מחזיקים במניות חייבים לגלות על בעלי מניות עם מניות משותפות

טוענת הנתבעת, כי מאחר והתובעת טענה בתביעתה, כי היתה חייבת למצוא עבודה לפרנסת בני משפחתה בסרילנקה ולשם כך יצאה מביתו של המנוח מעת לעת לבצע עבודות נקיון, יש לבחון מהו שיעור ההכנסות של התובעת מאותן עבודות (ר' סעיפים 4-1 לבקשה).

דיון והכרעה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (2012) נקבע לענין זה: "הוראת תקנה 46 (א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון.

בפסק דינו של בית המשפט העליון התבקש בית המשפט להורות על מכירה כפויה של מניות חברה בה החזיקו שני בעלי מניות שלא שורר ביניהם עוד אימון והאחד, כך לטענת השני, פעל ופועל באופן שיטתי לריקונה של החברה המשותפת.

...

איני מקבלת אף את הטענה, כי ניתן יהיה ללמוד מגובה העברות הכספים שביצעה התובעת לבני משפחתה על הקף עבודות הנקיון שביצעה ולהשליך, ממידע זה, על טענתה כי טיפלה במנוח 12 שעות ביום.

בקשת הנתבעת נדחית איפוא.

יוער כי בית משפט קמא (כב' השופט ח' ברנר) ציין בהחלטה מיום 23.5.2010 כי העובדה שהחברה פורקה זה מכבר, ובכל זאת מנהלת נכסי מקרקעין בישראל, מעוררת "תמיהה של ממש". תחילה הוחזקו מניות החברה על-ידי ארבעה אחים ממשפחת קרמנשהצ'י (החייב; אירג' – אביו המנוח של המבקש (להלן: המנוח); האח נורמן (להלן: נורמן) אשר כפי שיתואר ביקש בשלב מסוים לרכוש את המניות; וד"ר השמטולה).

לנוכח התנהלותם של בני מישפחת החייב, ההליכים הרבים שניהלו בקשר עם המניות והחשש לדחייה במימוש המניות עקב כך – היה הנאמן סבור כי החלופה של מכירת המניות היא עדיפה.

בהחלטה נקבע כי המבקש לא הוכיח קיומה של אחת מהעילות שהוכרו בפסיקה לעיון מחדש – שינוי נסיבות מהותי או גילוי עובדות חדשות שארעו לאחר מתן ההחלטה; או שנפלה בהחלטה טעות טכנית באופייה.

החלטה זו אף מנוגדת לעמדת הנאמן והכנ"ר כפי שהיא באה לידי ביטוי בהודעה המשותפת שהגישו ביום 25.1.2023, שתמכה בקיום הליכי פירסום והתמחרות.

המשיב 3 טען כי דין הבקשה להדחות על הסף ממספר טעמים: המבקש אינו צד להליך ולכן אין לו זכות עמידה; המבקש לא הוכיח שהוא יורש של המנוח או שהוא בעל מניות בחברה, ובהשתהותו עד לשלב זה – הוא מנע את בירור הטענות העובדתיות הללו; המבקש בחר להמתין אף שהיה מודע לטענתו להשתלשלות ההליכים, והתמהמהות זו עולה כדי שהוי; וכן מאחר שמדובר בניסיון נוסף של בני מישפחת החייב לסכל את מימוש המניות, באופן המהוה שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

...

על כל האמור יש להוסיף כי האינטרס הנטען של המבקש לרכוש את המניות אינו מצדיק כשלעצמו את המסקנה לפיה יש לנקוט בהליך התמחרות נוסף.

ההחלטות מיום 14.2.2023 – משנקבע כי דין ההחלטה מיום 8.2.2023 להידחות לגופה, אין עוד טעם לדון בהחלטה בבקשה לעיון מחדש שהוגשה על החלטה זו. באשר להחלטה להשלמת הליך המימוש – משנדחו יתר ההחלטות ברי כי גם דינה של החלטה זו, שהיא פועל יוצא של יתר ההחלטות ונובעת מהן – להידחות.

סוף דבר; בקשת רשות הערעור נדחית.

ברקע; תביעה התובעת המחזיקה ב-51% מהמניות בחברה המשותפת, לחייב את הנתבע המחזיק ב-49% מהמניות בחברה המשותפת למכור לה את מניותיו בחברה, כנגד תשלום סך של 165,105 ₪ - בהתאם להערכת שווי המניות שנקבעה על ידי מעריך מוסכם.

בכתב התביעה נטען כי בהתאם להסכם בעלי המניות שנחתם בין הצדדים בשנת 2020 ניתנה לתובעת אופציה לרכישת מניות הנתבע בחברה, ונקבע כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה לגבי שווי המניות הנמכרות ייקבע שווין על ידי מעריך מוסכם, שקביעתו תהיה סופית חלוטה ומחייבת (סעיף 11 להסכם).

התובעת בתשובה דוחה את טענות הנתבע וטוענת כי יש לדחות את הבקשה אשר הוגשה כימעט חודשיים לאחר שניתן הצוו הזמני ושעה שבקשת הנתבע להארכת מועד נדחתה; התובעת טוענת שהיא הודיעה לבא כוח הנתבע עוד ביום 23.5.23 אודות הבקשה וההחלטה לתגובתו; כי לתובעת עילת תביעה מוצקה וטובה, המבוססת על הסכם בכתב והערכת מעריך מוסכם שהוסכם כי תהיה סופית ומחייבת, וכי הנתבע אינו מצביע על טענת הגנה ממשית; עוד נטען לבד מסיסמאות הנתבע אינו מגלה כל נימוק של ממש לנזק בלתי הפיך, וכי אילמלא הצוו הזמני- הנתבע עלול לעשות דיספוזיציה במניותיו ולסכל את העברת המניות לתובעת ואת התביעה.

...

התובעת בתשובה דוחה את טענות הנתבע וטוענת כי יש לדחות את הבקשה אשר הוגשה כמעט חודשיים לאחר שניתן הצו הזמני ושעה שבקשת הנתבע להארכת מועד נדחתה; התובעת טוענת שהיא הודיעה לבא כוח הנתבע עוד ביום 23.5.23 אודות הבקשה וההחלטה לתגובתו; כי לתובעת עילת תביעה מוצקה וטובה, המבוססת על הסכם בכתב והערכת מעריך מוסכם שהוסכם כי תהיה סופית ומחייבת, וכי הנתבע אינו מצביע על טענת הגנה ממשית; עוד נטען לבד מסיסמאות הנתבע אינו מגלה כל נימוק של ממש לנזק בלתי הפיך, וכי אלמלא הצו הזמני- הנתבע עלול לעשות דיספוזיציה במניותיו ולסכל את העברת המניות לתובעת ואת התביעה.

מכל האמור הבקשה לביטול צו המניעה הזמני- נדחית.

הבקשה לעיכוב ההליכים בשל הליך תלוי ועומד במסגרת ת"א 43743-06-22 בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו (המחלקה הכלכלית), נדחית אף היא לאור החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.6.2023 המורה על עיכוב ההליך במחוזי לאור התביעה כאן.

21.2 תוקם חברה משותפת בשליטת אפיסולר, אשר אליה יועברו סימולטאנית, ע"י אפיסולר – 987 המניות הרגילות הנרכשות מהמנהלים המיוחדים, וע"י טרקס – 334 מניות הבכורה באר"י (אשר הוסכם שיהפכו למניות רגילות תוך ויתור על כל דרישה לקבלת דיבידנד בגין העבר) + 15 מניות רגילות של חברת מולטיגרין באר"י, והתוצאה תהיה ש – 100% מניות אר"י יוחזקו ע"י אפיווינד.

