מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

מחדל ערבות שצורפה להצעה במכרז

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בערעורה תוהה ברק הגלבוע "מדוע, המציע, שלא עוול ולא נפל פגם בהתנהלותו, ייענש, עקב מעשה/ מחדל זה שאינו אחראי לו?". לבסוף נטען, כי אל לו לבית המשפט להחליף את שיקול דעתו בשקול דעתה של ועדת המכרזים, אשר היתה רשאית להפעיל שיקול דעת בבחינת השאלה האם מדובר בפגם בערבות, אשר צריך להביא, מניה וביה, לפסילת ההצעה.
ועדת המכרזים החליטה שלא לפסול את ההצעות בשל הפגמים בכתבי הערבות, תוך קביעה כי "בשל היתנהלות רשות המים אין לדקדק בפגמים שהתגלו בערבויות שניתנו על ידי המציעות השונות במסגרת המיכרז". בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר דן בעתירה שהוגשה מטעם המציעה היחידה שכתב ערבותה היה תקין (אלקו התקנות ושירותים (1973) בע"מ), החליט לפסול את כל ההצעות שאליהן צורף כתב ערבות פגום.
...
כמו כן, הניח בית משפט קמא כי הארכת תוקף הערבות במספר ימים לא רב, לא העניקה לברק הגלבוע כל יתרון בועדת המכרזים, אשר בחרה בהצעתה "רק בשל הפער בין ההצעות". עוד נקבע, כי ברק הגלבוע פעלה על פי הנחייתו של יו"ר ועדת המכרזים, אשר גם במקרים אחרים נהג להנחות מציעים שפנו אליו "כי אין מניעה שיגישו ערבות שתוקפה ארוך יותר מהנדרש במכרז". למרות כל ההנחות המקלות עם ברק הגלבוע, ציין בית משפט קמא כי בעניין אפקון נקבע כלל נוקשה "במטרה למנוע התדיינויות משפטיות בכל מקרה של סטייה מהוראות המכרז", ועל כן צומצמו החריגים לכלל זה. בית משפט קמא הוסיף וקבע, כי הפגם במקרה דנן "דומה מאוד" לפגם בערבות שהיה בעניין אפקון, ולפיכך יש להחיל על הצעתה של ברק הגלבוע את ההלכה שנפסקה שם. הובהר בפסק הדין, כי גם אם ניתן לראות בהתנהגות המזמין את מקור התקלה, עקב ההנחיה שניתנה לברק הגלבוע, עדיין קיים חשש לפגיעה בשוויון בין המציעים, שלא היו מודעים ושותפים להנחיה זו. אשר לטענה כי קיים קושי בכך שהיום האחרון לתוקף הערבות הבנקאית חל ביום שבת, קבע בית משפט קמא כי היה על המועצה לעדכן את דרישות המכרז לגבי כלל המציעים, או להביא את העניין לידיעת יתר המתמודדים "על מנת שיוכלו אף הם לנהוג בהתאם". לפיכך, הוסיף וקבע בית משפט קמא, כי למרות שהן ברק הגלבוע והן יו"ר ועדת המכרזים פעלו בתום לב, אין מנוס אלא לקבל את העתירה ולפסול את הצעתה של ברק הגלבוע.
לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות ואת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי צדק בית משפט קמא בפוסלו את כתב הערבות של ברק הגלבוע, מאותם טעמים שפורטו בעניין אפקון.
ואולם, לאחר שחזרתי ובחנתי את הסוגיה הגעתי למסקנה כי אין הדבר כך, שכן, הפנייה נעשתה על-ידי ברק הגלבוע, ואין מדובר ביוזמה של מוציא המכרז לשנות את תנאי כתב הערבות.
לסיכום, אציע לחבריי לקבוע כדלקמן: הערעורים על פסילת הצעתה של ברק הגלבוע יידחו, כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעמדת דקל בררת המחדל הקובעת את הגבול העליון של הזמן הסביר מאז מתן ההצעה מצביעה על מועד פקיעת הערבות הבנקאית שהפקיד הזוכה, וכדבריו: " לאחר חלוף המועד האחרון להגשת ההצעות אין המציע רשאי עוד לחזור בו מהצעתו, וזאת עד לחלוף המועד הסביר להכרעה במיכרז; חזקה הנתנת לסתירה הנה כי מועד סביר זה תואם את מועד פקיעת הערבות שצורפה להצעה. על כן, אם לא הוכרע המיכרז עד למועד פקיעת הערבות, והרשות לא דרשה את הארכת תוקף הערבות מעבר למועד זה, רשאי כל מציע למשוך את הצעתו לאחר מועד פקיעת הערבות מבלי שתוטל עליו סנקציה כלשהיא. במיכרז שבו לא נדרשו המציעים לצרף ערבות כלל רשאי כל מציע לחזור בו מהצעתו כל עוד לא הוכרע המיכרז. במיכרז גמיש רשאי כל מציע לחזור בו מהצעתו כל עוד לא הוכרע המיכרז. במיכרז גמיש רשאי כל מציע לחזור בו מהצעתו עד למועד הגשת ההצעה הסופית במיכרז או עד למועד ההכרעה במיכרז, לפי המוקדם מבין השניים. הסדר זה הנו בבחינת 'כלל בררת המחדל', והוא יחול כל אימת שלא נקבע במסמכי המיכרז הסדר אחר" (שם, כרך ראשון, עמוד 523).
...
בהקשר זה אציין כי מצאתי לדחות את טענת המשיבות לפיה באישורה לרכוש 290 / 240 חלקים מחלופה א' להצעת ויסברג, לא חצתה מאוחדת את רף המינימום הנדרש לשטח של 7700 מ"ר. מקובלת עלי תשובת עו"ד חורש המסביר כי לפי טבלת השטחים שבהצעת וייסברג (עמוד 21) מסתכם השטח הכולל של קומות ארבע עד אחת עשרה ב 7818 מ"ר נטו ו 9672 מ"ר ברוטו.
אני סבורה שהבניין צריך להיות מאוכלס, אם ברכישה ע"י מאוחדת ואם בשכירות ע"י וייסברג, באופן שטענות הצדדים תתברנה בהמשך, בהיבט כספי.
לאחר שהצבתי במקבילית הכוחות את כל הנתונים הרלבנטיים, ונתתי את הדעת לנזק שעשוי להיגרם למאוחדת אם לא יינתן לה סעד זמני, לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיבות אם יינתן סעד זמני, כמו גם לסעד אפשרי אחר שפגיעתו בצדדים קלה יותר, אף לתום לבם של בעלי הדין, אני מורה כדלקמן: אם תוך עשרה ימים מהיום, שיימנו החל מיום 02.08.2021, תודיע מאוחדת לוייסברג כי הדירקטוריון שלה מאשר להנהלתה לרכוש את בניין WE בדרך מנחם בגין ת"א וזאת בהתאם למלוא חלופה א' להצעת ויסברג ובמלוא המחיר הנדרש על ידה, כי אז יכנס לתוקפו צו מניעה זמני, שתוקפו עד להחלטה אחרת, האוסר על המשיבות לבצע כל פעולה שתוצאתה כניסתו לתוקף ומימושו של הסכם השכירות שנכרת בין וייסברג לבין סוויצ-אפ, אף יאסור על וייסברג לבצע כל פעולה בבניין לרבות עבודות גמר, ככל שאינה עולה בקנה אחד עם הצעת וייסברג כפי שהוגשה בהליך המכרז ותנאיו, לרבות העברה או שינוי הזכויות בו - הכל כנגד הפקדת ערבות בנקאית בסך מיליון ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

במכתבה מיום 28.12.2016 השיבה ההנהלה הראשית של הבנק לעו"ד לנקרי כדלקמן (נספח 12 לתצהיר זינו, ההדגשות במקור, א.ל): " עיון במסמכים הרלוואנטיים מעלה כי ביום 27.6.2013 שלחה מחלקת המכרזים במינהל מקרקעי ישראל מכתב לחברת מקשלי בע"מ בו היא מודיעה לחברה שהצעתה למכרז ... נדחית. סיבת הדחייה: "שם ערבות אינו תואם שם מציע". למכתב הנ"ל צורפה הערבות שהונפקה על ידי הבנק ב- 20.6.2013 עבור ולבקשת מקסים שלי ת.ז. .
מנגד, ממכתב הדחייה מתקבל הרושם שמי שפנתה למכרז והציעה הצעה הייתה למעשה חברת מקשלי בע"מ. לאור כל האמור לעיל אין מדובר במחדל של הבנק כטענתך, לא ראינו כל הצדקה לטענותיך ואין למרשך להלין אלא על עצמו.
...
בנסיבות אלה וכשהטענה למסירת מסמכי המכרז לבנק הועלתה לראשונה רק במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, שנים רבות לאחר האירועים הנטענים וכשאין לה כל תימוכין, דינה להידחות.
המסקנה המתגבשת מחומר הראיות ומן העדויות, היא שמקסים הוא שביקש מן הבנק להפיק בחשבונו את הערבות לצורך השתתפותו במכרז.
על כן, התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2005 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בעע"מ 10785/02 י.ח.ב. בע"מ נ' מ.י., פ"ד נ"ח (1) 897, חזרה ונשנתה הפסיקה שמכבר לפיה "בדרך כלל יש לראות בפגמים בערבות שצירף המציע להצעתו, פגמים מהותיים הפוגעים בשוויון שבין המציעים במיכרז, ועל כן דינה של הצעה שהערבות שצורפה לה פגומה – להפסל". מקל וחומר ייאמרו הדברים לעניין הצעה שלא צורפה לה כלל ערבות בנקאית עד לתום המועד להגשת ההצעות.
המחדל שנתגלה בהצעת אלנבאלי חורג כמפורט לעיל מ"המיתחם הטכני" והוא יורד לשיתי הנורמטיביות שביסוד דיני המכרזים.
...
העולה במקובץ מהדברים הינו איפוא כדלהלן: א.הצעת אלנבאלי, דין היא שתיפסל, לאור העובדה שלא צורף לה כתב הערבות הבנקאית כמפורט לעיל.
סוף דבר, אני מקבל את העתירות שבעת"מ 253/05 ובה"פ 5040/05, ומורה על ביטול החלטת חכ"ל לבחור בהצעת הובלות אלנבאלי בע"מ כהצעה הזוכה במכרז.
אני דוחה את עתירת העותרת בעת"מ 253/05 [סינושי בע"מ] לקבוע כי היא הזוכה הראוייה במכרז ואת עתירת המבקשת בה"פ 5040/05 [צ. כהן בע"מ] לקבוע כי היא הזוכה הראויה במכרז, ומחליט כי המכרז בטל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטעמי, בנימוקים אלה אין כדי להצדיק את המחדל שבאי צירוף ההצעה לעתירה, שהרי בית המשפט אינו יכול להיווכח בכך שהצעת העותרת היא אכן, כטענתה, ההצעה הזולה ביותר במיכרז בלא שתעמוד לנגד עיניו ההצעה עצמה.
אשר לאי החזרת הערבויות הבנקאיות, ייתכן שבהלכת טלדור (עע"מ 11572/05 טלדור נ' אמנסטור (טרם פורסם) סע' 6 לפסק הדין של השופטת (כתוארה אז) בייניש) יש כדי לסייג את הלכת טמג"ש (ע"א 7699/00 טמג"ש חברה לניהול ופיתוח פרוייקטים בע"מ נ' רשות הניקוז, פ"ד נה(4) 873, 891-892), באופן שההלכה המורה על פסילת הצעתו של מציע שקיבל מבעל המיכרז את הערבות שצירף להצעתו לא תחול מקום שהערבות הוחזרה ביוזמתו של בעל המיכרז ולא על פי דרישה של המציע.
...
סופו של דבר, אין עילה להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים לפסול את הצעותיה של העותרת למכרז.
לפיכך, העתירה נדחית.
לעניין ההוצאות יש להביא בחשבון שלאור האמור לעיל לא הייתה הצדקה להגשתה של עתירה זו. העותרת תשלם לכל אחת משתי המשיבות שכר טירחת עורך דין בסכום של 40,000 ₪, למשיבה 2 – בצרוף מע"מ. ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ז (10/04/2007) בהיעדר הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו