מזונות שיקומיים זמניים לבת זוג לא נשואה

להלן העובדות הרלוואנטיות שאינן במחלוקת: התובעת והמנוח נישאו ביום 12.8.1980.

אי-המגורים במשותף של בני הזוג יכול ויהיה באופן מלא או חלקי ויכול ויהיה זמני ומשתנה או מתמשך.

אף בנסיבות שכאלה יכול ובני הזוג לא ייחשבו כמי שהיו נפרדים, כאשר - לדוגמה - בן הזוג שומר על קשר אפשרי עם בן הזוג המאושפז או השוהה מאונס במקום אחר בדוגמאות שהובאו לעיל.

למסקנה האמורה אנו מגיעים בשים לב לראיות שהוגשו, כדלקמן: ביום 1.2.10 היתקיים דיון בבית המשפט לעינייני מישפחה (נ/1) בעיניין מזונות ילדם הקטין, ובהחלטה אושר בביהמ"ש המצאת כתבי ביה"ד "... לבת זוגו של הנתבע עימה הוא חי..." ( ולא מדובר שם בתובעת).

בביה"ד הוסיפה גב' לביא : "לאחר הארוע המוחי הייתי צמודה אליו לאורך כל הדרך בכל התהליכים של המחלה, בתי חולים ושקום במוסדות הסיעודיים. עובדת סוציאלית, שיחות, ביקורים דחופים (צ.ל- תכופים), בעיקר עם הילד שלנו שנתן המון כוח ועידוד" (עמ' 14 ש' 10-12, ר' גם: עמ' 14 ש' 30-32).

...

התובעת והמנוח לא ניהלו חיים שותפים ו/או משק בית משותף כדרישת החוק ולכן יש לדחות את התביעה.

למסקנה האמורה אנו מגיעים בשים לב לראיות שהוגשו, כדלקמן: ביום 1.2.10 התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה (נ/1) בעניין מזונות ילדם הקטין, ובהחלטה אושר בביהמ"ש המצאת כתבי ביה"ד "... לבת זוגו של הנתבע עמה הוא חי..." ( ולא מדובר שם בתובעת).

סוף דבר: התביעה נדחית , ללא צו להוצאות.

רקע עובדתי בנות הזוג נקטו XXX ביום XXX הצדדים ניהלו קשר זוגי משנת 2013 ונישאו בהליך אזרחי ב יחדיו בהליכים להוריית הקטין ופנו לביהמ"ש למשפחה בתל אביב בבקשה למתן צו הורות פסיקתי, עוד טרם לידת הקטין (הבקשה צורפה כנספח ב' לתביעה).

ומזונות", כי אם א' תעביר לאם ב' 100,000 ₪ וכן תפקיד עוד 50,000 ₪ לצורך הליך התרת הנישואין (נספח ה' לתביעה).

נערכו שיחות טלפון עם גורמים שונים המכירים את אם א' ואם ב', לרבות העו"ס. כמו כן, ההערכה כללה עיון 5 , בחומרים שונים כולל דו"ח של הפסיכולוג השיקומי וחינוכי שאול בן פורת מיום 05.02.2019 שאליו פנתה אם א' להערכה פרטית ואשר פגש אך ורק את אם א' ואת הקטין, בלי שפגש את אם ב' ואשר חיווה דעתו כי טובת הילד היא בבטול צו ההורות הפסיקתי.

אם ב' פנתה לבית המשפט לענין קביעת זמני שהות, ונקבע הסדר ביקורים בבית הוריה של אם א' מהזוית של אם א', מתואר כי אם ב' לא תמיד הגיעה לביקורים, לא XXX- שעדיין התגוררו ב תמיד נשארה לשעתיים והתנהגותה הייתה לא מותאמת מבחינת ניסיונותיה לכפות קשר עם הקטין, להעיר אותו מהשינה וכיוצ"ב. מבחינת אם ב', התנאים בבית הוריה של אם א' לא אפשרו לה קשר ישיר עם הקטין, והיא אף נתקלה באין ספור הערות וחשה שאינה יכולה כלל לממש את ההורות שלה.

משבר כזה ממעבר לקשר זוגי לקשר טריאדי של הורות לילד, הנו אתגר אף לזוג לא חד מיני.

...

סיכום, הערות נוספות והנחיות סיכומו של דבר, המתווה שלפיו יש לבחון את התביעה לביטול צו ההורות הפסיקתי הוא זה הקבוע בסע' 19 לחוק האימוץ, שכולל שלושה תנאים מצטברים.

כך למשל, בתיק אמ"ץ (משפחה נצרת) 5/16 פלוני נ' פלמונית (נבו 02.05.2018 ) נעתר בית המשפט לבקשה לביטול צו אימוץ שהוגשה על ידי הילדים המאומצים שהיו בגירים בעת הגשת ההליך, בנסיבות שבהן צו האימוץ ניתן ביחס למבקשים כ 15- שנים לפני הגשת התביעה, ובנסיבות של הזנחה והפקרה מצד ההורים המאמצים והעברת הילדים לרשויות הרווחה.

המקרה דנן אינו בגדר המקרים החריגים בהחלט, שבהם יעתר בית המשפט לבקשה לביטול צו אימוץ, ולא מצאתי כי מתקיים בענייננו איזה מהתנאים שך סעיף 19 לחוק האימוץ, ומכל שכן שלושתם גם יחד, והתוצאה היא כי דין התביעה להידחות.

מזונות אישה ומזונות זמניים – המתוה הנורמאטיבי: מקור החיוב במזונות אשה בדין הישראלי, נובע מסעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני מישפחה (מזונות), התשי"ט 1959- (להלן: "חוק המזונות") הקובע כהאי לישנא: "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא

" התשי"ט – כב' השופטת דפנה ברק ארז קבעה כי אכן ישנם מקרים בהם על אף שהדין הדתי שולל מזונות אשה הרי שמכוח עקרונות הסכמים וחוזיים, יש לפסוק מזונות משקמים לבת הזוג אשר תרמה את חלקה לתא המשפחתי בכל אותם שנים אשר בן הזוג היתקדם ועשה את שלו "הכרה

הדברים אמורים כאשר מדובר בבן זוג, גבר או אשה, הנותר לאחר הנישואין ללא יכולת הישתכרות, או בעל יכולת הישתכרות מוגבלת מאוד, בשל הסתמכותו על קשר הנישואין ו"חלוקת תפקידים" בין בני הזוג במהלכה של המערכת ( הזוגית.

..על כך ניתן להוסיף, כי היתחשבות בשיקולי אשם אף עלולה לפגוע בתכלית השיקומית של פסיקת המזונות, מאחר שתיפגע בתמריץ של בן הזוג שננטש להשתקם באמצעות הישתלבותו בשוק העבודה" ]פסקה 54 [, (ההדגשות במקור י.א).

...

בתגובתה להודעת המשיב על החלטת בית הדין הרבני טענה בכלל: "אשר על כן לאור כל האמור לעיל, מתבקש בית המשפט הנכבד לפסוק מזונותיה הזמניים

את תחילת תקופת החיוב הנני קובע ליום 20.7.2021 , כאשר לגבי התקופה שקדמה תחול .

ראשית יינתנו במסגרת קדם המשפט המורחב הקבוע לצדדים ליום 13.10.21 המזכירות תמציא החלטתי זו לבאי כוח הצדדים.

ניתן לאמר כי העובדה שבני הזוג לא נישאו נעוצה בהיעדר רצון ו/או גמירות דעת ו/או כוונה למסד את היחסים באופן פורמאלי הדבר מהוה פרמטר נוסף לבחינה קרי, אין המדובר ב"ידועים בציבור תוצרת ישראל" (על ההבחנה שבין ידועים בציבור "אוניברסליים" לידועים בציבור "תוצרת ישראל" ראה פרופ' שחר ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה 2005 ) וכן בע"מ 8500/12 פלוני נ' 6 ) בעמודים 101-98 .

