מזונות לבת נכה בהתחשב בהכנסותיה

כך נקבע בעיניין זה בחתימת פסק הדין: "בא-כוח החייב [המערער- י' א'] הציג את הנסיבות הקשורות במצבו הרפואי, מצבו האישי ויכולתו של החייב, אלא שלא מצאתי כי נסיבות אלו הן אותן נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות מתן הפטר. החייב יליד 1964 עובד ומשתכר, וביכולתו אף להגדיל הישתכרותו, כפי שעשה בפועל. החייב אינו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הוא חי עם בת זוג המשתכרת שכר נאה, כפי שציינתי, וכל הנסיבות הללו אינן מובילות למסקנה אותה מבקש בא-כוח החייב להסיק. לאור האמור, לא יינתן לחייב הפטר מחוב מזונות". על סוגיה זו בפסק הדין נסוב העירעור שבפנינו.

באשר לנסיבות המקרה דנן, מציין המוסד לביטוח לאומי כי המערער הנו "צעיר יחסית", ונימצא בשנות החמישים לחייו; כי למרות טענותיו באשר למצבו הרפואי, לא אושרו בעיניינו אחוזי נכות והוא אינו מקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי; וכי הכנסות משק הבית שלו ושל בת-זוגו עומדות על כ-14,500 ש"ח בחודש, וביכולתו אף להגדיל את הכנסותיו, על פי הדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד.

כן יש לשקול את מצבו הכלכלי, אשר על פי הנתונים שהוצגו לנו הנו סביר, בהיתחשב גם בהכנסות בת זוגו.

...

כך נקבע בעניין זה בחתימת פסק הדין: "בא-כוח החייב [המערער- י' א'] הציג את הנסיבות הקשורות במצבו הרפואי, מצבו האישי ויכולתו של החייב, אלא שלא מצאתי כי נסיבות אלו הן אותן נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות מתן הפטר. החייב יליד 1964 עובד ומשתכר, וביכולתו אף להגדיל השתכרותו, כפי שעשה בפועל. החייב אינו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הוא חי עם בת זוג המשתכרת שכר נאה, כפי שציינתי, וכל הנסיבות הללו אינן מובילות למסקנה אותה מבקש בא-כוח החייב להסיק. לאור האמור, לא יינתן לחייב הפטר מחוב מזונות". על סוגיה זו בפסק הדין נסוב הערעור שבפנינו.

לנוכח כל זאת, לא שוכנעתי כי נסיבותיו של המערער מצדיקות סטייה מהכלל בדבר החרגת חוב המזונות מצו ההפטר.

טוב עשה על כן המוסד לביטוח לאומי משקיבל את המלצתנו בעניין הפחתת חוב המזונות של המערער, ואני סבור כי יש בכך כדי לאזן בין התכליות השונות העומדות ביסוד הליך פשיטת הרגל, בהתחשב בנסיבות המקרה דנן.

אשר על כן, דעתי היא כי דין הערעור להידחות המערער יישא במחצית מחוב המזונות הנזכר, בסך של 129,327 ש"ח, אשר ייגבה בדרך של הוצאה לפועל בתום הליך פשיטת הרגל, באמצעות תשלומים חודשיים של 1,000 ש"ח לחודש.

בשם המערער: עו"ד זיוה ארנסטי בשם המשיבה 1: עו"ד פטרסיה מילקס בשם המשיב 2: עו"ד מיכל דלומי החלטה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' כהן) מיום 30.10.2016 בפש"ר 636-09-13, בה נדחתה בקשת המבקש להורות כי ההפטר שניתן לו יחול גם על חוב המזונות למשיבה 1 (להלן: בת שבע).

לטענתו, הוצאות מחייתו משולמות על-ידי הדיור המוגן, ובנוסף לכך הכנסתו החודשית עומדת על כ-550 ₪, המהוים צירוף של קצבת נכות חודשית מהביטוח הלאומי בנכוי שכר השהייה בדיור המוגן, ו'תמריץ' בגין עבודתו במפעל של הדיור המוגן.

אמנם הוצאות המחיה של המבקש משולמות כעת על-ידי הדיור המוגן, אך בהיתחשב בהכנסותיו הזעומות ובנסיבותיו האישיות, נראה בעיני כי ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי תביא אותו למצב כלכלי קשה אף יותר, לצבירת חובות חדשים, ואף להעדר יכולת לספק את צרכי קיומו הבסיסיים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

לסיכום: על הבעל לשעבר לשלם לאשה כתובה ותוספת ופצוי סך של 151,645 ש"ח, וכן סך של 24,000 ש"ח (אם לא שולמו עד היום), סך הכול: 175,645 ש"ח. עד כאן סיכום נימוקי המיעוט לחיוב המערער בסך 151,645 ש"ח. נימוקי דעת הרוב לדעתי במקרה שבפנינו יש להעמיד את גובה הכתובה ופצוי כתובה על הסך המבוקש של 400,000 ש"ח. מהסיבות הבאות: בנוסף לכל האמור לעיל יש לציין כי האם נשארת בבית עם ילדה נכה שלפי כל החומר שבפנינו הדבר נגרם בעטיו של האב והסכום הנ"ל ישאר לצורך מזונות ומדור של הבת שהרי השוטה דינו כקטן שאביו חייב במזונותיו.

בהחלטה מיום י"ד בסיון תשע"ה (01.07.2015) שוב נקבע סכום של 3,000 ש"ח (ע"פ דעת הרוב) והחלטה זו נותרה בעינה עד הגיע הקטינה [מ'] לגיל 18 שאז נקבע סכום מזונות העומד היום על סך 2,000 ש"ח. נציין כי בהחלטה זו נימק בית הדין את עמדתו כדלהלן: לבני הזוג הנ"ל ששה ילדים כאשר בית הדין קבע סך 3,000 ש"ח לכל הילדים מתוך היתחשבות בהכנסות הבעל וטענותיו לחוסר יכולת הישתכרות.

...

לפנינו ערעור הבעל לשעבר (להלן המערער) המיוצג על ידי ב"כ עוה"ד עדיאל מליץ על החלטת בית הדין האזורי באר שבע מיום ח' בשבט תשע"ו (18.01.2016) בה נעתר בית הדין (בדעת הרוב) לבקשת האישה לחייבו בסך ארבע מאות אלף ש"ח בעבור כתובה ופיצוי.

להלן טיעוני/תגובת המשיבה המרכזיים טענות המערער נטענו בפני בית הדין האזורי במהלך דיונים רבים, שבית הדין עמד על עמדתם של הצדדים לאחר חקירות ודרישות, והגיע למסקנה, שמגיע למשיבה פיצוי בעבור התעללותו של המערער בה ובבנות.

אלא שעדיין יש מקום לדון שהרי בית הדין כתב טעם שני שבגללו חייבו את האב בפצוי גדול וזו לשונו: בנוסף לכל האמור לעיל יש לציין כי האם נשארת בבית עם ילדה נכה שלפי כל החומר שבפנינו הדבר נגרם בעטיו של האב, והסכום הנ"ל ישאר לצורך מזונות ומדור של הבת, שהרי השוטה דינו כקטן שאביו חייב במזונותיו.

והוסיף חברי הרה"ג נהרי שליט"א מצאנו מחלוקת הפוסקים בדין חוב צדקה שהטילו חכמים על אב לבניו הגדולים מעל גיל שש האם זהו מדין צדקה הרגיל של עניים או שחמור דינו.

הרב מיכאל עמוס לאור האמור פוסק בית הדין הערעור מתקבל.

עם זאת, מאחר שיש להיתחשב בפער הכנסות הצדדים גם לעניין הוצאות המדור ואחזקתו, אזי ככל שהאם תדרש לשלם עלות שכירות והוצאות אחזקת המדור בסך 4,800 ₪ לחודש, אזי לא תיוותר לה הכנסה פנויה 4,700-4,800 ), ואילו הכנסתו הפנויה של האב תיוותר על סך כ 10,000- ₪ לחודש (ללא תשלום דמי 17 ) המשכנתא שכן בית המגורים יימכר והמשכנתא תסולק) כאשר פער ההכנסות הפנויות יעמוד על שיעור של כ 0%- לאם ו 100%- לאב.

קצבת הנכות של הבת אב': הצדדים חלוקים בנוגע לקיצבת הנכות שמקבלת הקטינה אב' מהמוסד לביטוח לאומי, כאשר האב טוען כי די בקיצבה זו בכדי לספק את מלוא צרכי הקטינה ועל כן אין הוא צריך לשאת במזונות עבורה.

...

אשר לאיזון הזכויות הסוציאליות, הכספים והחסכונות - אני מורה כדלקמן: לצורך איזון הזכויות הסוציאליות של הצדדים, על הנתבע להעביר לתובעת סך של 6,574 ₪ בגין 17  רכיב זה. כן, ב"כ הצדדים יגישו בהסכמה פסיקתאות מתאימות לביהמ"ש לאיזון יתרת הזכויות כאמור בחוו"ד המומחה – כמפורט בסעיף 93 לפסק הדין.

התביעה לסילוק יד - נדחית.

התביעה למזונות האישה - נדחית.

אין להיתעלם לצד זאת גם מקיצבת הנכות של הבת ש', שתובא בחשבון בחישוב המזונות עצמם.

מסכום זה יש לנכות את קצבת הנכות של ש', כפי שקבעתי לעיל וכל עוד זו תמשיך להשתלם לה. בנכוי קצבת הנכות המשולמת לקטינה ש' לשיטת האם; בשים לב לפוטנציאל ההכנסה של האב ; בהיתחשב בזמני שהות מצומצמים המקוימים עם הקטינה י' ובקביעתי דלעיל לעניין העידר השלכה בשלב זה, של אי קיום זמני שהות בין האב ליתר הקטינים על דמי מזונותיהם ולאור קביעתי לעניין פוטנציאל הישתכרותו של האב, הנני מעמיד את שיעור דמי המזונות עבור הקטינים על סך 2,500 ₪ לחודש.

...

תביעת האב לפירוק שיתוף בדירה נדחית בזה.

פירוק השיתוף עד הגיע הצעיר בילדי הצדדים לגיל העתירה לפירוק השיתוף במיטלטלין נדחית בהיותה בלתי מסויימת דיה.

העתירה לחיוב בדמי שימוש נדחית בזה.