות דיין ועומדות בכללי הדין ובדרישת הפרוצידורה, התבקש בית המשפט להורות על מחיקה על הסף של סעיפים מתוך כתב ההגנה בהם הועלו טענות הגנה שלא עומדות ברישת הגילוי המוגבר בנגוד לדין, לרבות סעיפים: 15-16, 25-30, 32-38, 59-60 ו-63 לכתב ההגנה וחילופין, להורות לנתבעים למסור פרטים נוספים וטובים יותר בקשר עם טענות אלה שבכתב ההגנה, אשר יגובו בהגשת תצהיר משלים מטעמם.

דיון והכרעה שתי שאלות טעונות הכרעה במסגרת הבקשה שבפניי והן השאלה האם החובה לפירוט עובדתי מוגבר הנדרשת בסעיף 78 לתקנות סדר הדין האזרחי הקודמות מוסיפה לחול אף בעידן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, זאת חרף השמטתה של תקנה 78 לתקנות סדר הדין הקודמות מהתקנות החדשות? וככל שהתשובה על שאלה זו היא בחיוב, האם עומד כתב ההגנה בדרישת הפרוט העובדתי המוגבר.

...

מטעם זה אני סבורה כי מקום בו טענה המצריכה בפרטים נכללת בכתב ההגנה (דווקא), נדרש הנתבע לפרטה כבר בשלב כתבי הטענות, זאת חרף מגבלת היקף כתבי הטענות וחרף מגמת התקנות לפירוט עובדתי מצומצם במסגרתם.

אשר לסעד המבוקש, אני סבורה כי מחיקת חלקים מכתבי טענות הוא סעד דרסטי אשר יש מקום להשתמש בו במקרים חריגים בלבד ויש להימנע ממנו מקום בו ניתן לתקן את הפגם שנפל באמצעות תיקון כתב הטענות.

אשר על כן, אני נעתרת לסעד החלופי שהתבקש ומורה לנתבעים לתקן את כתב ההגנה מטעמם באופן שיושלמו בו הפרטים החסרים בקשר עם הטענות המפורטות בסעיפים 26 ו-28 לכתב ההגנה, זאת בתוך 21 יום ממועד החלטה זו ובהתאם למפורט בסעיף 32 לעיל.

שכן, בהתאם לאמור בהחלטה, טרם נפרש כתב ההגנה ויכול להיות שברגע שתעלנה טענות הגנה שיצדיקו אף מחיקה על הסף של חלק מעילות התביעה ויתברר שהעילות היחידות שתישארנה הן אלו המסורות לבורר, כי אז ייתכן שיש טעם להעלות את הבקשה לעיכוב הליכים פעם נוספת.

עוד טוענים באשר לסעדים הנוספים שבכתב תביעתם, כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מחייבות לכלול את כל הסעדים בכתב תביעה אחד.

...

אני סבורה כי לאחר עיון בכלל החומר המונח לפניי ובהתאם לסמכותי לשנות החלטה דיונית בנוגע לאופן ניהול התיק – האם לפצלו אם לאו לאחר התקדמות בהליך לעומת המועד בו הוגשה הבקשה לסילוק על הסף ובכלל זה האם להידרש למומחה וחקירתו מול מומחה קיים שהוא בורר שהוסכם בין הצדדים (כאשר הבורר רשאי להיחשף גם לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים ולהתמודד עימה)- השאלה בדבר טיב העבודות וסיומן תועבר להכרעת בורר.

ככל שהצדדים מבקשים להרחיב את סמכויותיו נוכח החלטתי או למנותו כמגשר ביתר הנושאים ולהגיש לקבלת תוקף של פסק דין – יודיעו על הדרך בה יבחרו.

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בין הצדדים היתקיים דיון מקדמי בהתאם לתקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א החדשות"), הגישו רשימת עדים מצידם בהתאם לתקנה 62 לתקנות סד"א, וקיימו הליך גילוי מסמכים ותשובה על שאלון.

לאחר הגשת תגובה לבקשת הנתבע מיום 26.6.23, ניתנה החלטה ביום 22.12.23 ובה נקבע בין היתר כך: "הטענות שבבקשה למחיקת התביעה הן טענות הגנה לגופו של עניין, ואינן מצדיקות את סילוקה על הסף של התביעה. יתרה מכך, הטענות לא הועלו בכתב ההגנה מטעם הנתבעת, ובכך הן מהוות הרחבת חזית. ככל שהנתבעת מבקשת להעלות טענות אלו לדיון והכרעה עליה להגיש בקשה לתיקון כתב ההגנה מטעמה". עוד נקבע כי: "אומנם בבקשה מס' 17 עתרה הנתבעת לתיקון כתב הגנה מטעמה, אך הבקשה הוגשה מטעמים אחרים, ולא מהטעמים שהועלו בבקשה למחיקת התביעה על הסף. ככל שהנתבעת תחפוץ לתיקון כתב ההגנה מטעמה כאמור לעיל, תגיש בקשה על כך...". בסוף ההחלטה, נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, אך עד לכתיבת שורות אלו טרם הוגשו כל תצהירים מטעם מי מהצדדים.

התקנות החדשות הסדירו באופן ספציפי את נושא תיקון כתבי הטענות, כאשר תקנה 46(א) לתקנות החדשות קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות ביו השאר בהתנהגותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג". הזרם המרכזי בפסיקת בית המשפט העליון בנושא זה, סבור כי התקנות החדשות הקשיחו את המבחן לתיקון כתבי טענות, כאשר קיימת מחלוקת לגבי מידת ההקשחה.

...

ככל שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בו בכדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשות לתיקון ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח', פ"ד נב (3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פד"י מו(3), 214).

בשים לב לכך שבקשת התיקון הוגשה בטרם החל הליך שמיעת הראיות, שוכנעתי כי ההיעתרות לבקשת התיקון עשויה לסייע בהעמדת הפלוגתאות האמיתיות לדיון ובהכרעה מלאה במחלוקות שבין הצדדים, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, ובשים לב לעקרונות היסוד שבתקנות החדשות, תוך ריפוי מחדלי הנתבע באמצעות פסיקת הוצאות לחובתו.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב ההגנה, ומורה על מחיקת סעיף 40 לכתב ההגנה המקורי והוצאת נספחים 2 ו- 3 שצורפו לו. הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן אשר יכיל התייחסות לבדיקה מיום 26.8.21 ולמכתב כבאות והצלה לישראל מיום 22.6.23, אך לא יכלול טענות נוספות מעבר לכך, וזאת תוך 20 ימים מהיום.