מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

מחדלי חקירה וזיהוי פגום זיכוי

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' דר' איתמר בורוביץ', פד"י נט(6) 776, נקבע מבחן תלת-שלבי להחלת ההגנה מן הצדק: "בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעיניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ... בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום." אי קיומו של שלב מוקדם מייתר את בחינת השלב הבא, שכן: "שלב זהוי הפגם ובחינת עצמתו, שלב האיזון בין האינטרסים ושלב הסעד הראוי. מדובר בשלבים המורכבים זה על גבי זה, שהתקיימותו של המוקדם בהם הוא תנאי ליישום השלב הבא אחריו." (ר' ישגב נקדימון, הגנה מן הצדק, פרק רביעי, מיפת לבורוביץ': הרחבת המבחן להחלת ה"הגנה מן הצדק, נבו הוצאה לאור, מהדורה שניה, תשס"ט-2009, עמ' 69).
בין יתר נימוקי הזיכוי, מתח בית המשפט ביקורת על היתנהלות מח"ש, אשר נימנעה מלפתוח בחקירה ואף נתנה אישור שפיטה כנגד הנאשם.
גם במקרה זה נימנעה מח"ש מלבצע פעולות חקירה כלשהן לצורך בירור טענותיה של הנאשמת ובית המשפט קבע בהקשר זה כי החלטת מח"ש היא "... תשובה גנרית שניתנה בחפזון... ואינה מצביעה על היכרות עם התיק". בהמשך, הדגיש בית המשפט כי לא הייתה היתייחסות ראויה לתלונתה של הנאשמת כנגד השוטרת בעוד תלונתה של השוטרת טופלה כהלכה וכי "הצדק מחייב בירור שתי הגרסאות, הן זו של השוטר והן זו של האזרח, באופן אובייקטיבי ושווה, ולא כך נעשה...". בבחינת השלב השלישי שנקבע בהילכת בורוביץ', יש לשקול האם הסעד המתאים הוא הסעד החריג של ביטול כתב האישום או שמא ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים ומידתיים יותר.
כאן מצאתי לנכון להפנות לע"פ 10726-01-11 מדינת ישראל נ' קנדרו, שם קבע בית המשפט המחוזי בין היתר: "סבורים אנו כי יצירת זיקה מיידית בין מחדל בחקירת שוטרים ובין קיום של הליך פלילי מעוררת בעיות אשר ראוי למנוע". בית המשפט שם המשיך והבהיר כי בית המשפט הדן בהליך הפלילי יכול לזמן את השוטרים לשמוע את מכלול הטענות ויכול לקבוע, לאחר שמיעת העדויות, כי למעשה המשיב הוא זה שהותקף ולא להיפך.
...
על אף הקביעה כי "ההנחיה היא נוהל פנימי שמסדיר את עבודתה של הפרקליטות מול מח"ש ולא מעבר לכך. גם הפרה בוטה של נוהל זה לא בהכרח תקים לאזרח המתלונן הגנה מן הצדק" (הלכת אלקובי), וגם בהתחשב בעובדה שהמשיבה פעלה כדין, שוכנעתי כי בקיום ההליך חרף "התקלה" בטיפול בתלונת המבקש במח"ש, ישנה פגיעה בתחושת הצדק וההגינות.
כאן מצאתי לנכון להפנות לע"פ 10726-01-11 מדינת ישראל נ' קנדרו, שם קבע בית המשפט המחוזי בין היתר: "סבורים אנו כי יצירת זיקה מיידית בין מחדל בחקירת שוטרים ובין קיום של הליך פלילי מעוררת בעיות אשר ראוי למנוע". בית המשפט שם המשיך והבהיר כי בית המשפט הדן בהליך הפלילי יכול לזמן את השוטרים לשמוע את מכלול הטענות ויכול לקבוע, לאחר שמיעת העדויות, כי למעשה המשיב הוא זה שהותקף ולא להיפך.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל ולאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, שוכנעתי כי אין לנקוט בחריג ובסעד הקיצוני של ביטולו של כתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן, בפסק-הדין בעיניין בורוביץ הדגיש בית המשפט כי ביטולו של הליך פלילי מטﬠמי הגנה מן הצדק מהוה "מהלך קצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר". באותו עניין הטעים בית המשפט גם כי ההכרﬠה אם במקרה נתון קיימת הצדקה לקבלת הטﬠנה של הגנה מן הצדק, מחייבת בחינה בת שלושה שלבים: ראשית, זהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בﬠניינו של הנאשם וﬠמידה ﬠל ﬠוצמתם; שנית, ﬠריכת איזון בין האינטרסים הרלוואנטיים השונים, בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של המקרה; ושלישית, אם מתברר כי במקרה הקונקרטי הייתה פגיﬠה חריפה בתחושת הצדק וההגינות – בחינת האמצﬠי המידתי המתאים לריפוי הפגמים או לתיקון הפגיﬠה.
על כך יש להוסיף בעיניין האמור לעיל ביחס לטענות בדבר פגמים בחקירה, כי, כידוע, ככלל, גם כאשר בית המשפט משתכנע כי היו מחדלים או פגמים בחקירה, עובדת קיומם של המחדלים או של הפגמים אין בה, כשלעצמה, כדי להוביל לביטול כתב האישום או לזיכויו של נאשם בדין.
...
לאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטולו של כתב האישום הן מכוח עילת ההגנה מן הצדק והן מכוח העילות המינהליות המתוארות בבקשה זו".
מנגד, בתגובתה לבקשה, מיום 28.4.19, טענה המאשימה, בין היתר ובעיקר, כי: "...דין הבקשה להידחות.
עם זאת, במקרה דנן, לגופו של עניין, לאחר שבחנתי את טענות ב"כ הנאשם מול תוכן תגובות ב"כ המאשימה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל כיום את בקשת ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום – לא מטעמים של הגנה מן הצדק, על פי סעיף 149(10) לחסד"פ, ואף לא מכוח העילות המינהליות, על-פי הלכת ניר עם. זאת, באשר אין ניתן כיום לומר כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי דנן עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית; או כי מדובר בהתנהגות זדונית או שערורייתית של המאשימה, או אף במקרה חריג ומיוחד של התנהגות רשלנית, שגויה או פגומה באופן חמור מצד המאשימה; ואין לומר כי יש באותן נסיבות שאינן כיום במחלוקת, נושא הבקשה החדשה לביטול כתב האישום (לרבות בטיעון המשלים), כדי להעיד כי מדובר בהפרה חמורה של חובת הגינותה של המאשימה, או כי נפל פגם מהותי או חמור בפעולות רשויות האכיפה בהגשת כתב האישום או בהליך הפלילי, או כי נגרם עיוות דין לנאשם או כי נפגעה זכותו להליך הוגן – המצדיקים את הסעד (המרבי והקיצוני) המבוקש, של ביטול כתב האישום, עוד בטרם החל שלב ההוכחות במשפט.
החלטתי זו מתייחסת, אפוא, (אך ורק) לבקשה השנייה של ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום (לרבות בטיעון המשלים, שהוגש כאמור ביום 6.5.19) – על סמך הטענה המקדמית של הגנה מן הצדק ועל סמך העילות המינהליות.
סוף דבר סוף דבר, אין לקבל את בקשת ב"כ הנאשם ואין מקום להורות (כיום) על ביטול כתב האישום נגד הנאשם, וזאת בכפוף לאמור לעיל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לבסוף טוענת ב"כ הנאשם כי הארוע המפורט בכתב האישום אינו מסוג האירועים אשר צריך להגיע לפתחו של בית המשפט, וודאי מקום בו ארעו מחדלי חקירה כפי שטענה ונרמסו זכויותיו של הנאשם, ומשכך, יש להורות על ביטול כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק ולחילופין להורות על זיכויו.
לאחר זהוי הפגמים ועוצמתם, ככל שזוהו, יש לערוך, בשלב השני, איזון אינטרסים בין היתר, בין חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, עוצמת הראיות, מידת הפגיעה ביכולתו של הנאשם להיתגונן, הפגיעה בקורבן העבירה, נסיבות אישיות של הנאשם וקורבן העבירה, חומרת הפגיעה בזכויות הנאשם והסיבה לגרימתה וכן מידת האשם הרובץ על כתפי הרשות וכן לבחון האם נהגה הרשות בזדון או בתום לב. לבסוף, יש לבחון האם לא ניתן לרפא הפגמים שנפלו באמצעים מתונים יותר מביטול כתב האישום.
...
ודוק: מסלול זה איננו בבחינת "יש מאין" תרתי משמע, וכבר מצאנו מקרים שבהם הלכו בו הערכאות המבררות (ראו: נקדימון, בעמ' 440-439).
סוף דבר, טענות ההגנה מן הצדק נדחות משאינן עוברות את המבחן התלת שלבי אשר נקבע בפרשת בורוביץ, גם מקום בו נשקלות הטענות בכל הנוגע לאישום בעבירת התעבורה ביחד עם יתר הטענות שנטענו, כך שאינן מביאות לביטול כתב האישום או זיכוי הנאשם מעבירת האיומים, ניתן יהיה לשוב ולהפנות אליהן בעת הטיעון לעונש בעניינו של הנאשם.
אני מרשיעה את הנאשם כאמור בביצועה של עבירת איומים על פי סעיף 192 לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת שכן, כידוע, הפסיקה של בית המשפט העליון המתייחסת לסוגיה של פגמים ומחדלים בחקירה קובעת כי, ככלל, גם כאשר בית המשפט משתכנע כי היו מחדלי חקירה או פגמים בחקירה, עובדת קיומם של המחדלים או של הפגמים, אין בה, כשלעצמה, כדי להוביל לזיכויו של נאשם בדין.
להשלמת התמונה אוסיף כי, כפי שנקבע ב-ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005) (להלן: "עניין בורוביץ"), ההכרﬠה אם במקרה נתון קיימת הצדקה לקבלת הטﬠנה של הגנה מן הצדק, מחייבת בחינה בת שלושה שלבים: ראשית, זהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בﬠניינו של הנאשם וﬠמידה ﬠל ﬠוצמתם; שנית, ﬠריכת איזון בין האינטרסים הרלוואנטיים השונים, בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של המקרה; ושלישית, אם מתברר כי במקרה הקונקרטי הייתה פגיﬠה חריפה בתחושת הצדק וההגינות – בחינת האמצﬠי המידתי המתאים לריפוי הפגמים או לתיקון הפגיﬠה; זאת, לאו דוקא ﬠל ידי ביטול כתב האישום כולו, כי אם, למשל, ﬠל ידי ביטול חלק מהאישומים, או ﬠל ידי היתחשבות בפגמים בקביﬠת ﬠונשו של הנאשם.
...
בית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין כי: "צודקת המדינה באשר לכך שלא היה מקום לזכות את המשיבה בשלב זה של ההליך הפלילי... די לנו בכך שבית משפט קמא לא ערך את השקלול מה משמעות הפגם שנפל בחיפוש והאם היעדרם של העדים לחיפוש מביא בהכרח לפסילת הראיה. הפגם, גם בהנחה שהוא משמעותי וחשוב, לא בהכרח מוליך למסקנה כי הראיה תיפסל. אין בהכרעת הדין התייחסות להיבטים המשפטיים של הפגם, האם הוא בהכרח מוליך לבטלות מלאה של הראיה ושמא הפגם במקרה זה בהתחשב במכלול הנסיבות אינו צריך להוליך למסקנה כי הראיה פסולה מכל וכל. היה על בית המשפט לשמוע את הראיות כולן ולהחליט, לאחר שתהיה בפניו התמונה במלואה, מה משקלו של אותו פגם שנפל באי עריכת החיפוש בפני שני עדים" (ההדגשות הוספו ואינן במקור).
כן העלה בית המשפט כבר שם את האפשרות כי תיקון הפגיﬠה שנגרמה לנאשם "יכול שײﬠשה במסגרת בירורו של המשפט, כגון בבירור שאלת קבילותה של ראיה שהושגה באמצﬠים פסולים". כמו כן, ראו דברי כבוד השופט א' שהם בעניין גטצאו: "39. קביעת עצם קיומם של הפגמים, הבלתי מבוטלים, אשר נפלו בהליכי החקירה, מעבירה אותנו לשלב השני של המבחן התלת-שלבי, אשר נקבע בעניין בורוביץ, במסגרתו יש לבחון האם קיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים, עומד בסתירה מהותית לתחושת הצדק וההגינות משפטית.... ". באותו עניין גטצאו הבהיר כבוד השופט י' עמית כי: "ד. קיימת חפיפת-מה בין דוקטרינת הפסילה הפסיקתית לפי הלכת יששכרוב לבין טענת הגנה מן הצדק, במובן זה שפגמים בהתנהלות החוקרים עשויים לשמש בסיס לטענת הגנה מן הצדק". באותו הקשר הטעימה לאחרונה כבוד הנשיאה א' חיות, ב-דנ"פ אוריך, בפסקה 122, כי: "אכן, בין דוקטרינת ההגנה מן הצדק ובין דוקטרינת הפסילה הפסיקתית קיימים קשרי-גומלין מובהקים, שכן 'התכלית של הוגנות ההליך משמשת להם כמכנה משותף' (עניין פרחי, בעמ' 647). אולם, דוקטרינת הפסילה הפסיקתית היא כלי ספציפי וממוקד יותר, אשר מותאם לתרחיש שבו ראיות שעליהן מסתמכת התביעה הושגו שלא כדין ...'... משכך, אף שניתן להיעזר בדוקטרינת ההגנה מן הצדק לשם בחינת נפקותו של חיפוש בלתי-חוקי ... – דוקטרינת הפסילה הפסיקתית היא, לגישתי, כלי מתאים יותר לענייננו והאמצעי העיקרי שבו על בית המשפט להיעזר בהקשר זה...". מכל המקובץ לעיל עולה כי במקרה דנן, לנוכח המחלוקות העובדתיות והמשפטיות הרבות בין הצדדים, שלא ניתן להכריע בהן בשלב הנוכחי, באמצע פרשת התביעה במשפט ההוכחות, מן הראוי כי מכלול טענות ההגנה – הן הטענה כי החיפוש שנערך בביתו של הנאשם היה בלתי חוקי, הן הבקשה לפסילת הראיות שהושגו בחיפוש, הן הטענות המקדמיות ובכללן הטענה להגנה מן הצדק והן הטענות למחדלי חקירה ולפגמים בחקירה – תוכרענה כולן רק בסוף משפט ההוכחות, לאחר שתובאנה בפני בית המשפט מלוא הראיות של התביעה ושל ההגנה כאחת.
סוף דבר סוף דבר, אין מקום לקבל בשלב זה החלטה בבקשה לפסילת ראיות, ואין מקום לקיים משפט זוטא בעניין קבילות הראיות שהושגו בחיפוש שנערך בביתו של הנאשם, כי אם יש להכריע בשאלת חוקיות החיפוש ובבקשה לפסילת הראיות רק לאחר שתיפרש בפני בית המשפט מלוא התמונה הראייתית, בתום הבאת כל הראיות של התביעה ושל ההגנה ולאחר שתפורטנה טענות הצדדים בסיכומיהם שלפני מתן הכרעת הדין.

בהליך תיק תחבורה (תת"ח) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כן טענה כי אף אם נפלו פגמים וודאי אין הם עולים כדי זעזוע המצפון ופגיעה בתחושת הצדק האוניברסלית, אין בהם כדי לפגוע פגיעה חמורה בנאשמים אשר היו מודעים לתלונה, לחקירה ולחשדות נגדם, וממילא אין הפגם הנטען מצדיק את ביטול האישום, דבר שיביא לפגיעה באנטרס צבורי וחברתי ממשי בהעמדתם של הנאשמים לדין.
טענה זאת התקבלה בדין הישראלי בע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221 (להלן: "הילכת יפת"), בה נקבעו אמות מידה מחמירות לשימוש ב"הגנה מן הצדק" לביטול כתב האישום, ונדרשה היתנהגות בלתי נסבלת של הרשות או היתנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה או דיכוי והתעמרות בנאשם או מקרים נדירים בהם "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת", וכן "דבר שביהמ"ש עומד פעור-פה מולו, ואין הדעת יכולה לסובלו". בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ, פ"ד נט(6) 776, הורחבה הילכת יפת, ונקבע כי יש לבחון את טענת ההגנה מן הצדק על פי שלושה שלבים: (א)   זהוי הפגמים שנפלו בהליך שהיתקבל בעיניינו של הנאשם ועמידה על עוצמתו של הפגם במנותק משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם (ב) חרף הפגמים שנמצאו בהליך, יש לבחון אם יש בקיום ההליך הפלילי כדי לפגוע פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, תוך בחינת איזון האינטרסים (ג) אף אם אכן נפגעה תחושת הצדק וההגינות, יש לבחון אם ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים ויותר מידתיים, מאשר ביטול כתב האישום.
כן סקר בית המשפט פסיקה לפיה חלוף הזמן יכול שיוכר כנסיבה מקילה של העונש או שיביא בסופו של יום לזיכוי הנאשם עקב מחדלי החקירה, אך לא יביא לביטול האישום מלכתחילה.
...
מקובלת עלי טענת המאשימה כי העומס הרב המוטל על גופי החקירה אצלה, בצירוף סגרי הקורונה, הביאו להתמשכות הליכי החקירה.
נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הטענה כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
סוף דבר משנדחו טענותיהם המקדמיות של הנאשמים, בהתאם נדחית גם בקשתם לביטול האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו