מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מחובת המפרסם לפרסם בצורה הוגנת וללא הטעיה

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

כשפרדיגמת הנטילה והעמדה הליבראלית ביחס אליה מונחות לנגד עינינו, נוכל לנתח את השאלה העקרונית שבפנינו כעוסקת בפגיעה בציפייתם של מתחרים לכך שלקוחותיהם ירכשו מהם את מרכולתם, ציפייה אשר נפגעת כאשר מתחרה פוגע בצורה שאינה הוגנת בתחרות, למשל באמצעות הטעיית רשם הפטנטים (לעמדה זו, ראו: ע"א 280/73 פלאימפורט בע"מ נ' ציבה-גייגי לטד (לשעבר ציבה לטד), פ"ד כט(1) 597 (1974) (להלן: עניין פלאימפורט)).
כאמור, סעיף 5 לחוק הפטנטים מגדיר היתקדמות המצאתית כך: "היתקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מיקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה...". לנוכח האמור, כאשר פולימורף מסוים היתקבל "בקלות או בצורה ספונטאנית" כתוצאה מהמרה של פולימורף אחר שהיה מצוי בידע הקודם, אזי הפולימורף החדש הוא בבחינת השלכה "מובנת מאליה" של הפולימורף הישן.
מכל מקום, כפי שאבהיר להלן, אני סבור שניתן לבסס חובה שלא להטעות מתחרות בעת הגשת בקשה לפטנט דרך הוראות חוק החוזים ובכלל זה עיקרון תום-הלב, ופשיטא כי ניתן להגיע למסקנה דומה גם ביחס לאיסור הטעיית רשם הפטנטים, בדומה לדרך בה צעד בית משפט קמא.
...
לכן אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיע המשנה לנשיאה ח' מלצר, שלפיה יש לדחות את הערעור שהגישה סאנופי בתיק העיקרי.
המסקנה הנובעת מכך היא שעומדת לאוניפארם זכות לערער על ההחלטה במסגרת הערעור על פסק הדין כולו.
סוף דבר סיכומו של דבר, דעתי היא כי יש לדחות את הערעור של סאנופי, ולקבל את הערעור שכנגד שהוגש על ידי אוניפארם, ומשמע שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן חשבונות וקביעת שיעור ההשבה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"(ג) (1) פירסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פירסומת, יראו בכך פירסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה; (2)   המפרסם פירסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פירסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה" המונח פירסומת מוגדר בחוק הגנת הצרכן בסעיף 1 – "'פירסומת' – לרבות פירסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפירסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;" על פי בקשת האישור המשיבה נימנעה מלבצע גילוי נאות בפירסומיה באתר Ynet באשר להיבטים הפרסומיים בתכנים אלו.
בהקשר זה, ביקש היועץ המשפטי לממשלה לציין מחקר שנערך לאחרונה על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן – מחקר הרשות להגנת הצרכן), במסגרתו נערכו שני נסויים שמטרתם לבחון את היכולת של הצרכנים לזהות פירסום הנחזה ככתבה עיתונאית – ובפרט את השאלה האם גילויים מסוימים הם שמושיים יותר מאחרים.
מהאמור עולה כי אין מחלוקת אשר לחובה המוטלת על המשיבה לתת גילוי בדבר פירסום תכנים שיווקיים על ידה – ועל כן הסדרה עתידית בסוגיה שלפתחי אכן נידרשת להיות מושתתת על יישום ראוי של חובה זו. לצד זאת, משהמחוקק לא קבע את אופן הגילוי הנידרש, אני רואה קושי, לפחות בשלב הנוכחי, בקבלת טענות הגורמים המעורבים וכן טענת היועץ המשפטי לממשלה לפיה כל נוסח שאינו כולל את המונח פירסומת, חוטא לדרישות חוק הגנת הצרכן.
...
בהתאם לכך, רב הזמן וארוכה הדרך מראשיתו של ההליך, עוד בשנת 2015; עובר בהגשת הסדר הפשרה מושא החלטתי דנא, אך בחודש מרץ 2018; ועד לדיון והכרעה בבקשה לאישור הסדר הפשרה, עתה – ברבעונה האחרון של שנת 2021.