כנראה שרק אז התברר למר ניומן ומר הו, (וזאת כיוון שעובדות אלה הוסתרו מהם על ידי פושט הרגל) כי למניות הבכורה זכויות עודפות משמעותיות; כי קיימות עילות תביעה מבעלת מניות הבכורה כנגד בעלי המניות הרגילות; כי קיים חוב עצום בסך של כ – 15,000,000 ₪ אותה חבה חברת אר"י לבעלי מניות הבכורה; כי למניות הבכורה זכויות שלא להידלל ושלא להעמיד את ההון הנידרש לצורך הקמת התחנה החדשה – חוב החל אך ורק על בעלי המניות הרגילות; כי קיימת לחובת בעלי המניות הרגילות הפרה מתמשכת של הסכם המייסדים וכי הפרה זו הביאה לנזק של עשרות מיליוני ₪ לחברת ארי בשל ירידת תעריף החשמל למשך 20 שנה.

כמו כן לבעלת מניות הבכורה, חברת גונתר, זכות סרוב לרכישת המניות הרגילות (באותם תנאים שהוצעו על ידי אפיסולר) וכי כעת בכוונתה לממש זכות זו. עובדות אלה שאינן שנויות במחלוקת כלל ועיקר נתגלו כאמור רק לאחר שהצעת אפיסולר אושרה.

בהיתחשב בכל האמור עד כאן, אני קובע כי בין אפיסולר לבין טרקס ו/או בי קיי ו/או מר שאבי ו/או מר הופשטטר ו/או יעקב שאול הייתה הסכמה בעל פה ובהתנהגות על מתוה מוסכם, לפיו אפיסולר תרכוש את המניות הרגילות של ארי מהמנהלים המיוחדים ותעביר אותם לאפיווינד ובמקביל יעבירו טרקס ו/או בי קיי את מניות הבכורה ועוד 15 מניות רגילות לאפיווינד באופן שלאחר ההעברות האמורות תחזיק אפיווינד בכל המניות של ארי.

...

אני מורה לרשם החברות ולאפיווינד אנרג'י בע"מ לרשום במרשם החברות ובפנקסי החברה כי אפיסולר או מי מטעמה מחזיקה בכל הון המניות המונפק של החברה.

אני מחייב את נתבעים, 2, 3, 4, 5, 9 ו – 10, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות סך של 1,246,669 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 12.7.2017 ועד לתשלום בפועל.

בהתחשב בתוצאות ההליך, מספר הדיונים (22) ואופן התנהלות הצדדים, אני מחייב את הנתבעים 2, 3, 4, 5, 9 ו – 10, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות הוצאות משפט ובכלל זה אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 540,000 ₪.

מלבד העובדה כי אופיר הנו בעל המניות במשיבה, והוא גם בעל המניות בחברת גילגל שמחזיקה ב-50% ממניות חברת אשנר, אין קשר בין החברות, והן אף פועלות באופן עצמאי לחלוטין, ללא כל שתוף בניהול חשבונות או פרויקטים משותפים.

העובדה כי אופיר הוא בעל המניות במשיבה, והוא גם בעל מניות בחב' המחזיקה במחצית מניות חב' אשנר, אינה עושה את המשיבה לחייבת בגין החוב של חב' אשנר כלפי המבקשת 1.

ב- רע"א 8123-18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (11/12/2018), נפסק כי: "הנחת המוצא היא כי הנטל בו נושא מבקש הרשות להיתגונן קל הוא. הוא "איננו נידרש להוכיח את גירסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית", והרשות תוענק לו כאשר "התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה" (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (25.11.1993)).

...

הכרעה לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין ההתנגדות להידחות.

למעלה מן הצורך, אף אם אניח כי ניתן להחיל טענת הקיזוז, אין בידי לקבל את הבקשה.

סוף דבר לאור האמור לעיל, ההתנגדות נדחית.

הנני מורה שפעול תיק ההוצל"פ. המבקשים ישאו בהוצאות משפט המשיבה בסך -.