בתי המשפט קבעו כי הסתמכות זו היא לב לבה של קביעת דמי השקום, מאחר ולא ניתן לגדוע בבת אחת הסתמכות של צד אחד על צד שני כאשר ההסתמכות היא בתום לב. בתי המשפט קבעו כי לא ניתן "לכרות מטה לחמו וקיומו" של בן הזוג המסתמך, רק משום שהצד השני אינו מעוניין עוד בחיים משותפים ויש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג וכדברי כב' השופט פ. שטרק: "המטרה היא לייצר טבעת הצלה

מתי לא יקבלו ידועים בציבור מזונות? לצד הפסיקה המחייבת בתשלום מזונות משקמים/ דמי היסתגלות/ מזונות אזרחיים, ישנה גם פסיקה הדוחה את התביעות המוגשות למזונות משקמים לידועים בציבור: בפסק דינו של כב' השופט פיליפ מרכוס (תמש (י-ם) 9270/07 נ. פ נ' ד. נ. ) נקבע כי יש להזהר בפסיקה זמנית של דמי שקום ויש להמנע מפסיקה של סכומים בהליך זמני טרם בירור ההליך גם במקרים קצוניים של העידר הכנסה.

...

מדובר בפיצוי מה בשל התנהלותו הלא נאותה של הנתבע, תוך הטלת נטל מחדלה של התובעת לנהוג זהירות בבחינת "שווה בשווה". סוף דבר 21 .

₪ אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 200,000 23 משהתקבלה מקצת התביעה ולאור התנהלות הנתבע, יישא הוא בהוצאות התובעת בסך 30,000 .

₪ תביעת המזונות נדחית.

כפי שנקבע בתמ"ש 1066/06 (ב"ש) נ.ש. נ' ש.ל [נבו] (30.5.2011): "כאשר בן זוג אינו מבצע אף אחת מהפונקציות המשפחתיות, לא היותו מפרנס עקרי ולא טפול בעבודות הבית והילדים, יש לייחס משקל לעובדה זו ...יש לחתור לשויון מהותי ולא לשויון טכני". בעמ"ש 56634-06-20 פלוני נ' פלונית (נבו 15.02.2021) פירט כבוד השופט צ. ויצמן, את הנסיבות המיוחדות, בהן יכול ובית המשפט יעשה שימוש בסמכותו.

על מנת לעמוד על הפער, יהיה על בית המשפט לשקול בין היתר את השיקולים הבאים: פערי השכר במבחן אובייקטיבי ופשוט, ההכשרה המקצועית, כישוריו האישיים של בן הזוג, השפעתו וזיקתו של כושר ההישתכרות שנצבר לפני הנישואין לכושר ההישתכרות שנצבר בתוך תקופת הנישואין, כושר הישתכרות של בן-הזוג "שכיר" לעומת עצמאי במובן של הבטחון והאופק התעסוקתי, תוצאת איזון המשאבים החשבונאי, משמורת הילדים וחלוקת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים , תשלומי מזונות, יכולת השקום של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין ועוד.

הינה כי כן, התובעת הנה "בת זוג ביתית" באופן בו ויתרה על יציאתה לעבודה ופיתוח קריירה, לטובת הטיפול בתא המשפחתי, ועל מנת שהנתבע יוכל להגדיל את כושר הישתכרותו לטובת התא המשפחתי כולו.

...

אני מאשרת את חוות דעת האקטואר מיום 15.10.20 ונותנת לה תוקף של פס"ד. בהתאם לכך, הנני מורה כדלקמן: חלוקת הזכויות הפנסיוניות, תבוצע כקבוע בחלופה השנייה, ובהתאם לפסיקתות שנחתמו.

אני קובעת את חלקה של התובעת בשווי עסקו של הנתבע בסך 43,079 ₪; על הנתבע לשלם לידיה סך זה וזאת תוך 30 ימים כשהוא נשוא הפרשי הצמדה על פי דין החל מיום מתן חוות הדעת (15.10.20) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

טענות התובעת לעניין חלוקה בלתי שווינית, בהתאם לסעיף 8(2) לחוק, נדחות במלואן.