אישור בשינויים סעיף 19(ד) לחוק תובענות ייצוגיות מסמיך את בית המשפט להורות על אישור הסדר הפשרה בשינויים, מקום בו מצא זאת לנכון: "19(ד)(1) מצא בית המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על עניינם של חברי הקבוצה שעליה חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, לרבות תנאים והוראות לפי סעיף 20(א) עד (ג) או תנאי בדבר יציאה מן ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים." ההכרעה במתווה הפשרה שהוצע על ידי הצדדים שפורטה בהחלטה זו, נעשתה תוך הכרעה הן בסוגיות שהיו במחלקות בין הצדדים להליך לבין היועץ המשפטי למשלה והגורמים המעורבים, הן בסוגיות שהיו במחלוקת בין הצדדים להליך ביניהם.
סוף דבר בהתאם לכל האמור לעיל, מצאתי לאשר את הסדר הפשרה, כפי שפורט בסעיף 98 לעיל, בכפוף לעמדת הצדדים בנוגע למתווה שפירטתי בסעיפים 106 ו-108 לעיל, אשר תוגש לבית המשפט תוך 30 ימים.
המזכירות תביא החלטתי זו לידיעת הצדדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עניינה של בקשת האישור בהפרתו של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט עקב כך שמי שמחזיק במכשיר IPAD והוריד את אפליקציית YNETHD נחשף או צרך באמצעות האפליקציה תכנים שפורסמו באתר YNET שנועדו בצורה סמויה לקדם שירות קבלת תכנים מטעם YNET בתשלום דמי מנוי חודשיים, מבלי לגלות באופן ברור ומובהק שמדובר בפרסומת לאותו שירות.
לטענת המבקש חוק הגנת הצרכן מחייב גילוי ואוסר הטעה והשפעה לא הוגנת.
כמו כן נטען לנזקים נוספים עקב הפירסום הסמוי או המטעה שהם פגיעה בתחרות הוגנת בשוק העיתונות, ובכך חיסרון כיס למבקש כתוצאה מקבלת החלטה לא מושכלת, ואובדן אמון בתקשורת.
...
צר לי לומר, שעלי לקבוע שלפי הבקשה לאישור אין יסוד סביר להניח כך. מלבד ארכה של הבקשה, אני מקבל את טענת המשיבה שהבקשה אינה מצביעה על יכולתם של המבקש ובאי כוחו לייצג ולנהל את עניינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת.
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה, הן משום שאין אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות של עובדה או משפט יוכרעו לטובת הקבוצה, והן משום שאין בידי המבקש עילת תביעה אישית המעוררת את השאלות המשותפות, והן משום שאין יסוד סביר לכך שעניינם של חברי הקבוצה ינוהל בדרך הולמת.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 14,040 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה נטען ביחס לפרויקט באשדוד, כי המערערת לא הציגה ראיה פוזיטיבית כלשהיא לתמיכה בטענה לפיה הפירסום אינו מטעה, וכי הפרויקט מקודם על ידי משרד הבינוי והשיכון, כאשר מנגד מהנדס העיר אשדוד העיד כי במועדים הרלבאנטיים, התוכנית לא קודמה על ידי משרד הבינוי והשיכון.
ברע"א 2837/98 שלום ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (ניתן ביום 2.3.00) נקבע כי: "הטעה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות. הטעה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעה במעשה על דרך של מצג שוא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; השנייה, הטעה במחדל, קרי: אי-גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם........ ודוק: אין דין עילת ההטעיה לפי דיני החוזים כדינו של איסור ההטעיה על-פי חוק הגנת הצרכן. בעוד שבדיני החוזים על-מנת שתתגבש עילת ההטעיה נידרש כי הצד הטוען להטעיה אכן טעה ובשל טעותו זו היתקשר בחוזה (ראו סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), הרי שהאיסור מכוח חוק הגנת הצרכן רחב יותר והוא חל על כל "דבר... העלול להטעות צרכן" (ההדגשה שלי – ט' ש' כ') גם אם הלה לא הוטעה בפועל (ראו: סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן וכן ע"א 1304/91 טפחות – בנק משכנתות לישראל בע"מ נ' ליפרט [1], בעמ' 326).
ההפרות האמורות נוגעות לפרויקטים שונים, ביחס לכל אחד מהם בוצע פירסום נפרד ושונה , כאשר אף אם ביחס לכלל הפרסומים עסקינן בהפרת חובת איסור הטעה, הרי שהפרסומים המטעים שונים זה מזה במהותם ובתוכנם וכטענת המשיבה, יש לראות בהם כהפרות רבות, בגין כל אחת מהן ניתן להטיל עיצום כספי, ולא לראות בהם מעשה אחד, וזאת אף בהנתן תכלית כלי האכיפה המינהלי – יצירת הרתעה ואכיפת ציות לחוק באמצעות שלילת התמריץ הכלכלי להפרה.
המשיבה מצידה, הבהירה כי אותה הודעה מיום 17.5.22 עניינה בפרסומים של המערערת מהשנים 2021-2022 וכך עולה מתוכן ההודעה, בה צוין בין היתר כי: "הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ...ערכה ביקורת בשנת 2021-2022 ובחנה את פירסומי החברה. הבקורת העלתה כי בפעולות השיווק והמכירה , החברה עשתה מעשים העלולים להטעות צרכן, בנגוד לסעיף 2(א) לחוק, כפי שיפורט להלן". טענה זו של המשיבה לא זכתה להתייחסות כלשהיא של המערערת במסגרת הסיכומים מטעמה.
...
מבלי לקבוע מאום ביחס לעצם קיומן של הפרות נטענות ביחס לפרסומים מהשנים 2021-2022 (פרסומים שאינם מושא ההליך הנוכחי), סבורני כי שתיקת המערערת בעניין זה ביחס לאותם פרסומים מאוחרים לפרסומים מושא ההליך הנוכחי, מעוררת תהיות ביחס לשאלת נקיטת פעולות כאלה ואחרות על ידה למניעת הישנות ההפרות.
סופו של דבר, הערעור נדחה.
באשר לסוגיית ההוצאות, לאחר שנתתי דעתי לכך שמחד הערעור נדחה אך מנגד חלף פרק זמן ניכר מעת ביצוע ההפרות ועד למועד הטלת העיצום הכספי, ראיתי להעמיד את סכום ההוצאות על הסך של 8,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השאלות שמעוררת בקשת האישור משותפות לכלל צרכני מוצרי המשיבה; דומה כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה והוגנת להכרעה בשאלה זו; והתנהלות המבקש ובא כוחו מקימה יסוד סביר להניח כי עניינם של חברי הקבוצה ייצוג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. לבחינה האם הסדר הפשרה את אישורו ביקשו הצדדים 'ראוי הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה' אם לאו, אפנה עתה.
(2) המפרסם פירסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פירסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה;"
בכלל כך הפנה המבקש לסעיף 4ד להסדר הפשרה המתוקן בו הובהר כי לא יהיה בהסדרים הקבועים בסעיף 4א והנוגעים לאופן סימון מוצרי המשיבה כדי לגרוע מחובתה של המשיבה לעמוד בתקנות הפירסום לקטינים; כי המשיבה מתחייבת ליטול ייעוץ משפטי באשר לתקנות אלה; וכי מנהל התוכן של המשיבה יהיה אחראי על יישום תקנות הפירסום לקטינים וסינון תוכן פירסומי שאינו עולה בקנה אחד עם התקנות האמורות.
...
מינוי בודק הצדדים עתרו כי בנסיבות העניין ייקבע כי אין צורך במינוי בודק ואכן סבורה אני כי בנסיבותיו של הליך זה ואופי ההסכמות שגובשו אשר את אישורן ביקשו הצדדים, ניתן להיעתר לבקשה זו. אשר להסדרה העתידית, כפי שצוין מחוקק המשנה טרם קבע כללים בדבר האופן בו יש לסמן פרסומות.
סוף דבר לאור כל האמור, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים בהתאם למפורט בפסק דין זה. מצאתי כי ההסדר המוצע ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה והוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בנסיבות העניין.
אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי עד ליום 24.8.2023.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו