מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מחויבות הבנק בנוגע לנדל"ן

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם מר ברנע הוא אדם מנוסה בעינייני הנדל"ן, והיפה לגבי מר סלע יפה גם לגביו בשינויים המחויבים.
גם בהמשך סיכומיו ציין מר סלע (בפיסקה 46) לגבי מיסמך נוסף, ההסכם מול הבנק (כשלא צוין באיזה נספח מדובר), כי הוא אינו רוצה להביע עמדה האם החתימה שעל מיסמך זה היא שלו, אם לאו.
...
אינני מקבל את טענת מר סלע בסיכומיו, כי הימנעות המשיבים 5-3 מלעשות שימוש בייפוי הכוח שבידם, על מנת לרשום את הגג הצפוני על שם המבקשות, מוכיחה את גרסתו.
אינני מקבל את בקשת מר ברנע בסוף סיכומיו, כי יש לראות בסיכומיו כמוגשים גם בשם חברת מילי.
כאמור, הצדדים העלו טענות נוספות, שלא מצאתי בהן צידוק לסטות מהמסקנה אליה הגעתי.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי דחה גם את טענת המבקשים לפיה יש להקיש לעניינם מההלכה שנקבעה בע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (9.5.2011) (להלן: עניין סאג'ור)), בקובעו כי בנגוד לעובדות אותו מקרה, בעניינינו אין כל אינדיקאציה לכך שהמבקשים ניכנסו בנעליו של שינפלד מול הבנק או היו בעלי מחויבות לבנק (להבדיל ממחויבות לשינפלד עצמו).
בבקשה דנן טוענים המבקשים כי עניינם מעורר שאלות כלליות הנוגעות לשוק הנדל"ן בישראל באופן כללי.
...
בפסק הדין נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 11.4.2013 (ת"א 164284/09, השופטת א' גזית).
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
למעלה מן הצורך, אציין כי דין הבקשה להידחות גם לגופה.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לסעד זמני אותה הגישו המבקשים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש וחברה בשם א.ט.ג נדל"ן בע"מ (להלן החברה) היו בעליו המשותפים של נכס מקרקעין בגבעתיים (להלן הנכס).
בדעת מיעוט סבר השופט ד"ר ורדי, כי מחצית זו שייכת אף היא לבנק, הואיל והמבקש, כפי שעולה מחומר הראיות ומנסיבות העניין, ידע ולכל הפחות מוחזק הוא כמי שידע, על הסכם הפרעון, ועל כן מחויב הוא לו. לטעמו, אין לראות בשתיקתו של הבנק לגבי הסכם המכר ויתור על יתרת הכספים.
...
עוד קבע אב בית הדין, כי הבנק לא הציב תשתית ראייתית עובדתית ראויה על מנת להוכיח כי המבקש ידע על הסכם הפירעון, כל שכן שהתחייב לאמור בו. לסיכום, נקבע ברוב דעות, כי מחצית יתרת התמורה השייכת לחברה תועבר לבנק, ואילו המחצית השנייה תועבר לידי המבקש.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי אין בידי להיעתר לה. טענות המבקש תחומות למחלוקת שבין הצדדים באשר לפרשנות ההסכמים, ובאשר לטיב היחסים המשפטיים בין הצדדים המעורבים - הבנק, החברה והמבקש.
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כושר ההחזר, כפי שפורט על ידי הבנק לא יכול להיות המקור לתשלום ההלוואות, באשר כל הכנסתה של הנתבעת 4 , בהתאם לדברי הבנק, עמד על כ- 9,000 ₪ בהנחה שהיא תמשיך בעבודתה למרות גילה ומצב בריאותה הלא תקין, וסכום ההחזר עומד על כמחצית מסכום זה. לגבי הנתבעת 5 לא מצאתי כל כושר החזר קבוע, שכן היא לא עבדה ולא עובדת.
בעא (חי') 43233-10-17 נעאמנה פהמי נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (פורסם בנבו,ניתן ביום 26.6.18) נקבע: "64. תכלית חובת הגילוי והנאמנות המוטלת על הבנק הינה למנוע מצבים שבהם אדם מן היישוב יתקשר עם מוסד בנקאי בעיסקה שבגינה הוא עלול למצוא את עצמו בחובות כבדים וזאת בעקבות כך שהעסקה לא היתה ברורה לו כנדרש. בנסיבות אלה נפסק כי ראוי להטיל על הבנק, אשר יחסי הכוחות בינו ובין הלקוח (לרבות הערב) אינם שקולים, חובת גילוי מוגברת על מנת שיכול הלקוח להיטיב לכלכל את צעדיו (ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1998) בע"מ, פ"ד נד(2) 145, 161 (2000)). העוצמה הרבה בידי הבנקים מונעת לעיתים מלקוחות היכולת להיתמודד עם הבנק בצורה שווה. על כן הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השרות, לגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן (ע"א 8611/06 בנק הפועלים נ' מרטין, [פורסם בנבו] פסקה 34 (02.03.2011)." חובת הנאמנות חלה אם כן לא רק עת לקח הלווה את ההלוואה, אלא היא חלה לאורך כל התקופה הכוללת גם "משברים",כפי שראינו במקרה הנידון.
מסכומי התשובה של הבנק עולה כי לא התקבלו שום כספים בהליך פשיטת הרגל שמנוהל כנגד הנתבע 2, למרות שעל פניו עולה מחומר הראיות בתיק שקיים נכס נדל"ן למימוש.
...
ממכלול הראיות עולה כי הנתבעות לא היו מודעות לשרשור חובה של החברה לאותם מסמכים עליהם חתמו ואשר בגינן הפכו הן לבעלות החוב ואילו לחברה לא נותר חוב לבנק.
אינני מקבלת את טענת הבנק שלאחר בדיקה מצא את כושר ההחזר של הערבות כמתאים להחזר ההלוואות.
יחד עם זאת, אני מקבלת את טענת הבנק לגבי "חזקת החתימה" מדובר בשתי נשים שיודעות קרוא וכתוב וקיימת לגביהן חזקת החתימה, דהיינו שהבינו והסכימו למה שחתמו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 16 להסכם נכתב: "אין בהסכם זה ו/או בכל הסכם אחר, לפיו מוקנית לבנק האפשרות לבדוק עניינים הקשורים במצבם של החייב ו/או הערב ו/או רמיר ו/או במצבו של הפרויקט ו/או במינויו של המפקח כדי להטיל על הבנק או על המפקח אחריות ו/או מחויבות כלשהי לגבי מצב הפרויקט ו/או אופן ניהולו כאמור, ו/או עמידתם בהתחייבויות כלשהן כלפי צדדים שלישיים". בהסכם בין הבנק וש.ט.א.י, אין התחיבות של הבנק להמשיך במימון הפרויקט, אם ש.ט.א.י לא יעמדו בתנאים שנקבעו.
ראה להלן גם נחמני בן ארי, קובץ ניהול נדל"ן, הוצאת אוריאן תל אביב תשנ"ח – 1997 עמ' 852 – 851.
...
לסיכום: ברא-נס היה רשאי, בהתחשב בנסיבות, להסתמך על כך שהבנק ישלם את שכר עבודתו, כפי שעשה במשך שנים, מבלי שהיה חוזה בכתב בינו ובין הבנק ובינו ובין ש.ט.א.י לגבי עבודה שביצע בפרויקט, ולפיכך – על הבנק לשלם לברא-נס את תמורת העבודה אשר ביצע.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.
ב) הנתבע ישלם לתובע את סכום התביעה בסך 546,065 ₪ (הסכום כולל מע"מ), בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (17/3/2003) ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו